הרב אורי שרקי מודה - תפילין זה במקור קמע מצרי אלילי
תפילין הן קמע שהפך "למצוות הנחת תפילין" בהשפעת רבנים שעסקו במיסטיקה וקמעות רק החל מהמאה החמישית.
בכול כתבי הקודש לא מצוין אפילו על אדם אחד שהניח תפילין! גם המילה תפילין בעצמה לא מופיעה אפילו פעם אחת בכתבי הקודש.
לפני השפעות המיסיון הרבני גם כול השבטים הגולים לא הניחו תפילין, בני מקרא, אשר הדביקו להם את השם "הקראים", לא הניחו תפילין והם קבוצה שלדעת הרבנים התפלגה מענן בן דוד בזמן תקופת ראשי הישיבות בבל.
בכ-970 המגילות אשר התגלו במדבר יהודה לא מוזכרת אפילו פעם אחת המילה תפילין! ואף אין שום אזכור למצווה הזאת. ההודים אשר קראו לעצמם "בני ישראל", וחוקרים מכנים אותם "כת בני ישראל"-לא הניחו תפילין, הקוצ'אנים שמכנים אותם "יהודים שחורים"-לא הניחו תפילין, לא התמנים ולא תושבי צפון אפריקה הניחו תפילין, וגם לא בני אשכנז, עד התקופה של ימי הביניים, לא הניחו תפילין. גם לדעת הגמרא והמשנה רובם של העם לא הניח תפילין, ולדעת חוקרים רבים המילה תפילין שמופיע גם בשם תפילה מרמזת על קמעות, ולא על תפילין שיש לנו כים. ובכתבים אלו ישנם שיבושים רבים שנעשו בתקופה מאוחרת יותר להתאים את המצוות לתפיסת הכת השלטת!!!!
מהיכן לומדים את מצוות תפילין ומזוזה כביכול?
לומדים אותם מהפסוקים הבאים:
ספר שמות פרק יג פסוק טז:
"וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ".
ספר דברים פרק יא פסוק יח:
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ".
משמעותם של הפסוקים כפי שעברה במסורת מאב לבן (ולא נלמדה מפרשנות!!!!) מעולם לא דיברו על חפצים כלשהם, כי אם שמירת החוקים וזכירתם של ציוויי האלוהים לבני ישראל, ובעיקר מצוות עשרת הדיברות
הטוטפות המוזכרות בתורה הן מטאפורה. בתורה "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ", הכוונה הייתה למטפורה, שמשמעה – זכור את הדברים כאילו היו כתובים כקמע על ראשך\זרועך אך לא כפעולה ממשית, ואכן הקראים והשומרונים אינם מניחים תפילין עד ימינו-אנו.
סילוף המצווה: אנשים שלא למדו מפי אבותיהם ובחרו ללמוד מחדש את התורה, לאחר עזיבת מסורתם והליכה על פי "שרירות ליבם", המציאו משהו שלא היה ולא נברא מעולם - התפילין!
הפסוקים שנאמרו בצורה סימבולית תפסו צורה גשמית, ופרשנים אלו, אף אסרו על לימוד עשרת הדיברות בעל פה, ודחקו אותם לתהום הנשייה. במקום שאנשים ישמרו את המצוות חקוקים בליבם ובמוחם, הם עשו חפצים חיצוניים ולא מקפידים על המצוות שנאמרו ישירות מפי בורא עולם.
תפילין", לא היה ולא נברא, אלא בראשם ועל ראשם של הפרושים
כל הזרמים ביהדות - צדוקים, שומרונים, קראים, ואף ביתא ישראל של יהודי אתיופיה-, לא "הניחו תפילין".
הם ראו בפסוקים בתורה המזכירים "טוטפות" ו"קשירה" כדבר משל, ולא כחפצים מוחשיים שיש להניח על הראש ולקשור על היד. יש עשרות דוגמאות במקרא של הנחה וקשירה המתפרשים אך ורק כמשל (לדוגמה, "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך" (שיר השירים, ח',6).
אולם מכבש השליטה ההלכתית של הכת הפרושית-רבנית-תלמודית והרווח הכספי העצום המתלווה לאותה שליטה, עשו בעם שמות והפכו אותו לעדר כנוע. יש להניף את טוטפת המרד !