שמועות ארדן וגדעון סער ביחד עם בכירים בליכוד משתפים פעולה בכדי להביס את ביבי

שמועות ארדן וגדעון סער ביחד עם בכירים בליכוד משתפים פעולה בכדי להביס את ביבי
האם גדעון סער יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל או לפחות ראש הליכוד ?
האם גלעד ארדן יוותר לגדעון סער ?
כאשר גלעד ארדן בעצמו הודיע שיתמודד על הנהגת הליכוד וכל חלוקו לעמוד בראש הסיעה הולך להתגשם בקרוב
כנראה מעומד וודאי לעמוד בראש הליכוד אם לא יהיו הפתעות ואם יצליח לחסם את ביבי בליכוד
אול בגלל זה הם מאחדים כוחות קודם כל בכדי לשלק את ביבי מהליכוד ולהשתלט עליו

לא ברור אם זה נכון אבל עיתונאים רבים סמפרים שבליכוד יש קנויה להחלפה וסילוקו של נתניהו לכאורה
יש כנראה קובצה שמתארגן להשתלט על הליכוד  
גלעד ארדן ,גדעון סער, אורן חזן, דוד אמסלם ,חיים כץ ,ישראל כץ , 
אבל זה בגדר של שמועות שרצים בפסבוק כעת על ידי הרבה עיתונאים
בדרך כלל עיתונאים לא מריצים שמועות אם אין בהם צל של ספק 
בכל מקרה גם אם ינסו לסלק את נתניהו מהליכוד 
הוא יכול להקים סיעה עצמאית ולקחת את הבחירות 
אהוד אולמרט ואריאל שרון עשו זאת לפני 
כחלון ויאיר לפיד הקימו סיעות ומפלגות חדשות 
 
קשה להתנבא לגבי העתיד, אמר פעם שמעון פרס. בזהירות המתבקשת נאמר כי ייתכן שהעימות בין כחלון לנתניהו, חרץ את גורלו של האחרון. כחלון נוהג לומר כי הוא אינו משאיר לעולם חשבונות פתוחים. מה שנפתח, ייסגר. ואת מה שעשה לו נתניהו, כשתמרן אותו בערמומיות ותחכום לפינה שבה הוא יצא האיש הרע מפרשת תאגיד השידור הציבורי הוא לא ישכח ועל זה הוא לא יסלח.
גם בפרספקטיבה של שבוע, קשה להבין מדוע נתניהו בחר להשפיל ולהפוך לאויב תאב נקם את מי שבלעדיו אין לו ממשלה היום, וספק אם תהיה לו ממשלה אחרי הבחירות הבאות. זאת בהנחה, שהוא ירוץ בבחירות בראש הליכוד ולא יוזז מהדרך לפני כן, בגין כתב או כתבי אישום באחת או יותר מהפרשיות שנחקרות כיום. וזאת בהנחה שהוא ינצח ויבקש להקים ממשלה בהרכב דומה לזו של היום.
גדעון סער שקל להצטרף למפגלת העבודה של שלי חימוביץ לאחר הפרישה אבל חזר בו בדקה ה 90 
כנראה שנתניהו הבטיח משהו לסער כי חשש שיתמודד מולו במפלגת העבודה  

דקה אחרי 

דקה לאחר הודעת החזרה לפולטיקה גדעון סער מקבל חיבוק חם מחברי מרכז הליכוד 
הוא כבר מגיע לכל הכנסות של הליכוד בכל הארץ חורש מזימות ומבטיח הבטחות כאילו יש כבר בחירות
אומרים בליכוד שגדעון סער הסתבובב במרכז הליכוד כאילו הוא נבחר לראשות הממשלה או לפחות לראשות הליכוד
והוא קרוא תיגר על ראשות המפלגה מול בנימין נתניהו 
מה גדעון סער יודע שאחרים לא יודעים ?
האם נתניהו יפרוש בדקה ה 90 ולא יתמודד יותר על ראשות הליכוד 
או שמה כל הפרשות שהוא מסובך בהם יכניעו אותו
אולי זאת גם הסיבה שהמתחרה הכי עקש של גדעון סער שהוא גלעדן ארדן מתמודד כיום על ראשות המפלגה 
אולי הם יודעים משהו שאחרים לא יודעים.
התמונות לא משקרות זה ראש מפלגת הליכוד הבא אולי ראש הממשלה הבא 
הוא גם התחתן עם המגישה מספר אחת של ערוץ אחד 
גדעון סער ממצוא מזרחי ואשתו רוסיה שילוב מוצלח של אדם שיכל לרשת את נתניהו 
לא פלא שנביבי נתניהו ושרה מתקשים להרדם בלילה 
מתחת לאפם צמח להם מלך בליכוד למרות כל מה שעוללו לו הוא קם שוב ושוב מאשפתות 
דבר שמעיד על אופיו של גדעון סער 
אין ספק שאם לא תתפתח איזה פרשה דמרטית או של מין גדעון סער יהיה מועמד וודאי מטעם הליכוד 
קואליציה בניו לבן גלען ארדן והמשחק נגמר 
נתניהו יאלץ להקים מפלגה חדשה אם ירצה להתמודד על ראשות הממשלה . 


האם גלעד ארדן ישאר בליכוד אם ביבי יזכה שוב או אם לא יצליח לסלק את ביבי ביחד עם חבריו מהליכוד ?
האם זאת הייתה טעות של נתניהיו להפקיד בידו את תיק הבטחון למשרד פנים ?
תיק שיכול לקבוע לגבי עתידו של נתניהו 
כאשר ארדן כה קרוב לאלשך מפכל המשטרה הכול יכול לקרות ואולי לא לטובתו של נתניהו . 


גלעד ארדן מחבק את השמאל ?

תמונה שאומרצ הכול 
החיילים של נוני מזוס שבו לבסיסם.




החיבור המסוכן בן אייל לפיד לגלעד ארדן 
האם עוד חייל נוני מוזס הולך לפרוש או להלגיע לראשות הליכוד ?
לארדן יש הרבה אופציות כיום ,הוא יכול להגיע לראשות הליכוד ולהדיח את נתניהו בשיתוף פעולה עם כל חבריו 
הוא יכול לעבור למפגת יש עתיד ולקבל תפקיד בכיר כשר בכיר אם זה יגיע לראשות הממשלה ואף להחליפו לאחר מרן בתקפיד
הוא יכול לרוץ ברשימת העבודה או הבית הציוני שישמחו לקבל אותו לשורותהם 
גלעד ארדן יתרום רבות למפלגה של הרצוג .
 






גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966) כיהן כחבר הכנסת, שר החינוך ושר הפנים בממשלות ישראל מטעם מפלגת הליכוד. עורך דין ועיתונאי במקצועו. כיום עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
סער נולד בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה, מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור זרישנסקי), רופא ילדים שעלה מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה למצפה רמון למשך שנתיים ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, בטרם חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר שימש האב כרופא הקיבוץ, שם חי באותה תקופהדוד בן-גוריון. הוריו של סער התגרשו בהיותו בן 16.
בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"^[1]. כיהן גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס להיות לוחם בחטיבת גולני^[2] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני ושירת כחייל מילואים עד גיל 36^[3].
לאחר שחרורו סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון (B.A) בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.
תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", וכתב טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשותשל ערוץ 2.
סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LLB) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 1995–1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל.
סער פגש את שלי דנציגר באחת מהפגנות הימין, וב-1990, בהיותו בן 24 התחתנו. מעט לפני החתונה עיברת את שם משפחתו. לבני הזוג נולדו שתי בנות. ב-2012 התגרשו.
ב-16 במאי 2013 נשא לאישה את מגישת החדשות גאולה אבן^[4].‬ לבני הזוג בן ובת והם מתגוררים בתל אביב.
סער העיד על עצמו שאינו שומר את כל המצוות, אולם בברית של בנו החליט לשמור שבת^[5]. עוד סיפר כי הוא מרבה לבקר את הרב חיים קנייבסקי ושהיה רוצה להקדיש זמן רב יותר ללימוד תורה
בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה עד להפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה^[7], וכן במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן. במסגרת תפקידו טיפל בין היתר בוועדת מיטשל ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינ"ל בעקבות הלחימה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור רוה"מ והקבינט הביטחוני את סוגיית איקרית וברעם והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.
ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יו"ר סיעת הליכוד וכיו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון^[8]. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם וועדת החוקה.
סער היה סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הכנסת ה-17. הוא נבחר ב-12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לאותה כנסת. בעקבות זאת הוא נכנס לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בהן (שירד ל-12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה כסגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד בו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.
סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

• הצעת חוק בעניין אופן הבאת עצור לבית המשפט ("חוק האזיקים") - ה'תשס"ג 2003 (מסדיר את סוגית אזיקת עצירים ואסירים בעת הבאתם לבית-המשפט וקובע את הקטגוריות המאפשרות זאת (סכנת בריחה, סכנה לאלימות וכו', להוציא מתכלית של השפלת העציר).
  
  
• הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה) - ה'תשס"ד 2004 (העלה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת (בפעם השנייה בתולדות המדינה) מאחוז וחצי לשני אחוזים)
  
  
• הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם לבני שני המינים) - ה'תשס"ד 2004 (ייצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות)
  
  
• הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור כהונה כפולה כחבר הכנסת וכיושב ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשהוהסתדרות העובדים הלאומית) ה'תשס"ה 2005 (המחיל את עקרון איסור כפל התפקידים גם על יו"רי הסתדרות העובדים הכללית והלאומית, שעד אז הוחרגו מהכלל)
  
  

בכנסת השבע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגנה מן הצדק) ה'תשס"ו–2006
  
  
• הצעת חוק צער בעלי חיים (תיקון – ניסויים בבעלי חיים) ה'תשס"ז–2007
  
  
• הצעת חוק עבודת נשים (הארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות) ה'תשס"ז–2007
  
  
• הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה ה'תשס"ז–2007
  
  
• חוק בתי המשפט (תיקון 55) (רוב מיוחד למינוי שופט בית משפט עליון) התשס"ח-2008
  
  
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשס"ח–2008
  
  
• חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11) התשס"ח–2008
  
  

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.
ב-2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים^[9].

שר החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים^[10]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מינה האחרון את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.
עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הקבינט הכלכלי-חברתי. בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות, עלייה בניגשים למבחני הבגרות וכן עלייה במבחני המיצ"ב^{[דרוש מקור]}. הוא היה האחראי ליישום הרחבת חוק לימוד חובה חינם גם לגילאי 3–4. בתקופתו הורחבו ויושמו תוכנית להשאלת ספרי לימוד וסבסוד המסעות לפולין. סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד ויוזמות כמו תוכנית "נעלה לירושלים", שבמסגרתה ביקרו חצי מיליון תלמידים בירושלים ובאתרי המורשת, תוכנית "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל", חודש חידון התנ"ך למבוגרים והוחל במהלך רחב בבתי הספר לעידוד השירות בצה"ל. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה השמינית בישראל.
בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה^[11]. תוספת התקציב הופנתה בין השאר להקמת מרכזי מצוינות במחקר, להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים, להרחבת לימודי ההעשרה במסגרת הלימודים. כן שונתה דרך התקצוב של המוסדות באופן המעדיף מוסדות בפריפריה ונקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות בפריפריה^[12].
בספטמבר 2009 הוענק לו עיטור תנועת "אומץ" בשל: "היותו נבחר ציבור נקי כפיים, שלא דבק בו רבב, על פעילותו הפרלמנטרית למען ביצור שלטון החוק ולמען שוויון זכויות מלא לציבור הנשים ועל עמידתו הנחרצת מול לחצים פוליטיים למינויים בלתי ראויים ועל היותו מצטיין בפעילותו הציבורית בנושאים בהם הוא עוסק".
בספטמבר 2011 הוענק לו אות כבוד מטעם נשיא איטליה (OMRI – Commendor of the Merit of the Republic of Italy), בעקבות פעילותו לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות ובפרט קידום לימודי השפה האיטלקית במערכת החינוך הישראלית ויצירת האפשרות להיבחן לבגרות בתחום זה^[13].
במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18^[14]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007^[15].
במהלך כהונתו חתם סער על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע)^{[דרוש מקור]}, שונה שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים^{[דרוש מקור]}.

שר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. כמו כן, נבחר לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.
מיד עם כניסתו לתפקיד פעל סער להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. במסגרת הרפורמה לתכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.
סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן שהייה בחולות ועוגן בחקיקה. לאחר מכן, פסל בג"ץ שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער - לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.
באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה,כסייפה, ערערה ושגב שלום). בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.
ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים^[16] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר^[17]. בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד^[18].
בספטמבר 2014 הכיר סער ברוב הנוצרים דוברי הערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם^[19].
במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל^[20].

פרישה מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת^[21]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים^[22].
בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט^[23]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.
במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית. כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני. באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח. כמו כן הוא משמש יועץ לארגונים.
ב-3 באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד^[24].


כל הנאמר כאן הוא לכאורה

האיש הכי חזק בליכוד והכי בטוח לרשת את נתניהו וכנראה האיש שכבר היה בכל תפקיד של שר אפשרי וכנראה האיש הכי מפחיד את נתניהו ככזה שיש לנתניהו וגם לשרה נתניהו סיוטים ממנו והאיש שנכון להיום יקבע את גורלו של ראש הממשלה כאחראי על המשטרה .האיש ממנו חוששים מאוד בליכוד ושכיום זוכה לתמיכה רחבה מאוד במרכז הליכוד .אם הוא ישתף פעוהל עם הקבוצה של גדעון סער ו2 השרים כץ הוא עלול לעמוד כבר בתקופה הקרובה בראש הליכוד .האיש שמפחיד את ראש הממשלה נתניהו כל כך זה לא נשיא איראן והוא לא אחר מאשר :גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא שר ביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.




[th]תפקידים בולטים[/th][th]עיסוק קודם[/th]

השר לביטחון הפנים השר לנושאים אסטרטגיים שר ההסברה שר הפנים שר התקשורת השר להגנת הסביבה השר להגנת העורף יו"ר ועדת הכלכלה

ביוגרפיה]

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאירבירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.
למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכם אוסלו. ארדן התמחה במשרדו של דב וייסגלס ובהמשך הוסמך לעריכת דין.
ארדן הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.
ארדן שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון עוד בטרם נבחר שרון לראשות הממשלה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.
בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת.
בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לארגון צעירי הליכוד, בראשו עמד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.
במרץ 2005 נבחר לתפקיד יו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו משימוש בסמים ובאלכוהול.
בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. בנוסף לכך נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד, והחליף במסגרת רוטציה את משה כחלון בראשות ועדת הכלכלה.
בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני, מיד לאחר גדעון סער, ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמתהממשלה ה-32, מונה ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הכנסת לממשלה.
בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפרייימריז בליכוד, והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.
ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.
ארדן נשוי לשלומית שור^[1] ואב לארבעה ילדים.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• תיקון מס' 2 לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים^[2].
  
  
• חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית עם קלון יושעה אוטומטית מהכנסת.
  
  
• ביטול רישומים פליליים - החוק מחייב את המשטרה למחוק רישום פלילי שנסגר בשל חוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות.
  
  
• השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על ידי בית משפט.
  
  
• שלילה מידיית לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית - רישיונו של כל אדם המעורב בתאונה קטלנית ישלל עד שיוכיח חפותו בבית המשפט^[3].
  
  
• המפקח על הבנקים יוכל להתערב בגובה העמלות הבנקאיות^[4].
  
  
• חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים^[5].
  
  
• הקפאת סמכות פקחי רשות הטבע והגנים לירות בכלבים משוטטים החשודים כנגועים בכלבתאך ביטולה לאחר שהמחלה החלה להתפשט ובעקבות פגיעה שנגרמה לחיות בר מוגנות^[6][7].
  
  
• חוק האריזות המחייב מפעלים ובתי עסק למחזר 60% מהאריזות של מוצרים מייצור מקומי או מייבוא. בנוסף נאסרה הטמנת אריזות^[8].
  
  

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

בממשלת ישראל ה-32[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי (חוק הנפט). על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור^[9]. בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות". לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה^[10].

בממשלת ישראל ה-33[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד^[11]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון^[12].
בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות וטרם הסתיים (אך הביא לפרישת רבים מעובדי הרשות)^[13]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך מגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה בעצם מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג'וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.
בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.
בסוף 2014 מונה לשר הפנים, לאחר פרישתו של גדעון סער.

בממשלת ישראל ה-34[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים שר לנושאים אסטרטגים ושר ההסברה.
ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה - מינוי חיצוני שגרר ביקורות רבות. בספטמבר 2015, לאחר ביטול מועמדותו של גל הירש, המליץ ארדן על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, לתפקיד מפכ"ל המשטרה, והמלצה זו התממשה.
בתקופת כהונתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל פיגועי הטרור הפלסטיני (2015–2016) שבמהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים וערבים ישראליים מאות פיגועי טרור, פיגועי דקירה,פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות הגל נפרשו המשטרה ומשמר הגבול בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים. כוחות הביטחון הצליחו לנטרל מאות מחבלים, מהם נהרגו כ-270.
ארדן ספג ביקורת על שכינה את גל השריפות בישראל (2016) בשם "טרור ההצתות", ועל כך שהתייחס אל פרשת הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר לעומקו^[14]. ארדן השיב שהסתמך על הגורמים המקצועיים במשטרה וגיבה את הכוחות בשטח^[15].

דני דנון עשה כאבי ראש גדול לראש הממשלה נתניהו 
הוא היה עד כדי כך מוכן לסלק אותו שאפילו בחר בו לתפקיד כשגריר באו"ם תפקיד שביבי בעצמו צמח להיות ראש ממשלה 
אבל כולם יודעים שלדנון אין יכולות לכלום 
הוא לא מסוגל אפילו לתפקד כשר אבל זה לא מנע מביבי למנות אותו לשר ואפילו לשגריר באו"ם העיקר שדנון אל יעשה ביותר לביבי וככה הצליח ביבי לנטרך את דנון 
אבל דנון רחוק רחוק מניו יורק הרחוקה לא מפסיק לבחוש בליכוד 
הוא כנראה חבר באותה קבוצה שרוצה לרשת את נתניהו 
אבל בכדי לרשת את נתניהו צריך קודם כל לסלק אותו מהליכוד דבר שהוא מאוד קשה לעשות אם לא משתפים פעולה עם כלההנהגה של הליכוד 
הוא גם יודע שבתוך תוכו שנתניהו יכול להבחר כראש ממשלה ללא הליוכד בכלל
אם רק יקים לעצמו מפלגה חדשה ומה כולם חוששים
הבעיה שלעולם לא יהיה לכל הצעירים סיכוי כל עוד נתניהו יהיה תמיד ראש ממשלה 
וראש הליכוד לכן כולם מנסים לסלק אותו כאשר במרכז הליכוד הגועש גם שם פועלים להדחתו של נתניהו 
והבוחש הראשי הוא לא אחר מאשר ביתן אומרים המשועות במרכז הליכוד 
ומניו יורק הרחוקה דנון עסוק בטלפונים לחברי מרכז הליכוד הליכוד ולפעילים המרכזים
הוא מתקשר שולח מתנות מאחל חג שמח ובקשר רצוף אתם הוא לא רוצה שיכחו אותו 
אבל יותר גרוע זה שדוד ביתן שאמור להיות ראש הקואליציה ולשמוע לנתניהו הוא זה שבוחר ושוחע לקבוצה שרוצה לסלק את נתניהו מהליכוד 
לא ברו מה הבטיחו לדד ביתן כל הקבוצה אבל לכאורה יש שמועות שיש התארגנות שכנראה שנתניהו לא יוכל להעמיד את עצמו אפילו לבחירה גם אם יצליח סיכויו מאוד קלושים לזכות בראשות הליכוד שוב ולעמוד בראשו .
הרבה מתמודדים שכולם חולמים להיות ראשי ממשלה הם צעירים וחסרי מנוח 
וכל אחד כבר היה שר ואין להם מה להפסיד 

דני (בן יוסף) דנון (נולד ב-8 במאי 1971, י"ג באייר התשל"א) הוא שגריר ישראל באו"ם. בעבר היה שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, סגן שר במשרד הביטחון, וחבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד. במהלך כהונתו בכנסת ה־18 היה סגן יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ביוני 2016 נבחר לראשות ועדת המשפט של העצרת הכללית של האו"ם.
דנון נולד ליוסף, יליד מצרים שעלה לארץ ב-1950, וליוכבד, ילידת הארץ. אביו של דנון נפצע קשה מאוד במוצב ורד שבבקעת הירדן במהלך מלחמת ההתשה. אחרי שנים שבהן עבר ניתוחים שונים, נפטר האב כשדנון היה בן 13. דנון למד בתיכון בליך והיה פעיל בסניף המקומי של תנועת הנוערבית"ר.
דנון התגייס בשנת 1989 לצה"ל וסיים קורס קצינים בהצטיינות. שירת כקצין בחיל החינוך והנוערוהשתחרר בדרגת סגן. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמ"פ ופיקד על קורס "מרווה" לצעירים מחוץ לארץ העולם שנועד לחזק את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל.
בשנים 1993–1996 היה שליח מטעם הסוכנות היהודית בפלורידה, שם עסק בעידוד עלייה לישראל והסברה בקמפוסים למען מדינת ישראל.
למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים עם התמחות בדתות באוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונלוסיים בהצטיינות. בשנת 2000 סיים את לימודיו לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים.
דנון נשוי ואב לשלושה ילדים.
לאחר ששב מארצות הברית שימש יועץ ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת עוזי לנדאו.
בגיל 28 נבחר לראש ההנהגה העולמית של בית"ר. בין השנים 2004–2009 עמד בראשות סיעת הליכוד בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שם עסק בעידוד עלייה ובמאבק באנטישמיות. היה גם בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.
בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17 ב-2006 נבחר דנון למקום ה-23 ולא נכנס לכנסת. ביוני 2006, לאחר התמודדות מול חבר הכנסת יובל שטייניץ, נבחר דנון ליושב ראש "תנועת הליכוד העולמי".
לאחר הקדמת הבחירות המקדימות (פריימריז) לראשות מפלגת הליכוד בשנת 2007, התמודד מול בנימין נתניהו ומשה פייגלין, וסיסמתו הייתה "דני דנון מימינך, ביבי". בבחירות אלו, שהתקיימו ב-14 באוגוסט 2007, הגיע דנון למקום האחרון עם 3.5% מהקולות^[1].

בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר דנון ב-8 בדצמבר 2008 בבחירות המקדימות של הליכוד למקום ה-24 ברשימת המפלגה, כנציג מחוז מישור החוף. בערוץ 2 פורסמו טענות אודות מקום מגוריו וחוקיות התמודדותו^[2]. בית הדין לעתירות של הליכוד דחה את הבקשה לפסול את בחירתו אך מתח ביקורת על התנהלות דנון בפרשה^[3].
באותן בחירות זכה הליכוד ב-27 מושבים ודנון נבחר לראשונה לחבר כנסת. במהלך כהונתו בכנסת ה-18 שימש דנון כסגן יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו כן, היה חבר בוועדת חוץ וביטחון, בוועדת הכלכלה, בועדת החינוך, בועדת חוקה חוק ומשפטובוועדה לקידום מעמד האישה.

בכנסת ה-19 - סגן שר הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נבחר דנון למקום החמישי. ב-17 במרץ 2013 מונה לסגן שר הביטחון בממשלת ישראל ה-33 והיה אחראי על האגף החברתי-ביטחוני במשרד, מערך המילואים וחיילים משוחררים.
במסגרת התפקיד, דנון פעל להגדלת שיעורי המשרתים בצה"ל מקרב יוצאי אתיופיה וצמצום מספר הנושרים, עידוד גיוס לשירות משמעותי בצה"ל בקרב בני נוער במגזר החרדי ובמגזר הנוצרי, טיפול במערך המילואים, כולל קביעת קריטריונים להטבות בדיור והגדלת הגמול הכספי, הארכת תקופת הזכאות ל"חיל מילואים פעיל", והגדלת סל ההטבות עבור חברי מועדון "בהצדעה".
ביוני 2013 נבחר לראשות ועידת הליכוד לאחר התמודדות שבה זכה ב-85% מקולות המצביעים^[4] ובהתמודדות נוספת זכה דנון בתפקיד יו"ר מרכז הליכוד ברוב דומה.
ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן" פיטר אותו ראש הממשלה נתניהו בעקבות ביקורת פומבית שמתח דנון על הסכמת נתניהו להפסקת אש בין ישראל לחמאס, שאותה כינה דנון מדיניות של מרצ והתנהלות רופסת^[5].
בדצמבר 2014 לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודד על תפקיד יו"ר הליכוד מול בנימין נתניהו, והפסיד לאחר שקיבל כ-25% מהקולות. במקביל התמודד על מקום ברשימת הליכוד, ונבחר למקום ה-9^[6].

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 הושבע דנון לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל בממשלה ה-34. עם כניסתו לתפקיד החליט דנון כי שנת 2015 תוגדר "שנת נשים פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה". במסגרת זו החל קמפיין הקורא לקידומן של נשים בתחומים אלה^[7]. הוא פעל להעלאת המודעות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל בקרב תושבי הפריפריה בכלל וילדים בפרט. החלטתו הראשונה עם כניסתו לתפקיד הייתה להכפיל את הקייטנות שמפעיל משרד המדע כך שכ־4,500 ילדים בכ־70 יישובים בפריפריה לקחו חלק בהן.
במסגרת תקציב המדינה לשנים 2015–2016 הוגדל תקציב משרדו במאה מיליון ש"ח, שהם 20%^[8] בלמעלה מ־20% שהם יותר מ־500 מיליון ש"ח. ביוני 2015 חתם דנון על הסכם שיתוף פעולה עם תאגיד התעופה העולמי, לוקהיד מרטין, לקידום המדע, הטכנולוגיה והחלל לגילאי הגיל הרך.
דנון כיהן בתפקיד עד ה-27 באוגוסט 2015 כאשר הוחלט למנותו לשגריר ישראל באו"ם.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם דנון את חקיקתם של חוקים אלה שנכנסו לספר החוקים:

• חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (יחד עם רחל אדטו). החוק קובע שדוגמנים או דוגמניות בתת-משקל (פחות מ-18.5 BMI) לא יופיעו בפרסומות. בנוסף, אם נעשה שימוש בתוכנות עריכה גרפיות להצרת היקפים של הדוגמן/דוגמנית – יחויב המפרסם להוסיף כיתוב המעיד על כך על פני שטח של 7% לפחות משטח הפרסומת^[9].
  
  
• חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים. החוק אוסר על פרסום משקאות משכרים בשלטי חוצות ובדברי דפוס המיועדים לקטינים. בנוסף, אסור להציע משקאות אלכוהוליים בתור פרסים בתוכניות טלוויזיה ורדיו המיועדים לקטינים ולעשות שימוש בפרסום באמצעות כוכבי ילדים^[10].
  
  
• תיקון לחוק עבודת הנוער האוסר העסקת ילדים בפרסום בוטה (עם אריה אלדד ואחרים)^[11]
  
  
• תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המרחיב את הטיפולים לילדים בספקטרום האוטיסטי (עם זאב ביילסקי ואחרים)^[12]
  
  
• תיקון לחוק כלי הירייה המגביל גיל לאימון במטווח קליעה^[13]
  
  

דנון נמנה עם מציעי הצעות חוק נוספות שאושרו.

שגריר ישראל באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2015 מונה דנון לשגריר ישראל באו"ם. נאומו הראשון במועצת הביטחון עסק במצב הביטחוני בישראל בעקבות גל פיגועים שהתחולל אז. בדיון נושא בנושא שנערך במועצת הביטחון באפריל תקף דנון את הנציג הפלסטיני ריאד מנסור על שאינו מגנה את הטרור^[14].
באותה תקופה דנון טס לביקור בזק בישראל עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון. השניים ביקרו פצועים בבית החולים הדסה בירושלים ונפגשו עם רעייתו של ריצ'רד לייקין, אשר נרצח בפיגוע. דנון ערך ביקור נוסף בישראל עם שגרירת ארצות הברית סמנתה פאוור בינואר 2016, שבו ערכו סיור מוסק בשמי הארץ.
דנון דגל בגישה התקפית כנגד גורמים אנטי ישראליים. כמו כן דנון פעל לקידום בנושאי טכנולוגיה וחדשנות. במהלך תפקידו כשגריר קיבלה העצרת הכללית הצעה ישראלית בעניין שימוש בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות^[15] המשלחת הישראלית קיימה אירוע לציון גירושם של יהודים ממדינות ערב^[16]וכן נערך אירוע לציון 40 שנה לנאומו של חיים הרצוג בעקבות החלטת האו"ם שציונות היא גזענות, בהשתתפות מזכיר החוץ האמריקני ג'ון קרי^[17]. ב-31 במאי ערכה המשלחת בשיתוף ארגונים נוספים אירוע מאבק בתנועת ה-BDS, בו נכחו 2000 משתתפים^[18].
במרץ 2015 הציבו משלחת ישראל וארגון StandwithUS מיצג במטה האו"ם. מיצגים העוסקים בירושלים ובערביי ישראל צונזרו תחילה בידי האו"ם^[19], ובעקבות מאבק אושרה הצגתם לאחר חודשיים^[20].
ביוני 2016 נבחר לראשות ועדת המשפט של העצרת הכללית של האו"ם והיה הישראלי הראשון שעומד בראש ועדה קבועה של האו"ם^[21]. בדצמבר 2016 יזם ביקור בישראל של 14 שגרירים לאו"ם ממדינות שונות^[22]. ימים אחדים מאוחר יותר, קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 2234 שמגדירה את ההתנחלויות הפרה של החוק הבינלאומי ומכשול לשלום. אישור ההחלטה התאפשר בשל העובדה שבצעד חריג נמנע ממשל אובמה מלנצל את זכות הווטו האמריקנית במועצה כדי לסכל את ההחלטה.

עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דנון תומך בכך שבהסכם הקבע בין ישראל והפלסטינים תשלוט ישראל במרבית השטח, ויתרתו תכלול "גושים" שבהם תהיה לפלסטינים אוטונומיה ומעמד הקבע שלהם יוסדר בסיוע ירדן ומצרים^[23].
דנון קרא להגבלת גיל הצפייה בתוכניות בעלי תכנים "בלתי ראויים" כמו "האח הגדול"^[24] הוא הגיש הצעת חוק שהציעה הקמת רשות ממשלתית שתסנןאתרים פדופיליים באינטרנט ואתרים המסכנים את ביטחון המדינה וכן תעסוק באבטחת מידע ופרטיות ברשת^[25], אך הצעת החוק לא אושרה. בדצמבר 2011 הציע להתנות מתן תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה בחתימה על מסמך ובו הצהרת נאמנות למדינת ישראל^[26].
דנון ביקש לפסול במסגרת הבחירות לכנסת ה-19 את זועבי ולאחר שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את בקשתו, בג"ץ דחה את הפסילה. לאחר היבחרו לכנסת ה-19 הגיש הצעת חוק המאפשרת לבג"ץ להפוך החלטה של ועדת הבחירות המרכזית על פסילה של מועמד לכנסת, רק במקרים קיצוניים בלבד, חוק שכונה "חוק חנין זועבי"^[27].
דנון כיהן כיו"ר השדולה בכנסת לפתרון בעיית המסתננים מאפריקה לישראל. במסגרת פעילותו ביקר בדרום סודן ודן עם הנשיא המקומי בתוכנית משותפת להשבת הפליטים לארצם וכן יזם מספר דיונים בכנסת בנושא. ב-23 במאי 2012 השתתף בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר "מדינת ישראל נמצאת במלחמה! קמה לה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל, ובירתה - דרום תל אביב. צריך לשים לזה סוף, לגרש את כל המסתננים לפני שיהיה מאוחר מדי"^[28].

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2012 יצא לאור בארצות הברית ספרו של דנון: Israel - The Will to Prevail. הספר עוסק ביחסי ישראל–ארצות הברית, אלטרנטיבה לתפיסה המדינית שמגדירה שתי מדינות לשני עמים, ומתיחת ביקורת קשה על ממשלו של הנשיא ברק אובמה ויחסו למדינת ישראל בתקופת כהונתו.

ישראל כץ החייל מספר אחד של ניני מוזס 
חתול שחור עבר בן נתנהו לבן ישראל כץ
עד לפני שנתיים ישראל כץ היה החייל מספר אחד של ביבי 
ואחד מיצרני הגובים הכי גדולים לבכירי הליכוד 
אבל ישראל כץ יודע במי לתמוך ומתי 
הוא כנראה מרגיש שביבי הגיע לסוף דרכו הפוליטית וכבר עשה את שלו 
ולכן הוא מציע את עצמו לראשות הליכוד 
לישראל כץ יש סיכויים גדולים מאוד לזכות בראשות הליכוד 
כי הוא מקבל את התמיכה הכי רחבה מחברי המרכז 
בגלל כל הגובים שסדיר בעבר לכל הפעילים הוא יקבל את ראשות המפלגה על מגש אם רק יתמודד 
בכדי לעמוד בראשות המפלגה ישראל כץ הוריד 50 קילו ממשקלו והוא התכונן במשך שנים לתפקיד 
כל השחיתות במרד התחבורה שבראשו עמד לא מפריעים לו להעמיד את עצמו לבחירה
במרכז הליכוד אם אתה לא מושחת מספיק לא ישתינו לכיוון שלך
ישראל כץ מקבל תמיכה מנוני מוזס וגם מאלי עזור ממעירב 
היחיד שזוכה לתמיכה רחבה במרכז הליכוד 

[size=49]ישראל כץ: "אחרי נתניהו בכוונתי להתמודד לראשות הממשלה"[/size]
 16:08 כ׳ בשבט תשע״ז 16.02.2017 מנדי אושר 
שר התחבורה בראיון לקול חי: "יש מסר גם מהדברים שלא נאמרו; היו מגעים לקראת הפגישה" • על ירושלים: "תהיה בניה חופשית בירושלים • על ההתנחלויות: "לאפשר בניה חופשית ביישובים; אין גושים" • על תכנית בנט לסיפוח: "דבר נורא" • על ההדלפות מהקבינט "נדרשת אחריות" • וגם, על כוונתו להתמודד לראשות ממשלה.
http://www.93fm.co.il/radio/382859/

[size=46][rtl]ישראל כץ: "אם אגד ודן ימשיכו להתנהג כמו דינוזאורים הן ייכחדו"[/rtl][/size]

[rtl]שר התחבורה, ישראל כץ, אמר את הדברים בוועידה לעסקים וצמיחה בצפון בהתייחסו לרפורמת התחבורה הציבורית. לדבריו, "הפרויקטים המרכזיים בגליל ובצפון קורים; הישראלי יסע מעמיעד עד באר שבע ללא רמזורים"[/rtl]

http://www.calcalist.co.il/conference/articles/0,7340,L-3710462,00.html

[size=30]בליכוד מעריכים: השר ישראל כץ יפוטר בימים הקרובים[/size]

ודעות החריפות שמשגר נתניהו כנגד ישראל כץ מסמנות - לטענת בכירים במפלגה - את פיטוריו הצפויים של שר התחבורה • שרים וח"כים פנו לראש הממשלה בדרישה "להביא לפתרון המשבר מבלי לפטר את שר התחבורה"
משבר מתגלגל שיסתיים בפיטורים? בליכוד משוכנעים הערב כי פיטוריו של השר ישראל כץ ממשרד התחבורה הם רק ענין של זמן.


[size=30]כך ישראל כץ יבנה רכבת מישראל לסעודיה[/size]

"מסילות השלום"? שר התחבורה ישראל כץ טוען כי בכוונתו לבנות מסילת רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן. "לפני כולם" עם הפרטים

http://www.20il.co.il/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%9B%D7%9A-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%A5-%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%A1%D7%A2%D7%95/






http://www.srugim.co.il/190725-%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90



ישראל כ"ץ (הליכוד)


[th]ישראל כ"ץ[/th][th]שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין[/th][th]תאריך לידה[/th][th]תאריך לידה עברי[/th][th]ממשלות[/th][th]כנסות[/th][th]סיעה[/th][th]תפקידים בולטים[/th]

21 בספטמבר 1955(בן 61)

ה' בתשרי ה'תשט"ז

30, 32, 33, 34

14–20

ליכוד-גשר-צומת,הליכוד-צומת, הליכוד,הליכוד ישראל ביתנו

שר התחבורה והבטיחות בדרכים שר לענייני מודיעין שר החקלאות ופיתוח הכפר

[size][rtl]
ישראל כ"ץ (נכתב גם כץ; נולד ב-21 בספטמבר 1955, ה' בתשרי ה'תשט"ז) הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. בעבר כיהן גם כשר החקלאות ופיתוח הכפר.

[/rtl][/size]

1 ביוגרפיה



• 1.1 נעוריו ושירותו הצבאי
  
• 1.2 כניסתו לליכוד
  
• 1.3 שר החקלאות
  
• 1.4 שר התחבורה והבטיחות בדרכים
  
• 1.5 הצעות חוק
  



2 חיים אישיים

3 קישורים חיצוניים

4 הערות שוליים

[size][rtl]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ושירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ נולד וגדל בכפר אחים למלכה, ילידת רומניה, ומאיר כ"ץ, יליד לטביה. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון. לאחר מכן הוריד את הכיפה.^[1] בשנת 1973 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים^[2]ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית^[3]ובהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קציני חי"ר, שב לחטיבה ושימש מפקד מחלקה,^[1]והגיע לדרגת סרן. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.^[2]
בהיותו סטודנט, בראשית שנות ה-80, היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. במהלך דיון באוניברסיטה נטען שחטף את המיקרופון מידי הדיקן,^[4]דבר שהביא לעימות עם רקטור האוניברסיטה גדעון שפסקי.^[5] יחד עם צחי הנגבי הוביל שורת מהלכים אלימים^{[דרוש מקור]} כמו פיזור התקהלויות של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל ואף כליאת רקטור האוניברסיטה רפאל משולם בחדרו, במחאה על מה שכינו "ההתעלמות מן האלימות הערבית בקמפוס" במרץ 1981. כ"ץ הושעה מלימודיו בגלל פעולותיו האלימות.^[6]

כניסתו לליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרה על תפקיד יושב ראש צעירי חרות בתמיכת אריאל שרון אך הפסיד, בהפרש 26 קולות, למיכאל רצון שנתמך על ידי יצחק שמיר, משה ארנס ודוד לוי. בהמשך הפך כ"ץ לעוזרו המיוחד של אריאל שרון בהיותו שר התעשייה והמסחר.
בבחירות לכנסת ה-14 הוצב במקום ה-34 ברשימה המשותפת של הליכוד, גשר וצומת. בנובמבר 1998 נכנס לכנסת במקום אהוד אולמרט שנבחר לתפקיד ראש עיריית ירושלים. היה חבר בוועדת הכנסת, ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. שימש כנשיא ועידת הליכוד. לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות.
ב-19 בדצמבר 2005, לאחר שאריאל שרון פרש מהליכוד ועבר לקדימה, התמודד על תפקיד יו"ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה, אך זכה לאחוזי תמיכה בודדים בלבד. ב-14 בינואר 2006 פרש מהממשלה יחד עם שאר חברי סיעתו. בבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-12 ברשימת הליכוד, וכיהן כחבר בוועדת הכספים, ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-11 ברשימת הליכוד ונבחר לכהונה נוספת. עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר התחבורה. בבחירות לכנסת ה-19 נבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-8 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר שוב. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 זכה כ"ץ במקום השלישי ברשימת הליכוד לכנסת ולפיכך למקום הרביעי ברשימה הארצית.

שר החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות. בזמן כהונתו נערכו רפורמות בכל מועצות הייצור, בהן איחוד מועצת הירקות, מועצת הפירות, מועצת הפרחים ומועצת ההדרים למועצה אחת בשם מועצת הצמחים. מטרת האיחוד הייתה לחסוך כספים ולשפר את השירות לחקלאי. צעדים אלו, שנערכו חרף התנגדות ארגוני החקלאים^[7] הובילו בין היתר להוזלת היטלים, וצמצום מדיניות "פינוי העודפים" תוך הפנייתם לייצוא, דבר אשר תרם להגדלת הייצוא החקלאי מישראל ולהגדלת מתח הרווחים של החקלאים בשל האטרקטיביות של האירו והדולר.^[8]
במאי 2007 פרסם מבקר המדינה ביקורת כנגד מינוי איש העסקים רן קרול ליו"ר הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב, שנעשה על ידי ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו בשנת 2003, בניגוד להחלטת הממשלה שיו"ר הוועדה יהיה איש אקדמיה. בנוסף, נכתב בדו"ח הביקורת שהוועדה העסיקה חברת ייעוץ פרטית בבעלות קרול, שמינתה את קרול עצמו כיועץ בשכר שלה.
במרץ 2007, לאחר חקירה שנמשכה שנתיים, המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד כ"ץ בחשד למרמה והפרת אמונים, בעניין מינוי מקורבים וחברי מרכז הליכוד והתקשרויות לא חוקיות עם ספקים במועצת הצמחים, מועצת הלול, מועצת החלב, בגן הבוטני וברשות לפיקוח חקלאי.^[9] בספטמבר 2009נסגר תיק החקירה נגדו. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז סגר את התיק בשל קושי בביסוס ראייתי של השיקולים שהנחו את כ"ץ בפעולותיו והשאלה אם הם יכולים לבסס עבירה פלילית. מזוז קבע, עם זאת, שהתנהלותו של כ"ץ במסגרת הפרשות שנחקרו בתיק, כללה גם פעולות לא ראויות ולא תקינות במעשה ובמחדל.^[10]

שר התחבורה והבטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[/rtl][/size]
[size][rtl]
בממשלת ישראל ה-32 החל לכהן כ"ץ כשר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, והמשיך בתפקיד זה גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 המשיך בתפקידו כשר התחבורה, ובנוסף מונה לשר לענייני מודיעין ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.
במהלך כהונתו הוקם קו הרכבת מאשקלון לבאר שבע, שתוכנן עוד לפני כהונתו, אך סלילתו החלה ב-2009. הקו החל לפעול חלקית עם פתיחת תחנת הרכבת בשדרות בדצמבר 2013‏^[11] והוא הושלם עם פתיחת תחנת אופקים בדצמבר 2015.^[12] כמו כן באפריל 2011 הכריז על רפורמה ברכבת ישראל, מהלך שאושר לאחר כשנה, בעקבות מאבק של ועד עובדי הרכבת בראשות גילה אדרעי.
כ"ץ יזם את תוכנית "נתיבי ישראל" לקירוב הפריפריה וירושלים למרכז בעזרת כבישים מהירים ומסילות רכבת ודאג לתקצובה.^[13]
הממשלה אישרה בשנת 2013 את הרפורמה שהציע להוזלת ענף הרכב.^[14][15] ביוני 2013 חתם כ"ץ על הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. לפי ההסכם ייפתחו שמי ישראל בפני כל חברת תעופה אירופית וחברות ישראליות תוכלנה להפעיל טיסות לשדות תעופה בכל אירופה. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה בתוך חמש שנים.^[16]
במאי 2013 אישרה הממשלה את הצעתו של כ"ץ להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף, נמל התעופה תמנע.^{[דרוש מקור]}
ביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, כי החליטו לאמץ את תוכניתו של שר התחבורה לרפורמה בנמלי הים, שתגביר את התחרות באמצעות הקמת נמלי מים עמוקים מתחרים, בחיפה ובאשדוד. חברת נמלי ישראל פרסמה שני מכרזים להקמה והפעלה של נמלים אלו, בניגוד לעמדת ועדי העובדים וההסתדרות. ביוני 2014 זכתה ענקית התשתיות הסינית, צ'יינה הארבור, במכרז להקמת הנמל החדש באשדוד.^[17] בינואר 2015 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז להקמת הנמל החדש בחיפה.^[18] במאי 2015 חתם כ"ץ על החוזים להפעלת הנמלים החדשים בין חברת נמלי ישראל לחברות הבינלאומיות שזכו במכרזי ההפעלה- חברת TIL מהולנד שתפעיל את נמל הדרום באשדוד וחברת SIPG מסין שתפעיל את נמל המפרץ, בחיפה.^[19]
בפברואר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום את הצעתו לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לרכבות משא ולנוסעים. התוואי הוא באורך של כ-250 ק"מ.^[20]
כ"ץ טיפל במשבר התעופה הבינלאומי שפקד את מדינת ישראל במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014. במהלך 36 שעות, מספר חברות התעופה הטסות לנתב"ג ירד מ-110 ל-27.^[21] בתוך שלושה ימים חזרו רוב החברות לטוס לישראל. בנוסף, פעל לחילוץ כ-3,000 אזרחים ישראליים מטורקיה בעקבות ביטול הטיסות. מבצע החילוץ כלל רכבת אווירית מאתונה בעזרתן של חברות תעופה ישראליות.^[22]
בראשון בינואר 2016 השיק כ"ץ את הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, המאפשרת לשלב בין כלל אמצעי התחבורה במטרופולין בתעריף אחיד, ומציעה הוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים במחירי המינויים.^[23] בראשון באפריל 2016 הרחיב כ"ץ את הרפורמה גם לאזור הגליל והגולן, כך שתיושם בכל חלקי הארץ.^[24]
כשר התחבורה קידם את הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב,^[25] העבודות על תחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה מתקיימות בשמונה מוקדים שונים ברחבי גוש דן.
במאי 2016 חתם עם עמיתו האמריקאי אנתוני פוקס על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בפיתוח כלי הרכב האוטונומיים. לפי ההסכם ישקיעו יחד שתי המדינות 20 מיליון דולר בהקמת מרכז מחקר בנתניה לנושא.^[26]
ביוני 2016 חתם על הסכם מקיף עם האיחוד האירופי שיצמצם באופן משמעותי את העיכובים בטיסות לישראל וממנה. עם חתימת ההסכם מצטרפת ישראל למועדון של 41 מדינות אירופאיות החברות בארגון ה"יורוקונטרול" שאישרו פה אחד את ההסכם.^[27]
באוגוסט 2016, לקראת ביצוע עבודות תשתית בתחנת רכבת "השלום", דרשו ראשי הסיעות החרדיות, שר הפנים אריה דרעי, שר הבריאות יעקב ליצמןויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, כי העבודות לא יתבצעו בשבת, זאת למרות חוות דעת משטרתית הקובעת כי ביצוע העבודות ביום חול מהווה סכנת חיים עקב סגירת נתיבי איילון.^[28] השר כ"ץ הודיע כי תומך בכך שהעבודות יתבצעו במועדן וכי לא ניתן לבצע חסימה מלאה של ציר מרכזי בתל אביבבאמצע השבוע.^[29] בשבוע שלאחר מכן, בעקבות פניית ראשי הסיעות החרדיות לראש הממשלה הנוגעת לעבודות בשבת, הורה ראש הממשלה לעצור את העבודות שתוכננו לשבת, כחצי שעה לפני כניסתה. עצירת העבודות גרמה להשבתת הרכבת ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב.^[30] בעקבות עצירת העבודות הגישה ח"כ גלאון עתירה לבג"ץ בטענה כי הפסקת עבודות הרכבת אינה חוקית.^[31]

הצעות חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

[/rtl][/size]

• חוק "ביתי הוא מבצרי" המכונה "חוק דרומי": חוק זה פוטר מאחריות פלילית מי שפועל נגד הפורץ לבית מגורים, משק חקלאי או לבית העסק, תוך כוונה לביצוע עבירה; החוק הביא לשינוי המציאות השיפוטית בישראל ^{[דרוש מקור]}, תוך שהוא שואף לאפשר הרתעה לטובת הביטחון האישי.
  
• "חוק הנגב" המעניק הנחות במס לתושבי הנגב בשיעור של בין 10% ל-20%. חוקים אלו עודדו זוגות צעירים להישאר לגור בנגב^[32][33] ואף החלה הגירה חיובית ועלייה ברמת החיים. ובאופן עקיף עזר להתפתחות בתחומי התרבות, החינוך והתעסוקה. הנחות המס בוטלו כעבור שנים מעטות והחוק רוקן מתוכן.
  
• בכנסת ה-15 יזם כ"ץ חוק האוסר על תומכי טרור ומדינות אויב להתמודד לכנסת. חוק זה הצריך שינוי בחוק יסוד הכנסת ועבר ברוב של 77 ח"כים. ועדת הבחירות של הכנסת ה-16 פסלה את רשימת בל"ד בראשות עזמי בשארה מלהתמודד על סמך חוק זה, אולם ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט העליון.
  
• "חוק שריון שלילת זכות השיבה" אותו יזם כ"ץ בשנת 2001 הקובע ש"פליטים לא יחזרו לשטח מדינת ישראל אלא באישור של רוב חברי הכנסת".
  
• ביוני 2016 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את החוק שיזם השר כ"ץ להסדרת ההתנהלות בענף הרכב ופתיחת השוק לתחרות.^[34]
  

[size][rtl]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ גר במושב כפר אחים, נשוי לרונית ואב לשתי בנות.[/rtl][/size]