מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם הו"ד הוא ראשי תיבות של "הומואים דתיים". הארגון אימץ את שמה של קבוצה חברתית שפעלה בתל אביב, במסגרת אגודת הלהט"ב, בשנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, והתפרקה בסופו של דבר. שמו של הארגון מתכתב עם ספירת ההוד בקבלה, ששמה מתקשר להודאה על האמת.
מייסד הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרב רון יוסף
הרב יוסף
הרב רון יוסף (נולד בשנת 1974) הוא רב אורתודוקסי, בעל הסמכה לדיינות, טוען רבני וסופר סת"ם ומכהן כרב קהילה בנתניה, הומוסקסואל גלוי. הרב רון הקים את הארגון ומנהל אותו, ביחד עם צוות. הרב רון הוטרד ואף קיבל איומים על חייו בשל פעילותו בהו"ד במהלך השנים.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של ארגון הו"ד בפורום "גייז דתיים" שהיה קיים באתר וואלה בעבר. הפורום היה האתר החשוב ביותר העומד לרשות ההומואים והלסביות הדתיים בארץ. אולם עם הזמן, ככל שהפורום הלך והתבגר, הלכו והחריפו המתחים בין הקבוצות השונות שרצו לנווט את הפורום למקומות שונים לפי הכרתם הדתית והערכית. בסופו של דבר לא הייתה אפשרות להמשיך את הפורום במתכונת שלו והוא נסגר. קבוצה אחת הייתה קבוצה שהתפתחה בסופו של דבר לארגון "חברותא" שנתמך על ידי "הבית הפתוח", ואילו הקבוצה שנייה הייתה זו שהתפתחה לארגון העצמאי "הו"ד". שתי הקבוצות דגלו בשימור הזהות הדתית-ההומוסקסואלית, עודדו יציאה מארון והתנגדו לטיפולי המרה. יחד עם זאת, אנשי קבוצת הו"ד תמכו ללא סייג בזרם האורתודוקסי, במחויבות להלכה ובחשיבות של השיח מול הרבנים והממסד החינוכי, בעוד אנשי קבוצת חברותא דאז דגלו יותר בשינוי המציאות בשטח ולא דרך רבנים, ארגון מפגשים חברתיים, הימנעות מהבעת עמדה ארגונית בנושא זוגיות ומיניות בין גברים וכן תמיכה של חלק מחברי הארגון בהשתתפות במצעד הגאווה.
צעדים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פתיחת הארגון ב-2008, היו בצוות הו"ד 12 איש, שכללו את רוב אנשי פורום וואלה והקבוצה של "אסף זהבי" (שם בדוי), פעיל הומו דתי ידוע בתקופה, בהנהגתם של הרב רון יוסף ואיתי, עורך דין דתי. בפברואר 2008 הושק אתר האינטרנט של הארגון, והוא חודש ב-2013.[3]. בחודש הראשון לעליית האתר, נרשמו בו 10,000 כניסות, ובסיכום השנה הראשונה - כ-102,000 כניסות.[4] הו"ד מראשיתו פעל בהתנדבות ואיננו מקבל תקציב או כספים מאף גורם חיצוני, כדי להישאר בלתי תלוי ובעל אג'נדה עצמאית. את פעילותו מממנים חברי הארגון, אנשי הצוות ויו"ר הארגון.[5]
הרב שרלו מופיע לראשונה בכנס של ארגון של הומואים דתיים. מתוך מפגש הו"ד בשיתוף ארגון "בת קול", אנשי חינוך והורים מדצמבר 2008 בירושלים
הו"ד התרכז מלכתחילה בשיח עם הרבנים[6] ומציאת פתרונות הלכתיים וחברתיים. כך למשל ב-2008 קיים הו"ד מפגש ראשון מסוגו עם הרב יובל שרלו בהשתתפות בת קול, אנשי חינוך והורים.[7] שיח זה הבשיל לבסוף לכדי מסמך העקרונות.[8]
בהו"ד הוחלט במהלך השנה וחצי הראשונים לפעילותם שלא לפתוח קבוצה חברתית נוספת אלא לתמוך בקבוצות הקיימות של "אסף זהבי". רק עם סגירת הקבוצות של אסף לקראת סוף 2009, ארגון הו"ד התחיל במפגשים חברתיים מאורגנים עצמאית על ידוֹ, מעבר למפגשים ייחודים שהוא קיים. עד כה עסקו מפגשי הו"ד בעיקר ב"סיעור מוחות" בנוגע לעניין הנטייה וההלכה, במקביל לעריכת שבתות ברחבי הארץ.
הפעילות מול "עצת נפש"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הו"ד רואה עצמו כאלטרנטיבה ל"עצת נפש" ומבקר את האופן בו הוא מפנה הומוסקסואלים לטיפולי המרה[9]. עם הקמתו, הו"ד ביקש להתמודד עם המצב הבעייתי לתפיסתו בו בפני ההומו הדתי עמדו שני פתרונות אפשריים: טיפול המרה אליו הפנו הרבנים וראשי הישיבות או עזיבה של הדת. הו"ד פנה לרבנים כדי שיתנו מענה מקיף יותר להומו הדתי, מלבד ההפנייה לטיפולי ההמרה. משנואש הרב רון משינוי בכיוון זה, הוא פנה לתוכנית הטלוויזיה "עובדה" ששידרה ב-2009 תחקיר בנושא טיפולי ההמרה של עצת נפש.[10].
לפי אתר הו"ד, בין השנים 2008 -2010 קיים הארגון משא ומתן עם רב דתי-לאומי מוביל ומוכר, שדרש מהו"ד לא "להפריע" לעצת נפש ו"לא לתקוף אותם בתקשורת". במהלך משא ומתן זה, התפרסם תחקיר "עובדה" על טיפולי ההמרה של עצת נפש[11] , שבעקבותיו הו"ד דרש פיקוח גלוי על פעילות "עצת נפש" מצד רבנים ואנשי מקצוע מוסמכים. דרישה זו נתקבלה בסירוב. כמו כן דרש אותו רב מוכר שכל אחד מהארגונים הללו (עצת נפש והו"ד) ימשיכו לפעול ללא הפרעה או התערבות. בנוסף הוצע כי כל הומוסקסואל דתי יחויב ללכת לטיפול המרה ומי שלא יצליח, יופנה למכון פוע"ה או למטפל אלטרנטיבי. במידה וגם שלב זה לא יצלח יִמצא לו שידוך עם לסבית. על פי ההצעה, רק מי שלא הצליח בכל אלו, יופנה להו"ד כאלטרנטיבה אחרונה. בהו"ד סירבו לקבל את הדרישות הללו וקראו לכך "הנפקת תעודת הומו דתי כשר". באתר הו"ד גם נטען כי כישלון משא ומתן זה הוא שהביא להקמת ארגון "כמוך" בינואר 2011, עם פרישת אחד מחברי הצוות מארגון "חברותא".[12]
עצת נפש, מצידם, דחו את האשמות הו"ד כלפיהם, והאשימו את הארגון בהשמצות ובהסתרת האפשרות העומדת בפני מי שמתמודד עם משיכה לגברים, לגלות, באמצעות טיפול יעיל ובטוח, שיש לו משיכה חבויה לנשים.[13]
מאז 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 נרשם הו"ד כעמותה רשמית אצל רשם העמותות.[14]
במהלך השנים ארגון הו"ד התמקד בחינוך והסברה מול משרד החינוך, משרד הבריאות וצה"ל. הו"ד נפגש עם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, השתתף בימי עיון, ערך הרצאות ושיחות עם מחנכים ויועצים חינוכיים בבתי ספר. הו"ד כתב ביחד עם אנשי מקצוע וחינוך, רבנים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, מסמכי ייעוץ המשמשים כלי עזר הלכה למעשה. ב-2011 הוקמה ועדת פסיכולוגים מומחים מטעם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא טיפולי המרה וזאת בעקבות פניית הו"ד למשרד הבריאות ולהסתדרות הפסיכולוגים בישראל שהציג בפניהם נתונים ועדויות.[15] בידי הו"ד הצטברו עדויות תלונות מפיהם של 291 אנשים שעברו טיפולי המרה וגרסו שנגרמו להם נזקים בגינם. הנשאלים ציינו במקום הראשון את המשבר האמוני. עוד הם דיווחו על דיכאונות ממושכים עד כדי צורך בטיפול תרופתי, על שנאה עצמית ודימוי עצמי נמוך, ועל פגיעה בחשק או בתפקוד המיני.[16] הוועדה מטעם הסתדרות הפסיכולוגים גיבשה נייר עמדה, לפיו הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה קלושים למדי, וכי ההתרשמות היא שרוב העוסקים בתחום של טיפול המרה אינם נמנים עם מקצועות בריאות הנפש המוכרים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים). הוועדה הדגישה כי המחקרים שנעשו בנושא הם בעייתיים וכי התחום אינו נחקר כראוי בשל "תקינות פוליטית".[17] בהו"ד קראו לפסיכולוגים ולמטפלים בכלל, ולארגון עצת נפש בפרט, ללכת אחר המלצות הוועדה ומסקנותיה.[18]. בעקבות כך, ב-2012 נערך יום עיון מטעם הו"ד, בו התריע הארגון על טיפול המרה הנעשים "באופן שרלטני, ללא פיקוח וללא הכשרה מקצועית"[19][20]. באותה השנה התקיים קמפיין פרסומי נגד טיפולי ההמרה ובעד ההשלמה העצמית של קהילה ההומואים הדתיים בישראל כהמשך ליום העיון.[21]
ב-2012 נערך ערב עיון לעובדים סוציאליים חרדיים ולראשונה פותח שיח עם רבנים שונים מהציבור החרדי. ביוני 2014, בעקבות פנייה מצד הו"ד, איגוד העובדים הסוציאליים החליט לאמץ את נייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא טיפולי המרה.[22]. באוקטובר 2014 אימץ גם משרד הבריאות את עמדת הפ"י בעקבות פניית הו"ד[23].
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית להומואים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הו"ד מהווה מסגרת לגברים יהודים אורתודוקסים הומוסקסואלים בישראל וברחבי העולם, המתמודדים עם נטייתם המינית. הארגון נוצר מתוך הרצון של גברים דתיים הומוסקסואלים לשמור על זהותם הדתית הנאמנה להלכה ועם זאת לקיים חיים שנותנים ביטוי לנטייתם המינית.[24] במסגרת הו"ד מתקיימים מפעם לפעם מפגשים ופעילויות חברתיות. מפגשים אלו מהווים קבוצת תמיכת עמיתים וסיוע. כמו כן להו"ד אתר ועמוד פייסבוק פעילים.
שיח ציבורי והעלאת מודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הו"ד מעוניין לעורר בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות ומנהיגיו שיח ציבורי, הלכתי וחברתי, להכרה בהומואים הדתיים כתופעה הקיימת בחברה הדתית.[25][26] בין השאר עם השנים נוהל פולמוס ציבורי עם הרב רצון ערוסי[27], הרב שלמה אבינר[28], הרבצ"ר הרב אביחי רונצקי[29], הרב ישראל רוזן[30], הרב דוד סתיו[31], הרב אליהו אברז'ל[32][33], הרב יצחק יוסף[34] חבר הכנסת אלי ישי[35], חבר הכנסת כצל'ה[36] וחבר הכנסת משה פייגלין[37]. מטרת השיח הוא לגשר על פני ההשקפות המנוגדות ברוח סובלנות ושוויון ובכך לשפר את מצבו הקיומי והחברתי של אדם הומו ודתי בחברה הדתית, עשייה למען חברה יהודית וישראלית מתוקנת, חינוך לסובלנות וקבלת האחר בסימן "ואהבת לרעך כמוך" על ידי הסברה בקרב אנשי חינוך, פסיכולוגיה ואנשי אקדמיה[38]. הארגון גם פועל למיגור השנאה וחוסר הסובלנות כלפי הומוסקסואלים באשר הם.[39]
אחד משלטי הקמפיין נגד טיפולי המרה באזורי מגורים חרדיים
הו"ד פועל להעלאת נושא ההומוסקסואליות למודעות בחברה הדתית והחרדית. לטענת הו"ד, בידיו עשרות עדויות של בחורים חרדים שניסו במשך שנים להשתנות וסבלו מנזקים. ב-2012 העיד הו"ד כי כ- 70% מהפונים שייכים למגזר הדתי-לאומי בעוד כ- 30% מהמגזר החרדי, החרד"לי והחסידי.[40] כן פועלים בהו"ד נגד הומופוביה וגילויי שנאה.
קו סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון מספק מענה, אוזן קשבת, תמיכה וייעוץ ראשוני לקשת הרחבה של הומוסקסואלים דתיים שלא מתוך עמדה שיפוטית.[41] על פי דיווחי הארגון במהלך חמש השנים שהוא קיים, פנו אליו מעל 6,000 איש בטלפון. בין הפונים: בני נוער, הומוסקסואלים נשואים, בעלי מצוקה נפשית עד סכנת התאבדות ועוד[42]. מוקד הפניות של ארגון הו"ד הוא היחיד אשר מהווה אלטרנטיבה רב-תחומית לקו של "עצת נפש".
מענה פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הו"ד הקים צוות מיוחד של פסיכולוגים, מטפלים ועובדים סוציאליים דתיים המסייעים ומעניקים תמיכה נפשית והכוונה לבחורים דתיים שמבקשים ייעוץ ועזרה בתהליך המורכב שאותו הם עוברים בהתאם למסמך ייעוץ רוחני למתבגר דתי. הארגון משקיע מאמצים מרובים ברווחת הפרט.[43]כמו כן נכתבו ביחד עם אנשי מקצוע וחינוך, רבנים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, מסמכי ייעוץ המשמשים כלי עזר הלכה למעשה. אחת מחברי ועדה זו היא הרבנית מלכה פיוטרקובסקי.[44]
טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הו"ד מצהיר כי הוא "מתנגד באופן מוחלט לכל סוג של טיפולי המרה שהוא"[45]. לפי הצהרת הו"ד[45]:
טיפול ההמרה, הגורס שבשיטות כאלו ואחרות יכול הומוסקסואל להפוך לסטרייט, אינו חלק מהפרקטיקה המדעית והוכחו רק נזקיו עד כדי התאבדות. אין שום מחקר המעיד על הצלחתו או על האפשרות של שינוי מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות, כשם שלא נולד הטרוסקסואל שהומר להומוסקסואליות. מעבר לכך, אין שום חיוב הלכתי או תורני להמיר נטייה הומוסקסואלית. כל הומוסקסואל המצוי בבלבול, ראוי שיתייעץ עם איש מקצוע מוסמך בנוגע לנטייתו המינית, תוך בירור זהותו המינית והבנת רוחבה וגבולותיה. מי שמוצא בטיפול פסיכולוגי בלתי-תלוי זה משיכה לנשים בנפשו ובטבעו, יפעל על פי צו מצפונו ותחושותיו. לטיפול פסיכולוגי שכזה אין לקרוא "טיפול המרה". אך אין להפנות הומוסקסואל לטיפול שמטרתו שינוי נטייתו המינית של המטופל, או לכל מטפל המונע מגורמים אידאולוגיים דתיים כפי שעושים רבנים ואנשי חינוך רבים.
הארגון מאשים את ארגון "עצת נפש" בשליחה אוטומטית כביכול, של הומוסקסואלים לטיפולים כאלה.[46][47]
פרסום מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הו"ד אמון על הקמת מסגרות חינוכיות להעמקת המחקר, הידע וההסברה בתחום הדת וההומוסקסואליות וזאת באמצעות פרסומים, ספרים, עלונים וכתבי עת. בין השאר חוברו עם השנים: חוברת בשם "אהבת נפש" שמציגה את הקושי הדתי והחברתי של הומואים דתיים וקוראת לממסד הרבני ליצור פתרונות; "מסמך ייעוץ רוחני למתבגר"; "מסמך יהו"די מאמין" המתווה את דרכו האמונית של ההומוסקסואל ועוד.[48]
עמדות ארגוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הו"ד מתנגד למשכב זכר, האסור לפי ההלכה.[49]
הומוסקסואל דתי, עטוף בטלית שנרקם אליה דגל גאווה; מטרת המיצג להראות את לבטיו של ההומוסקסואל הדתי
הנטייה המינית ההומוסקסואלית כשלעצמה אינה אסורה.[50]
עמדת הו"ד היא כי ראוי שבחור דתי בעל נטיות הומוסקסואליות יתייעץ עם איש מקצוע מנוסה, ולא ילך באופן אוטומטי לאדם מוטה ובלתי מורשה אשר יעשה הערכה לא אובייקטיבית על מצבו בסוגיה זו. חשוב שיובהר לאותו אדם מצבו והדרכים הניצבות בפניו, ובמידת הצורך בטיפול פסיכולוגי בהתאם לאתיקה המקצועית. כל טיפול פסיכלוגי מקצועי בלתי תלוי שלפיו מתברר שלבחור הדתי אין נטייה למין השני, צריך לסייע להומוסקסואל להשלים עם זהותו.[51]
הארגון רואה בזוגיות חד-מינית כאחת האופציות העומדות בפני ההומוסקסואל ומצהיר שזוגיות שכזאת אינה מהווה עבירה לפי ההלכה, בהתחשב באיסורים ההלכתיים הקיימים. באיסורים אלו כולל הארגון את איסור משכב זכור וכן "איסור כללי של התורה ממנו נלמדים כל דיני צניעות והוא "ונשמרת מכל דבר רע"".[50][52]
הארגון מתנגד להשתתפות דתיים במצעדי הגאווה, ואף הביע ביקורת כנגד צעדה של ארגונים אחרים במצעד.[53]
הארגון תומך ביציאה מהארון, ולא בעד הסתרה.[54]
הארגון מתנגד לנישואים חד-מיניים, אך בעד הסכמים אזרחיים מסוג "ברית זוגיות" וכיוצא באלה המעניקים שוויון זכויות אזרחי במסגרת המדינה עבור אלו לזוגות חד-מיניים.[55][56][57]
הארגון מתנגד לנישואים עם אישה ללא ידיעתה מראש וללא כשירות למערכת יחסים תקינה ואוהבת.[58][59][60]
הארגון רואה בניהול קשרים מיניים עם בני אותו המין מחוץ למסגרת הנישואים כמנוגדים להלכה. כמו כן הארגון מתנגד לנישואים פתוחים בהם קשרים מיניים אלו מתקיימים בהסכמת בני הזוג.[61]
מסמך העקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסח של תשס"ח (2008) נשלח מסמך עקרונות יוצא דופן לכ-120 רבנים וראשי ישיבות בציונות הדתית. לראשונה הועלה נושא הנטייה והזהות ההומוסקסאלית בציבור הדתי מטעם ארגון של הומואים דתיים.[62]
חלק מהפעילות של ארגון הו"ד בקהילה דתית מתמקד בהקמת רשת רבנים וכתיבת קוד אתי ומקור הוראה להתמודדות רבנים, מחנכים ולציבור שומרי התורה והמצוות עם דתיים בעלי נטייה הומוסקסואלית. מסמך העקרונות מהווה את הקומה הראשונה של מטרה זו.[63] המסמך המקורי שנוסח ב-2008[64] עבר שינויים רבים[65][66] ועד 2010 הושמטו ממנו סעיפים לפיהם "חלק ניכר מהטיפולים השונים שנועדו לשנות נטייה מינית, הינם מסוכנים ביותר לחלק מהבחורים ותועלתם לא הוכחה, הנזק שלהם עלול להיות רב ופעמים רבות הם מביאות את המטופל להרס עצמי ולאובדנות. אין הבנה ברורה לגבי יתרונות של טיפול אחד על משנהו ואין לראות בהם את הדרך הבלעדית והאולטימטיבית לפתרון הנושא ההומוסקסואלי" ו"אין איסור הלכתי על יחסי אהבה ורעות בין שני גברים", בהתאם לדרישות הרבנים שהסכימו לחתום עליו.[דרוש מקור] על מסמך העקרונות חתמו עשרים רבנים בציונות הדתית והביעו בכך את תמיכתם. צוות משותף של רבנים ועמותת צהר דן בסוגיה. הפעילות שהתמקדה בתחילה בציונות הדתית, מתרחבת גם לציבור החרדי והחרדי לאומי. ארגון הו"ד מקיים פעולות הסברה המתמקדות בקידום "מסמך העקרונות", שעיקר חידושו בקריאתו להפרדה בין המעשה לבין האדם והנטייה.
כרזה של "מסמך העקרונות" (2008) כפי שהופצה ברבים
מסמך העקרונות מפרט תשע נקודות שלדעת הארגון מהוות בסיס ליחס הרצוי של החברה הדתית להומואים:[67]
אין מידע חד משמעי לגבי מקורה של הנטייה המינית ההומוסקסואלית. אחוז מסוים של אנשים בכל ציבור משוכנעים באופן פנימי ועמוק כי הם בעלי נטייה הומוסקסואלית, ואין בכוחם לשנות זאת. מדובר גם בכאלה אשר עשו מאמצים אדירים להשתנות ולא הצליחו.
משכב זכור – בניגוד לנטייה עצמה – הוא זה שאסור באופן גמור ומוחלט בתורת ישראל. זהו ניסיון קשה מאוד שעל האדם ההומוסקסואל לעמוד בו.
במציאות הנוכחית, התמודדותו של האדם ההומוסקסואל כורכת איתה קשיים לא פשוטים במישור הנפשי, על כן ניתן להמליץ לאדם הרוצה בכך לשתף בהתמודדות זו בעל מקצוע מוסמך על פי דין מתחום הנפש ובלבד שהדבר ייעשה תוך גילוי מידע מלא ומושלם למטופל בדבר הטיפול המוצע, סיכויי הצלחתו וסיכוניו. אין לראות אף שיטה כדרך האולטימטיבית והבלעדית.
אין לחייב אדם הומוסקסואל להתחתן שכן נישואין אינם פתרון בלעדי להומוסקסואליות. עידוד של אדם הומוסקסואל להתחתן מבלי לגלות לאישה את הדברים במפורש היא בגדר "מכשול בפני עיוור" ועוול מוסרי כלפי בת הזוג. מסוגלות להתחתן כוללת בתוכה לא רק מוכנות ל"פרו ורבו" אלא כשירות למערכת יחסים תקינה ומוסרית.
המאשים ומעליב הומוסקסואלים על נטייתם – נכשל באיסורים של 'בין אדם לחברו'.
כל חובות שבין אדם לחברו חלות גם כלפי אדם בעל נטייה הומוסקסואלית וחל איסור מוחלט על ביטויי שנאה ואלימות כלפיו. הוא אמור להיות חבר בקהילה הדתית לכל דבר ועניין. בכלל זה, מצטרף למניין, נושא כפים, עולה לתורה וכיוצא בזה, כשר לעדות ואין היחס אליו שונה מיחס לכל יהודי אחר.
חשוב לעודד אדם הומוסקסואל לשמור את כל המצוות. מדיניות של "הכל או לא כלום" אינה דרכה של ההלכה היהודית. על כל אדם יהודי קיימת המחויבות לשמור את כל המצוות ולעשות את כל שביכולתו ללכת בדרכי התורה. דרכי עבודת הקב"ה שונה מאדם לאדם ובכך גם התמודדותו של אדם המאמין כי יש לו נטייה הומוסקסואלית.
הומוסקסואלים אמורים להיות בקהילה יחד עם כל עם ישראל, אך חשוב מאוד לקיים קבוצות תמיכה לאנשים הומוסקסואלים. וארגונים כאלה הם ארגוני חסד. אם לאדם הומוסקסואל, יש אדם קרוב שיוכל לשתף אותו בנושא על מנת לקבל תמיכה ועזרה, רצוי שיעשה כן.
יש לעודד אדם הומוסקסואל שאינו מתחתן לעסוק בתורה ולקיים את כל המצוות, שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו, ולפתח את כוחותיו השונים למען היעדים הגדולים שהועיד הקב"ה לישראל. רצוי להתייעץ בסוגיה זו עם רב.
בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-12.2.2010 פורסמו שמות הרבנים שהביעו תמיכה פומבית ב"מסמך העקרונות" של ארגון הו"ד: הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה וחבר הנהלת ארגון רבני צהר,[68][69], הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת רמב"ן בירושלים וראש בית המדרש מורשה ובית המדרש לצדק חברתי, הרב חיים נבון, רב קהילת "השמשוני" במודיעין[70], הרב פרופ' דניאל שפרבר, ראש המכון לתורה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל, הרב רונן לוביץ, רב המושב ניר עציון[71][72], הרב שמואל ריינר, הראש והמייסד של ישיבת מעלה גלבוע, הרב בני פרל, הראש והמייסד של ישיבת "בר-אילן" בתל אביב, הרב שלמה וייס, רב המושב בני דרום, הרב יהודה גלעד, רב הקיבוץ לביא וראש ישיבת "מעלה גלבוע", הרב יהושע אנגלמן, רב קהילת "יקר" בתל אביב, הרב שי פירון והרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת ההסדר הר ברכה. לדברי ארגון הו"ד, נכון ל-2010 מאה רבנים מישראל ומחו"ל חתמו על המסמך או הביעו הזדהות עם תוכנו בלי לאשר את פרסום שמם,[66] וב-2014 עמד המספר על 165 רבנים.[73]
פרויקט השידוכין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2009 פורסם בעיתונות הכתובה כי הו"ד מארגן שידוכים בין גברים לנשים "עם הקלפים על השולחן", לרוב בין הומוסקסואלים לנשים הטרוסקסואליות, רובן מבוגרות יותר, אך גם בין הומוסקסואלים ללסביות מהמגזר הדתי[74]. השידוך נעשה מתוך מטרה להקים בית מתוך ידיעה ברורה מראש, ומתוך תהליך משותף בליווי אנשי מקצוע ורבנים. אתר האינטרנט של הו"ד מסביר את עמדתו ביחס לנישואים בין גברים ונשים:[75]
"חלק מהשידוכין נעשים בין גברים הומוסקסואלים לנשים לסביות או דו מיניים/ות כאשר המטרה העיקרית של מסגרת כזו, היא להימנע מהלחץ הבלתי נמנע בנישואים בהם רק אחד מבני הזוג נמשך לבני מינו. במצב כזה, הפער בין הציפיות למציאות מעיק לשני הצדדים וגורם לריחוק, ובהרבה מקרים אף לפיצוץ. כאשר שני בני הזוג נמשכים לבני מינם, פער ציפיות זה אינו קיים. בנישואים רגילים רבים המשיכה המינית דועכת עם חלוף הזמן, ומה שמחזיק את הזוגיות היא האהבה והכבוד ההדדיים, והמסגרת המשפחתית עצמה. זוגות כאלה לאו דווקא פחות מאושרים, וחייהם לא בהכרח פחות שלמים. ההבדל העיקרי בין מקרים כאלה לבין נישואים בין גבר הומוסקסואל ואשה לסבית הוא היעדר המשיכה המינית כבר מתחילת הקשר. הזוג יצטרך למצוא לעצמו דרכים חלופיות לחיזוק הקשר ביניהם. כמובן אין להתעלם מהבעיות הרבות האחרות היכולות לנבוע מנישואים כאלה. אך רובן טכניות למדי ולכן הן גם פחות קשות להתמודד עימן, וכל זוג יוכל להחליט בעצמו איך לטפל בהן".
על פי אתר הו"ד, הפרויקט מיועד להומואים בעלי משיכה לנשים, ועל כן פונה לקבוצה קטנה בלבד.
http://www.hod.org.il/