חיזוק בתים לרעידת אדמה: למה אתם מחכים?
כל אחד , בעקבות כל המידע על אסונות בעולם ותחזיות לסיכוי גדול לאסון דומה
בישראל, שואל 3 שאלות:
האם לביתי יש סיכוי לשרוד ברעידת אדמה?
האם חיזוק הבית הוא תהליך מסובך ויקר שרק תושבי אזורי יוקרה יכולים להרשות לעצמם.
האם תהליכי הרישוי מייגעים וממושכים?
תשובה לשאלה ראשונה:
ברעידת אדמה על כל הבניינים מופעלים אותם כוחות סייסמיים, אך תוצאה שונה לכל בניין ובניין.חלקם קורסים כלל, חלקם נסדקים וניזוקים קשה אך לא קורסים, חלקם נסדקים קל. קשה למצוא בית שלא ייפגע כלל ברעידת אדמה הצפויה בישראל עם מגניטודה 7.0M - 6.5M.
קריסת בית בדרך כלל משאירה לדייריו סיכויים קלושים לשרוד.
קריסה היא מעיכה מוחלטת של קומות עד להיווצרות שכבות תקרות ללא רווח. בקריסה של בניין לא יכולים להיווצר "משולשים של חיים".
בקריסה חלקית של בניין יכולים להיווצר "משולשים של חיים".
בבניין אשר נסדק קל יכולים להיות סדקים באלמנטים קונסטרוקטיביים,סדקים במחיצות בטון, בטיח ,בריצוף, חיפוי קרמיקה וכו', נפילת רהיטים.
בנינים עם סיכוי קריסה נמוך:
בנינים חדשים או ישנים בנויים בהתאם לדרישות תקן ישראלי 413 "רעידת אדמה" - תקן עכשווי ולא אותו התקן שהיה פעם .
בנינים עם מרחבים מוגנים (ממ"דים/ממ"קים) בנויים בארץ מהתחלת שנות ה-90.
בנינים ישנים או בנינים בנויים לפני עידן הממ"דים יכולים להיות:
1. מתאימים לדרישות תקן ישראלי 413 "רעידת אדמה" - עכשווי .
2. מתאימים לדרישות תקן ישראלי 413 "רעידת אדמה" של פעם, דהינו לא תקניים היום.
3. לא מתאימים לדרישות תקן ישראלי 413 "רעידת אדמה" לא של פעם ולא של היום, דהינו לא תקניים עקב בנייה בניגוד לנורמות מקובלות באזורים הסיסמיים.
הבניינים הבנויים בניגוד לנורמות מקובלות באזורים הסיסמיים או בנויים לפי נורמות ישנות הם בניינים לא תקניים . השייכות של בניין קיים לקבוצה זאת או אחרת נקבע בחישוב סטטי לפי נורמות עכשוויות על ידי מהנדס קונסטרוקציה.
האים בנינים לא תקניים קורסים?
לא בהכרח בנינים לא תקניים קורסים. יש לציין שצורת הבניין קובעת את תכונות של התנגדות בניין לרעדת אדמה. נוכחות או אי נוכחות קירות הקשחה גם קובעת תכונות של התנגדות בניין לרעדת אדמה. אפשר לקבוע בביטחון שמתוך קבוצה של בנינים לא תקניים קורסים בעיקר בנינים עם נקודות תורפה מובהקות כגון: קומה חלשה או קומת עמודים, אי סדירות קיצונית אופקית או/ו אנכית של בניין, אי סימטריה קיצונית של קירות הקשחה או/ו גרעין של בניין.
הקביעה ומילה אחרונה – בחישוב של מהנדס קונסטרוקציה.
לקבוצה של בניינים לא תקינים סטטיסטית שייכים רוב הבניינים בנויים בארץ לפני שנת 1980. רק בחישוב סטטי ניתן להוכיח שבניין תקין.
בניינים ישנים,לא תקניים עם נקודות תורפה זקוקים לחיזוק מיידי. פיקוח נפש.
יש לציין שתקן ישראל 413 "רעידת אדמה" היום ולפני 20 שנה שונים משמעותית. דרישות בטיחות לבניינים היום גבוהים מאוד ומתאימים לדרישות בתקנים מקבילים במדינות מפותחות.
תשובה לשאלה שנייה:
מה הם האופציות לחיזוק בניינים?
אופציה 1 – אופציית פיקוח נפש.
חיזוק הבניין נגד קריסה בלבד. חיזוק בניין לא תקין עם נקודות תורפה.
מטרת החיזוק: תיקון נקודות תורפה בבניין קיים ז. א. החיזוק קונסטרוקטיבי מקומי למניעת קריסה וודאית. לדוגמא, בניית קירות הקשחה בקומת עמודים (קומה חלשה). כעקרון מדובר בבנייה במרחב ציבורי, לא מהווה הפרעה לדיירים, בעלות יחסית קטנה.
הבניין עדין לא יתאים לדרישות תקן ישראלי 413, ברעידת אדמה בבניין יהיו סדקים ונזקים, אבל סיכוי לקריסה יקטן באופן משמעותי.
הבנייה באופציה זאת ללא תוספת שטח לבניין קיים. קבלת היתר בנייה ללא קשיים.
הדוגמא לחיזוק בית לפי אופציה הזאת – חיזוק בית ברח' אמציה 1, ירושלים שתוכנן במשרדינו. כרגע לא ידוע לנו על פרויקטים נוספים. ראה סימולציות של רעידת אדמה בבניין הזה לפני חיזוק מפני רעידת אדמה ואחרי חיזוק מפני רעידת אדמה: www.byengs.com
אופציה 2
חיזוק בניין נגד רעידת אדמה והתאמת בניין מחוזק לדרישות תקן ישראלי 413. חיזוק של בניין כולו. הקמת אלמנטים קונסטרוקטיביים לחיזוק בניין בכל הקומות ולא רק בנקודות תורפה אם הם קיימות. הבנייה לפי תכנית של מהנדס קונסטרוקציה. הבנייה עם תוספת שטח או ללא תוספת שטח לבניין קיים. במידה ותוספת שטח היא ממ"דים או פירים של מעלית אפשרות להתנגדות מצד הדיירים יחסית קטנה, אבל ממשית.
אופציה 3
תמריצי תמ"א 38. המקור הסמכות: מדינת ישראל, משרד הפנים. חיזוק בניין נגד רעידת אדמה והתאמת בניין מחוזק לדרישות תקן ישראלי 413. בנייה עם תוספת שטח לבניין קיים. תמ"א 38 היא למעשה עסקת קומבינאציה שמאפשרת לדיירים למסור ליזם שטח גג או/ו קומת עמודים תמורת חיזוק בניין לרעידת אדמה ותוספות בנייה לדיירים, כגון תוספת ממ"דים, מרפסות, מעליות. היזם בונה יחידות דיור בעיקר בגג הבניין לצורך מימון חיזוק הבניין כולו.
קודם כל, העסקה צריכה להיות כדאית ליזם. אבל ישנן עוד בעיות: נתנגדות דיירים ו/או רשות מקומית (כל אחד מסיבות שלו).
למרבה הצער תמריצי תמ"א 38 מתאימים לפחות מ-10% של בניינים בלבד (תמ"א 38 היא אנטי סוציאלית).
הערה: בחיזוק לפי אופציה 2 ו-3 מבצעים חיזוק חיצוני בלבד, אחרת צריך לפנות דיירים. חיזוק חיצוני בלבד הוא טוב , אך לא מושלם כי משאיר אלמנטים לא מחוזקים בתוך בניין מקורי לא תקין.
כמה זה עולה לנו?
אופציה 1
עלות בנייה לחיזוק בניין לרעידת אדמה ללא תוספת שטח חדש, עלות משוערת לדייר כ- 8,000 - 14,000 ₪ . מימון של דיירים.
יתכן וניתן לקבל השתתפות משרד השיכון באמצאות אגודה לתרבות הדיור.
העלות תלויה בעיקר בכמות הדירות בבניין.
תוספת שטח אם תהיה יש לחשב בנפרד.
אופציה 2
עלות בנייה לחיזוק בניין לרעידת אדמה ללא תוספת שטח חדש, עלות משוערת לדייר כ- 40,000 - 60,000 ₪ . מימון של דיירים.
העלות תלויה בעיקר בכמות הדירות וקומות בבניין.
אם מוסיפים שטח חדש לבניין:
ניתן לשלב עלויות חיזוק עם עלויות תוספת בנייה, דהינו לחזק בניין על ידי תוספת בנייה. לדוגמא, לבנות ממ"דים בעמודה/ות לכל גובה בית, לבנות תוספות חדר/ים, לבנות פיר/ים של מעלית מבטון מזוין וכו'. במידה ומדובר בחיזוק ע"י תוספת ממ"דים עלות בנייה לדירה כ- 80,000 - 100,000 ₪. יש רק להוסיף שהדבר תלוי בקבלת היתר בנייה שבכלל לא מובטח מראש.
אופציה 3
עלות בניית חיזוקים ובניית תוספות - על חשבון יזם. לדיירים לקחת בחשבון תקופת בנייה ממושכת וצפיפות דירות ודיירים חדשים בעתיד. קיים שיפור באיכות חיים וקיימת גם פגיעה. אבל טוב להיות באזורי יוקרה וביקוש אשר מתאימים לתמ"א 38. קיימים אולי כמה עשרות בתים בארץ אשל טופלו בפועל במסגרת תמ"א 38. אבל רוב הבקשות תקועות ברשויות.
לסיכום
אני הולך או נוסע ברחובות ערים בארץ ורואה בתים שלא ישרדו רעידת אדמה. רואה בתים עם ליקויים חמורים. חושב לעצמי: להוסיף כאן בבית הזה חיזוק מסוים ודיירים יישארו בחיים. טוב להיות בחיים ולא טוב להיות מנותק מהמציאות. קיימת עוד צרה תחת השמש: בתים מוזנחים ורופפים אשר מסוכנים גם ללא רעידת אדמה ולדיירים ולרשויות אין עניין בזה. עין מקצועית קולטת את גודל האסון עתידי. בנוסף להיותי מהנדס בניין , חוויתי אישית בעבר רעדות אדמה חזקות בחו"ל. אין מילים להסביר את הפחד וחרדה. ברוב אסונות ניתן בדרך כלל לקבל התרעה: לפעילות הרי געש, לצונאמי,לשריפה, להתקפת טילים. ברעידת אדמה אין שום התרעה, 5-30 שניות והכול נגמר...
אולי אי אפשר לעשות כלום? לא, הדבר היחידי שאפשר לעשות - לחזק את הבית. איך לחזק בית? יש לחזק בית לפי תכנית מהנדס קונסטרוקציה המתמחה בחיזוק בתים לרעידת אדמה.
מה ניסיון היסטורי של הישראלי הממוצע לגבי רעדת אדמה? אני לא חוויתי רעידת אדמה, אבא שלי לא, וסבא שלי לא. רעידת אדמה היא לא תיאוריה , היא נמצאת בפתח ביתנו. האזרחים צריכים לחדד את האינסטינקטים הבריאים ולהשתדל לקלוט מסרים נכונים.
למה מחכים?