אינדקס
המחאה החברתית לישראל החליטה לאחר שהתיעצה עם מומחים ובסיוע הקהילה החברתית על הקמת 100 קופרטיבים בישראל
הקהילה תשקיע 4 מיליארד ש"ח באלפי קואופרטיבים שיוקמו בישראל במהלך 2014
כל הקופורטיבים שיוקמו בישראל יעסקו בתחום מוצרי הצריכה מזון רשתות וכו
אבל חלקם יעסקו גם בבנקאות ובקרנות לפנסיה
חלקם יעסקו בתקשורת
הכוונה להוזיל ב 80% את העלויות של כל אזרחי ישראל בתחומי הצריכה
קואפרטיב
אז מה זה קופראטיב ?
זה מען עסק שכל חבריו ובעליו זה כל החברים שהקימו אותו
חברים רבים מתאגדים ומקימים עסק כולם ביחד
לדוגמא הקמת מסעדה שעלות הקמתה 300000 ש"ח
300 חבים התאגדו
וכל חבר שילם כ 1000 ש"ח
בקופה יש 300000 ש"ח
בסכום זה מקימים את הקופרטיב ובזכותו אפשר גם לקחת הלוואות מבנקים אשראי או בכלל לקבל הלוואות בערבות המדינה או מענקים
זה יכול להיות רשת מזון מפעל מאושר או כל דבר אחר
למעשה המדינה החלה ככה
תנובה אגד וכל החברות הראשונות שאנחנו מכירים היו קופרטיבים
אפילו שופרסל היו קואופרטיבים בתחילת דרכם
אז מקימים מסעדה ראשונה מההון של כל החברים
כל החברים יכולים לעבוד וככה גם יקבלו שכר או יחליטו שכל אחד עובד יום אחד ותורם את יום העבודה לטובת הקופרטיב
והיה והעסק הצליח אפשר לפתוח עוד מסעדה נוספת במקום אחר
בזכות הרווחים של אותה מסעדה ראשונה שכן מצליחה
הערבים הם כל חברי הואופרטיס כל החברים שהקימו את הקופרטיב
וכך הלאה בזכות אותו הון ראשוני
אפששר להקים מאות מסעדות כל עוד הם מצליחות
לפעמים יש גם כאלה שלא יצליחו אבל זה יתקזז מול אלה שכן הצליחו
מה שחשוב שהמסעדת הראשונות כן יצליחו
וכל חבר יכול להביא והיעץ בתחום מומחיותו
ככה למעשה אפשר להקים קואופרטיבים רבים
אז לא באה לכם להיות בעל הבית ב 1000 ש"ח
האם אפשר להקים עסק ב 1000 ש"ח,
כן זה אפשרי בגלל כמות החברים הרבה של קופוראטיב שזכאים גם לעבוד בו
אז מה זה שווה אם כל הרווחים אחכ מחתלקים עם כולם?
חוץ מזה אך אפשר לעבוד עם עוד 300 אנשים ?
מי מחליט וכו בקואופרטיב
אז כשמקימים קופרטיב הכוונה היא להקים לדוגמא רשת של מסעדות בכל הארץ
זה יכול להיות עשרות או מאות
בסופו של דבר כל החברים יהיו הבעלים של המסעדות והם יהיו אלה שיעבדו בהם
יתכן שבשלב מסוים לכל חבר תהיה בעלות על מסעדה אחת בבעלותו,
בקואופרטיס כולם מחליטים ומצביעים כאחד
הרוב הוא זה שקובע
ככרה למעשה פעלו הקיבוצים וכל החברות כולל אגד שופרסל דן חלק מהבנקים כור וכל החברות שהיו במדינת ישראל בתחילת דרכם
אם אין בעלי עסקים ששישקיעו הון להקמת מפעלים ועסקים
אז האנשים יכולים להקים בעצמם
אם המדינה לא מסוגלת ליצר מקומות עבודה או להקים עסקים
אז האנשים יכולים להקים בעצמם עסקים וגם לנהל אותם לתפעל אותם ולהיות הבעלים שלהם בסופו של יום
האם זה משתלם ?
כן כי קודם העלות וההשקעה היא נמוכה ועושים הכול ביחד
מגשימים חלום
מאיפה ההון שיושקע בקואופרטיבים האלה ?
חלק מההשקעה יבוא מהחברים המאוגדים תחת הקואופרטיבים
וחלק מההון יגיע מהקהילה שחברות השקעה רבות משקיעות בה וממנים את פעילותה
לזכות הקהילה עומדת קרן של מילארד דולר להשקעה
מה יותר טבעי לעזור לבני עמנו בארצנו ולבנות את המדינה מחדש
כאשר פוליטקאים מושחתים הרסו את המדינה
התפקיד של האזרחים הוא לא לחכות שיהיה שינוי
התפקיד שלהם הוא לעשות את השינוי בעצמם בידהם
אפשרר במחאה חברתית ואפשר גם בעשיה
אנחנו בשונה מהחאה החברתית של 2011
אנחנו אקטיסים אנחנו בונים ועושים את העתיד שלנו לבד
תראו מה עשינו ב 4 שנים
מקהילה של כלום לקהילה של 4 מיליון חברים והמתקרבת ל 5 מיליון חברים בקרוב
מ אפס ש"ח למיליארד דולר
מפעילות של חובבנים לעסק ענק חובק עולם
מהשקעה של מיסד הקהילה להשקעות ענק של חברת ענק
אם לא היינו עושים לא הייה לנו כלום
אם לא לוקחים סיכונים ולא יוזמים לא מגיעים לכלום בחיים
אפשר תמיד לעשות לבד
אבל הכי טוב זה כאשר עושים ביחד מאורגנים כי אחדות זה כוח
ביחד מנצחים ועוברים את כל המכשולים
האם זה חלום
החלום הזה יכול להתגשם לו רק תאמינו שזה אפשרי
הרי אבות הארץ הזאת בנו את המדינה הזאת
הם הקימו את כל הקופאופרטים ואת כל מה שאנחנו מכירים
הם הקימו את המדינה על זאת על חורבות על מדבר
הפכו אותה למדינה המובילה במזרח התיכון
הגיעה העת שגם הדור הצעיר יבנה את עתידו במו ידיו
אנחנו מוכנים לעזור בכל מקום בכל מצב
הרי אנחנו עושים את זה בישראל ובעולם ברמה העולמית
הקהילה היא מען קואופרטיב ענק
נכון שמיסד הקהילה תרם עשרות מיליוני דולרים ליסוד הקהילה וביסוסה בתחילת דרכה
ושבלי זה לי אולי לא היה כלום
אבל עם הזמן הקהילה בנתה את עצמה לבד
ביחד עם כל חבריה שהאימנו ברעיון ובהגשמת החלום
אנחנו מגשימים חלומות סדרתים
למה מנהלי הקהילה הקימו חברות HIGHTECH בצורה סדרתית
הקימו עסקים חובקי עולם והאמינו שאפשר להצליח והוכיחו שכן אפשר להצליח והצליחו
למה הם מיוחדים ?
הם לא שונים מכם ואין להם מזל
למען האמת הם לא מאמינים במזל הם מאמינים בלעשות לשנות לבנות
ורק בעבודה קשה ובעשיה אפשר לעשות ולהצליח
כל מי שעשה צבא כל מי שהיה קצין בצהל יודע מה זה עשיה
כל מי שהיה ים HIGHTECH וכל מי שעבד בתחום HIGHTECH
יודע מה זה עבודה קשה מה זה הגשמת חלום
למה שאתם לא תגשימו אותו
אתםתמיד שואלים למה הם ולא אתם
כאשר מיסד הקהילה הקים את הקהילה הזאת
הוא רצה להוכיח לדור הצעיר שאם רוצים אפשר להצליח ובגדול
אז כאן הצצלחה היא לא בגדול היא בענק
ולא מדובר בקפיטליזם חזירי כי אם בנתינה
הרי כל הכסף נשאר בקהילה הקלייינטים שלנו הם קשיי יום הם עניים הם ניצולי שואה נכים
אנחנו נתנו להם פתח של תקווה הוזלנו להם והבאנו להם מוצר שהם רצו במחיר הכי זול שאפשר
את ההצלחה הזאת אנחנו יכולים לשכתב לעשות שוב ושוב
ואנחנו נוכיח זאת שוב ושוב
הוכחנו את זה הרבה פעמים
כל פעם מחדש
במקום שיש בו רוע שחיתות חורבן והרס
אנחנו ניטס בו זרעי תקווה
מהזרעים ינבטו פרחים וככה נבנה את הכול ביחד
בדור שלנו אין גבולות ואין דבר כזה אי אפשר לעשות
חוסר בכסף ובהון זה רק יתרון
ששום דבר לא יעצור אותכם
אתם יכולים להצליח אתם יכולים לעשות זאת
הכול מתנהל במוח שלכם כאשר תשכנעו את עצמכם שאתם רוצים לשנות את עתידכם אתם כן תצליחו לו רק תרצו
יהודים ערבים נוצרים אתיופים בדואים צרקסים דרוזים רוסים בני אדם
לא משנה מה הדת שלכם
לא משנה את אתם נראים
לא משנה מה צבע העור שלכם או המין שלכם
לא משנה מה ההשכלה שלכם
לא משנה מי האלוהים שלכם
וגם אם אין לכם אלוהים
אתם כן יכולים להצליח לו רק תרצו
זה תלוי רק בכם ולא באף אחד אחר
אם אנחנו הצלחנו אז אתם גם תצליחו
אנחנו נעזור לכם להצליח לבנות עתיד חדש
הצתרפו אלנו
אך אנחנו הולכים להקים קואופרטים היכן איפה מתי ובאזה תחומים?
אתם תתפלאו אנחנו נקים קואופררטיבים של מוצרי מזון הלבשה וצריכה פרטית
קואופרטיבים של עורכי דין ויעוץ משפטי ????
קואופרטיבים של רואה חשבון ויועצי מס
קואופרטיבים של מוניות כלל ארציות וכלל עולמיות
קואופרטים לגידול מזון וגידול בעלי חיים
קואופרטיבים בתחום הבניה לבנית דירות
קואופרטיבים לגידול אוכל אורגני וירוק
קואופרטיבים למוצרי חלב אורגנים
קואופרטיבים ליצור מוצרי אלקטרוניקה בישראל ובסין !!!
קואופרטיבים של איכות הסביבה
קואופרטיבים למכירת מוצרים בזול באמצעות האינרטנט
קואופרטיבים שיקימו סופרמרקטים עניים בישראל בשותפות חברות השקעה מחול
אנחנו נקים אותם במקביל בישראל וברשות הפלסיטיאית בירדן ובמצרים
כי אנחנו מאמינים ששגשוג ודו קיום ושלום הם תנאי חובה להצלחה ולחיי שלווה
כמה כסף אנחנו מתכוונים להשקיע בקואופרטיבים?
הקהילה תעמיד הון עצמי של מילארד דולר ב 2014
חברות השקעו ישקיעו סכומים גדולים יותר
וביחד עם ההון של חברי הקואופרטיבים אנחנו נפתח מאות קואופרטיבים
מיליארד דולר זה הסכום שיוקע רק במדינת ישראל לבדה
בנוסף לכך יצורפו תרומות מתורמים מהעולם וגופים שירצו להצתרף לנושא או לתרום
אנחנו לא קשורים לקרן החדשה לישראל
אנחנו לא קשורים לאף ארגון אמרקאי או ישראלי
לא קשורים ל CIA לא למוסד ולא לאף ארגון אמרקאי אירופי רוסי או ערבי
ולא ממונים על ידי אף ארגון חברה או משפחה ממדינות ערב או המפרץ הפרסי
אנחנו לא ממונים על ידי אף ממשלה או מדינה בעולם ולא על ידי בנק סיני או אירופי
אנחנו כן נקבל מימון מחברות השקעה גדולות בעולם שחלקם נמצאים בארה"ב יפן קוראה ומדינות רבות נוספות
השקעות לגיטימיות שכל אחד יכול לבקר
אננו פולעים בצורה חוקית לגיטימית ולא מתחבאים מאף אחד
הבעלים של הקהילה זה כל חבריה בעולם וגם בישראל
400000 חברים בישראל עושים את הקהילה להקהילה החברתית הגדולה ביותר בישראל
מעל 4 מיליון חברים בעולם עושים את הקהילה לגדולה בעולם
רוצים להצתרף ואתם מאמינים בצדק חברתי
מאמינים שאפשר לששנות את העולם בדרך שבה אנחנו פועלים
אם כן אתם מוזמנים לפנות אלנו
satworld@windowslive.com
מה שחשוב לנו
שלעולם לא תשקרו לנו מי אתם ומה פועלכם שלא תשתנו ותהיו אתם באשר אתם
הקהילה היא חברתית הפועלת למען צדק חברתי
אם אתם לא מאמינים בערך העליון הזה
אין לכם מה לעשות בקהילה או להצתרף אלינו
הקהילה עוסקת בפילנטרופיזם וברוח התדנבותית
העזרה לחלשים היא בראש דאגתנו
אם אתם רואים שאתם יכולים להתנדב למען קשישים ,ניצולאי שוא,ילדים עניים משפחות במצוקה
אם אתם מאמינים שהגיעה הזמן להלחם בשחיתות ובאי צדק החברתי
אז אתם מוזמנים להצתרף אלינו
satworld@windowslive.com
=================================
הקואופרטיב THE COOPERATIVE
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91
קוֹאוֹפֶּרָטיב הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"[1].
הקואופרטיבים נפוצים מאוד ברחבי העולם בצורותיהם השונות בצריכה, בתחום הפיננסי, בייצור ועוד. כיום חברים כמיליארד איש ברחבי העולם בקואופרטיבים.
משחר ימי האדם נפוצו פעולות של עבודה ויצירה משותפות. בשבטי הלקטים, בקהילות כפריות, בגילדות של בעלי מלאכה עירוניים ועוד. קואופרטיבים במונחם המקובל קיום התפתחו על רקע התפתחות התיעוש והקפיטליזם שבצורתם הראשונית כללו עוני ודלות קשים. אלה הביאו לחיפוש אחר פתרונות טובים יותר עבור פשוטי העם בדמות פעולה כלכלית משותפת.
הפעולה הקואופרטיבית המתועדת הראשונה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-18 בפנוויק הסמוכה לגלזגו. ההתארגנות של התושבים עסקה בהבטחת מסחר הוגן ביניהם ובצריכה משותפת. (ויקיפדיה האנגלית) ב-1795 הפעילו "תושבי הול העניים" טחנות קמח משלהם במטרה להוזיל את מחירו ולהבטיח את איכותו במה שנחשב לקואופרטיב היצרני הראשון.
בשנת 1844 התארגן ברוצ'דייל (Rochdale) שביורקשייר, אנגליה קואופרטיב צרכנות שנקרא "אגודת חלוצי רוצ'דייל הישרים", שמטרתו הייתה רכישה סיטונאית של מצרכי יסוד במחירים נמוכים יחסית, תוצאה של כוח הקנייה של הקבוצה, וחלוקתם לחברים תמורת תשלום נמוך. מטרות ההתאגדות חרגו מן התחום הצרכני וכללו גם עידוד החינוך, האחווה, הצדק החברתי והשלום. עקרונות היסוד של .הקואופרטיב מרוצ'דייל מהווים את היסודות לעקרונות הקואופרציה עד היום.
בשנת 1895 נוסד האינטרנציונל הקואופרטיבי הנקרא כיום "ברית הקואופרטיבים הבינלאומית" (ICA) כגוף כלל-עולמי לאיחוד כל הקואופרטיבים והאגודות השיתופיות בעולם. האסיפה הכללית של הברית מתכנסת מדי שנה שנייה לדיונים על מהות הקואופרציה ועקרונותיה בעולם המשתנה. [2]. ברית הקואופרטיבים הבינלאומית היא אחד הארגונים הבינלאומיים היחידים שצלחו את שתי מלחמות העולם מבלי להתפרק.
ל פי נתוני ברית הקואופרטיבים העולמית, כמעט מיליארד איש חברים בתנועה הקואופרטיבית מסביב לעולם נכון לראשית 2013. בארצות הברית ישנם 30,000 קואופרטיבים שמעסיקים יותר מ-2 מליון עובדים ומייצגים באופן עקיף 300 מיליון נפש. בסין מיוצגים 160 מליון חברים בקואופרטיבים, בהודו 97 מליון, בצרפת 32 מליון חברי קואופרטיבים, בקנדה 18 מליון ובבריטניה 11.5 מליון חברים.
פדרציית הקואופרטיבים הגדולה בעולם היא LegaCoop האיטלקית עם מעל 400 אלף עובדים, 7 מליון חברים ופעילות שנתית של מעל 50 מיליארד אירו. פדרציה מפורסמת נוספת היא מונדרגון הספרדית עם 83 אלף עובדים ופעילות שנתית של מעל 14 מיליארד אירו.
בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישראל חברים כיום כמליון איש ב-3200 אגודות שיתופיות. (אין סיווג רשמי של קואופרטיב). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות. [3]
אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות וביניהן שומעים חזק בתחום ההגברה, שלנו בתחום הקמעונאות גם שתי אגודות שמטרתן הקמתו של בנק קואופרטיבי.[4]
יסודות ארגוניים ורעיוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב הוא גוף כלכלי שהקמתו מבוססת על הון עצמי שמשקיעים החברים ושיטת העבודה שלו מבוססת על שוויון בזכויות ובחובות לכל החברים. בהתאם לסוג הקואופרטיב החברים בו יהיו הספקים, הצרכנים, העובדים או שילוב שלהם.
עקרונות הקואופרציה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועידת ברית הקואופרטיבים הבינלאומית שהתכנסה בבמנצ'סטר, בריטניה, בשנת 1995, הגדירה את עקרונות הקואופרציה [5]:
חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.
ניהול דמוקרטי על ידי החברים - החברים לוקחים חלק פעיל בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. בקואופרטיבים בהם חברים פרטים, על בסיס העקרון של קול אחד לכל חבר.
ההשתתפות הכלכלית של החברים - חברי הקואופרטיב יוצרים את הונו של הקואופרטיב. בדרך כלל ההון המושקע אינו נושא ריבית. רווחי הקואופרטיב מיועדים לפיתוח הקואופרטיב, לחלוקה לחברים על בסיס פעילותם או למטרות שמוגדרות על ידי החברים.
עצמאות ואוטונומיה - פעילות הקואופרטיב נעשית תוך הבטחה של המשך דרכו הדמוקרטית והעצמאית גם בהמשך.
חינוך, הכשרה ומידע - הקואופרטיב פועל לחינוך חבריו, עובדיו, מנהליו והחברה כולה ברוח ערכי הקואופרציה.
שיתוף פעולה בין קואופרטיבים - שמביא לטובת החברים, ליעילות ולחיזוק התנועה הקואופרטיבית.
מחויבות לקהילה - הקואופרטיב פועל לקידום הקהילות והחברה בדרכים שמחליטים עליהן חבריו.
ישות כלכלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקואופרטיבים של ימינו התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק. הקואופרטיבים הראשונים נתנו מענה להשלכות הקשות שהיו לה על דלת העם. גם כיום מהווים הקואופרטיבים מענה הן לכשלים מבניים בשיטת השוק החופשי והן לתחומים רבים בהם השוק אינו תחרותי. כך למשל, טחנת הקמח של "תושבי הול העניים" נתנה מענה לשוק הריכוזי של טחינת החיטה במקום מגוריהם ולאי הוודאות של איכות הקמח שמכרו הטחנות לתושבים. במאה ה-21 מהווים קואופרטיבים מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. הקואופרטיב היצרני "שומעים חזק" דואג לשכר הוגן לחבריו בתחום ההגברה שם חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד מביאים בדרך כלל לשכר נמוך ודפוס עבודה נצלני. פחות נפוץ בישראל אך נפוץ מאוד בעולם הוא תחום הבנקאות הקואופרטיבית. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.
מספר מחקרים טוענים כי קואופרטיבים יציבים יותר מחברות רגילות. בממוצע, 75% מהקואופרטיבים שקמים מתמידים בפעילות מעל 3 שנים בעוד רק 48% מהחברות עושות כן. 44% מהקואופרטיבים מתמידים מעל 10 שנים בעוד רק 20% מהחברות ממשיכות בפעילות אחרי תקופה זו. במיוחד מציינים החוקרים את יציבותם של בנקים קואופרטיבים ביחס לבנקים רגילים. המבנה הדמוקרטי מקטין את התמריצים הבעייתיים לסיכון ויצירת בועות פיננסיות. [6]
ישות משפטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבחינה משפטית, קואופרטיב ירשם בדרך כלל כאגודה שיתופית. במקרה כזה הוא נרשם בפנקס על ידי רשם האגודות השיתופיות, ופועל תחת פקודת האגודות השיתופיות. יש לציין כי גם סוגים אחרים של תאגיד כמו עמותה, חברה ושותפות יכולים להיות קואופרטיב במידה והם עומדים בהגדרותיו[7].
סוגי קואופרטיבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נהוג לחלק את הקואופרטיבים למספר סוגים עיקריים:
קואופרטיב צרכני[עריכה | עריכת קוד מקור]
עסק שנמצא בבעלות לקוחותיו ומטרתו להעניק לחבריו שירות טוב במחיר נמוך. הקואופרטיבים הצרכניים נפוצים מאוד במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קואופרטיב הצרכנים הגדול בעולם הוא קבוצת Co-Operative בבריטניה שמציעה שירותים רבים בתחום הקמעונאות והפיננסים.
בנקאות קואופרטיבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנקאות קואופרטיבית
סוג מיוחד של קואופרטיב צרכני הוא הבנק הקואופרטיבי. איגודי אשראי ובנקאים קואופרטיביים הם גופים פיננסיים שנמצאים בבעלות ושליטה של חבריהם. בנקים קואופרטיביים נוהגים לספק לחבריהם מגוון רחב של שירותי בנקאות ופיננסים כגון הלוואות, פיקדונות, חשבונות עובר ושב ועוד. הבנקים ואיגודי האשראי פועלים בצורות שונות ומגוונות במדינות השונות אך ניתן לציין מספר מאפיינים משותפים לכולם[8]:
הבנק נמצא בבעלות חבריו
הבנק נמצא בשליטה הדמוקרטית של חבריו
רווחי הבנק מיועדים לחיזוקו, לשיפור השירות והקטנת עלותו ולחלוקה לחברים.
סופרמרקט קואופרטיבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב שמטרתו לספק מוצרי מזון ומוצרי מכלת לחבריו במחירים נמוכים ובאיכות גבוהה. בעבר היו בישראל מספר רשתות מזון קואופרטיביות ביניהן קו-אופ הצפון, קו-אופ הריבוע הכחול וקואופ ישראל שעדיין פעילה. בשנים האחרונות קמו מספר מכולות קואופרטיביות חדשות במצפה רמון, בירושלים ובקרוב מתוכננת לקום גם חנות בתל אביב.
קואופרטיב יצרני[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב של עובדים ו/או יצרנים שמטרתו להבטיח פרנסה הוגנת לעובדים וליצרנים. בקואופרטיב יצרני "טהור" הבעלות על הקואופרטיב שייכת לעובדיו בלבד. אין הכרח שכל עובדי הקואופרטיב יהיו חברים. קואופרטיב התחבורה "אגד" הוא דוגמה לקואופרטיב יצרני גדול. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר קואופרטיבים יצרניים קטנים.
קואופרטיב חקלאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיבים חקלאיים קיימים בתחום השירותים לחקלאים והיצור החקלאי. קואופרטיבים של ייצור חקלאי משותף הם ענפי גידולי השדה בקיבוצים ובחלק מהמושבים בהם מאגדים את המשאבים (קרקעות, מים וכו') של כלל החברים ולעתים של יותר מיישוב אחד ומעבדים אותם בצורה משותפת כשהפירות שייכים לכלל החברים. קואופרטיבים בתחום השירותים לחקלאי יכולים להיות רכש משותף, שיווק משותף, עיבוד תוצרת משותף ועוד. הארגונים האזוריים הקיבוציים כמו למשל גרנות מאגדים כמה עשרות קיבוצים ומושבים למטרות אלה. תנובה הייתה בעבר קואופרטיב שמטרתה הייתה לעבד את התוצרת של החקלאים.
הקהילה תשקיע 4 מיליארד ש"ח באלפי קואופרטיבים שיוקמו בישראל במהלך 2014
כל הקופורטיבים שיוקמו בישראל יעסקו בתחום מוצרי הצריכה מזון רשתות וכו
אבל חלקם יעסקו גם בבנקאות ובקרנות לפנסיה
חלקם יעסקו בתקשורת
הכוונה להוזיל ב 80% את העלויות של כל אזרחי ישראל בתחומי הצריכה
קואפרטיב
אז מה זה קופראטיב ?
זה מען עסק שכל חבריו ובעליו זה כל החברים שהקימו אותו
חברים רבים מתאגדים ומקימים עסק כולם ביחד
לדוגמא הקמת מסעדה שעלות הקמתה 300000 ש"ח
300 חבים התאגדו
וכל חבר שילם כ 1000 ש"ח
בקופה יש 300000 ש"ח
בסכום זה מקימים את הקופרטיב ובזכותו אפשר גם לקחת הלוואות מבנקים אשראי או בכלל לקבל הלוואות בערבות המדינה או מענקים
זה יכול להיות רשת מזון מפעל מאושר או כל דבר אחר
למעשה המדינה החלה ככה
תנובה אגד וכל החברות הראשונות שאנחנו מכירים היו קופרטיבים
אפילו שופרסל היו קואופרטיבים בתחילת דרכם
אז מקימים מסעדה ראשונה מההון של כל החברים
כל החברים יכולים לעבוד וככה גם יקבלו שכר או יחליטו שכל אחד עובד יום אחד ותורם את יום העבודה לטובת הקופרטיב
והיה והעסק הצליח אפשר לפתוח עוד מסעדה נוספת במקום אחר
בזכות הרווחים של אותה מסעדה ראשונה שכן מצליחה
הערבים הם כל חברי הואופרטיס כל החברים שהקימו את הקופרטיב
וכך הלאה בזכות אותו הון ראשוני
אפששר להקים מאות מסעדות כל עוד הם מצליחות
לפעמים יש גם כאלה שלא יצליחו אבל זה יתקזז מול אלה שכן הצליחו
מה שחשוב שהמסעדת הראשונות כן יצליחו
וכל חבר יכול להביא והיעץ בתחום מומחיותו
ככה למעשה אפשר להקים קואופרטיבים רבים
אז לא באה לכם להיות בעל הבית ב 1000 ש"ח
האם אפשר להקים עסק ב 1000 ש"ח,
כן זה אפשרי בגלל כמות החברים הרבה של קופוראטיב שזכאים גם לעבוד בו
אז מה זה שווה אם כל הרווחים אחכ מחתלקים עם כולם?
חוץ מזה אך אפשר לעבוד עם עוד 300 אנשים ?
מי מחליט וכו בקואופרטיב
אז כשמקימים קופרטיב הכוונה היא להקים לדוגמא רשת של מסעדות בכל הארץ
זה יכול להיות עשרות או מאות
בסופו של דבר כל החברים יהיו הבעלים של המסעדות והם יהיו אלה שיעבדו בהם
יתכן שבשלב מסוים לכל חבר תהיה בעלות על מסעדה אחת בבעלותו,
בקואופרטיס כולם מחליטים ומצביעים כאחד
הרוב הוא זה שקובע
ככרה למעשה פעלו הקיבוצים וכל החברות כולל אגד שופרסל דן חלק מהבנקים כור וכל החברות שהיו במדינת ישראל בתחילת דרכם
אם אין בעלי עסקים ששישקיעו הון להקמת מפעלים ועסקים
אז האנשים יכולים להקים בעצמם
אם המדינה לא מסוגלת ליצר מקומות עבודה או להקים עסקים
אז האנשים יכולים להקים בעצמם עסקים וגם לנהל אותם לתפעל אותם ולהיות הבעלים שלהם בסופו של יום
האם זה משתלם ?
כן כי קודם העלות וההשקעה היא נמוכה ועושים הכול ביחד
מגשימים חלום
מאיפה ההון שיושקע בקואופרטיבים האלה ?
חלק מההשקעה יבוא מהחברים המאוגדים תחת הקואופרטיבים
וחלק מההון יגיע מהקהילה שחברות השקעה רבות משקיעות בה וממנים את פעילותה
לזכות הקהילה עומדת קרן של מילארד דולר להשקעה
מה יותר טבעי לעזור לבני עמנו בארצנו ולבנות את המדינה מחדש
כאשר פוליטקאים מושחתים הרסו את המדינה
התפקיד של האזרחים הוא לא לחכות שיהיה שינוי
התפקיד שלהם הוא לעשות את השינוי בעצמם בידהם
אפשרר במחאה חברתית ואפשר גם בעשיה
אנחנו בשונה מהחאה החברתית של 2011
אנחנו אקטיסים אנחנו בונים ועושים את העתיד שלנו לבד
תראו מה עשינו ב 4 שנים
מקהילה של כלום לקהילה של 4 מיליון חברים והמתקרבת ל 5 מיליון חברים בקרוב
מ אפס ש"ח למיליארד דולר
מפעילות של חובבנים לעסק ענק חובק עולם
מהשקעה של מיסד הקהילה להשקעות ענק של חברת ענק
אם לא היינו עושים לא הייה לנו כלום
אם לא לוקחים סיכונים ולא יוזמים לא מגיעים לכלום בחיים
אפשר תמיד לעשות לבד
אבל הכי טוב זה כאשר עושים ביחד מאורגנים כי אחדות זה כוח
ביחד מנצחים ועוברים את כל המכשולים
האם זה חלום
החלום הזה יכול להתגשם לו רק תאמינו שזה אפשרי
הרי אבות הארץ הזאת בנו את המדינה הזאת
הם הקימו את כל הקופאופרטים ואת כל מה שאנחנו מכירים
הם הקימו את המדינה על זאת על חורבות על מדבר
הפכו אותה למדינה המובילה במזרח התיכון
הגיעה העת שגם הדור הצעיר יבנה את עתידו במו ידיו
אנחנו מוכנים לעזור בכל מקום בכל מצב
הרי אנחנו עושים את זה בישראל ובעולם ברמה העולמית
הקהילה היא מען קואופרטיב ענק
נכון שמיסד הקהילה תרם עשרות מיליוני דולרים ליסוד הקהילה וביסוסה בתחילת דרכה
ושבלי זה לי אולי לא היה כלום
אבל עם הזמן הקהילה בנתה את עצמה לבד
ביחד עם כל חבריה שהאימנו ברעיון ובהגשמת החלום
אנחנו מגשימים חלומות סדרתים
למה מנהלי הקהילה הקימו חברות HIGHTECH בצורה סדרתית
הקימו עסקים חובקי עולם והאמינו שאפשר להצליח והוכיחו שכן אפשר להצליח והצליחו
למה הם מיוחדים ?
הם לא שונים מכם ואין להם מזל
למען האמת הם לא מאמינים במזל הם מאמינים בלעשות לשנות לבנות
ורק בעבודה קשה ובעשיה אפשר לעשות ולהצליח
כל מי שעשה צבא כל מי שהיה קצין בצהל יודע מה זה עשיה
כל מי שהיה ים HIGHTECH וכל מי שעבד בתחום HIGHTECH
יודע מה זה עבודה קשה מה זה הגשמת חלום
למה שאתם לא תגשימו אותו
אתםתמיד שואלים למה הם ולא אתם
כאשר מיסד הקהילה הקים את הקהילה הזאת
הוא רצה להוכיח לדור הצעיר שאם רוצים אפשר להצליח ובגדול
אז כאן הצצלחה היא לא בגדול היא בענק
ולא מדובר בקפיטליזם חזירי כי אם בנתינה
הרי כל הכסף נשאר בקהילה הקלייינטים שלנו הם קשיי יום הם עניים הם ניצולי שואה נכים
אנחנו נתנו להם פתח של תקווה הוזלנו להם והבאנו להם מוצר שהם רצו במחיר הכי זול שאפשר
את ההצלחה הזאת אנחנו יכולים לשכתב לעשות שוב ושוב
ואנחנו נוכיח זאת שוב ושוב
הוכחנו את זה הרבה פעמים
כל פעם מחדש
במקום שיש בו רוע שחיתות חורבן והרס
אנחנו ניטס בו זרעי תקווה
מהזרעים ינבטו פרחים וככה נבנה את הכול ביחד
בדור שלנו אין גבולות ואין דבר כזה אי אפשר לעשות
חוסר בכסף ובהון זה רק יתרון
ששום דבר לא יעצור אותכם
אתם יכולים להצליח אתם יכולים לעשות זאת
הכול מתנהל במוח שלכם כאשר תשכנעו את עצמכם שאתם רוצים לשנות את עתידכם אתם כן תצליחו לו רק תרצו
יהודים ערבים נוצרים אתיופים בדואים צרקסים דרוזים רוסים בני אדם
לא משנה מה הדת שלכם
לא משנה את אתם נראים
לא משנה מה צבע העור שלכם או המין שלכם
לא משנה מה ההשכלה שלכם
לא משנה מי האלוהים שלכם
וגם אם אין לכם אלוהים
אתם כן יכולים להצליח לו רק תרצו
זה תלוי רק בכם ולא באף אחד אחר
אם אנחנו הצלחנו אז אתם גם תצליחו
אנחנו נעזור לכם להצליח לבנות עתיד חדש
הצתרפו אלנו
אך אנחנו הולכים להקים קואופרטים היכן איפה מתי ובאזה תחומים?
אתם תתפלאו אנחנו נקים קואופררטיבים של מוצרי מזון הלבשה וצריכה פרטית
קואופרטיבים של עורכי דין ויעוץ משפטי ????
קואופרטיבים של רואה חשבון ויועצי מס
קואופרטיבים של מוניות כלל ארציות וכלל עולמיות
קואופרטים לגידול מזון וגידול בעלי חיים
קואופרטיבים בתחום הבניה לבנית דירות
קואופרטיבים לגידול אוכל אורגני וירוק
קואופרטיבים למוצרי חלב אורגנים
קואופרטיבים ליצור מוצרי אלקטרוניקה בישראל ובסין !!!
קואופרטיבים של איכות הסביבה
קואופרטיבים למכירת מוצרים בזול באמצעות האינרטנט
קואופרטיבים שיקימו סופרמרקטים עניים בישראל בשותפות חברות השקעה מחול
אנחנו נקים אותם במקביל בישראל וברשות הפלסיטיאית בירדן ובמצרים
כי אנחנו מאמינים ששגשוג ודו קיום ושלום הם תנאי חובה להצלחה ולחיי שלווה
כמה כסף אנחנו מתכוונים להשקיע בקואופרטיבים?
הקהילה תעמיד הון עצמי של מילארד דולר ב 2014
חברות השקעו ישקיעו סכומים גדולים יותר
וביחד עם ההון של חברי הקואופרטיבים אנחנו נפתח מאות קואופרטיבים
מיליארד דולר זה הסכום שיוקע רק במדינת ישראל לבדה
בנוסף לכך יצורפו תרומות מתורמים מהעולם וגופים שירצו להצתרף לנושא או לתרום
אנחנו לא קשורים לקרן החדשה לישראל
אנחנו לא קשורים לאף ארגון אמרקאי או ישראלי
לא קשורים ל CIA לא למוסד ולא לאף ארגון אמרקאי אירופי רוסי או ערבי
ולא ממונים על ידי אף ארגון חברה או משפחה ממדינות ערב או המפרץ הפרסי
אנחנו לא ממונים על ידי אף ממשלה או מדינה בעולם ולא על ידי בנק סיני או אירופי
אנחנו כן נקבל מימון מחברות השקעה גדולות בעולם שחלקם נמצאים בארה"ב יפן קוראה ומדינות רבות נוספות
השקעות לגיטימיות שכל אחד יכול לבקר
אננו פולעים בצורה חוקית לגיטימית ולא מתחבאים מאף אחד
הבעלים של הקהילה זה כל חבריה בעולם וגם בישראל
400000 חברים בישראל עושים את הקהילה להקהילה החברתית הגדולה ביותר בישראל
מעל 4 מיליון חברים בעולם עושים את הקהילה לגדולה בעולם
רוצים להצתרף ואתם מאמינים בצדק חברתי
מאמינים שאפשר לששנות את העולם בדרך שבה אנחנו פועלים
אם כן אתם מוזמנים לפנות אלנו
satworld@windowslive.com
מה שחשוב לנו
שלעולם לא תשקרו לנו מי אתם ומה פועלכם שלא תשתנו ותהיו אתם באשר אתם
הקהילה היא חברתית הפועלת למען צדק חברתי
אם אתם לא מאמינים בערך העליון הזה
אין לכם מה לעשות בקהילה או להצתרף אלינו
הקהילה עוסקת בפילנטרופיזם וברוח התדנבותית
העזרה לחלשים היא בראש דאגתנו
אם אתם רואים שאתם יכולים להתנדב למען קשישים ,ניצולאי שוא,ילדים עניים משפחות במצוקה
אם אתם מאמינים שהגיעה הזמן להלחם בשחיתות ובאי צדק החברתי
אז אתם מוזמנים להצתרף אלינו
satworld@windowslive.com
=================================
הקואופרטיב THE COOPERATIVE
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91
קוֹאוֹפֶּרָטיב הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"[1].
הקואופרטיבים נפוצים מאוד ברחבי העולם בצורותיהם השונות בצריכה, בתחום הפיננסי, בייצור ועוד. כיום חברים כמיליארד איש ברחבי העולם בקואופרטיבים.
משחר ימי האדם נפוצו פעולות של עבודה ויצירה משותפות. בשבטי הלקטים, בקהילות כפריות, בגילדות של בעלי מלאכה עירוניים ועוד. קואופרטיבים במונחם המקובל קיום התפתחו על רקע התפתחות התיעוש והקפיטליזם שבצורתם הראשונית כללו עוני ודלות קשים. אלה הביאו לחיפוש אחר פתרונות טובים יותר עבור פשוטי העם בדמות פעולה כלכלית משותפת.
הפעולה הקואופרטיבית המתועדת הראשונה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-18 בפנוויק הסמוכה לגלזגו. ההתארגנות של התושבים עסקה בהבטחת מסחר הוגן ביניהם ובצריכה משותפת. (ויקיפדיה האנגלית) ב-1795 הפעילו "תושבי הול העניים" טחנות קמח משלהם במטרה להוזיל את מחירו ולהבטיח את איכותו במה שנחשב לקואופרטיב היצרני הראשון.
בשנת 1844 התארגן ברוצ'דייל (Rochdale) שביורקשייר, אנגליה קואופרטיב צרכנות שנקרא "אגודת חלוצי רוצ'דייל הישרים", שמטרתו הייתה רכישה סיטונאית של מצרכי יסוד במחירים נמוכים יחסית, תוצאה של כוח הקנייה של הקבוצה, וחלוקתם לחברים תמורת תשלום נמוך. מטרות ההתאגדות חרגו מן התחום הצרכני וכללו גם עידוד החינוך, האחווה, הצדק החברתי והשלום. עקרונות היסוד של .הקואופרטיב מרוצ'דייל מהווים את היסודות לעקרונות הקואופרציה עד היום.
בשנת 1895 נוסד האינטרנציונל הקואופרטיבי הנקרא כיום "ברית הקואופרטיבים הבינלאומית" (ICA) כגוף כלל-עולמי לאיחוד כל הקואופרטיבים והאגודות השיתופיות בעולם. האסיפה הכללית של הברית מתכנסת מדי שנה שנייה לדיונים על מהות הקואופרציה ועקרונותיה בעולם המשתנה. [2]. ברית הקואופרטיבים הבינלאומית היא אחד הארגונים הבינלאומיים היחידים שצלחו את שתי מלחמות העולם מבלי להתפרק.
ל פי נתוני ברית הקואופרטיבים העולמית, כמעט מיליארד איש חברים בתנועה הקואופרטיבית מסביב לעולם נכון לראשית 2013. בארצות הברית ישנם 30,000 קואופרטיבים שמעסיקים יותר מ-2 מליון עובדים ומייצגים באופן עקיף 300 מיליון נפש. בסין מיוצגים 160 מליון חברים בקואופרטיבים, בהודו 97 מליון, בצרפת 32 מליון חברי קואופרטיבים, בקנדה 18 מליון ובבריטניה 11.5 מליון חברים.
פדרציית הקואופרטיבים הגדולה בעולם היא LegaCoop האיטלקית עם מעל 400 אלף עובדים, 7 מליון חברים ופעילות שנתית של מעל 50 מיליארד אירו. פדרציה מפורסמת נוספת היא מונדרגון הספרדית עם 83 אלף עובדים ופעילות שנתית של מעל 14 מיליארד אירו.
בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישראל חברים כיום כמליון איש ב-3200 אגודות שיתופיות. (אין סיווג רשמי של קואופרטיב). כ-75% מהתוצר החקלאי בישראל, מעל 30% ממערך התובלה, אחוזים ניכרים מהתחבורה הציבורית וחלק מתחום המאפיות נמצאים בידי אגודות שיתופיות. [3]
אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות וביניהן שומעים חזק בתחום ההגברה, שלנו בתחום הקמעונאות גם שתי אגודות שמטרתן הקמתו של בנק קואופרטיבי.[4]
יסודות ארגוניים ורעיוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב הוא גוף כלכלי שהקמתו מבוססת על הון עצמי שמשקיעים החברים ושיטת העבודה שלו מבוססת על שוויון בזכויות ובחובות לכל החברים. בהתאם לסוג הקואופרטיב החברים בו יהיו הספקים, הצרכנים, העובדים או שילוב שלהם.
עקרונות הקואופרציה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועידת ברית הקואופרטיבים הבינלאומית שהתכנסה בבמנצ'סטר, בריטניה, בשנת 1995, הגדירה את עקרונות הקואופרציה [5]:
חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית.
ניהול דמוקרטי על ידי החברים - החברים לוקחים חלק פעיל בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. בקואופרטיבים בהם חברים פרטים, על בסיס העקרון של קול אחד לכל חבר.
ההשתתפות הכלכלית של החברים - חברי הקואופרטיב יוצרים את הונו של הקואופרטיב. בדרך כלל ההון המושקע אינו נושא ריבית. רווחי הקואופרטיב מיועדים לפיתוח הקואופרטיב, לחלוקה לחברים על בסיס פעילותם או למטרות שמוגדרות על ידי החברים.
עצמאות ואוטונומיה - פעילות הקואופרטיב נעשית תוך הבטחה של המשך דרכו הדמוקרטית והעצמאית גם בהמשך.
חינוך, הכשרה ומידע - הקואופרטיב פועל לחינוך חבריו, עובדיו, מנהליו והחברה כולה ברוח ערכי הקואופרציה.
שיתוף פעולה בין קואופרטיבים - שמביא לטובת החברים, ליעילות ולחיזוק התנועה הקואופרטיבית.
מחויבות לקהילה - הקואופרטיב פועל לקידום הקהילות והחברה בדרכים שמחליטים עליהן חבריו.
ישות כלכלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקואופרטיבים של ימינו התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק. הקואופרטיבים הראשונים נתנו מענה להשלכות הקשות שהיו לה על דלת העם. גם כיום מהווים הקואופרטיבים מענה הן לכשלים מבניים בשיטת השוק החופשי והן לתחומים רבים בהם השוק אינו תחרותי. כך למשל, טחנת הקמח של "תושבי הול העניים" נתנה מענה לשוק הריכוזי של טחינת החיטה במקום מגוריהם ולאי הוודאות של איכות הקמח שמכרו הטחנות לתושבים. במאה ה-21 מהווים קואופרטיבים מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. הקואופרטיב היצרני "שומעים חזק" דואג לשכר הוגן לחבריו בתחום ההגברה שם חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד מביאים בדרך כלל לשכר נמוך ודפוס עבודה נצלני. פחות נפוץ בישראל אך נפוץ מאוד בעולם הוא תחום הבנקאות הקואופרטיבית. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.
מספר מחקרים טוענים כי קואופרטיבים יציבים יותר מחברות רגילות. בממוצע, 75% מהקואופרטיבים שקמים מתמידים בפעילות מעל 3 שנים בעוד רק 48% מהחברות עושות כן. 44% מהקואופרטיבים מתמידים מעל 10 שנים בעוד רק 20% מהחברות ממשיכות בפעילות אחרי תקופה זו. במיוחד מציינים החוקרים את יציבותם של בנקים קואופרטיבים ביחס לבנקים רגילים. המבנה הדמוקרטי מקטין את התמריצים הבעייתיים לסיכון ויצירת בועות פיננסיות. [6]
ישות משפטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבחינה משפטית, קואופרטיב ירשם בדרך כלל כאגודה שיתופית. במקרה כזה הוא נרשם בפנקס על ידי רשם האגודות השיתופיות, ופועל תחת פקודת האגודות השיתופיות. יש לציין כי גם סוגים אחרים של תאגיד כמו עמותה, חברה ושותפות יכולים להיות קואופרטיב במידה והם עומדים בהגדרותיו[7].
סוגי קואופרטיבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נהוג לחלק את הקואופרטיבים למספר סוגים עיקריים:
קואופרטיב צרכני[עריכה | עריכת קוד מקור]
עסק שנמצא בבעלות לקוחותיו ומטרתו להעניק לחבריו שירות טוב במחיר נמוך. הקואופרטיבים הצרכניים נפוצים מאוד במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. קואופרטיב הצרכנים הגדול בעולם הוא קבוצת Co-Operative בבריטניה שמציעה שירותים רבים בתחום הקמעונאות והפיננסים.
בנקאות קואופרטיבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנקאות קואופרטיבית
סוג מיוחד של קואופרטיב צרכני הוא הבנק הקואופרטיבי. איגודי אשראי ובנקאים קואופרטיביים הם גופים פיננסיים שנמצאים בבעלות ושליטה של חבריהם. בנקים קואופרטיביים נוהגים לספק לחבריהם מגוון רחב של שירותי בנקאות ופיננסים כגון הלוואות, פיקדונות, חשבונות עובר ושב ועוד. הבנקים ואיגודי האשראי פועלים בצורות שונות ומגוונות במדינות השונות אך ניתן לציין מספר מאפיינים משותפים לכולם[8]:
הבנק נמצא בבעלות חבריו
הבנק נמצא בשליטה הדמוקרטית של חבריו
רווחי הבנק מיועדים לחיזוקו, לשיפור השירות והקטנת עלותו ולחלוקה לחברים.
סופרמרקט קואופרטיבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב שמטרתו לספק מוצרי מזון ומוצרי מכלת לחבריו במחירים נמוכים ובאיכות גבוהה. בעבר היו בישראל מספר רשתות מזון קואופרטיביות ביניהן קו-אופ הצפון, קו-אופ הריבוע הכחול וקואופ ישראל שעדיין פעילה. בשנים האחרונות קמו מספר מכולות קואופרטיביות חדשות במצפה רמון, בירושלים ובקרוב מתוכננת לקום גם חנות בתל אביב.
קואופרטיב יצרני[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיב של עובדים ו/או יצרנים שמטרתו להבטיח פרנסה הוגנת לעובדים וליצרנים. בקואופרטיב יצרני "טהור" הבעלות על הקואופרטיב שייכת לעובדיו בלבד. אין הכרח שכל עובדי הקואופרטיב יהיו חברים. קואופרטיב התחבורה "אגד" הוא דוגמה לקואופרטיב יצרני גדול. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר קואופרטיבים יצרניים קטנים.
קואופרטיב חקלאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קואופרטיבים חקלאיים קיימים בתחום השירותים לחקלאים והיצור החקלאי. קואופרטיבים של ייצור חקלאי משותף הם ענפי גידולי השדה בקיבוצים ובחלק מהמושבים בהם מאגדים את המשאבים (קרקעות, מים וכו') של כלל החברים ולעתים של יותר מיישוב אחד ומעבדים אותם בצורה משותפת כשהפירות שייכים לכלל החברים. קואופרטיבים בתחום השירותים לחקלאי יכולים להיות רכש משותף, שיווק משותף, עיבוד תוצרת משותף ועוד. הארגונים האזוריים הקיבוציים כמו למשל גרנות מאגדים כמה עשרות קיבוצים ומושבים למטרות אלה. תנובה הייתה בעבר קואופרטיב שמטרתה הייתה לעבד את התוצרת של החקלאים.
