אינדקס
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
לוגו מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון.JPG
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי אונס ותקיפה מינית, חיפה והצפון הוא עמותה ללא מטרת רווח, שהוקמה בשנת 1979. מרכז סיוע חיפה מספק שירותים לאזור הצפון, מהעיר חדרה אשר בדרום, דרך יישובי חוף הכרמל, העיר חיפה וסביבותיה, הגליל המערבי והעמקים. פעילותו היא בתחום תקיפה מינית הכוללת סיוע, הכשרת אנשי מקצוע, ההסברה, החינוך והמניעה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F
מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו המנחה לפעילות הוא כי אלימות מינית היא תופעה חברתית גורפת הפוגעת בכל חלקי האוכלוסייה ובייחוד בנשים. היא פוגעת בחירות הפרט, בחופש העיסוק, בביטחון האישי הבסיסי ובאיכות החיים. פעילויות הסיוע וההסברה מושתתות על תפיסות עולם פמיניסטיות הרואות בפגיעה מינית ובהתייחסות החברתית לפגיעה ולנפגעות כלי לשימור עמדות כוח חברתיות. פגיעה מינית מושתקת ברמה החברתית והאישית ומשאירה את הנפגעות והנפגעים בודדים בהתמודדות. כדי להביא לשינוי חברתי ביחס לנפגעי אלימות מינית וכדי להביא למניעה של התופעה, הוקמה במרכז הסיוע מחלקת חינוך והסברה. לפעול כדי להעניק סיוע נפשי ומעשי לנפגעות תקיפה מינית ולהיאבק בתופעת האלימות המינית נגד נשים ילדים וגברים. לאפשר לנפגעות ולסביבתן התומכת סיוע וליווי בהתמודדות עם פגיעה מינית. לפעול ליצירת מערכות קהילתיות המאפשרות טיפול מותאם לצורכי הנפגעות. לפעול לשינוי בהתייחסות החברתית לפגיעה המינית: לאפשר לנפגעות ולנפגעים להשמיע את קולן/ם, להסביר את משמעות הפגיעה, ולפעול נגד ההשתקה, אי ההכרה בחוויית הפגיעה והאשמתן ולפעול למיגור האלימות המינית.
בשנת 2012 זכתה העמותה ב"תו מידות לאפקטיביות". מידות הוא מלכ"ר שמטרתו לקדם אפקטיביות בארגונים ללא-כוונות רווח כאמת מידה עיקרית בדירוג עמותות על ידי תורמים ומקבלי החלטות ולצורך ניתוח פעילותן של עמותות. מידות בחנו את מידת האפקטיביות בפעילות מרכז הסיוע מה שהוביל לבחינה מחדש של חזון הארגון, המטרות, היעדים, תוכניות העבודה והתוכניות לעתיד. התהליך כלל בחינה-עצמית של ערכי הארגון והאסטרטגיה שהוא נוקט כדי להגשים אותם.[1]
מחלקת הסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רציונל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפיסה לפיה "האישי הוא הפוליטי" הינה מהותית בגישת הסיוע. השיח הפמיניסטי הרדיקלי עוסק רבות בנושא האלימות נגד נשים. אחת מן ההוגות הפמיניסטיות הראשונות שכתבו אודות הקשר בין אונס נשים ובין דיכוי האישה בחברה, הייתה סוזן בראונמילר, ולטענתה האלימות המינית נגד נשים, ובייחוד מעשי האונס והאיום הפוטנציאלי באונס, הם המאפשרים את שליטת הגברים בנשים.[דרוש מקור] קתרין מקינון פעלה להשגת רפורמות בתחומים בהם מתקיים דיכוי נשים על ידי מין ואלימות. לדבריה, מיניות היא זירת דיכוי ובהקשר לאונס, מקינון סירבה להכיר באפשרות של הסכמה חופשית של נשים בתנאים של דיכוי חברתי, הפעלת כוח וחוסר שוויון. לטענתה, תוקפנות מינית אינה עניין טבעי אלא תופעה חברתית ואידאולוגית. כשירות מינית, כלומר דחף מיני והיכולת לפעול על פיו, יחד עם ארוטיזציה של כפיפות ושליטה, מהווים את הבסיס לתופעה חברתית זו.[דרוש מקור] מקינון הוכיחה כיצד במהלך כל ההיסטוריה האנושית, אינוס נשים לא נבע מדחפים ביולוגיים אלא מעצם התפיסה, שהחברה התירה ועודדה, כי חלק מביטויי ה"גבריות" הוא אלימות נגד נשים.[דרוש מקור]
המרכז מפעיל קו סיוע הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. הקו מופעל על ידי כ-80 מתנדבות. מחלקת הסיוע מציעה לנפגעות ולנפגעים סיוע הכולל פגישות אישיות, קבוצות תמיכה ותיווך לאנשי ומוסדות טיפול, ומספקת סיוע לנפגעות באופן שוטף בהתאם לצרכיהן, הכולל ליווי בהליך הפלילי, במסגרתו מלוות מתנדבות את הנפגעות לבתי חולים, תחנות משטרה, פרקליטויות ולבתי המשפט. המלוות מושיטות יד תומכת לנפגעות שמתמודדות עם הקשיים הרבים של ההליך הפלילי.
מחלקת הסיוע מקיימת קבוצות תמיכה מאפשרות לנפגעות לפרוץ את מעגל ההשתקה, הבדידות והסטיגמה הנלוות לפגיעה מינית. קבוצת תמיכה טיפולית מאפשרת לנפגעות לעבד את הטראומה שהן חוו ואת ההשפעה שהייתה לה על החיים שלהן. לקיחת חלק בקבוצת תמיכה מאפשרת לנפגעות להרגיש בעלות-ערך לאחרות שכן בהשתתפותן הן תורמת להחלמתן של חברותיהן לקבוצה. הקבוצה מספקת למשתתפות מקום בטוח שבו נשים יכולות לחלוק את החוויות שלהן ולהתחיל לספר על האופן שבו הן שינו את חייהן.
מערך המתנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל מתנדבת בקו הסיוע עוברות קורס הכשרה הנמשך כ-6 חודשים. בתום ההכשרה עוברת המתנדבת חפיפה אישית במשך כ-6 חודשים נוספים על ידי מתנדבת ותיקה. את המתנדבות מלווה רכזת המתנדבות. כל מתנדבת משתתפת במפגשי הדרכה קבוצתיים אחת לחודש והיא מלווה על ידי רכזת המתנדבות באופן אישי. לאורך כל תקופת ההתנדבות. הקורס מקנה למתנדבות החדשות כלים בתחום של טראומה מינית ופוסט-טראומה, התערבות בשעת משבר, מידע על ההליך הפלילי, כלים לסיוע לבני משפחה וקרובים, טראומה מינית בילדים, פגיעה מינית בקבוצות מיעוט ועוד. הדרכה למתנדבות ותיקות: כל מתנדבת משתתפת בקבוצת הדרכה וליווי חודשית בהנחיית רכזת במרכז הסיוע.
הליווי בהליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוויה המרכזית בתקיפה מינית היא חווית אובדן השליטה וחוסר אונים. החוויה במסגרת ההליך הפלילי עלולה לשחזר מאפיינים אלה באופן שבו מתלוננת חווה אותו. ראשית, על ידי מיקום הנפגעת כעדה משוללת זכות החלטה לגבי התפתחות התיק; ושנית על ידי הפקעת סיפור הפגיעה מידיה והתאמתו לנרטיב המשפטי, תוך שימת דגש על העובדות הרלוונטיות לחקירה משטרתית ודחיקה הצידה של עובדות אחרות, כגון: מצבה הנפשי, השלכות רגשיות של הפגיעה וכדומה. אופן החקירה במשטרה ובבית המשפט גם הוא בעל פוטנציאל שחזור של הפגיעה מאחר שהוא מאלץ את הנפגעת לחשוף את סיפור הפגיעה שוב ושוב בהקשרים עוינים המטילים בספק את אמינות סיפורה ורגשותיה.
הידע והניסיון הנ"ל שהצטברו במרכזי הסיוע בישראל במהלך שנות עבודתם, נוסף על המידע שנאסף על ידי השירותים המסייעים לנפגעות עבירה במדינות אחרות בעולם, הביאו את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ואת שדולת הנשים להחלטה להקים פרויקט מיוחד אשר ילווה נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי. כך, בשנת 1996 יושם באופן ניסיוני פרויקט ליווי נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי. הפרויקט החל במרכז הסיוע בת"א ומשם התרחב ליתר מרכזי הסיוע בארץ.
השירות המוענק לנפגעות כולל מתן מידע על ההליך הפלילי ועל זכויות הנפגעת בהליך הפלילי, מתן מידע על האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים אחרים, התאמה בין ציפיות לבין מציאות,, ליווי הנפגעת לבתי חולים, לתחנות המשטרה, לפגישות בפרקליטות ולבתי משפט. השירות המוענק לאנשי אכיפת החוק כולל הדרכה מקצועית, לרבות השתלמויות מקצועיות ומפגשים לחיזוק החוסן האישי והקבוצתי של אנשי רשויות אכיפת החוק. איסוף נתונים וייצוג עניינן של נפגעות.
מחלקת חינוך והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להביא להעלאת המודעות לתופעת האלימות המינית והיקפיה, למנוע אותה ולהקנות לקהילה שבה פועל מרכז הסיוע כלים לאיתור נפגעי אלימות מינית. מחלקת החינוך וההסברה מספקת לכל מוסד חינוכי, בנוסף על שעות ההדרכה, סל של שעות תמיכה וייעוץ. מחלקת החינוך פועלת בתחום מזה למעלה מעשור. במסגרת פעילותה היא מעבירה סדנאות והרצאות העוסקות בנושאים הבאים: שוויון בין המינים; זוגיות בגיל העשרה; ומניעת אלימות ואלימות מינית, וכן בנושא מניעת הטרדה מינית בעבודה בארגונים רבים ומגוונים. כמו כן, מקיים השתלמויות שמטרתן לספק מידע ראשוני על תופעת הפגיעה המינית במעגלים השונים, וכלים ראשוניים למניעה והתמודדות עם הנושא. מטרת ההשתלמות היא לפתוח צוהר להיבטים השונים והמורכבים של פגיעה מינית. כמו כן להרחיב את יכולתם של המשתתפים להתמודד ולתת מענה נכון ומותאם לתכנים אותם פוגשים בעבודתם. לתת כלים לזיהוי, לשיחה ולסיוע ראשוני מותאם.
קהל יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוותים חינוכיים וטיפוליים בבתי ספר ופנימיות; צוותי חינוך (מדריכים) בחינוך הבלתי פורמלי; צוותי גננות ומטפלות; תלמידים/ות ביסודי, חטיבת ביניים ותיכון; נוער בסיכון; הורים ואנשי מקצוע. ההרצאות מותאמות לקהל הרחב ומאפשרות שיח פתוח בנושא. היום כבר ידוע, כי הטיפול היעיל ביותר בהטרדה מינית בארגונים הוא מניעה. ערפול וחוסר בהירות הם המרחב המתאים ביותר להתפתחות הטרדות מיניות, לכן שקיפות, הגדרת כללי התנהגות ברורים המקובלים והלא מקובלים בארגון והסברתם לכל עובדי הארגון בכל הדרגים הם הכלי הארגוני המשמעותי והיעיל למניעת הטרדות מיניות. מחלקת החינוך וההסברה שואפת לפעול באופן מערכתי בכל מוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מתוך אמונה כי כל פעילות בפני עצמה משיגה ערך רב יותר, נוגעת יותר, משמעותית יותר למשתתפים ולמשתתפות - צוות, ילדים ונוער כאחד, בטווח הקצר ובטווח הארוך.
החוויה הסדנאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הסדנאות/השתלמויות עוברים/ות המשתתפים/ות תהליך של התוודעות מעמיקה לנושא הפגיעה המינית. בנוסף, ניתנים כלים יישומיים להתמודדות מקצועית מותאמת עם הנושא, אם לצורך מתן מענה נכון למקרים הקורים בפועל, ואם לצורך עבודה מערכתית, חינוכית ומניעתית. ניתן לזהות התנגדות ראשונית רבה לנושאים המועלים, בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד. נראה כי ישנו קושי עצום להשתחרר ממבני חשיבה ישנים ולאמץ דפוסי חשיבה שונים. כיום כבר קיימת מודעות לכך שילדים/ות רבים/ות עוברים פגיעות מיניות במהלך ילדותם. הסטטיסטיקה מדברת על אחד מכל שבעה ילדים ועל אחת מכל שש ילדות שעוברים/ות פגיעה מינית. מה שמשאיר את אנשי חינוך וההדרכה עם תפקיד משמעותי הן באיתור, זיהוי, הבאתם לידי טיפול והפסקת הפגיעה, והן בחינוך להגדרת גבולות נכונים להתנהגויות נורמטיביות ולא נורמטיביות וחינוך למניעת פגיעות מיניות בתוך קבוצת השווים. כמו כן, גם ידוע שלמעלה מ-40% מנפגעות ומנפגעי התקיפה המינית בארץ היו בגיל ההתבגרות בעת שנפגעו, חלקם הגדול לא ידע למי לפנות והם לא טופלו כראוי. קבוצת יעד זו נמצאת בשלב גיבוש הדעות וההתנהגויות בנושא תפקידי המינים, מערכות יחסים ביניהם ובניית זהותם המינית.
תכנים מרכזיים במערך ההסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההבדל בין חיזור להטרדה מינית, הצגת החוק והגדרות ההטרדה המינית על פי החוק, יצירת תרבות ארגונית חפה מהטרדה ועוד. בין מטרות ההרצאה: הבהרת "החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה", זכויות וחובות העובדים/ות והמעסיק, כלים יישומיים – מניעה והכרת דרכי הפעולה במקרה של הטרדה והכרת דרכי התלונה: פלילית, אזרחית, ממונה על הטרדה מינית בעבודה.
פרויקט הכשרת אנשי מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכשרת אנשי מקצוע מתמקדת באיתור, מניעה וטיפול באלימות מינית. במטרה להגדיל את מעגלי ההשפעה של מרכז הסיוע ולהכשיר "שגרירים בקהילה" למאבק באלימות המינית, פועל מרכז הסיוע כדי ללמד אנשי מקצוע שונים את הידע המקצועי שנצבר בתחום. מחלקת החינוך מכשירה מורים, עובדים סוציאליים, מטפלים ומדריכים במסגרות לטיפול בנוער. מטרת ההכשרות היא להציג בפניהם את נקודת מבטה של הנפגעת כדי להבטיח שהמענה שהם יספקו לנפגעות יהיה רגיש והולם למצבה. במסגרת ההכשרות לומדים המשתתפים על הפער בין המיתוסים בתחום האלימות המינית לבין העובדות, למשל, האמונות הרווחות שנשים נפגעות בגלל אופן הלבוש שלהן ושמרבית הפגיעות נעשות על ידי זרים. כמו כן, לומדים המשתתפים על תגובות טבעיות לטראומה מינית והתנהגות מקובלת בקרב נשים וגברים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית. ההכשרה מסייעת לאנשי מקצוע להבין טוב יותר את הנפגעות שאיתן הם נפגשים ולספק להן מענה רגיש יותר למצבן.
פרויקט ליווי ומעורבות קהילתית באזור עפולה והעמקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוחת "העמקים" מתמקדת באזורי הפריפריה של אזור הצפון, עפולה, גלבוע, עמק יזרעאל, מגדל העמק, בית שאן. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לאלימות מינית ולשירותי מרכז הסיוע באזורים אלה. מיקומה של השלוחה מאפשר להרחיב את הפעילות החינוכית וההסברתית גם לאזורים מרוחקים יותר שלא זכו בעבר למענה הולם. נוסף על קשר מתמשך עם הרשויות המקומיות באזור ותוכניות חינוכיות, מציעה שלוחת העמקים תמיכה וסיוע בהתערבויות מורכבות בקהילות קטנות שבהן המידע עובר במהירות מפה-לאוזן והקהילה מתגייסת במקרים רבים דווקא לעזרת הפוגעים.
נתונים וסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך הדו"ח השנתי - בשנת 2013 :
התקבלו 4204 פניות לקו הסיוע מתוכן 948 פניות חדשות.
37% מהפניות בהן דווח גיל הנפגע/ת בזמן הפגיעה היו של פגיעה בילדים מתחת לגיל 12, 44% של נפגעות ונפגעים בגילאים 13-18.
55% מהפניות התקבלו מהנפגע/ת עצמה/ו.
ב- 91% מהפניות בהן דווח הקשר בין הנפגע/ת לתוקף, עולה כי התוקף מוכר לנפגע/ת.
התקיימו 358 סדנאות חינוך בהן השתתפו תלמידים מכיתה ג' ועד י"ב.
התקיימו 327 סדנאות לתלמידים בסיכון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
אונס
אלימות מינית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזן בראונמילר, בניגוד לרצוננו: גברים, נשים ואונס , זמורה ביתן מודן, 1980
קתרין מקינון, פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה, רסלינג, 2005
דוח שנתי 2013 מרכזי הסיוע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
פייסבוק של מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
החוק למניעת הטרדה מינית
זכויות נשים בעבודה
עו"ד שני אלוני, אייל גולן - אתה לא הקורבן באתר סלונה
http://www.midot.org.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F
לוגו מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון.JPG
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי אונס ותקיפה מינית, חיפה והצפון הוא עמותה ללא מטרת רווח, שהוקמה בשנת 1979. מרכז סיוע חיפה מספק שירותים לאזור הצפון, מהעיר חדרה אשר בדרום, דרך יישובי חוף הכרמל, העיר חיפה וסביבותיה, הגליל המערבי והעמקים. פעילותו היא בתחום תקיפה מינית הכוללת סיוע, הכשרת אנשי מקצוע, ההסברה, החינוך והמניעה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F
מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקו המנחה לפעילות הוא כי אלימות מינית היא תופעה חברתית גורפת הפוגעת בכל חלקי האוכלוסייה ובייחוד בנשים. היא פוגעת בחירות הפרט, בחופש העיסוק, בביטחון האישי הבסיסי ובאיכות החיים. פעילויות הסיוע וההסברה מושתתות על תפיסות עולם פמיניסטיות הרואות בפגיעה מינית ובהתייחסות החברתית לפגיעה ולנפגעות כלי לשימור עמדות כוח חברתיות. פגיעה מינית מושתקת ברמה החברתית והאישית ומשאירה את הנפגעות והנפגעים בודדים בהתמודדות. כדי להביא לשינוי חברתי ביחס לנפגעי אלימות מינית וכדי להביא למניעה של התופעה, הוקמה במרכז הסיוע מחלקת חינוך והסברה. לפעול כדי להעניק סיוע נפשי ומעשי לנפגעות תקיפה מינית ולהיאבק בתופעת האלימות המינית נגד נשים ילדים וגברים. לאפשר לנפגעות ולסביבתן התומכת סיוע וליווי בהתמודדות עם פגיעה מינית. לפעול ליצירת מערכות קהילתיות המאפשרות טיפול מותאם לצורכי הנפגעות. לפעול לשינוי בהתייחסות החברתית לפגיעה המינית: לאפשר לנפגעות ולנפגעים להשמיע את קולן/ם, להסביר את משמעות הפגיעה, ולפעול נגד ההשתקה, אי ההכרה בחוויית הפגיעה והאשמתן ולפעול למיגור האלימות המינית.
בשנת 2012 זכתה העמותה ב"תו מידות לאפקטיביות". מידות הוא מלכ"ר שמטרתו לקדם אפקטיביות בארגונים ללא-כוונות רווח כאמת מידה עיקרית בדירוג עמותות על ידי תורמים ומקבלי החלטות ולצורך ניתוח פעילותן של עמותות. מידות בחנו את מידת האפקטיביות בפעילות מרכז הסיוע מה שהוביל לבחינה מחדש של חזון הארגון, המטרות, היעדים, תוכניות העבודה והתוכניות לעתיד. התהליך כלל בחינה-עצמית של ערכי הארגון והאסטרטגיה שהוא נוקט כדי להגשים אותם.[1]
מחלקת הסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רציונל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפיסה לפיה "האישי הוא הפוליטי" הינה מהותית בגישת הסיוע. השיח הפמיניסטי הרדיקלי עוסק רבות בנושא האלימות נגד נשים. אחת מן ההוגות הפמיניסטיות הראשונות שכתבו אודות הקשר בין אונס נשים ובין דיכוי האישה בחברה, הייתה סוזן בראונמילר, ולטענתה האלימות המינית נגד נשים, ובייחוד מעשי האונס והאיום הפוטנציאלי באונס, הם המאפשרים את שליטת הגברים בנשים.[דרוש מקור] קתרין מקינון פעלה להשגת רפורמות בתחומים בהם מתקיים דיכוי נשים על ידי מין ואלימות. לדבריה, מיניות היא זירת דיכוי ובהקשר לאונס, מקינון סירבה להכיר באפשרות של הסכמה חופשית של נשים בתנאים של דיכוי חברתי, הפעלת כוח וחוסר שוויון. לטענתה, תוקפנות מינית אינה עניין טבעי אלא תופעה חברתית ואידאולוגית. כשירות מינית, כלומר דחף מיני והיכולת לפעול על פיו, יחד עם ארוטיזציה של כפיפות ושליטה, מהווים את הבסיס לתופעה חברתית זו.[דרוש מקור] מקינון הוכיחה כיצד במהלך כל ההיסטוריה האנושית, אינוס נשים לא נבע מדחפים ביולוגיים אלא מעצם התפיסה, שהחברה התירה ועודדה, כי חלק מביטויי ה"גבריות" הוא אלימות נגד נשים.[דרוש מקור]
המרכז מפעיל קו סיוע הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. הקו מופעל על ידי כ-80 מתנדבות. מחלקת הסיוע מציעה לנפגעות ולנפגעים סיוע הכולל פגישות אישיות, קבוצות תמיכה ותיווך לאנשי ומוסדות טיפול, ומספקת סיוע לנפגעות באופן שוטף בהתאם לצרכיהן, הכולל ליווי בהליך הפלילי, במסגרתו מלוות מתנדבות את הנפגעות לבתי חולים, תחנות משטרה, פרקליטויות ולבתי המשפט. המלוות מושיטות יד תומכת לנפגעות שמתמודדות עם הקשיים הרבים של ההליך הפלילי.
מחלקת הסיוע מקיימת קבוצות תמיכה מאפשרות לנפגעות לפרוץ את מעגל ההשתקה, הבדידות והסטיגמה הנלוות לפגיעה מינית. קבוצת תמיכה טיפולית מאפשרת לנפגעות לעבד את הטראומה שהן חוו ואת ההשפעה שהייתה לה על החיים שלהן. לקיחת חלק בקבוצת תמיכה מאפשרת לנפגעות להרגיש בעלות-ערך לאחרות שכן בהשתתפותן הן תורמת להחלמתן של חברותיהן לקבוצה. הקבוצה מספקת למשתתפות מקום בטוח שבו נשים יכולות לחלוק את החוויות שלהן ולהתחיל לספר על האופן שבו הן שינו את חייהן.
מערך המתנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל מתנדבת בקו הסיוע עוברות קורס הכשרה הנמשך כ-6 חודשים. בתום ההכשרה עוברת המתנדבת חפיפה אישית במשך כ-6 חודשים נוספים על ידי מתנדבת ותיקה. את המתנדבות מלווה רכזת המתנדבות. כל מתנדבת משתתפת במפגשי הדרכה קבוצתיים אחת לחודש והיא מלווה על ידי רכזת המתנדבות באופן אישי. לאורך כל תקופת ההתנדבות. הקורס מקנה למתנדבות החדשות כלים בתחום של טראומה מינית ופוסט-טראומה, התערבות בשעת משבר, מידע על ההליך הפלילי, כלים לסיוע לבני משפחה וקרובים, טראומה מינית בילדים, פגיעה מינית בקבוצות מיעוט ועוד. הדרכה למתנדבות ותיקות: כל מתנדבת משתתפת בקבוצת הדרכה וליווי חודשית בהנחיית רכזת במרכז הסיוע.
הליווי בהליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוויה המרכזית בתקיפה מינית היא חווית אובדן השליטה וחוסר אונים. החוויה במסגרת ההליך הפלילי עלולה לשחזר מאפיינים אלה באופן שבו מתלוננת חווה אותו. ראשית, על ידי מיקום הנפגעת כעדה משוללת זכות החלטה לגבי התפתחות התיק; ושנית על ידי הפקעת סיפור הפגיעה מידיה והתאמתו לנרטיב המשפטי, תוך שימת דגש על העובדות הרלוונטיות לחקירה משטרתית ודחיקה הצידה של עובדות אחרות, כגון: מצבה הנפשי, השלכות רגשיות של הפגיעה וכדומה. אופן החקירה במשטרה ובבית המשפט גם הוא בעל פוטנציאל שחזור של הפגיעה מאחר שהוא מאלץ את הנפגעת לחשוף את סיפור הפגיעה שוב ושוב בהקשרים עוינים המטילים בספק את אמינות סיפורה ורגשותיה.
הידע והניסיון הנ"ל שהצטברו במרכזי הסיוע בישראל במהלך שנות עבודתם, נוסף על המידע שנאסף על ידי השירותים המסייעים לנפגעות עבירה במדינות אחרות בעולם, הביאו את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ואת שדולת הנשים להחלטה להקים פרויקט מיוחד אשר ילווה נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי. כך, בשנת 1996 יושם באופן ניסיוני פרויקט ליווי נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי. הפרויקט החל במרכז הסיוע בת"א ומשם התרחב ליתר מרכזי הסיוע בארץ.
השירות המוענק לנפגעות כולל מתן מידע על ההליך הפלילי ועל זכויות הנפגעת בהליך הפלילי, מתן מידע על האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים אחרים, התאמה בין ציפיות לבין מציאות,, ליווי הנפגעת לבתי חולים, לתחנות המשטרה, לפגישות בפרקליטות ולבתי משפט. השירות המוענק לאנשי אכיפת החוק כולל הדרכה מקצועית, לרבות השתלמויות מקצועיות ומפגשים לחיזוק החוסן האישי והקבוצתי של אנשי רשויות אכיפת החוק. איסוף נתונים וייצוג עניינן של נפגעות.
מחלקת חינוך והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להביא להעלאת המודעות לתופעת האלימות המינית והיקפיה, למנוע אותה ולהקנות לקהילה שבה פועל מרכז הסיוע כלים לאיתור נפגעי אלימות מינית. מחלקת החינוך וההסברה מספקת לכל מוסד חינוכי, בנוסף על שעות ההדרכה, סל של שעות תמיכה וייעוץ. מחלקת החינוך פועלת בתחום מזה למעלה מעשור. במסגרת פעילותה היא מעבירה סדנאות והרצאות העוסקות בנושאים הבאים: שוויון בין המינים; זוגיות בגיל העשרה; ומניעת אלימות ואלימות מינית, וכן בנושא מניעת הטרדה מינית בעבודה בארגונים רבים ומגוונים. כמו כן, מקיים השתלמויות שמטרתן לספק מידע ראשוני על תופעת הפגיעה המינית במעגלים השונים, וכלים ראשוניים למניעה והתמודדות עם הנושא. מטרת ההשתלמות היא לפתוח צוהר להיבטים השונים והמורכבים של פגיעה מינית. כמו כן להרחיב את יכולתם של המשתתפים להתמודד ולתת מענה נכון ומותאם לתכנים אותם פוגשים בעבודתם. לתת כלים לזיהוי, לשיחה ולסיוע ראשוני מותאם.
קהל יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוותים חינוכיים וטיפוליים בבתי ספר ופנימיות; צוותי חינוך (מדריכים) בחינוך הבלתי פורמלי; צוותי גננות ומטפלות; תלמידים/ות ביסודי, חטיבת ביניים ותיכון; נוער בסיכון; הורים ואנשי מקצוע. ההרצאות מותאמות לקהל הרחב ומאפשרות שיח פתוח בנושא. היום כבר ידוע, כי הטיפול היעיל ביותר בהטרדה מינית בארגונים הוא מניעה. ערפול וחוסר בהירות הם המרחב המתאים ביותר להתפתחות הטרדות מיניות, לכן שקיפות, הגדרת כללי התנהגות ברורים המקובלים והלא מקובלים בארגון והסברתם לכל עובדי הארגון בכל הדרגים הם הכלי הארגוני המשמעותי והיעיל למניעת הטרדות מיניות. מחלקת החינוך וההסברה שואפת לפעול באופן מערכתי בכל מוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מתוך אמונה כי כל פעילות בפני עצמה משיגה ערך רב יותר, נוגעת יותר, משמעותית יותר למשתתפים ולמשתתפות - צוות, ילדים ונוער כאחד, בטווח הקצר ובטווח הארוך.
החוויה הסדנאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הסדנאות/השתלמויות עוברים/ות המשתתפים/ות תהליך של התוודעות מעמיקה לנושא הפגיעה המינית. בנוסף, ניתנים כלים יישומיים להתמודדות מקצועית מותאמת עם הנושא, אם לצורך מתן מענה נכון למקרים הקורים בפועל, ואם לצורך עבודה מערכתית, חינוכית ומניעתית. ניתן לזהות התנגדות ראשונית רבה לנושאים המועלים, בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד. נראה כי ישנו קושי עצום להשתחרר ממבני חשיבה ישנים ולאמץ דפוסי חשיבה שונים. כיום כבר קיימת מודעות לכך שילדים/ות רבים/ות עוברים פגיעות מיניות במהלך ילדותם. הסטטיסטיקה מדברת על אחד מכל שבעה ילדים ועל אחת מכל שש ילדות שעוברים/ות פגיעה מינית. מה שמשאיר את אנשי חינוך וההדרכה עם תפקיד משמעותי הן באיתור, זיהוי, הבאתם לידי טיפול והפסקת הפגיעה, והן בחינוך להגדרת גבולות נכונים להתנהגויות נורמטיביות ולא נורמטיביות וחינוך למניעת פגיעות מיניות בתוך קבוצת השווים. כמו כן, גם ידוע שלמעלה מ-40% מנפגעות ומנפגעי התקיפה המינית בארץ היו בגיל ההתבגרות בעת שנפגעו, חלקם הגדול לא ידע למי לפנות והם לא טופלו כראוי. קבוצת יעד זו נמצאת בשלב גיבוש הדעות וההתנהגויות בנושא תפקידי המינים, מערכות יחסים ביניהם ובניית זהותם המינית.
תכנים מרכזיים במערך ההסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההבדל בין חיזור להטרדה מינית, הצגת החוק והגדרות ההטרדה המינית על פי החוק, יצירת תרבות ארגונית חפה מהטרדה ועוד. בין מטרות ההרצאה: הבהרת "החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה", זכויות וחובות העובדים/ות והמעסיק, כלים יישומיים – מניעה והכרת דרכי הפעולה במקרה של הטרדה והכרת דרכי התלונה: פלילית, אזרחית, ממונה על הטרדה מינית בעבודה.
פרויקט הכשרת אנשי מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכשרת אנשי מקצוע מתמקדת באיתור, מניעה וטיפול באלימות מינית. במטרה להגדיל את מעגלי ההשפעה של מרכז הסיוע ולהכשיר "שגרירים בקהילה" למאבק באלימות המינית, פועל מרכז הסיוע כדי ללמד אנשי מקצוע שונים את הידע המקצועי שנצבר בתחום. מחלקת החינוך מכשירה מורים, עובדים סוציאליים, מטפלים ומדריכים במסגרות לטיפול בנוער. מטרת ההכשרות היא להציג בפניהם את נקודת מבטה של הנפגעת כדי להבטיח שהמענה שהם יספקו לנפגעות יהיה רגיש והולם למצבה. במסגרת ההכשרות לומדים המשתתפים על הפער בין המיתוסים בתחום האלימות המינית לבין העובדות, למשל, האמונות הרווחות שנשים נפגעות בגלל אופן הלבוש שלהן ושמרבית הפגיעות נעשות על ידי זרים. כמו כן, לומדים המשתתפים על תגובות טבעיות לטראומה מינית והתנהגות מקובלת בקרב נשים וגברים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית. ההכשרה מסייעת לאנשי מקצוע להבין טוב יותר את הנפגעות שאיתן הם נפגשים ולספק להן מענה רגיש יותר למצבן.
פרויקט ליווי ומעורבות קהילתית באזור עפולה והעמקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוחת "העמקים" מתמקדת באזורי הפריפריה של אזור הצפון, עפולה, גלבוע, עמק יזרעאל, מגדל העמק, בית שאן. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לאלימות מינית ולשירותי מרכז הסיוע באזורים אלה. מיקומה של השלוחה מאפשר להרחיב את הפעילות החינוכית וההסברתית גם לאזורים מרוחקים יותר שלא זכו בעבר למענה הולם. נוסף על קשר מתמשך עם הרשויות המקומיות באזור ותוכניות חינוכיות, מציעה שלוחת העמקים תמיכה וסיוע בהתערבויות מורכבות בקהילות קטנות שבהן המידע עובר במהירות מפה-לאוזן והקהילה מתגייסת במקרים רבים דווקא לעזרת הפוגעים.
נתונים וסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך הדו"ח השנתי - בשנת 2013 :
התקבלו 4204 פניות לקו הסיוע מתוכן 948 פניות חדשות.
37% מהפניות בהן דווח גיל הנפגע/ת בזמן הפגיעה היו של פגיעה בילדים מתחת לגיל 12, 44% של נפגעות ונפגעים בגילאים 13-18.
55% מהפניות התקבלו מהנפגע/ת עצמה/ו.
ב- 91% מהפניות בהן דווח הקשר בין הנפגע/ת לתוקף, עולה כי התוקף מוכר לנפגע/ת.
התקיימו 358 סדנאות חינוך בהן השתתפו תלמידים מכיתה ג' ועד י"ב.
התקיימו 327 סדנאות לתלמידים בסיכון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
אונס
אלימות מינית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזן בראונמילר, בניגוד לרצוננו: גברים, נשים ואונס , זמורה ביתן מודן, 1980
קתרין מקינון, פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה, רסלינג, 2005
דוח שנתי 2013 מרכזי הסיוע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
פייסבוק של מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית חיפה והצפון
החוק למניעת הטרדה מינית
זכויות נשים בעבודה
עו"ד שני אלוני, אייל גולן - אתה לא הקורבן באתר סלונה
http://www.midot.org.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F
