אינדקס
א.ס.ף
א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל
א.ס.ף לוגו.jpg
פרטי הארגון
התאגדות: ארגון ללא מטרות רווח
מנכ"ל: מיכל פינצ'וק
יו"ר: רועי מצר
שנת ההקמה: 2007
www.assaf.org.il
א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (עמותה רשומה), נוסד בשנת 2007 על ידי פעילים ישראלים בתגובה לעלייה ניכרת בזרם הפליטים ומבקשי המקלט שהגיעו לישראל, רובם המוחלט מסודאן או מאריתריאה. העמותה מספקת מענה פסיכו-סוציאלי והומניטרי לפליטים ומבקשי מקלט, אשר חלקם אף עברו עינויים קשים בדרך לישראל, והם חיים בה ללא מעמד וללא גישה לזכויות בסיסיות כגון בריאות ורווחה ומכונים "מסתננים". כמו כן פועלת העמותה לקידום זכויות הפליטים בהתאם לחוק הבינלאומי, להעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור הישראלי ולמאבק בגזענות.
מנכ"לית העמותה היא עו"ד מיכל פינצ'וק ויו"ר הוועד המנהל הוא רועי מצר.[1]
קבוצת הנוער של א.ס.ף משתתפת בטורניר קטרגל. צילום: אירה שרברמן
מצעד זכויות האדם 2011
תוכן עניינים [הסתרה]
1 משאבים ומימון
2 סיוע פסיכו-סוציאלי
3 פעילות ציבורית
4 נקודות ציון
5 ביקורת על א.ס.ף
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
משאבים ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותה ללא כוונות רווח המתקיימת באמצעות קרנות, תרומות ומתנדבים. התורמים העיקריים הם נציבות האו"ם לפליטים, האיחוד האירופי וארגון "וור צ'יילד הולנד". פעילות העמותה נסמכת על עבודתם של כ-80 מתנדבים בפרויקטים השונים.[2]
סיוע פסיכו-סוציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת א.ס.ף מתמחה בהגשת סיוע פסיכו-סוציאלי למבקשי מקלט, אשר חיים בישראל ללא גישה לשירותי רווחה, לטיפול רפואי מלא ולזכויות בסיסיות. העמותה מפעילה כמה פרויקטים שמטרתם לסייע למבקשי מקלט להתמודד הן עם הטראומות שחוו בארצות מוצאם או בדרך לישראל והן עם חייהם בישראל ללא מעמד וזכויות ובחוסר ודאות מתמיד, מה שמשפיע על מצבם הנפשי ומקשה עליהם לשקם את הריסות חייהם. העמותה מפעילה מרכז סנגור ותמיכה הפתוח לקהל פעמיים בשבוע, מועדון נוער לבנים ולבנות, ליווי משפחות ויחידים במצבי משבר, ליווי נשאי HIV, תמיכה בקרבנות עינויים וסחר, סיוע לנכים נפגעי תאונות עבודה וסיוע הומניטרי.
מרכז סנגור ותמיכה – פתוח לקהל פעמיים בשבוע ובאמצעות צוות מתנדבים מנגיש מענה למגוון הבעיות שמבקשי המקלט מתמודדים עמם.
מועדון נוער –מעצם היותם קטינים חסרי מעמד מוגדרים בני הנוער מאוכלוסיית מבקשי המקלט כ"נוער בסיכון". כיום פועלות שלוש קבוצות ובהן מדריכים מתנדבים: לבנים בוגרים, לבנים צעירים וקבוצה לבנות.
ליווי משפחות ופרטני – ליווי של מתנדב למשפחות המתמודדות עם משבר (כגון ילד בעל מוגבלות) אשר ביקשו ליווי מא.ס.ף.
ליווי נשאי HIV – מתנדבי א.ס.ף מלווים נשאי HIV אשר בהיעדר גישה לטיפול רפואי בישראל מצבם קשה ביותר. הליווי כולל הן סיוע בניהול מעקב רפואי והן תמיכה רגשית.
תמיכה בקרבנות עינויים וסחר – צוות טיפולי עורך קבוצות לנשים ולגברים נפגעי סחר ועינויים ועובדת סוציאלית מסייעת באופן פרטני לניצולים.
סיוע לנכים נפגעי תאונות עבודה - צוות טיפולי עורך קבוצות לנפגעים ועובדת סוציאלית מסייעת באופן פרטני לניצולים, במיצוי זכויות וליווי רגשי.
סיוע הומניטרי - בכל חודש מעבירה העמותה סיוע כלכלי לכ-20-15 פליטים ופליטות אשר הינם נכים, פצועים, חולים או מצויים במשברים אקוטיים ייחודיים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם. סיוע הומניטרי נוסף שמספקת העמותה הוא מתן חבילות מזון למשפחות ויחידים אשר נקלעו למשבר. אחת לחודש העמותה מקבלת אספקה של מזון יבש מהארגון "לתת". ,[3]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הפעילות הציבורית פועלת במקביל לסיוע הפסיכו-סוציאלי שמעניקה עמותת א.ס.ף, ומטרתה היא שינוי מדיניות וקידום זכויותיהם של מבקשי ומבקשות מקלט. צוות המחלקה לוקח חלק בדיונים בכנסת נמצא בקשר עם רשויות ארציות ומוניציפליות, כותב ומפיץ ניירות עמדה ועובד מול אמצעי התקשורת. המחלקה מעורבת בפעילות בנושאי רוחב הנוגעים לזכויות של פליטים ופליטות בישראל, לצד פעילות ממוקדת בתחום הזכויות החברתיות-כלכליות ובתחום הרווחה בפרט.[4]
נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 הוביל א.ס.ף את העתירה בנושא שילוב ילדי פליטים בבית הספר באילת על סמך עבודתו והיכרותו עם משפחות מבקשי המקלט המתגוררות באילת אשר ילדיהן לא הורשו ללמוד במסגרות החינוך העירוניות אלא למדו במוסד בקיבוץ אילות שבו שררו תנאים ירודים. לאחר מאבק ממושך התקבלה העתירה ועיריית אילת נדרשה לאפשר לילדי מבקשי המקלט להשתלב במסגרות החינוך בעיר.[5] .[6]
בשנת 2012 החליט משרד הפנים על הסרת ההגנה הקבוצתית לנתיני דרום סודן השוהים בישראל, והודיע על גירושם המיידי לדרום סודן. א.ס.ף הוביל את המאבק נגד גירוש קהילת מבקשי המקלט מדרום-סודן ואף השתתף בהגשת עתירה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית, אך בית המשפט דחה את העתירה ורוב רובם של מבקשי המקלט הדרום סודנים, כאלף בני אדם, גורשו מישראל. בשנת 2012 הגיש א.ס.ף בשיתוף ארגונים נוספים עתירה לבית המשפט העליון לביטול החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה) אשר מכוחו הוחזקו במעצר מבקשי מקלט במעצר מינהלי לא מוגבל בזמן. בספטמבר 2013 החליטו תשעת שופטי ההרכב בבג"ץ פה אחד על קבלת העתירה וקבעו כי "הסדר זה אינו חוקתי, שכן הוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".[7]
במרס 2013 התפרסם דו"ח יוניסף על הפרת זכויות ילדים בישראל – הפרק על ילדי מבקשי מקלט (עמ' 15) נכתב על ידי א.ס.ף על סמך עבודת השטח עם ילדיהם של מבקשי מקלט ונוער לא מלווה.[8]
בשנת 2013 ייחד מבקר המדינה פרק בדו"ח השנתי לעניינם של קטינים חסרי מעמד בישראל, ובהם ילדיהם של מבקשי מקלט, ונעזר בין היתר בדוחות של עמותת א.ס.ף המתבססים על עבודת השטח שלה בתחום הרווחה.[9]
בשנת 2014 הקדיש משרד המבקר פרק נרחב לעניין מבקשי המקלט בפרק "זרים שאינם בני הרחקה". חלק ניכר מהנתונים שעליהם התבססה עבודת המבקר נאספו על ידי א.ס.ף. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש להטיל חיסיון על הדוח אך בקשתו נדחתה.[10]
המבקר מתח ביקורת חריפה על משרד ראש הממשלה ומשרדים נוספים על התנערות מקביעת מדיניות הולמת והפקרה של אוכלוסיית מבקשי המקלט ואוכלוסיית התושבים הוותיקים בשכונות דרום תל אביב. מתוך הדו"ח: "במשך כחצי שנה טופל במסירות עניינם של עשרות זרים שהוכרו כנפגעי סחר, שהגיעו במהלך תקופה קצרה יחסית לישראל ולא נמצא להם מקום במקלט, אך משרד המשפטים וארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל) 12 הם שטיפלו בהם, ולא שירותי הרווחה של המדינה, שהם בעלי ההכשרה הנדרשת ובעלי הסמכות לעסוק בכך." (דו"ח מבקר המדינה 2014, "זרים שאינם בני הרחקה מישראל", עמ' 65)
באפריל 2014 פרסם א.ס.ף דו"ח בשם "שיקולים זרים" בעניין גירוש קטינים חסרי מעמד אשר שהו בישראל בהוצאה חוץ-ביתית בשל הזנחה או התעללות מצד הוריהם. הדו"ח ביקר את משרד הרווחה אשר החזיר ילדים להורים מזניחים או מתעללים לצורך גירושם, ללא כל הליך מקצועי הולם. הדו"ח הוגש למשרד הרווחה ולמשרד הפנים.[11]
ביוני 2014 פרסם א.ס.ף דו"ח בשם "הרי אנחנו בני אדם" בעניין קורבנות עינויים וסחר מסיני, שמספרם מקרב מבקשי המקלט מוערך בין 5,000 ל-7,000. הדו"ח כלל עדויות שנאספו מקרבנות עינויים וסחר המטופלים בא.ס.ף ופירוט על מצבם הקשה בהיעדר גישה לשיקום, לשירתי רווחה ולשירותי בריאות ועוד.[12][13]
ביקורת על א.ס.ף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירי רגב יו"ר ועדת הפנים כינסה דיון מיוחד ב"מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים" ובהם א.ס.ף. בדיון מירי רגב תבעה לחקור את העמותות ולבדוק את מקורות המימון שלהן בטענה שהן מעוניינות לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.
http://assaf.org.il/he/
א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל
א.ס.ף לוגו.jpg
פרטי הארגון
התאגדות: ארגון ללא מטרות רווח
מנכ"ל: מיכל פינצ'וק
יו"ר: רועי מצר
שנת ההקמה: 2007
www.assaf.org.il
א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (עמותה רשומה), נוסד בשנת 2007 על ידי פעילים ישראלים בתגובה לעלייה ניכרת בזרם הפליטים ומבקשי המקלט שהגיעו לישראל, רובם המוחלט מסודאן או מאריתריאה. העמותה מספקת מענה פסיכו-סוציאלי והומניטרי לפליטים ומבקשי מקלט, אשר חלקם אף עברו עינויים קשים בדרך לישראל, והם חיים בה ללא מעמד וללא גישה לזכויות בסיסיות כגון בריאות ורווחה ומכונים "מסתננים". כמו כן פועלת העמותה לקידום זכויות הפליטים בהתאם לחוק הבינלאומי, להעלאת מודעות לנושא בקרב הציבור הישראלי ולמאבק בגזענות.
מנכ"לית העמותה היא עו"ד מיכל פינצ'וק ויו"ר הוועד המנהל הוא רועי מצר.[1]
קבוצת הנוער של א.ס.ף משתתפת בטורניר קטרגל. צילום: אירה שרברמן
מצעד זכויות האדם 2011
תוכן עניינים [הסתרה]
1 משאבים ומימון
2 סיוע פסיכו-סוציאלי
3 פעילות ציבורית
4 נקודות ציון
5 ביקורת על א.ס.ף
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
משאבים ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותה ללא כוונות רווח המתקיימת באמצעות קרנות, תרומות ומתנדבים. התורמים העיקריים הם נציבות האו"ם לפליטים, האיחוד האירופי וארגון "וור צ'יילד הולנד". פעילות העמותה נסמכת על עבודתם של כ-80 מתנדבים בפרויקטים השונים.[2]
סיוע פסיכו-סוציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת א.ס.ף מתמחה בהגשת סיוע פסיכו-סוציאלי למבקשי מקלט, אשר חיים בישראל ללא גישה לשירותי רווחה, לטיפול רפואי מלא ולזכויות בסיסיות. העמותה מפעילה כמה פרויקטים שמטרתם לסייע למבקשי מקלט להתמודד הן עם הטראומות שחוו בארצות מוצאם או בדרך לישראל והן עם חייהם בישראל ללא מעמד וזכויות ובחוסר ודאות מתמיד, מה שמשפיע על מצבם הנפשי ומקשה עליהם לשקם את הריסות חייהם. העמותה מפעילה מרכז סנגור ותמיכה הפתוח לקהל פעמיים בשבוע, מועדון נוער לבנים ולבנות, ליווי משפחות ויחידים במצבי משבר, ליווי נשאי HIV, תמיכה בקרבנות עינויים וסחר, סיוע לנכים נפגעי תאונות עבודה וסיוע הומניטרי.
מרכז סנגור ותמיכה – פתוח לקהל פעמיים בשבוע ובאמצעות צוות מתנדבים מנגיש מענה למגוון הבעיות שמבקשי המקלט מתמודדים עמם.
מועדון נוער –מעצם היותם קטינים חסרי מעמד מוגדרים בני הנוער מאוכלוסיית מבקשי המקלט כ"נוער בסיכון". כיום פועלות שלוש קבוצות ובהן מדריכים מתנדבים: לבנים בוגרים, לבנים צעירים וקבוצה לבנות.
ליווי משפחות ופרטני – ליווי של מתנדב למשפחות המתמודדות עם משבר (כגון ילד בעל מוגבלות) אשר ביקשו ליווי מא.ס.ף.
ליווי נשאי HIV – מתנדבי א.ס.ף מלווים נשאי HIV אשר בהיעדר גישה לטיפול רפואי בישראל מצבם קשה ביותר. הליווי כולל הן סיוע בניהול מעקב רפואי והן תמיכה רגשית.
תמיכה בקרבנות עינויים וסחר – צוות טיפולי עורך קבוצות לנשים ולגברים נפגעי סחר ועינויים ועובדת סוציאלית מסייעת באופן פרטני לניצולים.
סיוע לנכים נפגעי תאונות עבודה - צוות טיפולי עורך קבוצות לנפגעים ועובדת סוציאלית מסייעת באופן פרטני לניצולים, במיצוי זכויות וליווי רגשי.
סיוע הומניטרי - בכל חודש מעבירה העמותה סיוע כלכלי לכ-20-15 פליטים ופליטות אשר הינם נכים, פצועים, חולים או מצויים במשברים אקוטיים ייחודיים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם. סיוע הומניטרי נוסף שמספקת העמותה הוא מתן חבילות מזון למשפחות ויחידים אשר נקלעו למשבר. אחת לחודש העמותה מקבלת אספקה של מזון יבש מהארגון "לתת". ,[3]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הפעילות הציבורית פועלת במקביל לסיוע הפסיכו-סוציאלי שמעניקה עמותת א.ס.ף, ומטרתה היא שינוי מדיניות וקידום זכויותיהם של מבקשי ומבקשות מקלט. צוות המחלקה לוקח חלק בדיונים בכנסת נמצא בקשר עם רשויות ארציות ומוניציפליות, כותב ומפיץ ניירות עמדה ועובד מול אמצעי התקשורת. המחלקה מעורבת בפעילות בנושאי רוחב הנוגעים לזכויות של פליטים ופליטות בישראל, לצד פעילות ממוקדת בתחום הזכויות החברתיות-כלכליות ובתחום הרווחה בפרט.[4]
נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 הוביל א.ס.ף את העתירה בנושא שילוב ילדי פליטים בבית הספר באילת על סמך עבודתו והיכרותו עם משפחות מבקשי המקלט המתגוררות באילת אשר ילדיהן לא הורשו ללמוד במסגרות החינוך העירוניות אלא למדו במוסד בקיבוץ אילות שבו שררו תנאים ירודים. לאחר מאבק ממושך התקבלה העתירה ועיריית אילת נדרשה לאפשר לילדי מבקשי המקלט להשתלב במסגרות החינוך בעיר.[5] .[6]
בשנת 2012 החליט משרד הפנים על הסרת ההגנה הקבוצתית לנתיני דרום סודן השוהים בישראל, והודיע על גירושם המיידי לדרום סודן. א.ס.ף הוביל את המאבק נגד גירוש קהילת מבקשי המקלט מדרום-סודן ואף השתתף בהגשת עתירה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית, אך בית המשפט דחה את העתירה ורוב רובם של מבקשי המקלט הדרום סודנים, כאלף בני אדם, גורשו מישראל. בשנת 2012 הגיש א.ס.ף בשיתוף ארגונים נוספים עתירה לבית המשפט העליון לביטול החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה) אשר מכוחו הוחזקו במעצר מבקשי מקלט במעצר מינהלי לא מוגבל בזמן. בספטמבר 2013 החליטו תשעת שופטי ההרכב בבג"ץ פה אחד על קבלת העתירה וקבעו כי "הסדר זה אינו חוקתי, שכן הוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".[7]
במרס 2013 התפרסם דו"ח יוניסף על הפרת זכויות ילדים בישראל – הפרק על ילדי מבקשי מקלט (עמ' 15) נכתב על ידי א.ס.ף על סמך עבודת השטח עם ילדיהם של מבקשי מקלט ונוער לא מלווה.[8]
בשנת 2013 ייחד מבקר המדינה פרק בדו"ח השנתי לעניינם של קטינים חסרי מעמד בישראל, ובהם ילדיהם של מבקשי מקלט, ונעזר בין היתר בדוחות של עמותת א.ס.ף המתבססים על עבודת השטח שלה בתחום הרווחה.[9]
בשנת 2014 הקדיש משרד המבקר פרק נרחב לעניין מבקשי המקלט בפרק "זרים שאינם בני הרחקה". חלק ניכר מהנתונים שעליהם התבססה עבודת המבקר נאספו על ידי א.ס.ף. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש להטיל חיסיון על הדוח אך בקשתו נדחתה.[10]
המבקר מתח ביקורת חריפה על משרד ראש הממשלה ומשרדים נוספים על התנערות מקביעת מדיניות הולמת והפקרה של אוכלוסיית מבקשי המקלט ואוכלוסיית התושבים הוותיקים בשכונות דרום תל אביב. מתוך הדו"ח: "במשך כחצי שנה טופל במסירות עניינם של עשרות זרים שהוכרו כנפגעי סחר, שהגיעו במהלך תקופה קצרה יחסית לישראל ולא נמצא להם מקום במקלט, אך משרד המשפטים וארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל) 12 הם שטיפלו בהם, ולא שירותי הרווחה של המדינה, שהם בעלי ההכשרה הנדרשת ובעלי הסמכות לעסוק בכך." (דו"ח מבקר המדינה 2014, "זרים שאינם בני הרחקה מישראל", עמ' 65)
באפריל 2014 פרסם א.ס.ף דו"ח בשם "שיקולים זרים" בעניין גירוש קטינים חסרי מעמד אשר שהו בישראל בהוצאה חוץ-ביתית בשל הזנחה או התעללות מצד הוריהם. הדו"ח ביקר את משרד הרווחה אשר החזיר ילדים להורים מזניחים או מתעללים לצורך גירושם, ללא כל הליך מקצועי הולם. הדו"ח הוגש למשרד הרווחה ולמשרד הפנים.[11]
ביוני 2014 פרסם א.ס.ף דו"ח בשם "הרי אנחנו בני אדם" בעניין קורבנות עינויים וסחר מסיני, שמספרם מקרב מבקשי המקלט מוערך בין 5,000 ל-7,000. הדו"ח כלל עדויות שנאספו מקרבנות עינויים וסחר המטופלים בא.ס.ף ופירוט על מצבם הקשה בהיעדר גישה לשיקום, לשירתי רווחה ולשירותי בריאות ועוד.[12][13]
ביקורת על א.ס.ף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירי רגב יו"ר ועדת הפנים כינסה דיון מיוחד ב"מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים" ובהם א.ס.ף. בדיון מירי רגב תבעה לחקור את העמותות ולבדוק את מקורות המימון שלהן בטענה שהן מעוניינות לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל.
http://assaf.org.il/he/
