אינדקס
מתוך תחקיר ידיעות אחרונות היום / שני זהר שדמה
זה קרה בקיץ האחרון, בהיחבא, מתחת לרדאר. בזמן שבכל העולם עושים הכל כדי לצמצם את השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, משרד החקלאות הישראלי אישר לשימוש מחודש חמישה חומרי הדברה מסוכנים. במשך חודשים איש לא ידע על האישור הזה, וכעת אנחנו חושפים אותו לראשונה. מתברר כי בדיון שקדם לאישור, בוועדה הבינמשרדית לאישור חומרי הדברה, נרשמה התנגדות חריפה של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. אבל לשר החקלאות, אורי אריאל, זה לא ממש הזיז.
למה זה בכלל משמעותי? משום שהישראלים הם אלופי צריכת הפירות והירקות בעולם. בישראל צורכים בממוצע 193 ק"ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק"ג באירופה ו־123 ק"ג בארה"ב. גם ביחס לפירות הצריכה הממוצעת לנפש בישראל גבוהה יחסית לעולם ועומדת על 190 ק"ג לעומת 103 ק"ג באירופה ו־111 ק"ג בארה"ב. כלומר, אנחנו אוכלים הרבה יותר פירות וירקות, ומשום כך מכניסים לגופנו גם הרבה יותר חומרי הדברה מסוכנים.
זה נכון שמתפוח או מלפפון בודד אף אחד לא ימות — אבל הנזק הוא בהצטברות החומרים הללו בגוף. בדקנו את חמשת החומרים שאושרו לאחרונה לשימוש, ושוחחנו עם מומחים כדי להבין מה עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לכל חומר.
פראקואט (Paraquat), שאינו מאושר באירופה, הוא בעל רעילות אקוטית בכל דרכי החשיפה ואף עלול להיות קטלני בחשיפה אקוטית. באחד המקרים ילד שבלע את החומר סבל מסיבוכים רפואיים מסכני חיים. עוד נמצא קשר בין החשיפה לחומר לבין פרקינסון — עובדים שנחשפו לחומר היו בסיכון גדול פי 5.2 ללקות במחלה. החומר הזה, שנועד במקור לקטול עשבים, נמצא בשימוש רחב בישראל. על פי משרד החקלאות, בלעדיו לא ניתן כיום לגדל עגבניות לתעשייה, בצל, חמניות וגידולים נוספים.
קרבנדזים (Carbendazim), שאינו מאושר באירופה, נחשב כבעל רעילות משמעותית, משפיע על הפוריות, חשוד כמשפיע על המערכת ההורמונלית, ועלול לגרום לסוגים שונים של סרטן. בחשיפה כרונית קיימת פגיעה באברי רבייה, פגיעה בעוברים וסיכון להפלות. ברמות נמוכות הוא גורם לפגמים מולדים בעובר. החומר מסווג על ידי האיחוד האירופי — שם הוא אסור לשימוש — כגורם למוטציה, בעל פוטנציאל לפגוע בעובר או לגרום לסרטן, ורעיל למערכת הרבייה. בניטור של תוצרת חקלאית בישראל נמצאו 12 ממצאים, מתוכם חמש חריגים. כלומר, אנחנו חשופים לחומר הזה מעבר לרמות הקבועות בתקנות.
סייהקסטין (Cyhexatin), חומר רעיל שנמצא בשימוש בעיקר בתפוזים, מסוכן להתפתחות העובר ומהווה סיכון מיוחד לתינוקות וילדים. החומר לא רשום בארה"ב ולא מאושר באירופה. הוועדה המליצה לבטל את רישום החומר הפעיל בגלל הסיכון שיש בו לסביבה הימית, אבל משרד החקלאות החליט שלא לאמץ את עמדת הוועדה.
פנבוטטין אוקסיד (Fenbutatin oxide), חומר שמשמש לריסוס בפרדסים ובמטעים, בעל רעילות נשימתית גבוהה. על פי הרישומים, גורם לפגיעה עינית קשה בקטגורית רעילות 1 ופגיעה עורית ברמה 2. החומר אינו מאושר לשימוש באירופה.
כלורפלואזורון (Chlorfluazuron), על פי המחקרים הוא ידוע כמגרה את העור, העיניים ודרכי הנשימה ועלול לגרום לנזק בבליעה ובשאיפה. רעיל מאוד ליצורים החיים במים וגורם להשפעות שליליות ארוכות טווח בסביבה המימית. אסור לשימוש באירופה.
שר החקלאות יהיה אחראי למותם של אלפי ישראלי בגלל אותו אישור שנתן לרסס בחומרי הדברה אסורים הגורמים לסרטן ולמוות ביסורים רבים
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10157182001013816&set=a.371052058815&type=3&theater
Amir Hadad
זה קרה בקיץ האחרון, בהיחבא, מתחת לרדאר. בזמן שבכל העולם עושים הכל כדי לצמצם את השימוש בחומרי הדברה מסוכנים, משרד החקלאות הישראלי אישר לשימוש מחודש חמישה חומרי הדברה מסוכנים. במשך חודשים איש לא ידע על האישור הזה, וכעת אנחנו חושפים אותו לראשונה. מתברר כי בדיון שקדם לאישור, בוועדה הבינמשרדית לאישור חומרי הדברה, נרשמה התנגדות חריפה של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. אבל לשר החקלאות, אורי אריאל, זה לא ממש הזיז.
למה זה בכלל משמעותי? משום שהישראלים הם אלופי צריכת הפירות והירקות בעולם. בישראל צורכים בממוצע 193 ק"ג ירקות לנפש בשנה, לעומת 118 ק"ג באירופה ו־123 ק"ג בארה"ב. גם ביחס לפירות הצריכה הממוצעת לנפש בישראל גבוהה יחסית לעולם ועומדת על 190 ק"ג לעומת 103 ק"ג באירופה ו־111 ק"ג בארה"ב. כלומר, אנחנו אוכלים הרבה יותר פירות וירקות, ומשום כך מכניסים לגופנו גם הרבה יותר חומרי הדברה מסוכנים.
זה נכון שמתפוח או מלפפון בודד אף אחד לא ימות — אבל הנזק הוא בהצטברות החומרים הללו בגוף. בדקנו את חמשת החומרים שאושרו לאחרונה לשימוש, ושוחחנו עם מומחים כדי להבין מה עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לכל חומר.
פראקואט (Paraquat), שאינו מאושר באירופה, הוא בעל רעילות אקוטית בכל דרכי החשיפה ואף עלול להיות קטלני בחשיפה אקוטית. באחד המקרים ילד שבלע את החומר סבל מסיבוכים רפואיים מסכני חיים. עוד נמצא קשר בין החשיפה לחומר לבין פרקינסון — עובדים שנחשפו לחומר היו בסיכון גדול פי 5.2 ללקות במחלה. החומר הזה, שנועד במקור לקטול עשבים, נמצא בשימוש רחב בישראל. על פי משרד החקלאות, בלעדיו לא ניתן כיום לגדל עגבניות לתעשייה, בצל, חמניות וגידולים נוספים.
קרבנדזים (Carbendazim), שאינו מאושר באירופה, נחשב כבעל רעילות משמעותית, משפיע על הפוריות, חשוד כמשפיע על המערכת ההורמונלית, ועלול לגרום לסוגים שונים של סרטן. בחשיפה כרונית קיימת פגיעה באברי רבייה, פגיעה בעוברים וסיכון להפלות. ברמות נמוכות הוא גורם לפגמים מולדים בעובר. החומר מסווג על ידי האיחוד האירופי — שם הוא אסור לשימוש — כגורם למוטציה, בעל פוטנציאל לפגוע בעובר או לגרום לסרטן, ורעיל למערכת הרבייה. בניטור של תוצרת חקלאית בישראל נמצאו 12 ממצאים, מתוכם חמש חריגים. כלומר, אנחנו חשופים לחומר הזה מעבר לרמות הקבועות בתקנות.
סייהקסטין (Cyhexatin), חומר רעיל שנמצא בשימוש בעיקר בתפוזים, מסוכן להתפתחות העובר ומהווה סיכון מיוחד לתינוקות וילדים. החומר לא רשום בארה"ב ולא מאושר באירופה. הוועדה המליצה לבטל את רישום החומר הפעיל בגלל הסיכון שיש בו לסביבה הימית, אבל משרד החקלאות החליט שלא לאמץ את עמדת הוועדה.
פנבוטטין אוקסיד (Fenbutatin oxide), חומר שמשמש לריסוס בפרדסים ובמטעים, בעל רעילות נשימתית גבוהה. על פי הרישומים, גורם לפגיעה עינית קשה בקטגורית רעילות 1 ופגיעה עורית ברמה 2. החומר אינו מאושר לשימוש באירופה.
כלורפלואזורון (Chlorfluazuron), על פי המחקרים הוא ידוע כמגרה את העור, העיניים ודרכי הנשימה ועלול לגרום לנזק בבליעה ובשאיפה. רעיל מאוד ליצורים החיים במים וגורם להשפעות שליליות ארוכות טווח בסביבה המימית. אסור לשימוש באירופה.
שר החקלאות יהיה אחראי למותם של אלפי ישראלי בגלל אותו אישור שנתן לרסס בחומרי הדברה אסורים הגורמים לסרטן ולמוות ביסורים רבים
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10157182001013816&set=a.371052058815&type=3&theater
Amir Hadad
