אינדקס
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA
התנועה לזכויות דיגיטליות היא עמותה העוסקת בהגנה ובקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי. בין השאר, התנועה פועלת להגן על זכות היסוד לפרטיות ולאנונימיות, על חופש הביטוי במדיומים דיגיטליים ועל זכויות צרכניות העלולות להפגע ממגבלות טכנולוגיות שונות. התנועה פועלת לשמור על האינטרנט פתוח, חופשי וחדשני, למנוע הגבלות גישה למידע או לתוכן דיגיטלי ולפעול למען שקיפות המידע. התנועה הוקמה בשנת 2009, בעקבות חקיקת חוק המאגר הביומטרי, ונרשמה כעמותה רשומה בשנת 2011.
המאבק הביומטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום הפעילות העיקרי של התנועה הוא המאבק בניסיון להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כלל אזרחי ישראל. לדעתה, על המדינה לספק לאזרחיה תעודות ביומטריות מבלי לשמור את הפרטים במאגר קבוע, שכן קיומו של מאגר ביומטרי מרכזי הוא סכנה ביטחונית מדרגה ראשונה, ושכן, אינו נדרש לשם הנפקת תעודות זהות ביומטריות. בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, בשנתיים הראשונות (2013-2014), נערכת תקופת מבחן, שבסופה יוחלט אם המאגר הביומטרי נדרש לשם מילוי תכלית החוק, שהיא מניעת זיוף תעודות. בשנת 2012, עתרה התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ[1], יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, פרופ' קרין נהון ודורון אופק, לאחר שעלה שצו המבחן לא בודק את נחיצות המאגר, כנדרש בחוק. בעקבות העתירה תוקן צו המבחן, ונקבע כי על המדינה לבחון את נחיצות המאגר. בשנת 2013, עתרה התנועה בשנית[2], נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, בשל פרסומים מטעים בטלוויזיה, ברדיו ובלשכות האוכלוסין. בעקבות העתירה, תוקנו התשדירים, והתווספה הבהרה כי ההצטרפות לניסוי הביומטרי הינה התנדבותית בלבד וכי לא יפגעו זכויותיו של מי שיבחר שלא להצטרף לניסוי.
כחלק מפעילותה, התנועה עובדת מול גורמי ממשל שונים. לאחרונה פנתה התנועה לשר הפנים, בשל בעיות אבטחה במאגר הביומטרי[3]. התנועה חשפה כי שני מנהלי אבטחת המידע של הרשות הביומטרית התפטרו בשנה האחרונה, ומאז פברואר 2014 לא מכהן בה ממונה אבטחת מידע, בניגוד לחוק[4].
קמפיינים במימון המונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות העמותה ממומנת מכספי תרומות בלבד. התנועה פתחה בשני קמפיינים של מימון המונים, שהסתיימו בהצלחה רבה.
באוגוסט 2013, גייסה התנועה כ-20 אלף ש"ח, למימון הפקת סרטונים נגד המאגר הביומטרי. הופקו שני סרטונים[5], בכיכובם של עדי גילת (הבורר), נעמה פרייס (המקוללים) ואחרים, החושפים את הסכנות בהצטרפות למאגר הביומטרי, וקוראים לאזרחי ישראל שלא לקחת חלק בניסוי הביומטרי.
ביוני 2014, גייסה התנועה כ-65 אלף ש"ח, להקמת קליניקה משפטית להגנה על נפגעי תביעות השתקה (SLAPP). הקמפיין נפתח בעקבות תביעת דיבה שהגישה עינב גנד גלילי כנגד 26 גולשים, שביקרו את הטעויות בהרצאותיה[6].
פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נציגי התנועה מופיעים בוועדות הכנסת השונות בתחומים הקשורים לפעילותה. בין השאר, בדיונים על הקמת מאגר גנטי לילודים[7], ובדיונים על הסדרת מערכת הרב קו[8], ועוד. כמו כן, התנועה מפרסמת ניירות עמדה בנושאים הקשורים לתחומי לפעילותה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
http://drm.org.il/ – אתר התנועה לזכויות דיגיטליות
התנועה לזכויות דיגיטליות היא עמותה העוסקת בהגנה ובקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי. בין השאר, התנועה פועלת להגן על זכות היסוד לפרטיות ולאנונימיות, על חופש הביטוי במדיומים דיגיטליים ועל זכויות צרכניות העלולות להפגע ממגבלות טכנולוגיות שונות. התנועה פועלת לשמור על האינטרנט פתוח, חופשי וחדשני, למנוע הגבלות גישה למידע או לתוכן דיגיטלי ולפעול למען שקיפות המידע. התנועה הוקמה בשנת 2009, בעקבות חקיקת חוק המאגר הביומטרי, ונרשמה כעמותה רשומה בשנת 2011.
המאבק הביומטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום הפעילות העיקרי של התנועה הוא המאבק בניסיון להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כלל אזרחי ישראל. לדעתה, על המדינה לספק לאזרחיה תעודות ביומטריות מבלי לשמור את הפרטים במאגר קבוע, שכן קיומו של מאגר ביומטרי מרכזי הוא סכנה ביטחונית מדרגה ראשונה, ושכן, אינו נדרש לשם הנפקת תעודות זהות ביומטריות. בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, בשנתיים הראשונות (2013-2014), נערכת תקופת מבחן, שבסופה יוחלט אם המאגר הביומטרי נדרש לשם מילוי תכלית החוק, שהיא מניעת זיוף תעודות. בשנת 2012, עתרה התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ[1], יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, פרופ' קרין נהון ודורון אופק, לאחר שעלה שצו המבחן לא בודק את נחיצות המאגר, כנדרש בחוק. בעקבות העתירה תוקן צו המבחן, ונקבע כי על המדינה לבחון את נחיצות המאגר. בשנת 2013, עתרה התנועה בשנית[2], נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, בשל פרסומים מטעים בטלוויזיה, ברדיו ובלשכות האוכלוסין. בעקבות העתירה, תוקנו התשדירים, והתווספה הבהרה כי ההצטרפות לניסוי הביומטרי הינה התנדבותית בלבד וכי לא יפגעו זכויותיו של מי שיבחר שלא להצטרף לניסוי.
כחלק מפעילותה, התנועה עובדת מול גורמי ממשל שונים. לאחרונה פנתה התנועה לשר הפנים, בשל בעיות אבטחה במאגר הביומטרי[3]. התנועה חשפה כי שני מנהלי אבטחת המידע של הרשות הביומטרית התפטרו בשנה האחרונה, ומאז פברואר 2014 לא מכהן בה ממונה אבטחת מידע, בניגוד לחוק[4].
קמפיינים במימון המונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות העמותה ממומנת מכספי תרומות בלבד. התנועה פתחה בשני קמפיינים של מימון המונים, שהסתיימו בהצלחה רבה.
באוגוסט 2013, גייסה התנועה כ-20 אלף ש"ח, למימון הפקת סרטונים נגד המאגר הביומטרי. הופקו שני סרטונים[5], בכיכובם של עדי גילת (הבורר), נעמה פרייס (המקוללים) ואחרים, החושפים את הסכנות בהצטרפות למאגר הביומטרי, וקוראים לאזרחי ישראל שלא לקחת חלק בניסוי הביומטרי.
ביוני 2014, גייסה התנועה כ-65 אלף ש"ח, להקמת קליניקה משפטית להגנה על נפגעי תביעות השתקה (SLAPP). הקמפיין נפתח בעקבות תביעת דיבה שהגישה עינב גנד גלילי כנגד 26 גולשים, שביקרו את הטעויות בהרצאותיה[6].
פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נציגי התנועה מופיעים בוועדות הכנסת השונות בתחומים הקשורים לפעילותה. בין השאר, בדיונים על הקמת מאגר גנטי לילודים[7], ובדיונים על הסדרת מערכת הרב קו[8], ועוד. כמו כן, התנועה מפרסמת ניירות עמדה בנושאים הקשורים לתחומי לפעילותה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
http://drm.org.il/ – אתר התנועה לזכויות דיגיטליות
