סילמן הובא למנוחות: "שמת לפנינו מראה"
מערכת j14 ואנשי חדר המצב-צדק חברתי כואבים את מותו של משה סילמן. לפרטים על ההלוויה
משה היה פעיל במאבק החברתי בחיפה ולחם ללא חת במשך כל השנה למען צדק חברתי, למען מדינה שאחראית לאזרחיה, גם עבורו וגם עבור רבים אחרים.
במוצ"ש האחרון בחר משה במעשה קשה שנבע מייאוש עמוק, ייאוש שהוא חלקם של רבים מדי במדינת ישראל.
מי יתן וגם בתוך הכאב העצום נדע כולנו למצוא תקווה – וכוח לשנות.
ברגעים אלה, לבנו עם אחיותיו של משה, עם המשפחה ועם חבריו ושותפיו לדרך. אנחנו מביאים את הודעת האבל של פעילי החזית החיפאית, שמשה היה מאנשיה, ושהייתה לו לבית ולקהילה, ואת הודעת המשפחה.
המשפחה התקשתה למסור דברים לתקשורת וביקשה למסור הודעתה דרך עדית לב ויוס ברוך, חבריו הקרובים של משה סילמן מחיפה. בהודעה נמסר: "חיי אדם הם קודש ביהדות ובעיני המשפחה. אנו קוראים ומבקשים בכל לשון של בקשה מכל אלה הנתונים במצוקות או במצבים קשים לא ללכת בדרך שבה נקט משה. המעשה הוא קשה ואינו מקובל על המשפחה. במעשהו של משה הוא נישה להביע ולזעוק את כאבו ומצוקתו אשר לא נענתה דייה. אנו מבקשים מממשלת ישראל לתת את דעתה על המקרה המצער והמזעזע ולפעול במתן פתרונות הולמים למצוקותיהם של אזרחי ישראל הנזקקים לסיוע בחייהם.
הודעת החזית החיפאית:
משה סילמן
החזית החיפאית מבכה את לכתו בטרם עת של משה סילמן – פעיל החזית וחבר יקר".
אירועים לזכרו של משה סילמן
משה הצית עצמו במוצאי שבת האחרון, מול אלפי מפגינים במהלך ההפגנה בתל-אביב, במחאה על מצבו הכלכלי החמור ומצוקת הדיור הקשה אליה נקלע. אנו הכרנו את משה במהלך השנה האחרונה, בה למדנו על קשייו המרובים והתעמרות המערכת בו. במהלך תקופה זו, פנה משה לאין-ספור גורמים, בניסיונות חוזרים ונשנים לקבל סיוע בדיור, סיוע שיאפשר לו לחזור ולתפקד כאזרח בחברה, אך ללא הואיל.
משה היה עני גאה. הוא סירב לקבל את המשוואה המקובלת על-פיה "עוני = השפלה". בעברו היה יזם ובעל עסק עצמאי שפשט רגל, כמו בעלי עסקים רבים אחרים בישראל. עקב רצף אירועים מוחיים, הוכר כנכה 100%, אך זכה להכרה רק ב-50% אבדן כושר עבודה. למרות זאת לא קיבל את זכאותו לסיוע מהמדינה, ונאלץ להסתמך על טוב לבם של אחרים- הן לצורך קבלת דירה בה התגורר בחינם, הן בתרומת מזון.
מדינה שמוחקת את אזרחיה: סיפורו של משה סילמן
משה פנה מספר פעמים לעמידר ולמשרד השיכון, אך נענה בשלילה ובזלזול, זאת רק משום שבעבר הייתה דירה בבעלותו. מאידך, המחלקה לדרי-רחוב באגף הרווחה של עיריית חיפה נמנעה מלטפל בו כל עוד אינו מתגורר ברחוב בפועל. כך נותר בידיעה שהוא עומד להיוותר ללא פתרון דיור ובתחושת חוסר אונים מול אטימות המערכת.
הצית עצמו במהלך ההפגנה בקפלן בתל אביב
בל נטעה. האשם במעשהו הנואש של משה אינו נופל על כתפיו הצרות של פקיד, בכיר כזוטר זה או אחר. האחריות למותו מוטלת על ראשם של מובילי המדיניות בעשורים האחרונים. האשם מצוי במדיניות גלויה ושיטתית הנהוגה בישראל ב-30 השנים האחרונות, בשיטה ובמנהיגים הנוהגים בה. הם אלו שיצרו מציאות חברתית כלכלית בה אזרחים נותרים ללא רשת-בטחון סוציאלית מינימאלית. משה, שהיה אזרח תורם ויצרני שנים רבות – בעל עסק, אשר שילם ביטוח לאומי ומסים, ואשר שירת במילואים עד לגיל 46 – נותר ללא כל סיוע כאשר נזקק לו, מה שהביא אותו לפתרון הנואש בו בחר.
האש שהצית משה, אינה להבה של מצוקה אישית בלבד. זהו ביטוי למצוקתם של אזרחים רבים – אנשים נורמטיביים, הנותרים חסרי-כל, אשר המדינה מתעלמת מהם ומזכויותיהם.
החזית החיפאית משתתפת באבל המשפחה, ומזמינה את חבריו ומכריו להתכנסות לזכרו.
פרטים על הלוויה והמפגש יימסרו בהמשך.
http://j14.org.il/articles/31401