אינדקס
על פי שמועות והתקשורת העולמית .
אם לא יצליחו להשמיד את הכור הגרעינים באמצעים קובנציונאלים
כנראה לא יהיה מנוס מהטלת פצצה גרעינית בגודל קטן יחסית לצורך השמדת הכורים
זה מה שמדוויחים מקורות בתקשורת באנגליה.
נדרשים כ 57,000,000 Tonnes of TNT טון של חומר נפץ טיאןטי
בעולם קיימת פצצה כזאת אצל הרוסים בשם צאר
היא נוסתה ב 1961 על ידי הרוסים
זאת פצצת הידרוגן אחת הגדולות שנוסו אי פעם
בתקשורת האמרקאית למדנו לגלות שהאמרקאים במידת הצורך
ובמידה וזה יסכן את בטחון ארצות הברית
הם יכולים להטיל שוב פצצה ללא בעיה
כל עוד יש סכנה לארצות הברית
אם הייתי איראני הייתי בורח מאיראן כבר היום
אן ספק שהשנה תהיה מכרגעת ובסוף האיראנים ישלמו מחיר כבד השנה
אם יגיבו ויתקפו את ישראל
א יהיו בבעיה של מלחמה על השרדותם כך מגיב מומחה אמריקאי חשוב
TSAR Hydrogen Bomb Detonated by USSR
בישראל הרבה שרים ואפילו ראש הממשלה מתבטאים בצורה לא אחראית ומסוכנת
התקשורת והעיתונים כותבים על הגרעין כאילו מדובר בגרעיני עפולה
מי שרוצה לדעת את מצבה הבטחוני של ישראל מספיק שיקרא עיתון או יכנס לאתר העיתונים באינטרנט
זה דבר לא אחראי שמסכן את בטחונה של המדינה.
בחול הלכו רחוק מדי ובדקו את כל ההבטחים מסביב
מה יקרה כאשר תהיה שואר גרעינית במזרח התיכון
אנחנו מקווים שזה לעולם לא יקרה מעיד פרשן צבאי מארצות הברית
ושלא יהיה צורך בעוד מלחמה .
אבל אם לשפוט מה יותר טוב
האם לתקוף את איראן הלא גרעינית ולהשמיד את כוריה עכשיו
או לחכות שתהיה גרעינית ואז לתקוף אותה לצרכי הגנה
אז התשובה היא פשוטה שעון החול אזל
וכנראה הגענו למצב בלתי חוזר
תספרו את הימים השעות הדקות והשניות עד לרגע המכריע .
היום שאחרי ההפצצה :
***************
יום הדין .......
כמה תמונות מאסון צרנוביל
אזהרה תמונות קשות לצפיה לא מומלץ לבעלי לב חלש
מה זה שואה גרעינית ?
תמונות מצרנוביל תמונות מהכור :
בתוך הכור של צרנוביל
לא ברור אך הכור שרד לאחר ההתפוצצות
*******************
25 שנים לאסון צרנוביל
האם בכלל אפשר ליבא דבר שגדל או צמחבאוקראינה
האם אפשר אפילו ליבא מוצר שיוצר באוקראינה אי פעם ?
האם הוודקה המגיעה מאוקראינה היא בטוחה?
האם בכלל בטוח לבקר באוקראינה גם לאחר 25 שנים לאחר אסון צרנוביל
מומחים טוענים שלא בטוח לגדל דבר על אדמת אוקראינה
ובטח שלא לבקר באזור של צרנוביל גם כיום
וצרנוביל הוא אזור מסוכן מאוד גם כיום.
[You must be registered and logged in to see this image.]
חומר למחשבה עם פרופסור חיים הררי
הפצצה הגרעינית האחרונה
[You must be registered and logged in to see this link.]
פיתוחה של תוכנית הגרעין האיראנית החל עוד בשנות ה-60. בתקופת השאה מוחמד רזא פהלווי זכתה איראן לסיוע אמריקני, צרפתי וגרמני בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית. לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979 פסק הסיוע המערבי לתוכנית ואיראן הסתפקה בשותפות עם ארגנטינה, רוסיה וסין, כל זאת בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). באוגוסט 2002 חשפה קבוצת אופוזיציה איראנית מידע על כורים גרעיניים חשאיים בנתאנז ואראכ שאיראן לא הכריזה עליהם. למרות שהיה מדובר בהפרת[1] ההסכם הדו-צדדי בין איראן לסבא"א ליישום האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני[2] עליה איראן חתומה, הסוגיה לא הופנתה למועצת הביטחון של האו"ם כמקובל בשל התנגדות רוסיה וסין, עד פברואר 2006. לאחר חודשים של דיונים, החלטות סנקציות מרוככות[3] התקבלו במועצת הביטחון ב-23 בדצמבר (מספר 1737), ב-24 במרץ 2007 (מספר 1747) וב-4 במרץ 2008 (מספר 1803)[4] לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד; מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית. הערכות המודיעין נחלקות בנוגע למועד בו איראן תצליח לייצר מתקן נפץ גרעיני, החל מההערכה הישראלית המחמירה של סוף 2009 [5] וכלה בהערכות אמריקניות הדוחות את השגת הפצצה למועד כלשהו בין 2010-2015.
