אינדקס
מערך הטילים הישראלי
במשך שנים רבות הועלתה בישראל ההצעה לפיתוח מערך טילים ורקטות מדויקות כדי לתת מענה בחזית הצפונית למקרה של חדירת נ"מ והגבלת היכולת של חיל האוויר במקום. ההצעה הזאת נדחתה בשל הנחת היסוד כי אותה מערך יהיה יקר מחיזוק חיל האוויר והוא עצמו יוכל לפגוע בכל מטרה בלבנון וסוריה באמצעות מטוסיו.
בינואר 2018 אושרה במשרד הביטחון הפניית תקציב לפיתוח ראשוני של המערך הזה ברכש רקטות מדויקות לפגיעה של עד 150 ק"מ עד 2020, מאוחר יותר ב2018 משרד הביטחון ביצע רכש של רומח ואקסטרא במטרה לרכוש בהמשך גם את הנץ דורס.
התעשיות הביטחוניות בישראל מייצרות במשך שנים את אותם רקטות וטילים ומוכרות אותם לצבאות זרים. לא רק טילי קרקע-קרקע, טילי ים-ים, ים-קרקע, נ"מ, אוויר ועוד. אלו נמכרים בחלקם לצה"ל אך לא לצורך בניית מערך טילים נרחב יותר. עד כה עיקר ההתקפה הארטילרית-רקטית הייתה בידי חיל התותחנים, חיל האוויר, וחיל הים, אל ללא חיל מקצועי שמיועד לשם כך.
במהלך 2018, עם כיבושיו הרבים של אסד בסוריה, ההתבססות האיראנית בסוריה, העברת מערך הs300 מרוסיה לידי כוחות אסד, התחזקות חיזבאללה, האפשרות למערך רקטי במערב עיראק. אלו דורשים מענה התקפי נוסף שלא יהיה מוגבל בשל מערך נ"מ רוסי-שיעי.
זו אחת הסיבות העיקריות לאותן החלטות מדיניות-צבאיות אחרונות בישראל.
לישראל יש מערך רקטי של 40 ק"מ(רומח ורמ"מ) של 150 ק"מ(אקסטרא) של 300 ק"מ(נץ דורס). כל אלו מיוצרים בתעשיות הצבאיות בישראל כולל משאית השיגור lynx. הmlrs או המנתץ בשמו העברי מיוצר בארה"ב והוא משגר הרקטות העיקרי בישראל עד כה.
יחד עם פיתוח מערך הרקטות-טילים האחרון הזה צה"ל מפתח גם יחידת רחפנים שמטרתה לאסוף מודיעין בשטח האויב ללא סיכון מטוסים וכלים אחרים, נכון לעכשיו אותה יכולת נמצאת בידי חיל האיסוף הקרבי ותעבור בהמשך ליחידות קרביות אחרות.
עם טווח פגיעה של 300 ק"מ מטרות כמו ביירות(ובכלל כל לבנון), דמשק, חומס, חמה, בסיס t4, חמיימים, טרטוס, לטקיה, מרכז סוריה, כלאלו יהיו תחת טווח הפגיעה הישראלי ללא סיכון מטוסים. מכת האש הראשונית שמערך צפוף כזה ייצור יוסיף כוח התקפי והרתעתי גדול לישראל.
כך שפיתוח אותו מערך(שבעתיד אולי ויהיה לחיל) הוא בעל חשיבות גדולה לישראל.
הגנה אקטיבית נגד טילים ורקטות
הגנה רב-שכבתית
https://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/Pages/multi-layer-defense.aspx
השימוש הצבאי בירי טילים לעבר מרכזי אוכלוסין החל כבר במלחמת העולם השנייה. עם הזמן התפתח התחום והשימוש בטילים וברקטות הלך וגבר. בשנים האחרונות, כתוצאה מתפוצה חסרת תקדים של טילים ורקטות לטווחים שונים בעלי יכולות מגוונות, ומירוץ חימוש מואץ של ארגוני טרור ומדינות אויב באזור, ניצבה מדינת ישראל תחת איום אסטרטגי חדש, שחייב פיתוח והקמה של מערך הגנה אקטיבית.
במהרה הפך מערך ההגנה האקטיבית למשמעותי מאוד ביכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה. למעשה, פועל המערך בתצורת הגנה רב-שכבתית, המורכבת ממערכות נשק ליירוט רקטות וטילים מכל הטווחים: ארוכים, בינוניים וקצרים. מערכות נשק אלה כוללות את "חץ 2", "חץ 3", "שרביט קסמים" ו-"כיפת ברזל".
מינהלת חומה במפא"ת אחראית למערכות נשק אלה ולמערכות נוספות הקשורות במיזמי ההגנה האקטיבית נגד טילים ורקטות. אחריות זו כוללת: פיתוח, הצטיידות, לוגיסטיקה ושיפורים של המערכות. בנוסף, אחראית מינהלת חומה לפיתוח ולייצור מרכיבי מערכות ההגנה, לרבות מיירטים, משגרים, מכ"מים, מערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מערך הקישוריות ועוד.
מינהלת חומה נוסדה בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. היא בנויה מארבע מחלקות עיקריות – שתי מחלקות טכניות, שאחראיות על פיתוח מערכות הנשק; מחלקה כלכלית, שתפקידה לטפל בתקציבים ובחוזים; ומחלקת ייצור, האמונה על ייצור המערכות והתשתיות.
הפרויקטים בניהול מינהלת חומה מפותחים על ידי התעשיות הביטחוניות בישראל, וחלקם גם בשיתוף תעשיות ביטחוניות אמריקניות. ניהול הפרויקטים ופיתוחם מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם הסוכנות להגנה מפני טילים של ארצות הברית (MDA). כמו כן, רוב הפרויקטים של מינהלת חומה מתבצעים במימון משותף עם ארצות הברית.
- מערך ההגנה האקטיבית מבוסס על יירוט טילים ורקטות המשוגרים לעבר מדינת ישראל. המערך כולל ארבע מערכות הגנה:
- מערכת "חץ 2" – מערכת ליירוט טק"ק לטווח בינוני וארוך (שכבה עליונה).
- מערכת "חץ 3" - מערכת ליירוט טק"ק לטווח ארוך (שכבה עליונה).
- מערכת "כיפת ברזל" – מערכת ליירוט רקטות קרקע-קרקע (רק"ק) לטווח קצר (שכבה תחתונה).
- מערכת "שרביט קסמים" – מערכת ליירוט טילי קרקע-קרקע (טק"ק) לטווח בינוני וקצר וליירוט רק"ק לטווח בינוני וארוך (שכבה תחתונה).
מערכת "חץ"
ב-6 במאי 1985 חתמו הממשל האמריקני וממשלת ישראל על מזכר הבנה בנושא פיתוח מערכת הגנה נגד טילים ארוכי טווח. מזכר ההבנה נחתם במסגרת הפרויקט האמריקני "מלחמת הכוכבים". שנה לאחר מכן, הוחלט לפתח מערכת יירוט שתתאים לצורכיה הביטחוניים של מדינת ישראל.
מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 וירי טילי הסקאד לעבר ישראל האיצו את פיתוח מערכת ה"חץ". ב-29 בנובמבר 1998 נערך טקס מסירת טיל ה"חץ" הסדרתי הראשון לידי חיל האוויר, ובנובמבר 2002 הושלמה הצבתן של שתי סוללות טילים. כיום מושקעים משאבים ומאמצים רבים בהמשך פיתוח מערכת ה"חץ", לצורך שידרוגה והתאמתה לאיומים החדשים.
התעשייה האווירית לישראל היא הקבלן הראשי של פיתוח מערכת "חץ". מערכת "חץ 2" מורכבת משלוש תתי מערכות עיקריות:
"אתרוג זהב"- מרכז שליטה ובקרה
"אתרוג זהב" מהווה את מרכז השליטה והבקרה של מערכת ה"חץ" והיא נחשבת לאחת ממערכות השליטה והבקרה המתקדמות בעולם. המערכת מפותחת ומיוצרת על ידי חברת אלישרא. היא מקושרת למטה חיל האוויר ולמטה פיקוד העורף, ומסוגלת להתממשק עם מערכות חיצוניות.
"אורן ירוק" ו-"אורן אדיר"- מערכות מכ"ם
מכ"מי "אורן ירוק" ו-"אורן אדיר" משמשים לצורך גילוי, מעקב וזיהוי של טילים בליסטיים. למכ"מים יכולת גילוי בטווח גדול ומפתח סריקה רחב. מכ"ם "אורן אדיר" הוא גרסה משופרת של מכ"ם "אורן ירוק". הם מפותחים ומיוצרים בתעשייה האווירית במפעל אלתא מערכות.
מיירט "חץ 2"
מיירט "חץ 2" הוא מיירט מבצעי בעל יכולות יירוט מדויקות. זהו טיל דו שלבי בעל יכולות תמרון מרשימות, המסוגל להגיע למהירויות גבוהות ממהירות הקול. המיירט מפותח ומיוצר בתעשייה האווירית במפעל מל"מ.
מיירט "חץ 3"
מערכת חץ מהווה נדבך מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית של מדינת ישראל, כאשר מיירט "חץ 3", האקסו-אטמוספירי, תוכנן להוות את שכבת ההגנה העליונה מפני איום הטילים הבליסטיים. מיירט "חץ 3"' הנחשב לאחד המיירטים הטובים בעולם, הוא בעל יכולות טכנולוגיות פורצות דרך בקנה מידה עולמי. יכולת היירוט שלו היא ארוכת טווח יותר, גבוהה יותר (הרחק מעל האטמוספירה) ומדויקת הרבה יותר. המיירט זכה בפרס ביטחון ישראל ביוני 2017.
עקרון הפעולה של "חץ 3" מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המאיים. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיק להשמדת המטרה ללא צורך בחומרי נפץ. לפיכך, נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. זאת בשונה ממיירטי "חץ 2", אשר נושאים עימם חומר נפץ.
מינהלת חומה מובילה את פיתוח הפרוייקט באמצעות: הקבלן הראשי לפיתוח מערכת הנשק ומיירטי "חץ" - מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, אשר פועל בשיתוף חברת אלתא-חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית, האחראית על מערכת הגילוי המכ"מי; חברת אלישרא מבית אלביט מערכות האחראית על מערכת ניהול הירי; וחברת בואינג האמריקנית, המהווה שותף אסטרטגי לתע"א בפיתוח וייצור "חץ 3". המנוע הרקטי שמאיץ את טיל החץ לחלל פותח ומיוצר בתומר – חברה ממשלתית, ומרכיבים נוספים של המערכת פותחו על ידי רפאל ומפעל תממ של התעשייה אווירית.
פרויקט הפיתוח וההצטיידות ב"חץ 3" הוא אחד הפרויקטים המשותפים למינהלת חומה וה- MDA, הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, פרויקט המנוהל בשיתוף פעולה מרשים בין שתי המדינות. תרומתה של ארה"ב לפרויקט מהווה גורם מרכזי בהצלחת הפרויקט.
המערכת נמסרה לחיל האוויר בכ' טבת התשע"ז, 18 לינואר 2017, והשתלבותו של "חץ 3" במערך המבצעי של חיל האוויר מעניקה קפיצת מדרגה משמעותית למעטפת ההגנה האווירית של מדינת ישראל.
ביולי 2019 סיימה מינהלת חומה סדרת ניסויים נוספת ב"חץ 3", באלסקה שבארה"ב. סדרת הניסויים, שנערכה בשיתוף ה-MDA, הדגימה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.
מערכת "שרביט קסמים"
"שרביט קסמים", המכונה גם "קלע דוד" (ובאנגלית "David's Sling"), הינה מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעת ברזל בברזל – מיירט במטרה). המערכת בעלת טיל מיירט דו-שלבי, המתמרן במהירות, אשר בחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. פיתוחה של המערכת ארך כעשר שנים.
מערכת "שרביט קסמים" נועדה להעניק שכבת הגנה נוספת מפני טילים ורקטות לטווח קצר ובינוני וכן להוסיף הזדמנויות יירוט נוספות על אלה של מערכות הנשק "חץ" ו"כיפת ברזל", וכן לשמש מערכת הגנה מפני טילי שיוט. בכך מאפשרת "שרביט קסמים" את עיבוי מערך ההגנה האווירית על מדינת ישראל מפני איומי הטילים והרקטות. המערכת אינה קופאת על שמריה, וכשם שהאויב מתפתח ומפתח, כך אף היא מתפתחת ומשתכללת להבטחת מתן מענה לא רק לאיומים הנוכחיים, אלא גם לאיומים העתידיים.
השרביט מתווספת למערכות המבצעיות "חץ" ו"כיפת ברזל" בכך שהיא מוסיפה שכבת ביניים מעל ל"כיפת ברזל" ומתחת ל"חץ". לכל מערכת טבעת הגנה בגודל שונה. מאחר שכך, כל אחת מהמערכות עומדת בפני עצמה ומספקת מענה בפני סוג אחר של איום. יחדיו, יוצרות שלוש מערכות ההגנה מענה כולל, רובוסטי ורב שכבתי למדינת ישראל. באוקטובר 2017 קיבלה המערכת את פרס החדשנות הטכנולוגית במסגרת הוועידה להגנה מפני טילים בליסטיים שנערכה בבוסטון.
זוכה פרס החדשנות הטכנולוגית. "שרביט קסמים"
מינהלת חומה מובילה את פיתוח הפרויקט על ידי התעשייה הביטחונית הישראלית והאמריקנית. הקבלן המוביל לפיתוח מערכת הנשק "שרביט קסמים" הינו חברת רפאל, אשר פועלת בשיתוף חברת Raytheon האמריקנית. מכ"מ ה-MMR מפותח ע"י חברת אלתא - חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית. מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" מפותחת ע"י חברת אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות.
ארה"ב היא שותפה מלאה בפיתוח הפרויקט, באמצעות סוכנות ההגנה האמריקאית מפני טילים, ה- MDA. ארה"ב שותפה למימון, לפיתוח ולהצטיידות בפרויקט בצורה מלאה, לרבות ע"י הובלת נתחי פיתוח וייצור מרכזיים בארה"ב בחברת Raytheon (ובקבלני המשנה שלה), כשותפה אסטרטגית של רפאל בפיתוח הפרויקט. כמו כן, המערכת מסוגלת להתממשק למערכות אמריקאיות ולעבוד עימן בשיתוף פעולה מלא, בדגש על תמיכה אמריקאית בישראל בעתות מלחמה.
"שרביט קסמים" נמסרה לחיל האוויר בשנת 2016, והוכרזה מבצעית לאחר מספר סדרות ניסוי ביום ו' בניסן תשע"ז, 2 באפריל 2017. למערכת הוקם גדוד ייעודי בחה"א. במקביל ממשיכה מינהלת חומה, ביחד עם ה-MDA, לפתח ולשדרג את המערכת ללא הרף אל מול האויב המתפתח, להבטחת ההגנה האווירית של מדינת ישראל ובעתיד מתוכננות סדרות ניסויים נוספות לשדרוג המערכת.
מערכת "כיפת ברזל"
"כיפת ברזל" הינה מערכת הגנה פעילה וניידת ליירוט רקטות קצרות טווח ומטוסים ללא טייס. המערכת מהווה פתרון יעיל כנגד רקטות קצרות טווח ופגזים. ביכולתה להיות פעילה במשך כל שעות היום, בכל תנאי מזג האוויר, ולהתמודד עם מספר איומים בו זמנית. המערכת היא הראשונה בעולם שפותחה ליירוט נגד טילים לטווח קצר. המערכת קיבלה את פרס ביטחון ישראל בשנת 2012.
יכולות יירוט גבוהות שמתעצמות כל הזמן. "כיפת ברזל"
"כיפת ברזל" היא חלק ממערך ההגנה הרב-שכבתית של מדינת ישראל, כאשר היא מהווה את שכבת ההגנה התחתונה מפני איום הטילים הבליסטיים. המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה. בתגובה, משוגר טיל יירוט נגד הרקטה. הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה טרם הגעתה למטרה. המערכת הגיעה לביצועים יפים במבצע "עמוד ענן" בשנת 2012, ובמבצע "צוק איתן" שנערך ב-2014 כבר הוכיחה יכולת יירוט גבוהה מאוד (90%), ויכולותיה אף מתעצמות עם הזמן.
מינהלת חומה מובילה את פיתוח הפרויקט באמצעות הקבלן הראשי,חברת רפאל, בשיתוף עם אלתא של התעשייה האווירית ואמפרסט מבית רפאל. פיתוח המערכת החל בשנת 2007, והיא נכנסה לשימוש מבצעי בשנת 2011 - 3.5 שנים מתחילת הפיתוח ועד למבצוע. יצוין כי ארה"ב תרמה רבות לייצור המערכת כחלק מתמיכתה בישראל, וכיום המערכת מיוצרת במשותף בישראל ובארה"ב.
מינהלת חומה ממשיכה כל העת לשדרג את המערכת למול האיומים המתפתחים בזירה, במקביל לניהול מערך הייצור של רכיבי המערכת בישראל ובארה"ב. בשיתוף עם ה- MDA, הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים. בפברואר 2017 בוצע לראשונה ניסוי פיתוח של "כיפת ברזל", שבו נעשה שימוש בטיל המורכב מרכיבים שיוצרו הן בישראל והן בארה"ב. הניסוי הוכתר כהצלחה.
נערך לאחרונה על-ידי Jimmymotek בתאריך Mon Nov 11, 2019 8:35 am, סך-הכל נערך פעם אחת
