אינדקס
יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם
יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם
Yeshdin.jpg
יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם הוא ארגון ישראלי הפועל ביהודה ושומרון. הארגון הוקם ב-2005 על ידי קבוצת נשים שפעלו קודם במסגרת ארגון מחסום ווטש.[1] מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא לפעול "להשגת שיפור מבני ארוך־טווח במצב זכויות האדם בשטחים הכבושים". שמו של הארגון "משקף את התפיסה שלפיה כיבוד של המשפט המקומי והמשפט הבינלאומי הנו מרכיב מרכזי בשמירה על זכויות אדם".[2]
"יש דין" פועל להשגת יעדיו על ידי איסוף והפצת מידע אודות פגיעות הקיימות לדעתו בזכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, הפעלת לחץ ציבורי ומשפטי על הרשויות, והעלאת המודעות הציבורית לנושאים אלו.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 פעילות הארגון
2 צוות ומימון
2.1 מימון
3 ביקורת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לחודש אוקטובר 2007 מפעיל "יש דין" שני פרויקטים מרכזיים. האחד עוסק בנושא אכיפת החוק על אזרחים ישראלים הפוגעים לטענת הארגון בפלסטינים. במסגרת זו גובים מתנדבי הארגון עדויות מפלסטינים שטוענים שנפגעו בגופם או ברכושם בידי אזרחים ישראלים ומלווים אותם במידת הצורך למשטרה להגשת תלונה. היועץ המשפטי של "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד ועורכי דין ממשרדו עוקבים אחר התקדמות החקירות במקרים בהם מטפל "יש דין", בוחנים את תיקי החקירה במקרים בהם לא הוגש בסופו של דבר כתב אישום ומגישים עררים במקרה הצורך על ההחלטות הללו. נכון לאוקטובר 2007 מלווה "יש דין" בצורה זו למעלה מ-300 תיקי חקירה. בנוסף, בוחן הארגון את פעולת בתי המשפט בעניין.
בדצמבר 2006 החל הארגון להפעיל פרויקט שני, שבוחן את האופן בו ממומשות זכויות ההליך ההוגן בבתי המשפט הצבאיים. מתנדבי הארגון השקיפו על למעלה מ-800 דיונים נפרדים ותיעדו אותם.[דרוש מקור]
יש דין פרסמה דו"ח בשם "מראית חוק: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית" שבו נטען כי משטרת מחוז ש"י נכשלת בחקירתם של למעלה מ-90 אחוזים מהתלונות המוגשות בידי פלסטינים על פגיעה בהם או ברכושם בידי אזרחים ישראלים.
בנובמבר 2006 הוביל "יש דין" עם ארגוני זכויות אדם ישראלים נוספים מאבק בהוראת אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה, שאסרה על ישראלים להסיע פלסטינים בשטחי הגדה המערבית וכונה על ידם צו האפרטהייד. בסופו של המאבק, שכלל גם עתירה לבית המשפט העליון בוטל הצו.[דרוש מקור]
בחודש מרץ 2007 פנו חיילי מילואים לארגון[דרוש מקור] וקבלו על כך שצה"ל עורך אימונים בכפרים פלסטינים לקראת תעסוקה מבצעית. הדבר, לדברי החיילים, מסכן הן את החיילים והן את תושבי הכפרים. לאחר פניית "יש דין" הודיעה הפרקליטות הצבאית כי אימונים אלו יפסקו, לפחות עד סיום בחינת הנושא.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
הארגון עתר לבג"ץ בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של הדיונים בבתי המשפט הצבאיים בהם נכחו מתנדביו כמשקיפים. בעקבות העתירה הודיעה פרקליטות המדינה כי יינתן לארגון "היתר עיון כללי" בתיקי בתי המשפט הצבאיים.[דרוש מקור]
צוות ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנכ"ל הארגון נכון ל-2011 הוא חיים ארליך ויועצו המשפטי הוא עו"ד מיכאל ספרד. פעילות הארגון מתבססת על עבודת צוות מקצועי של תחקירנים ואנשי מחקר לצד עבודת מתנדבים העוסקים באיסוף המידע ובבדיקתו.[2] במועצה הציבורית הפועלת לצד הארגון חברים: השרה לשעבר שולמית אלוני, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר, אלוף (מיל.) שלמה גזית, רות דיין, ראש עיריית ת"א לשעבר שלמה להט, מיכל זמורה-כהן (לשעבר יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל), פול קדר (לשעבר הקונסול הכללי בניו-יורק) והתעשיין יאיר רוטלוי.
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזור הפעילות של העמותה עמד בשנת 2007 על 1,895,078 שקלים, בשנת 2008 על 3,125,875 שקלים ובשנת 2009 על 4,361,947 שקלים.
תרומות לעמותה התקבלו מהאיחוד האירופי, ממשלות נורבגיה, הולנד, אירלנד, גרמניה, בריטניה וקרנות שונות בהם: NDC, אוקספם, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס, קרן נעמי ונחמיה כהן והקרן החדשה לישראל.[3][1]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנגד הארגון נטען שהוא פועל לקידום הנראטיב הפלסטיני בסכסוך במסווה של דאגה לזכויות אדם ועבודתו והטרמינולוגיה בו הוא נוקט משמשים ככלי לארגונים הפועלים לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם.[1] בדצמבר 2010 חשף מתי טוכפלד בעיתון ישראל היום מסמכים של הארגון המפרטים את מטרותיו לשנים 2012-2011, בהן "הכנסת נושא פשעי המלחמה" לשיח המשפטי, הציבורי והתקשורתי.[4] דובר צה"ל הגיב על הדו"ח שפרסמה "יש דין" וטען כי הוא לקוי בפגמים שונים שנובעים בין השאר מבחינה חלקית של הנתונים, משיטות מחקר בעייתיות, מחוסר היכרות מספיקה עם מערכת המשפטית ביהודה ושומרון ומהימנעות מהשוואתה למערכות משפט דומות במערב.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר יש דין
"יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם", באתר גיידסטאר ישראל
עמוס הראל וניר חסון, צה"ל הקפיא האיסור על הסעת פלסטינים במכוניות ישראליות, באתר הארץ
אפרת וייס, הצו בוטל: לישראלים מותר להסיע פלסטינים, באתר ynet, 25 במרץ 2007
עמירה הס, בג"ץ לא ממהר, באתר הארץ
פניה לפרץ: בטל את "צו האפרטהייד"
http://www.yesh-din.org/he//Default.asp
יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם
Yeshdin.jpg
יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם הוא ארגון ישראלי הפועל ביהודה ושומרון. הארגון הוקם ב-2005 על ידי קבוצת נשים שפעלו קודם במסגרת ארגון מחסום ווטש.[1] מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא לפעול "להשגת שיפור מבני ארוך־טווח במצב זכויות האדם בשטחים הכבושים". שמו של הארגון "משקף את התפיסה שלפיה כיבוד של המשפט המקומי והמשפט הבינלאומי הנו מרכיב מרכזי בשמירה על זכויות אדם".[2]
"יש דין" פועל להשגת יעדיו על ידי איסוף והפצת מידע אודות פגיעות הקיימות לדעתו בזכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, הפעלת לחץ ציבורי ומשפטי על הרשויות, והעלאת המודעות הציבורית לנושאים אלו.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 פעילות הארגון
2 צוות ומימון
2.1 מימון
3 ביקורת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לחודש אוקטובר 2007 מפעיל "יש דין" שני פרויקטים מרכזיים. האחד עוסק בנושא אכיפת החוק על אזרחים ישראלים הפוגעים לטענת הארגון בפלסטינים. במסגרת זו גובים מתנדבי הארגון עדויות מפלסטינים שטוענים שנפגעו בגופם או ברכושם בידי אזרחים ישראלים ומלווים אותם במידת הצורך למשטרה להגשת תלונה. היועץ המשפטי של "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד ועורכי דין ממשרדו עוקבים אחר התקדמות החקירות במקרים בהם מטפל "יש דין", בוחנים את תיקי החקירה במקרים בהם לא הוגש בסופו של דבר כתב אישום ומגישים עררים במקרה הצורך על ההחלטות הללו. נכון לאוקטובר 2007 מלווה "יש דין" בצורה זו למעלה מ-300 תיקי חקירה. בנוסף, בוחן הארגון את פעולת בתי המשפט בעניין.
בדצמבר 2006 החל הארגון להפעיל פרויקט שני, שבוחן את האופן בו ממומשות זכויות ההליך ההוגן בבתי המשפט הצבאיים. מתנדבי הארגון השקיפו על למעלה מ-800 דיונים נפרדים ותיעדו אותם.[דרוש מקור]
יש דין פרסמה דו"ח בשם "מראית חוק: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית" שבו נטען כי משטרת מחוז ש"י נכשלת בחקירתם של למעלה מ-90 אחוזים מהתלונות המוגשות בידי פלסטינים על פגיעה בהם או ברכושם בידי אזרחים ישראלים.
בנובמבר 2006 הוביל "יש דין" עם ארגוני זכויות אדם ישראלים נוספים מאבק בהוראת אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה, שאסרה על ישראלים להסיע פלסטינים בשטחי הגדה המערבית וכונה על ידם צו האפרטהייד. בסופו של המאבק, שכלל גם עתירה לבית המשפט העליון בוטל הצו.[דרוש מקור]
בחודש מרץ 2007 פנו חיילי מילואים לארגון[דרוש מקור] וקבלו על כך שצה"ל עורך אימונים בכפרים פלסטינים לקראת תעסוקה מבצעית. הדבר, לדברי החיילים, מסכן הן את החיילים והן את תושבי הכפרים. לאחר פניית "יש דין" הודיעה הפרקליטות הצבאית כי אימונים אלו יפסקו, לפחות עד סיום בחינת הנושא.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
הארגון עתר לבג"ץ בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של הדיונים בבתי המשפט הצבאיים בהם נכחו מתנדביו כמשקיפים. בעקבות העתירה הודיעה פרקליטות המדינה כי יינתן לארגון "היתר עיון כללי" בתיקי בתי המשפט הצבאיים.[דרוש מקור]
צוות ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנכ"ל הארגון נכון ל-2011 הוא חיים ארליך ויועצו המשפטי הוא עו"ד מיכאל ספרד. פעילות הארגון מתבססת על עבודת צוות מקצועי של תחקירנים ואנשי מחקר לצד עבודת מתנדבים העוסקים באיסוף המידע ובבדיקתו.[2] במועצה הציבורית הפועלת לצד הארגון חברים: השרה לשעבר שולמית אלוני, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר, אלוף (מיל.) שלמה גזית, רות דיין, ראש עיריית ת"א לשעבר שלמה להט, מיכל זמורה-כהן (לשעבר יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל), פול קדר (לשעבר הקונסול הכללי בניו-יורק) והתעשיין יאיר רוטלוי.
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזור הפעילות של העמותה עמד בשנת 2007 על 1,895,078 שקלים, בשנת 2008 על 3,125,875 שקלים ובשנת 2009 על 4,361,947 שקלים.
תרומות לעמותה התקבלו מהאיחוד האירופי, ממשלות נורבגיה, הולנד, אירלנד, גרמניה, בריטניה וקרנות שונות בהם: NDC, אוקספם, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס, קרן נעמי ונחמיה כהן והקרן החדשה לישראל.[3][1]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנגד הארגון נטען שהוא פועל לקידום הנראטיב הפלסטיני בסכסוך במסווה של דאגה לזכויות אדם ועבודתו והטרמינולוגיה בו הוא נוקט משמשים ככלי לארגונים הפועלים לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם.[1] בדצמבר 2010 חשף מתי טוכפלד בעיתון ישראל היום מסמכים של הארגון המפרטים את מטרותיו לשנים 2012-2011, בהן "הכנסת נושא פשעי המלחמה" לשיח המשפטי, הציבורי והתקשורתי.[4] דובר צה"ל הגיב על הדו"ח שפרסמה "יש דין" וטען כי הוא לקוי בפגמים שונים שנובעים בין השאר מבחינה חלקית של הנתונים, משיטות מחקר בעייתיות, מחוסר היכרות מספיקה עם מערכת המשפטית ביהודה ושומרון ומהימנעות מהשוואתה למערכות משפט דומות במערב.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר יש דין
"יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם", באתר גיידסטאר ישראל
עמוס הראל וניר חסון, צה"ל הקפיא האיסור על הסעת פלסטינים במכוניות ישראליות, באתר הארץ
אפרת וייס, הצו בוטל: לישראלים מותר להסיע פלסטינים, באתר ynet, 25 במרץ 2007
עמירה הס, בג"ץ לא ממהר, באתר הארץ
פניה לפרץ: בטל את "צו האפרטהייד"
http://www.yesh-din.org/he//Default.asp
