אינדקס
העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D
http://www.guidestar.org.il/organization/580465508
העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים
לוגו של הארגון (אנגלית).
NGO Monitor הוא הפרויקט המרכזי של העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים, ארגון שרשום בישראל. נשיא הארגון הוא פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 הקמה ויעדים
2 פעילות
3 צוות ותקציב
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
הקמה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמותה נוסדה בעקבות ועידת דרבן בשנת 2001, שבה, לטענתה, ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ביצעו דה-לגיטימציה לקיום מדינת ישראל במסווה של קידום זכויות אדם[דרוש מקור]. מטרתה המוצהרת היא לספק מידע ולבצע ביקורת במטרה "לשים קץ לנוהג של מספר ארגונים לא ממשלתיים שהכריזו על עצמם כ"ארגונים הומניטאריים" המנצלים את מושג ה"ערכים אוניברסליים של זכויות אדם" כדי לקדם סדר יום בעל מניעים פוליטיים ואידאולוגיים".[1]
לפי חיה הרשקוביץ, מנכ"לית עמותת "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", NGO מוניטור הייתה בתחילה פרויקט של המרכז, והחל משנת 2007 החלה בפעילות עצמאית וגיוס תרומות ללא קשר לעמותת המרכז הירושלמי.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר העמותה מציג פרופילים של ארגונים לא-ממשלתיים, בהם ארגוני זכויות אדם, ארגוני שמאל, ארגוני שמאל רדיקלי בישראל וארגונים פרו-פלסטיניים, שלטענת העמותה עוסקים בפעילות אנטי-ישראלית, ב-BDS ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ומנתח את פעילותם. הפרופילים כוללים מידע על הארגונים, מטרתם המוצהרת, תקציבם ומקורות מימון, רשימת פעולות שלהם, דוגמאות לפעולות אנטי-ישראליות שהם ביצעו וקישורים למאמרים וניתוחים נוספים.
העמותה מפרסמת גם מאמרים ודו"חות על אותם ארגונים, חלקם כלליים וחלקם שנכתבו כתגובה לאירועים מסוימים (כגון מבצע עופרת יצוקה).
לדוגמה, העמותה מתחה ביקורת קשה על ארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch)[2][3]. נשיא הארגון, ג'ראלד שטיינברג, כתב ב-2004 בג'רוזלם פוסט ש"ההודעה לעיתונות של HRW חושפת אותו כארגון פוליטי מוטה המסתתר מאחורי רטוריקה של זכויות אדם"[4] ומאוחר יותר האשים ב"ניצול רטוריקת זכויות האדם כדי לבצע דה-לגיטימציה לישראל".[5] משמר זכויות האדם, מנגד, האשים אותו בהתעלמות מעובדות לא-נוחות ובפרט מגינויים שלו כנגד "פעולות של לוחמים פלסטיניים".[6]
בהמשך לבדיקה המפורטת של NGO Monitor על הקרן החדשה לישראל, ארגון "אם תרצו" בדק ב-2010 את מעורבות ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה. במקביל, NGO Monitor תקף[7] את הקרן בטענה שהיא מממנת ארגונים אנטי-ישראליים הפועלים להחרמת ישראל בעולם ולדה-לגיטימציה שלה. המערכה לוותה בחילופי האשמות בין NGO Monitor לקרן החדשה לישראל.[8][9]
במאי 2011 הקרן החדשה לישראל הפסיקה לממן את קואליציית נשים לשלום לאחר שג'ראלד שטיינברג כתב להם מכתב בנושא.[10].[11][12]
צוות ותקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנכ"ל הארגון הוא דב ירדן והיועצת המשפטית שלו היא אן הרצברג. לצד הצוות המקצועי פועל ועד משפטי מייעץ וכן ועד בינלאומי שבו חברים בין השאר אלי ויזל, פרופ' אלן דרשוביץ, פיאמה נירנשטיין ואליוט אברמס.
NGO Monitor נוסד יחד עם קרן משפחת וקסלר ובמימונה. המימון הנוסף מתקבל מתרומות פרטיות ומקרנות, ולא מתמיכה ממשלתית. התורמים המרכזיים כוללים את: השלוחה האמריקאית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה,(CJCS - Center for Jewish Community Studies), (שהעביר לעמותה כ-3.2 מיליון שקלים לאורך השנים), חברת American Friends of NGO monitor, הסוכנות היהודית שמשמשת גם צינור להעברת כספים מתורמים שמבקשים לשמור על אנונימיות, קרן בן ואסתר רוזנבלום, בלטימור, קרן MZ, אוקלנד, קרן משפחת קלרמן, בוסטון, ופרויקט פורום החינוך במזרח התיכון, פילדלפיה.[13] סכומי המימון שארגון NGO Monitor מקבל מפורטים בדו"ח השנתי, אשר מפורסם בדף הרשמי באתר האינטרנט.[13]
בשנת 2007 גייסה העמותה 846 אלף שקלים בתרומות, ובשנת 2010 גויסו כ-2.8 מיליון שקלים.
העמותה זכתה בפרס בגין לשנת תשע"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר NGO Monitor (באנגלית)
אתר NGO Monitor (בעברית)
"העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים", באתר גיידסטאר ישראל
מישהו חקר את זה קודם, 22/1/11
למה הקרן החדשה לישראל יושבת בחו"ל?, 02/03/11
אריאל כהנא, הזרוע הנעלמה של האיחוד האירופי, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 8 בדצמבר 2009
ישראל הראל | למשיסה היינו, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009
אורי בלאו, נתיב הכסף של הימין - העמותה שעוקבת אחר ארגוני השמאל לא רוצה שתדעו מי תורם לה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D
http://www.guidestar.org.il/organization/580465508
העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים
לוגו של הארגון (אנגלית).
NGO Monitor הוא הפרויקט המרכזי של העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים, ארגון שרשום בישראל. נשיא הארגון הוא פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 הקמה ויעדים
2 פעילות
3 צוות ותקציב
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
הקמה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמותה נוסדה בעקבות ועידת דרבן בשנת 2001, שבה, לטענתה, ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ביצעו דה-לגיטימציה לקיום מדינת ישראל במסווה של קידום זכויות אדם[דרוש מקור]. מטרתה המוצהרת היא לספק מידע ולבצע ביקורת במטרה "לשים קץ לנוהג של מספר ארגונים לא ממשלתיים שהכריזו על עצמם כ"ארגונים הומניטאריים" המנצלים את מושג ה"ערכים אוניברסליים של זכויות אדם" כדי לקדם סדר יום בעל מניעים פוליטיים ואידאולוגיים".[1]
לפי חיה הרשקוביץ, מנכ"לית עמותת "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", NGO מוניטור הייתה בתחילה פרויקט של המרכז, והחל משנת 2007 החלה בפעילות עצמאית וגיוס תרומות ללא קשר לעמותת המרכז הירושלמי.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר העמותה מציג פרופילים של ארגונים לא-ממשלתיים, בהם ארגוני זכויות אדם, ארגוני שמאל, ארגוני שמאל רדיקלי בישראל וארגונים פרו-פלסטיניים, שלטענת העמותה עוסקים בפעילות אנטי-ישראלית, ב-BDS ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ומנתח את פעילותם. הפרופילים כוללים מידע על הארגונים, מטרתם המוצהרת, תקציבם ומקורות מימון, רשימת פעולות שלהם, דוגמאות לפעולות אנטי-ישראליות שהם ביצעו וקישורים למאמרים וניתוחים נוספים.
העמותה מפרסמת גם מאמרים ודו"חות על אותם ארגונים, חלקם כלליים וחלקם שנכתבו כתגובה לאירועים מסוימים (כגון מבצע עופרת יצוקה).
לדוגמה, העמותה מתחה ביקורת קשה על ארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch)[2][3]. נשיא הארגון, ג'ראלד שטיינברג, כתב ב-2004 בג'רוזלם פוסט ש"ההודעה לעיתונות של HRW חושפת אותו כארגון פוליטי מוטה המסתתר מאחורי רטוריקה של זכויות אדם"[4] ומאוחר יותר האשים ב"ניצול רטוריקת זכויות האדם כדי לבצע דה-לגיטימציה לישראל".[5] משמר זכויות האדם, מנגד, האשים אותו בהתעלמות מעובדות לא-נוחות ובפרט מגינויים שלו כנגד "פעולות של לוחמים פלסטיניים".[6]
בהמשך לבדיקה המפורטת של NGO Monitor על הקרן החדשה לישראל, ארגון "אם תרצו" בדק ב-2010 את מעורבות ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה. במקביל, NGO Monitor תקף[7] את הקרן בטענה שהיא מממנת ארגונים אנטי-ישראליים הפועלים להחרמת ישראל בעולם ולדה-לגיטימציה שלה. המערכה לוותה בחילופי האשמות בין NGO Monitor לקרן החדשה לישראל.[8][9]
במאי 2011 הקרן החדשה לישראל הפסיקה לממן את קואליציית נשים לשלום לאחר שג'ראלד שטיינברג כתב להם מכתב בנושא.[10].[11][12]
צוות ותקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנכ"ל הארגון הוא דב ירדן והיועצת המשפטית שלו היא אן הרצברג. לצד הצוות המקצועי פועל ועד משפטי מייעץ וכן ועד בינלאומי שבו חברים בין השאר אלי ויזל, פרופ' אלן דרשוביץ, פיאמה נירנשטיין ואליוט אברמס.
NGO Monitor נוסד יחד עם קרן משפחת וקסלר ובמימונה. המימון הנוסף מתקבל מתרומות פרטיות ומקרנות, ולא מתמיכה ממשלתית. התורמים המרכזיים כוללים את: השלוחה האמריקאית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה,(CJCS - Center for Jewish Community Studies), (שהעביר לעמותה כ-3.2 מיליון שקלים לאורך השנים), חברת American Friends of NGO monitor, הסוכנות היהודית שמשמשת גם צינור להעברת כספים מתורמים שמבקשים לשמור על אנונימיות, קרן בן ואסתר רוזנבלום, בלטימור, קרן MZ, אוקלנד, קרן משפחת קלרמן, בוסטון, ופרויקט פורום החינוך במזרח התיכון, פילדלפיה.[13] סכומי המימון שארגון NGO Monitor מקבל מפורטים בדו"ח השנתי, אשר מפורסם בדף הרשמי באתר האינטרנט.[13]
בשנת 2007 גייסה העמותה 846 אלף שקלים בתרומות, ובשנת 2010 גויסו כ-2.8 מיליון שקלים.
העמותה זכתה בפרס בגין לשנת תשע"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר NGO Monitor (באנגלית)
אתר NGO Monitor (בעברית)
"העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים", באתר גיידסטאר ישראל
מישהו חקר את זה קודם, 22/1/11
למה הקרן החדשה לישראל יושבת בחו"ל?, 02/03/11
אריאל כהנא, הזרוע הנעלמה של האיחוד האירופי, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 8 בדצמבר 2009
ישראל הראל | למשיסה היינו, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009
אורי בלאו, נתיב הכסף של הימין - העמותה שעוקבת אחר ארגוני השמאל לא רוצה שתדעו מי תורם לה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012
