לב אחד - סיוע אזרחי בחירום היא עמותה רשומה המפעילה תשתית מתנדבים במצבי חירום, בהם אוכלוסייה גדולה נזקקת לסיוע.

לב אחד - סיוע אזרחי בחירום (עמותה)

לוגו עמותת לב אחד

מתנדב הארגון מסייע בפינוי בית הרוס במבצע עופרת יצוקה, 2009

מתנדבי הארגון בתחנת גיוס מתנדבים לאיתור קשישה נעדרת בירושלים, 2012

מתנדבי הארגון מפעילים חוג ריקודי עם להפגת המתח בקיבוץ עלומים במהלך מבצע עמוד ענן

מתנדבי הארגון שומרים על ילדים במהלך מבצע צוק איתן

מתנדבים מחזיקים שלט עם סיסמת הארגון, במבצע צוק איתן
לב אחד - סיוע אזרחי בחירום היא עמותה רשומה המפעילה תשתית מתנדבים במצבי חירום, בהם אוכלוסייה גדולה נזקקת לסיוע.
המודל הייחודי של הארגון מתמקד בשלושה מישורים: גיוס מתנדבים מתוך האוכלוסייה הנצרכת והפיכתם בכך לפעילים, משפיעים ומועילים; עבודה ישירה תחת הרשות המקומית באופן מסודר וריכוזי, וכן הכשרת צוותי פעולה בעת שגרה, הנכונים ל"הקפצה" בכל רגע. מאז הקמתו הפעיל ארגון 'לב אחד' למעלה מ-26,000 מתנדבים בפריסה ארצית (נכון לספטמבר 2014), וזכה להכרה מצד גופים רשמיים כמו פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית, משרד הרווחה ומשרד החינוך.

☀הארגון מנוהל על ידי צוות מצומצם של מקבלי שכר וקבוצה מובילה של מתנדבים, וממומן מתרומות. בנובמבר 2014, זכה הארגון באות המופת על פעילות חברתית, במסגרת כנס שדרות לחברה.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 היסטוריה
2 המודל הייחודי של הארגון
2.1 עבודה תחת הרשות המקומית
2.2 הכשרת צוותי פעולה בעת שגרה
2.3 גיוס מתנדבים מתוך האוכלוסייה
3 פעולות הארגון במצבי חירום
4 פעולות בולטות של הארגון
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון 'לב אחד' החל לפעול בשנת 2005 במטרה לסייע לתושבי גוש קטיף שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. מייסדיו היו מדריכים וחניכים מהמכינה הקדם-צבאית 'עין פרת' שבכפר אדומים, ביוזמתה של בוגרת המכינה, יערה פירון, ובהובלתו של אילי צור, מדריך במכינה שהיה גם מנהלו הראשון של הארגון. בראשית דרכו הפעיל הארגון צוותי מתנדבים שסייעו למשפחות במהלך הפינוי ולאחריו. שנה לאחר מכן נרשם הארגון כעמותה ופעל בקרב האוכלוסייה האזרחית ביישובי הצפון, במהלך מלחמת לבנון השנייה. הנהלת העמותה המקורית כללה את ארז אשל, לימים ראש מינהל חברה ונוער במשרד החינוך; איילת שקד, לימים חברת כנסת מטעם מפלגת הבית היהודי; חילי טרופר, לימים יועץ שר החינוך ועו"ד יהודה אלרם שאף ניהל את הארגון בין השנים 2008 - 2010. כיום מנכ"ל העמותה הוא חמי בנר. יו"ר העמותה בשנים האחרונות הוא התסריטאי והרעיונאי אלי ויסברט.

במהלך השנים סייע הארגון לאוכלוסייה האזרחית בפריסה ארצית בפעולות איבה, כמו תחת מטחי טילים וקסאמים, וכן בעזרה בעת אסונות טבע, כמו סופות, שיטפונות וכדומה. הצלחת 'לב אחד' בישראל הביאה את ממשלת סרביה לפנות לארגון בבקשת עזרה בשיטפונות העזים שפקדו את המדינה בראשית 2014. הארגון סייע בהכוונת מתנדבים ובהכשרת האוכלוסייה המקומית להתמודדות עם מצבי חירום דומים בעתיד.

המודל הייחודי של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות מתנדבי 'לב אחד' בתוכנית ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה חידדו את הצורך ביצירת תשתית קבועה של מתנדבים, שיפעלו באופן מסודר ומרוכז מתוך האוכלוסייה האזרחית עצמה. לצורך כך גובש מודל פעילות ייחודי, העונה על צרכים אלה:

עבודה תחת הרשות המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשות המקומית נקראת במצבי חירום להתמודד עם אתגרים אזרחיים רבים, אך לא פעם היא קורסת עקב חוסר ארגון והיעדר משאבים וכוח אדם, הנצרכים בעת חירום. אזרחי מדינת ישראל הוכיחו את התגייסותם במצבים כאלה לעזרה, אולם הסתבר כי אלפי המתנדבים זקוקים למנגנון הפעלה אפקטיבי, מאורגן ומתואם. המודל של ארגון 'לב אחד' מבוסס על עבודה משותפת עם רכז המתנדבים העירוני, ומעמיד לרשותו מערך גיוס והפעלה, שמאפשר לו לנהל אלפי מתנדבים בו זמנית.

הכשרת צוותי פעולה בעת שגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד הלקחים שהופקו כבר בראשית פעילותו של הארגון הוא שכדי לפעול באופן היעיל ביותר בשעת חירום יש להתכונן מבעוד מועד. לצורך כך מכשיר הארגון מובילי מתנדבים בכל רחבי הארץ בכל ימות השנה על בסיס מודל ההפעלה של הארגון, כך שבשעת חירום יודע כל אחד את מקומו וייעודו.
כדי להגיע ליעילות מרבית, פועל הארגון להנחלת עקרונות הפעלת המתנדבים במצבי חירום לגופי התנדבות אחרים, מתוך רצון ליצור שיטת הפעלה לאומית אחת, קוהרנטית ואפקטיבית בשעת חירום. במסגרת זו פועל הארגון גם עם תאי סטודנטים, מועצות תלמידים, תנועות נוער וכדומה.

גיוס מתנדבים מתוך האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרתו המוצהרת של ארגון 'לב אחד' היא לגייס כמה שיותר מתנדבים ופעילים מתוך האוכלוסייה המקומית, בשאיפה להגיע ליצירת מסה קריטית של תשתית התנדבות מקומית בשעת חירום. פעולה זו הופכת את הנזקקים לאקטיביים ומעורבים, ומאפשרת להם לסייע ולהשפיע מתוך קהילתם שלהם. ההשלכות האישיות והקהילתיות של מודל זה, בעיקר בקרב בני נוער, גולשות מעבר למצבי החירום, ויוצרות חוסן חברתי ואזרחי.

פעולות הארגון במצבי חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מצב חירום נפתח מרכז בקרה ברשויות המקומיות, העורך מיפוי של הצרכים המידיים שלהן. מרכז זה מופעל על ידי ראש חמ"ל, רכז מתנדבים, רכז משימות ורכז לוגיסטיקה. עם הגדרת היעדים, מגויסים מתנדבים מקומיים וחיצוניים, ונשלחים למשימות שונות על פי הצורך, כמו:

ביקורי בית אצל קשישים הזקוקים לתרופות ומזון. לא פעם, במצב חירום צבאי, מסרבים קשישים לצאת מביתם מחשש להיקלע לאזעקה, ולכן נותרים בבתיהם ללא מצרכים בסיסיים.
הפעלת ילדים ובני נוער במקלטים, ודאגה לאספקת ציוד מכל סוג שהוא לשוהים בהם.
הפעלת מעונות יום לילדי רופאים ואחיות, כדי לאפשר פעילות תקינה של מרפאות ובתי חולים.
איסוף ציוד תומך להתנדבות, כמו מזון למתנדבים, דלק לכלי הרכב שבשימושם, משחקים וחומרי יצירה להפעלת ילדים, וכל הנדרש לניהול מערך ההתנדבות.
פעולות הארגון מגוונות ומותאמות לצרכים הפרטניים המקומיים. במבצע עופרת יצוקה, למשל, הפעילו מתנדבי 'לב אחד' סופרמרקט בשדרות שחסרו לו עובדים, כדי לאפשר לתושבים להצטייד במצרכים בסיסיים לעת שהותם במקלט. במבצע עמוד ענן גייס הארגון מתנדבים להפעלת ערב ריקודי עם בקיבוץ עלומים, להפגת המתח. באותו מבצע נשלח ליצן רפואי לאדם מבוגר מאחד היישובים באזור עוטף עזה, שהיה נתון בלחץ גדול, וחשש לצאת מהמקלט במשך ימים ארוכים. במקרה אחר, ללא קשר למצב הביטחוני, הפעיל הארגון צוות של 150 מתנדבים חרדים משכונת גבעת שאול בירושלים, כדי לאתר ילד חרדי שנעדר מביתו. בסופת השלגים בירושלים שפרצה בשלהי 2013 הפעיל הארגון מאות מתנדבים בעלי ג'יפים שחילצו נהגים תקועים, ותגבר את מוקדי החירום של העירייה ומשרד הרווחה, שקלטו אלפי פניות טלפוניות.

פעולות בולטות של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
2005 - סיוע בקליטת מפונים מגוש קטיף באתרי הקראווילות ושיקום תשתיות קהילתיות לאחר תוכנית ההתנתקות
2006 - סיוע לאוכלוסייה האזרחית ביישובי הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה
2007 - סיוע בעיר שדרות שספגה מטחי קסאמים
2009 - סיוע ליישובי הדרום שספגו מטחי טילים במהלך מבצע עופרת יצוקה
2010 - סיוע בפינוי תושבים ועזרה בשיקום לאחר אסון הכרמל
2012 - סיוע ליישובי הדרום שספגו מטחי טילים במהלך מבצע עמוד ענן
ינואר 2013 - סיוע לתושבי בת חפר לאחר השיטפונות הכבדים שהציפו את בתיהם
דצמבר 2013 - סיוע לתושבי ירושלים שנותקו מאספקת החשמל במהלך סופת השלגים הכבדה.
מאי 2014 - סיוע לממשלת סרביה לאחר השיטפונות העזים שפקדו את המדינה. הארגון הקים מרכזי בקרה, הכווין מתנדבים וסייע לאוכלוסייה המקומית‏[1]
יולי 2014 - סיוע לאוכלוסייה האזרחית במהלך מבצע צוק איתן‏[2]. הארגון הפעיל 8,150 מתנדבים ב-11 מוקדים שונים, תשעה מהם באזור הדרום, אחד בירושלים ואחד בתל אביב. מתנדבי העמותה ביקרו בבתיהם של קשישים וילדים בעלי מוגבלויות, סייעו בבתי אבות ובמעונות לנשים מוכות במטרה לארגן פעילויות לילדים, הפעילו מעונות יום לילדי רופאים על מנת לאפשר פעילות תקינה של המרפאות, פינו וניקו מקלטים, סייעו בהפעלות מוסדות חינוך, חגיגות ימי הולדת והפעלות במקלטים.
http://www.levechad.org/