אינדקס
מלב"ן
תוכנית מַלְבֵּ"ן (ראשי תיבות: מוסדות לטיפול בעולים נחשלים) נוסדה בשנת 1949, בראשית ימי מדינת ישראל, כשותפות בין הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל וארגון הג'וינט, על מנת לטפל בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים במחלות כרוניות. בשנת 1951 פוצלה השותפות והוגדרו תחומי האחריות השונים הנוגעים לעולים - הסוכנות היהודית הפכה לאחראית למימון הובלת העולים מחו"ל וליישובם בישראל, וחדלה מלהשקיע כספים בתוכנית מלב"ן שבה נשאר הג'וינט המממן היחיד.
עד לשנת 1957 השקיע הג'וינט קרוב למאתיים מיליון דולר במלב"ן וסייע ליותר מרבע מיליון איש. באותה שנה הפעיל מלב"ן כ-23 מוסדות שונים, כדוגמת בתי חולים לקשישים, מוסדות לטיפול בבעיות נפשיות, ומעונות למשפחות ולעולים יחידים שידם לא השיגה דיור. בשנותיה הראשונות מדינת ישראל עדיין הייתה חסרת מערך רווחה ממלכתי, והצורך להעניק טיפול וסיוע למאות אלפי מהגרים שעלו לארץ בשנותיה הראשונות הוביל להרחבתה של תוכנית מלב"ן.
מראשית שנות השישים הוגדרו מחדש תחומי הפעילות ומלב"ן החל לתמוך גם בנזקקים לשירותי רווחה שאינם עולים, כדוגמת נוער בסיכון או לקוי שמיעה וראייה. בעקבות שינוי הפרדיגמה והתמורות שחלו בחשיבה המקצועית בתחום העזרה הסוציאלית, שונו סדרי העדיפיות של מלב"ן. מעתה ניתנה העדפה לטיפול באוכלוסיות החלשות בבית ובקהילה התומכת על פני השמתן במוסדות. כמו כן עודד הארגון יוזמות התנדבותיות לעזרה סוציאלית לנזקקים. כך, למשל, סייע מלב"ן להקמת עמותות כדוגמת איל"ן המטפלת בילדים נכים, חולים בפוליו, או לוקים בשיתוק מוחין, ולעמותת מיח"א המתמקדת בחינוך ילדים כבדי שמיעה. עקב כך, החל הג'וינט לצמצם את היקף התוכנית ולהעביר את האחריות על המוסדות שהקים למדינת ישראל ולעמותות פרטיות.
בשנת 1970 העבירה תוכנית מלב"ן את המוסדות הנותרים שהיו באחריותה - ארבעה בתי אבות ובית חולים גריאטרי אחד - לידי ממשלת ישראל.
בשנת 1976 חדלה תוכנית מלב"ן מתפעול ישיר של מוסדות הרווחה שהקימה, ונסגרה לאחר 27 שנות פעילות[1].
https://www.youtube.com/watch?v=JJM3gS7KI2Y#t=297
תוכנית מַלְבֵּ"ן (ראשי תיבות: מוסדות לטיפול בעולים נחשלים) נוסדה בשנת 1949, בראשית ימי מדינת ישראל, כשותפות בין הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל וארגון הג'וינט, על מנת לטפל בצורכי העולים הנכים, הקשישים והחולים במחלות כרוניות. בשנת 1951 פוצלה השותפות והוגדרו תחומי האחריות השונים הנוגעים לעולים - הסוכנות היהודית הפכה לאחראית למימון הובלת העולים מחו"ל וליישובם בישראל, וחדלה מלהשקיע כספים בתוכנית מלב"ן שבה נשאר הג'וינט המממן היחיד.
עד לשנת 1957 השקיע הג'וינט קרוב למאתיים מיליון דולר במלב"ן וסייע ליותר מרבע מיליון איש. באותה שנה הפעיל מלב"ן כ-23 מוסדות שונים, כדוגמת בתי חולים לקשישים, מוסדות לטיפול בבעיות נפשיות, ומעונות למשפחות ולעולים יחידים שידם לא השיגה דיור. בשנותיה הראשונות מדינת ישראל עדיין הייתה חסרת מערך רווחה ממלכתי, והצורך להעניק טיפול וסיוע למאות אלפי מהגרים שעלו לארץ בשנותיה הראשונות הוביל להרחבתה של תוכנית מלב"ן.
מראשית שנות השישים הוגדרו מחדש תחומי הפעילות ומלב"ן החל לתמוך גם בנזקקים לשירותי רווחה שאינם עולים, כדוגמת נוער בסיכון או לקוי שמיעה וראייה. בעקבות שינוי הפרדיגמה והתמורות שחלו בחשיבה המקצועית בתחום העזרה הסוציאלית, שונו סדרי העדיפיות של מלב"ן. מעתה ניתנה העדפה לטיפול באוכלוסיות החלשות בבית ובקהילה התומכת על פני השמתן במוסדות. כמו כן עודד הארגון יוזמות התנדבותיות לעזרה סוציאלית לנזקקים. כך, למשל, סייע מלב"ן להקמת עמותות כדוגמת איל"ן המטפלת בילדים נכים, חולים בפוליו, או לוקים בשיתוק מוחין, ולעמותת מיח"א המתמקדת בחינוך ילדים כבדי שמיעה. עקב כך, החל הג'וינט לצמצם את היקף התוכנית ולהעביר את האחריות על המוסדות שהקים למדינת ישראל ולעמותות פרטיות.
בשנת 1970 העבירה תוכנית מלב"ן את המוסדות הנותרים שהיו באחריותה - ארבעה בתי אבות ובית חולים גריאטרי אחד - לידי ממשלת ישראל.
בשנת 1976 חדלה תוכנית מלב"ן מתפעול ישיר של מוסדות הרווחה שהקימה, ונסגרה לאחר 27 שנות פעילות[1].
https://www.youtube.com/watch?v=JJM3gS7KI2Y#t=297
