אינדקס
הקהילה מרכינה ראש ומשתתפת באבל המשפחה והחברים על לכתו של רא"ל במיל אמנון ליפקין-שחק.
אמנון לפקין שחק היה אדם טוב ישר כסרגל אמין אמיץ ובעל לב זהב
מעל הכול הוא היה אדם פשוט צנוע וכאחת האדם
אמנון היה לוחם ואיש אשכולות נבון חכם וישר
מדינת ישראל אבדה מטובי בניה
למרות מחלתו הקשה במשך שנים רבות הוא נלחם כאריה וניצח כל פעם מחדש
לכבוד זכרו לא נוסיף מילים.
יהא זכרו ברוך.
[You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this link.]
מנון ליפקין נולד בתל אביב ב-18 במרץ 1944, נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים. היה בוגר הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890 [3]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת איתה גם השתתף בפעולת כראמה[4]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז[5]. כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[6].
באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות כמפקד כוח הצנחנים שתקף את "יעד גילה", מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ששכנה בלב רובע פקהני בעיר. הכוח שפשט על היעד היה בן ארבעה עשר לוחמים, מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין-שחק[7], אשר הגיעו ליעד באמצעות כלי רכב בהם נהגו אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, סגן מפקד הסיירת אבידע שור וחגי מעין, ניגשו לחסל את הזקיפים בחזית הבניין. אולם לאחר שפתחו באש וחיסלו את השומרים[8] הופתעו מאחור מירי מרכב מחבלים ועליו מקלע, שלא התקבל לגביו מידע בטרם המבצע, ונהרגו (שור מיידית, ומעין מת מפצעיו אחר כך)[9]. חרף העובדה שהכוח התגלה והביצוע הפך למורכב ומסובך, ולמרות שהכוח היה בנחיתות מספרית נוכח עשרות המחבלים שבבניין[10], הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים עם המחבלים בחזית הבניין[11]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות מחבלים[12]. על האופן בו פיקד על הצנחנים בביצוע הוענק לו בשנית עיטור העוז[13].
במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית[14] ובקרבות בגזרת איסמעיליה. בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני. עם סיום המבצע כמעט שהודח ליפקין-שחק מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, משום שחמישה חיילים עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונסעו צפונה, נחטפו בידי המחבלים ונרצחו. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו[15]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע שלכת[16] , פשיטה ארוכת טווח של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון, ועל מבצע "מנורה"[17]. במלחמת לבנון היה מפקד אוגדת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[18]. בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי[19]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 1991. בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מפקד מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.
שירותו כרמטכ"ל
ליפקין-שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל ב-1 בינואר 1995 בגיל 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, מבצע ענבי זעם באותה השנה[20], אסון השייטת שהתרחש בשנת 1997[21], אסון השריפה בוואדי סלוקי[22] וכן אסון המסוקים שאירע אף הוא באותה השנה. כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון[23] וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם[24]. בשל כך הורה להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון[25]. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות[26].
נוסף לעיטור העוז[27] אותו קיבל פעמיים[28], עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד.[29]
ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומי וקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.
קריירה פוליטית
אמנון ליפקין-שחק
ממשלות 28
כנסות 15
סיעות מפלגת המרכז, הדרך החדשה
תפקידים בולטים
שר התחבורה
שר התיירות
מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו[30], והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה. הוא הקים את מפלגת המרכז יחד עם דן מרידור ורוני מילוא, אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל. בשנת 1999 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז, שזכתה לששה מנדטים. שחק מונה לשר התיירות ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל. ב-2003, השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה וחתם על ההסכם.
באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק[31]. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות". זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[32].
חייו הפרטיים
אמנון ליפקין-שחק, 2004
ליפקין-שחק נישא בשנית, לעיתונאית טלי ליפקין-שחק, ואב לחמישה.
בשנת 1995, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד.
בחודש דצמבר 2012 נמסר מבית החולים הדסה עין כרם כי הוא מאושפז במצב קשה. ב-19 בדצמבר הלך לעולמו.[33][You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this link.][You must be registered and logged in to see this link.]
אמנון לפקין שחק היה אדם טוב ישר כסרגל אמין אמיץ ובעל לב זהב
מעל הכול הוא היה אדם פשוט צנוע וכאחת האדם
אמנון היה לוחם ואיש אשכולות נבון חכם וישר
מדינת ישראל אבדה מטובי בניה
למרות מחלתו הקשה במשך שנים רבות הוא נלחם כאריה וניצח כל פעם מחדש
לכבוד זכרו לא נוסיף מילים.
יהא זכרו ברוך.
[You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this link.]
מנון ליפקין נולד בתל אביב ב-18 במרץ 1944, נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים. היה בוגר הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890 [3]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת איתה גם השתתף בפעולת כראמה[4]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז[5]. כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[6].
באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות כמפקד כוח הצנחנים שתקף את "יעד גילה", מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ששכנה בלב רובע פקהני בעיר. הכוח שפשט על היעד היה בן ארבעה עשר לוחמים, מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין-שחק[7], אשר הגיעו ליעד באמצעות כלי רכב בהם נהגו אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, סגן מפקד הסיירת אבידע שור וחגי מעין, ניגשו לחסל את הזקיפים בחזית הבניין. אולם לאחר שפתחו באש וחיסלו את השומרים[8] הופתעו מאחור מירי מרכב מחבלים ועליו מקלע, שלא התקבל לגביו מידע בטרם המבצע, ונהרגו (שור מיידית, ומעין מת מפצעיו אחר כך)[9]. חרף העובדה שהכוח התגלה והביצוע הפך למורכב ומסובך, ולמרות שהכוח היה בנחיתות מספרית נוכח עשרות המחבלים שבבניין[10], הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים עם המחבלים בחזית הבניין[11]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות מחבלים[12]. על האופן בו פיקד על הצנחנים בביצוע הוענק לו בשנית עיטור העוז[13].
במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית[14] ובקרבות בגזרת איסמעיליה. בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני. עם סיום המבצע כמעט שהודח ליפקין-שחק מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, משום שחמישה חיילים עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונסעו צפונה, נחטפו בידי המחבלים ונרצחו. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו[15]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע שלכת[16] , פשיטה ארוכת טווח של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון, ועל מבצע "מנורה"[17]. במלחמת לבנון היה מפקד אוגדת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[18]. בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי[19]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 1991. בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מפקד מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.
שירותו כרמטכ"ל
ליפקין-שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל ב-1 בינואר 1995 בגיל 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, מבצע ענבי זעם באותה השנה[20], אסון השייטת שהתרחש בשנת 1997[21], אסון השריפה בוואדי סלוקי[22] וכן אסון המסוקים שאירע אף הוא באותה השנה. כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון[23] וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם[24]. בשל כך הורה להקים מחדש את יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון[25]. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות[26].
נוסף לעיטור העוז[27] אותו קיבל פעמיים[28], עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד.[29]
ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומי וקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.
קריירה פוליטית
אמנון ליפקין-שחק
ממשלות 28
כנסות 15
סיעות מפלגת המרכז, הדרך החדשה
תפקידים בולטים
שר התחבורה
שר התיירות
מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו[30], והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה. הוא הקים את מפלגת המרכז יחד עם דן מרידור ורוני מילוא, אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל. בשנת 1999 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז, שזכתה לששה מנדטים. שחק מונה לשר התיירות ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל. ב-2003, השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה וחתם על ההסכם.
באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק[31]. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות". זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[32].
חייו הפרטיים
אמנון ליפקין-שחק, 2004
ליפקין-שחק נישא בשנית, לעיתונאית טלי ליפקין-שחק, ואב לחמישה.
בשנת 1995, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד.
בחודש דצמבר 2012 נמסר מבית החולים הדסה עין כרם כי הוא מאושפז במצב קשה. ב-19 בדצמבר הלך לעולמו.[33][You must be registered and logged in to see this image.]
[You must be registered and logged in to see this link.][You must be registered and logged in to see this link.]
