אינדקס
אור לחינוך
סמליל עמותת "אור לחינוך"
אור לחינוך היא עמותה הפועלת לקידום מצוינות והתנדבות בקרב בני נוער וצעירים. הארגון נוסד בשנת 2004 על ידי ליאור לפיד, המשמש כיום כמנכ"ל העמותה. הסניפים המרכזיים של העמותה פועלים בבאר שבע, אשדוד, חולון, גבעתיים וקריית אתא.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 רקע
2 מטרות העמותה
3 אופן התנהלות התוכנית
4 המבנה הארגוני של העמותה
5 קישורים חיצוניים
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת 'אור לחינוך' החלה את פעילותה תחת השם 'אח בוגר' בשנת 2004 כאשר ליאור לפיד היה תלמיד תיכון בעירו אשדוד. הרעיון הבסיסי היה ליצור תוכנית חונכות לתלמידי כיתות ו' על ידי תלמידי תיכון בוגרים יותר כאשר המטרה המרכזית הינה קידום ערך המצוינות, כלומר השאיפה לנצל את מלוא היכולות האישיות של החניך תוך הכרה בקשיים שלו, ורתימת ההצלחות הנצברות לשם פיתוח דימוי עצמי ותחושת מסוגלות. ערך שני אותו מקדמת התוכנית הינו התנדבות בקרב כלל פעילי העמותה- חונכים וחניכים כאחד.
העמותה מוכרת מטעם מינהל חברה ונוער של משרד החינוך כמוסד הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת פרויקט מחויבות אישית בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. עם זאת, חלק נכבד מהמתנדבים הינם תלמידים אשר מצטרפים לצוות החונכים בלי קשר לדרישת ההתנדבות של בתי הספר. כיום פעילים בעמותה למעלה מ-200 משתתפים מדי שנה. החל מסוף שנת 2010 עובדת העמותה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם פר"ח. במסגרת זו מוענקת לסטודנטים המתנדבים במסגרת העמותה (כראשי סניפים) מלגת לימודים.
אוכלוסיית היעד של העמותה מגיעה מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל והיא כפולה: תלמידים בכיתות ו' בבתי ספר יסודיים, בעלי פוטנציאל לפתח יכולות וכישורים לרמת מצוינות (במגוון תחומים, לא רק כאלו הנלמדים בבתי הספר) ומוטיבציה לכך, וכן תלמידי תיכון הנמצאים בשיאו של תהליך ההתבגרות העוברים תהליך הכשרה ולאחר מכן משמשים כחונכים לאורך שנת לימודים אחת לפחות. תהליך פיתוח המצוינות מתנהל בשלושה ממדים מרכזיים: חניכה אישית, פעילות קבוצתית וכן ימי התנדבות מרוכזים. לכל חניך מוצמד חונך על פי התאמה אישית (על ידי הצוות המקצועי של העמותה). עבודת החונכים נעשית בתיאום מלא עם בתי הספר בהם לומדים החניכים והוריהם.
בתחילת שנת 2008 זכתה העמותה במגן שר הרווחה והשירותים החברתיים מידי השר יצחק הרצוג על פועלה לקידומם של ילדים ובני נוער.
בשנת 2009, נבחרה העמותה כמוענקת התוכנית ליזמות חברתית של רשת הון-סיכוי לישראל – IVN. כמו כן, בשנה זו הוענק לעמותה אות המופת מטעם המועצה להשכלה גבוהה.
מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמת החניכים, היעדים הם לקדם ולפתח שאיפה מצוינות במגוון רחב של תחומים. השאיפה למצוינות יכולה לבוא לידי ביטוי בפיתוח והתמקצעות בתחומים שונים, בהישגים ברמה הלימודית וכן בתרומה לקהילה ולחברה. בין הנושאים המרכזיים בהם מתמקדת התוכנית: יחסים בין-אישיים, חשיבה אנליטית, חשיבה יצירתית, הכוונה טכנולוגית וכן העלאת המוטיבציה, תחושת המסוגלות והדימוי העצמי של החניכים. לקראת סוף שנת הפעילות מעלים החניכים מופע משותף בו כל אחד חושף את כישוריו ויכולותיו המגוונות בפני קהל גדול, המכיל לרוב גם אמנים ואנשי ציבור שונים. ברמת החונכים, מטרת התוכנית היא לפתח הנהגה חינוכית- הפיכת הנוער ממוּבל למוביל, לפתח חשיבה מוסרית, מערכתית וביקורתית; לפתח אחריות אישית וקהילתית ולהפוך את הנוער לחלק פעיל בקהילה הסוחף אחריו נוספים למלאכת העשייה.
אופן התנהלות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי העמותה בפעילות קהילתית - צביעת בית ספר באשדוד
החניכים והחונכים המשתתפים בתוכנית מגיעים למקום מפגש קבוע בכל יישוב, לרוב מרכז קהילתי או מתנ"ס, אחת לשבוע, ביום קבוע ובשעות קבועות.
החלק הראשון של הפעילות נעשה במסגרת אישית (חניך וחונך) אחת לשבוע, בהובלת החונך. במהלך חלק זה עובדים המשתתפים על פיתוח המצוינות האישית של החניכים בתחומים השונים, על פי תוכנית אישית לכל חניך וחניך. חלק מהתוכנית מובנים ומוכנים מראש, וחלקם ניתנים על ידי החונך כמענה לצרכים המתעוררים על ידי החניך במהלך המפגשים וביניהם.
החלק השני של הפעילות נעשה במסגרת קבוצתית, אחת לשבוע, בהובלת ראש הסניף. במהלך חלק זה מתקיימת פעילות חברתית עבור כלל המשתתפים, במסגרתה מועברים תכנים בתחומי דעת שונים וכן פעילויות לגיבוש ערכים. לעתים במהלך הפעילות הקבוצתית נפגשים המשתתפים עם מרצים, אנשי ציבור וידוענים. מטרת חלק זה, מעבר להעשרה ולפעילות בתוך קבוצת השווים הינה לגרום לכל חניך לחוות תחושה ברורה של הצלחה והובלה של קבוצת השווים לפחות פעם אחת במהלך שנת הפעילות.
בין הפגישות השבועיות מתקיימות לעתים פעילויות נוספות, כגון ימי שיא בבתי הספר, טיולים משותפים ותקשורת שוטפת בין החניך לחונך באמצעות אתר האינטרנט והסביבה הלימודית של התוכנית.
החלק השלישי של הפעילות נעשה במסגרת קהילתית, אחת לחודש. במהלך חלק זה יוצאים כלל המשתתפים בסניף לפעילויות התנדבות בקהילה, ובכך כלל המעורבים, לרבות החניכים הצעירים, תורמים מזמנם, יכולתם וכישוריהם למען הקהילה. למעשה, בדרך זו "משלמים" החניכים על הפעילות אותה הם מקבלים, ולא נדרשים לשלם בכסף עבור שנת הפעילות.
הפרויקט מלווה בפעולת הערכה, הן מצד החונכים והן מצד ראשי התוכנית. עבור כל חניך (וגם כל חונך) מתקיים מעקב שוטף אחר התמדתו בתוכנית, פיתוח תחומי המצוינות האישית שלו, התפתחות חברתית והרגשה כללית לאורך כל שנת הפעילות. בנוסף, עוקבת פעולת ההערכה אחר תהליך האיתור והמיון הן של החניכים והן של החונכים. ממצאי ההערכה מועברים באופן שוטף לראשי התוכנית ולוועד המנהל של העמותה, ומהווים בסיס לשיפור מתמיד של תהליכי העבודה.
המבנה הארגוני של העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש העמותה עומד ועד מנהל הנבחר מדי שנה בבחירות דמוקרטיות מבין חברי העמותה. כל אדם, מעל גיל 16, אשר פועל במסגרת אור לחינוך רשאי להגיש מועמדותו להיות חבר בעמותה. כיום, מורכב הוועד המנהל של העמותה מארבעה חברים: תת-אלוף במיל' דני הררי, אשר כיהן כמפקד יחידה 8200; אורי חן, אשר כיהן כראש אגף המודיעין במוסד, אירית פרידמן, עובדת סוציאלית אשר מתמחה בעבודה עם מתבגרים וד"ר לי-בת נלסון, מנהלת הפיתוח העסקי בחברת אורבוטק. העמותה מקבלת ליווי שוטף של אנשי עסקים מתנדבים, התורמים מזמנם וכישוריהם על מנת לפתח את העמותה וצוותה.
בראש כל סניף עומד ראש סניף, חונך בעל מספר שנות ניסיון או סטודנט אשר מוכשר במשך תקופה ארוכה לתפקיד זה. כל ראש סניף אחראי על כ-25 חונכים הפועלים במסגרת הסניף, ולכל חונך מוצמד חניך אחד. בוגרי התוכנית, הן החונכים והן החניכים, מצטרפים לקהילת בוגרי העמותה המונה היותר למעלה מ-1000 אנשים, אשר ממשיכים במעורבות חברתית על פי רצונם ויכולותיהם.
http://www.ore.org.il/
סמליל עמותת "אור לחינוך"
אור לחינוך היא עמותה הפועלת לקידום מצוינות והתנדבות בקרב בני נוער וצעירים. הארגון נוסד בשנת 2004 על ידי ליאור לפיד, המשמש כיום כמנכ"ל העמותה. הסניפים המרכזיים של העמותה פועלים בבאר שבע, אשדוד, חולון, גבעתיים וקריית אתא.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 רקע
2 מטרות העמותה
3 אופן התנהלות התוכנית
4 המבנה הארגוני של העמותה
5 קישורים חיצוניים
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת 'אור לחינוך' החלה את פעילותה תחת השם 'אח בוגר' בשנת 2004 כאשר ליאור לפיד היה תלמיד תיכון בעירו אשדוד. הרעיון הבסיסי היה ליצור תוכנית חונכות לתלמידי כיתות ו' על ידי תלמידי תיכון בוגרים יותר כאשר המטרה המרכזית הינה קידום ערך המצוינות, כלומר השאיפה לנצל את מלוא היכולות האישיות של החניך תוך הכרה בקשיים שלו, ורתימת ההצלחות הנצברות לשם פיתוח דימוי עצמי ותחושת מסוגלות. ערך שני אותו מקדמת התוכנית הינו התנדבות בקרב כלל פעילי העמותה- חונכים וחניכים כאחד.
העמותה מוכרת מטעם מינהל חברה ונוער של משרד החינוך כמוסד הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת פרויקט מחויבות אישית בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. עם זאת, חלק נכבד מהמתנדבים הינם תלמידים אשר מצטרפים לצוות החונכים בלי קשר לדרישת ההתנדבות של בתי הספר. כיום פעילים בעמותה למעלה מ-200 משתתפים מדי שנה. החל מסוף שנת 2010 עובדת העמותה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם פר"ח. במסגרת זו מוענקת לסטודנטים המתנדבים במסגרת העמותה (כראשי סניפים) מלגת לימודים.
אוכלוסיית היעד של העמותה מגיעה מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל והיא כפולה: תלמידים בכיתות ו' בבתי ספר יסודיים, בעלי פוטנציאל לפתח יכולות וכישורים לרמת מצוינות (במגוון תחומים, לא רק כאלו הנלמדים בבתי הספר) ומוטיבציה לכך, וכן תלמידי תיכון הנמצאים בשיאו של תהליך ההתבגרות העוברים תהליך הכשרה ולאחר מכן משמשים כחונכים לאורך שנת לימודים אחת לפחות. תהליך פיתוח המצוינות מתנהל בשלושה ממדים מרכזיים: חניכה אישית, פעילות קבוצתית וכן ימי התנדבות מרוכזים. לכל חניך מוצמד חונך על פי התאמה אישית (על ידי הצוות המקצועי של העמותה). עבודת החונכים נעשית בתיאום מלא עם בתי הספר בהם לומדים החניכים והוריהם.
בתחילת שנת 2008 זכתה העמותה במגן שר הרווחה והשירותים החברתיים מידי השר יצחק הרצוג על פועלה לקידומם של ילדים ובני נוער.
בשנת 2009, נבחרה העמותה כמוענקת התוכנית ליזמות חברתית של רשת הון-סיכוי לישראל – IVN. כמו כן, בשנה זו הוענק לעמותה אות המופת מטעם המועצה להשכלה גבוהה.
מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמת החניכים, היעדים הם לקדם ולפתח שאיפה מצוינות במגוון רחב של תחומים. השאיפה למצוינות יכולה לבוא לידי ביטוי בפיתוח והתמקצעות בתחומים שונים, בהישגים ברמה הלימודית וכן בתרומה לקהילה ולחברה. בין הנושאים המרכזיים בהם מתמקדת התוכנית: יחסים בין-אישיים, חשיבה אנליטית, חשיבה יצירתית, הכוונה טכנולוגית וכן העלאת המוטיבציה, תחושת המסוגלות והדימוי העצמי של החניכים. לקראת סוף שנת הפעילות מעלים החניכים מופע משותף בו כל אחד חושף את כישוריו ויכולותיו המגוונות בפני קהל גדול, המכיל לרוב גם אמנים ואנשי ציבור שונים. ברמת החונכים, מטרת התוכנית היא לפתח הנהגה חינוכית- הפיכת הנוער ממוּבל למוביל, לפתח חשיבה מוסרית, מערכתית וביקורתית; לפתח אחריות אישית וקהילתית ולהפוך את הנוער לחלק פעיל בקהילה הסוחף אחריו נוספים למלאכת העשייה.
אופן התנהלות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי העמותה בפעילות קהילתית - צביעת בית ספר באשדוד
החניכים והחונכים המשתתפים בתוכנית מגיעים למקום מפגש קבוע בכל יישוב, לרוב מרכז קהילתי או מתנ"ס, אחת לשבוע, ביום קבוע ובשעות קבועות.
החלק הראשון של הפעילות נעשה במסגרת אישית (חניך וחונך) אחת לשבוע, בהובלת החונך. במהלך חלק זה עובדים המשתתפים על פיתוח המצוינות האישית של החניכים בתחומים השונים, על פי תוכנית אישית לכל חניך וחניך. חלק מהתוכנית מובנים ומוכנים מראש, וחלקם ניתנים על ידי החונך כמענה לצרכים המתעוררים על ידי החניך במהלך המפגשים וביניהם.
החלק השני של הפעילות נעשה במסגרת קבוצתית, אחת לשבוע, בהובלת ראש הסניף. במהלך חלק זה מתקיימת פעילות חברתית עבור כלל המשתתפים, במסגרתה מועברים תכנים בתחומי דעת שונים וכן פעילויות לגיבוש ערכים. לעתים במהלך הפעילות הקבוצתית נפגשים המשתתפים עם מרצים, אנשי ציבור וידוענים. מטרת חלק זה, מעבר להעשרה ולפעילות בתוך קבוצת השווים הינה לגרום לכל חניך לחוות תחושה ברורה של הצלחה והובלה של קבוצת השווים לפחות פעם אחת במהלך שנת הפעילות.
בין הפגישות השבועיות מתקיימות לעתים פעילויות נוספות, כגון ימי שיא בבתי הספר, טיולים משותפים ותקשורת שוטפת בין החניך לחונך באמצעות אתר האינטרנט והסביבה הלימודית של התוכנית.
החלק השלישי של הפעילות נעשה במסגרת קהילתית, אחת לחודש. במהלך חלק זה יוצאים כלל המשתתפים בסניף לפעילויות התנדבות בקהילה, ובכך כלל המעורבים, לרבות החניכים הצעירים, תורמים מזמנם, יכולתם וכישוריהם למען הקהילה. למעשה, בדרך זו "משלמים" החניכים על הפעילות אותה הם מקבלים, ולא נדרשים לשלם בכסף עבור שנת הפעילות.
הפרויקט מלווה בפעולת הערכה, הן מצד החונכים והן מצד ראשי התוכנית. עבור כל חניך (וגם כל חונך) מתקיים מעקב שוטף אחר התמדתו בתוכנית, פיתוח תחומי המצוינות האישית שלו, התפתחות חברתית והרגשה כללית לאורך כל שנת הפעילות. בנוסף, עוקבת פעולת ההערכה אחר תהליך האיתור והמיון הן של החניכים והן של החונכים. ממצאי ההערכה מועברים באופן שוטף לראשי התוכנית ולוועד המנהל של העמותה, ומהווים בסיס לשיפור מתמיד של תהליכי העבודה.
המבנה הארגוני של העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש העמותה עומד ועד מנהל הנבחר מדי שנה בבחירות דמוקרטיות מבין חברי העמותה. כל אדם, מעל גיל 16, אשר פועל במסגרת אור לחינוך רשאי להגיש מועמדותו להיות חבר בעמותה. כיום, מורכב הוועד המנהל של העמותה מארבעה חברים: תת-אלוף במיל' דני הררי, אשר כיהן כמפקד יחידה 8200; אורי חן, אשר כיהן כראש אגף המודיעין במוסד, אירית פרידמן, עובדת סוציאלית אשר מתמחה בעבודה עם מתבגרים וד"ר לי-בת נלסון, מנהלת הפיתוח העסקי בחברת אורבוטק. העמותה מקבלת ליווי שוטף של אנשי עסקים מתנדבים, התורמים מזמנם וכישוריהם על מנת לפתח את העמותה וצוותה.
בראש כל סניף עומד ראש סניף, חונך בעל מספר שנות ניסיון או סטודנט אשר מוכשר במשך תקופה ארוכה לתפקיד זה. כל ראש סניף אחראי על כ-25 חונכים הפועלים במסגרת הסניף, ולכל חונך מוצמד חניך אחד. בוגרי התוכנית, הן החונכים והן החניכים, מצטרפים לקהילת בוגרי העמותה המונה היותר למעלה מ-1000 אנשים, אשר ממשיכים במעורבות חברתית על פי רצונם ויכולותיהם.
http://www.ore.org.il/
