אינדקס
כמו שכבר הבהרנו ואנחנו חוזרים ומבהירים לצארלטון אין זכויות יוצרים וזאת על פי פסק דין של בית המשפט העליון.
אין זכויות יוצרים על משחקי רגל ואין זכויות יוצרים על קדימונים .
מכוח ההסכמים של צארלטון עצמה עם UEFA FIFA וההתאחדות לכדורגל הבריטית והישראלית וכן התאחדויות אחרות.
צארלטון חויבה להציג את ההסכמים שלה מול UEFA וההתאחדות לכדורגל הבריטית והישראלית ומול FIFA ועוד .
ובהסכמים שצאלרטון שלחה לעורכי הדין המתדיינים מולה בתיבעות מסוימות רשום במפורש שלצארלטון אין זכויות יוצרים .
זה אומנם בשפה האנגלית אבל זה חד וברור .
ועל פי אותו הסכם היא מחויבת לעשות קדימונים ופרשניות וכן לשדר אותם ואת אלה של UEFA וגם אם היא מפיקה אותם אין לה שום זכות .
הכי חשוב להבהיר שעל פי ההסכמים שצארלטון עצמה צרפה לתיקים בבית משפט כיום אנחנו למדים ששם רשום שם במפורש שהזכויות לא שייכים לה .
הואיל ואין לה זכויות יוצרים ואין פה הפרת זכויות יוצרים אין גם כאן עושר שלא במשפט כפי שהיא טוענת במכתבים שלה לנתבעים רבים .
פסק הדין בעניינה של חברת צ'רלטון מביא אותנו לידי המסקנה: כשמוגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים – ראשית יש לבחון תחילה האם אותה הזכות שלכאורה מופרת שייכת היא למגיש התובענה.
[size=34]בית המשפט דחה תביעת זכויות יוצרים נוספת של חברת צ'רלטון נגד מפעילים של תחנת טוטו-לוטו[/size]
עוד תביעה מבית היוצר של חברת צ'רלטון בגין הפרת זכויות יוצרים נגד מפעיל תחנה לממכר טפסי הימורים מסוג לוטו וטוטו נדחתה.
http://shemeshnet.co.il/articles/2788/
לאחר שהבנו שאין לצרלטון זכויות יוצרים כלשהם חשוב להבין שבית המשפט העליון הוא הערכה הגבוהה ביותר בישראל ולא ניתן לערער על פסיקתו והיא סופית.
בישראל לא קבעו שום חוק נגד שיתופים ולכן זה דבר חוקי .
מפסק הדין של צארלטון נגד טלראן
ביהמ"ש העליון קובע: מכירה והפצה של מכשיר המאפשר "עקיפת" אמצעי הגנה טכנולוגים אינו מהווה הפרת זכות יוצרים.
http://www.aspm-law.co.il/Default.asp?sType=0&PageId=95758
בפסק דין מרתק הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקובע כי הנתבעת- חברת טלראן אשר מכרה כרטיסים מוצפנים אשר פרצו את הקידוד הלוויני ואפשרו צפייה במשחקי המונידאל בישראל - לא הפרה את זכויות היוצרים של צ'רלטון.
הפך בית המשפט העליון את ההחלטה וקובע כי טלראן לא ביצעה הפרה ישירה שכן על מנת שיבוצע שידור נדרש שתבוצע העברה של צלילים או מראות או שילובם ממכשיר אחד, ממנו משודרים הצלילים או המראות, למכשיר שני, הקולט אותם ומשמיע או מציג את הצלילים והקולות. ואולם, הכרטיס שמכרה טלראן אינו "מעביר" או "מפיץ" את שידורי המונדיאל – אלא כאמור, רק מאפשר לפענח את האותות שמשדר גורם אחר ומשכך קבע כי הפצת הכרטיס אינה בגדר שידור או שידור משנה ומכן שטלראן לא שידרה את משחקי המונדיאל ועל כן היא לא ביצעה הפרה ישירה של חוק זכות יוצרים.
ביהמ"ש פסק כי טלראן לא בצעה הפרה ישירה של זכות היוצרים: היא לא עשתה פעולה שנתייחדה לבעלת זכות היוצרים כיוון שלא "שידרה" את המשחקים , אלא סיפקה "אמצעי לעקיפה של גידור טכנולוגי" ואספקת אמצעי לפיצוח הגנה טכנולוגית, אינה הפרה של זכות היוצרים. בסעיף 11 לאמנת זכויות היוצרים של הארגון העולמי לקניין רוחני משנת 1996, נקבע, כי על המדינות החברות באמנה לאסור על עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים. ישראל אמנם חתמה על האמנה בשנת 1997 אך היא לא אשררה אותה ולא יצרה הסדר חקיקתי דומה בחוק זכות יוצרים החדש משנת 2007.
ביהמ"ש פסק כי טלראן לא בצעה הפרה עקיפה של זכות היוצרים: הפרה עקיפה , היא ביצוע פעולה אסורה בעותק מפר, ביודעין היינו, על מנת שתתגבש הפרה עקיפה נדרשים להתקיים שלושה תנאים – קיומו של עותק מפר, ביצוע אחת מן הפעולות האסורות המנויות בסעיף, תוך שהמפר העקיף ידע או שהיה עליו לדעת שהזכויות ביצירה שייכות לאחר.
מכאן, עולה השאלה, אם כך האם ניתן ליחס לטלראן הפרה עקיפה ?
גם לעניין זה השיב ביהמ"ש בשלילה וקבע כי על מנת שייקבע כי התקיימה הפרה עקיפה תנאי הוא שתתקיים הפרה ישירה ע"י צד שלישי. מיהו אותו צד שלישי? הצרכן- זה אשר צופה בשידורים ה"מפוצחים". מכוון ששימוש ביצירה מוגנת היא איננה אחת מהאיסורים הקובעים בחוק זכות יוצרים, יוצא כי הצופה איננו מפר זכות יוצרים וזאת בדומה לאדם אשר מוצא ספר ברחוב וקורא אותו גם הוא איננו מפר את זכויות היוצר רק מעצם קריאת הספר.
כלומר שיתוף זה חוקי בישראל
כאן נסגרה האפשרות של צלארטון לתבוע שוב על הפרת זכויות יוצרים
היא הייתה מודעת לזאת לכל אורך הדרך אבל בחרה לבזבז את זמנו של בית המשפט.
אין ערכה יותר גבוהה מבית משפט העליון של מדינת ישראל.
ולכן צארלטון YES HOT וזירה לא יכולים לתבוע על הפרת זכויות יוצרים במדינת ישראל.
הם לא יכויםה לתבוע על מכירת כרטיסים חכמים או שיתופים .
2.הפרת תורמת
אין כאן הפרת תורמת מפסיקת בית המשפט העליון בארץ ובעולם .
3. עושר שלא במשפט
אין כאן עושר שלא במשפט מפסקי בית משפט העליון בישראל וגם מהעולם
בהתבסס מפסקי דין רבים שגם נתנו בישראל בנושא זה
