המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

חיפוש
 
 

Display results as :
 


Rechercher חיפוש מתקדם

התחבר

שכחתי את סיסמתי



גולן טלקום החלה בהרשמה ל"גולן בוקס" - ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפון

Tue Jun 16, 2015 11:45 pm על ידי יוחנן המדביר הלאומי

גולן טלקום החלה בהרשמה ל"גולן בוקס" - ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפון

גולן טלקום פונה לטריפל: חברת הסלולר פתחה אתר להרשמה מוקדמת לקבלת מידע על חבילה הכוללת ממיר טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה. מדובר בצעד שיווקי שכן המחירים טרם …


[ Full reading ]

Comments: 2

שמוש בצלחת ישנה של יס

Fri Nov 05, 2010 8:03 pm על ידי davidh2

יש לי צלחת עם עינית של יס (אני מנותק מיס) שמחוברת לממיר. אני קולט טוב את הערוצים החופשיים בעיברית , המזרח התכון ועוד תחנת חדשות רוסית באנגלית.
האם ניתן בעזרת אותה עינית לקלוט לווין נוסף בעל תחנות חופשיות באנגלית?
אם כל …

[ Full reading ]

Comments: 38

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד

Sun May 22, 2011 3:07 pm על ידי satworld

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד
מי שלא חבר לא רואה את כל הפורום או לא יכול להכנס אליו
חובה רישום בפורום ומשלוח 10 הודעות בפורום
הקבלה לקהילה היא על תנאי .
כל עוד מכבדים את התקנון ותקנות הקהילה .
עם החברות …

[ Full reading ]

Comments: 2

ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm על ידי tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

Comments: 3

מבצע ההתקנות צלחת לווין יוצא לדרך עם עדיפות לחברי הקהילה

Wed Sep 09, 2009 10:40 am על ידי satworld

המבצע מיועד לחברי הקהילה
התקנת צלחות לווין לחברי הקהילה
המבצעת AME
בכל הארץ
טכנאים מטעם החברה עם אחריות של שנה
3שנים אחריות שנים לצלחות הלווין
שנה לדיסק
3.שנים אחריות שנים לכבלים



התקנת 2 צלחות עם 8 לווינים
צלחת מטר 1


[ Full reading ]

Comments: 2

TOPFEILD 7700-7070 פעם ראשונה בעולם בשיתוף תודה ל DAVA

Wed Jun 24, 2009 8:30 am על ידי tizinabi

פעם ראשונה בעולם הצלחנו להפעיל שיתוף על טופפילד 7700HD
7070HD
השיתוף שפועל הוא CAMD3
כולל HD
מנהל פרוייקט DVD מוריס ואושר
תודה ענקית ל DAVA שעשה ימים כלילות בכדי להפעיל אותו ולמדנו רבות מניסיונו
הרסנו ממיר HD אחד כזה במלך …

[ Full reading ]

Comments: 5

ערוצי הסקס בלווינים:

Tue Oct 06, 2009 7:53 am על ידי ROYALCONDOM

ערוצי הסקס בלווינים:


בתדר 11938 H -יש 4 ערוצי Redlight
בתדר 12092 H - יש 6 ערוצי SEX של חבילת Satisfaction

13E

בתדר 11411 H - יש ערוץ Dorcel האיכותי וכן 5 ערוצי Sex On
בתדר 11727 V - יש 5 ערוצי Satisfaction (נסרקים בשם S1...S5 )
בתדר 12207 H - יש 2 ערוצי Free X ו Free X2
בתדר 10853 H - …

[ Full reading ]

Comments: 8

תקנון פורום קהילת הלווין הישראלית

Wed Jan 28, 2009 12:34 pm על ידי satworld

תקנון פורום קהילת הלווין הישראלית.
גולש יקר,
אנו מודים לך על כי בחרת להיכנס לאתר ולפורום היחיד של קהילת הלווין הישראלית "SATWORLD.TK" ו/או לכל עמוד ו/או מדור שלו, בין אם הכניסה אליהם היא דרך שם מתחם (Domain Name) www.SATWORLD.TKובין אם …

[ Full reading ]

Comments: 7

maiai kohen

Sun Apr 03, 2022 1:15 am על ידי Anonymous

דרושים לעבודות קלדנות סקרים כתיבה 
תמלול פרטים בוואטצפ 0502322173

Comments: 0

RSS feeds

Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 



You are not connected. Please login or register

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל

Go down  הודעה [עמוד 1 מתוך 1]

satworld

satworld
Admin

המחאה החברתית לישראל 

מה זה או מי זה המחאה החברתית ?
המחאה החברתית לישראל נוסדה בשנת 2008 על ידי פעילים חברתים בישראל .
היא חלק ממחאה חברתית כלל עולמית הפועלת בכל העולם.
בשנת 2011 יצאה לאוויר העולם המחאה החברתית של 2011 מחאת האולהים ובה הפגינו ומחאו מעל למיליון ישראלים בכיכר רבין.
המחאה החברתית הינו הגוף הכי חזק בישראל והוא מורכב מ 3000 קבוצות ומעל למיליון לוחמי צדק ופעילים חברתים חברים במחאה החברתית לישראל .
כל ארגוני הסטודנטים בישראל ,ההסתדרות ,כל הוועדים במדינת ישראל חברים במחאה החברתית לישראל .
כולל וועדי הנמלים ,הרכבת ,חברת החשמל וכמעט כל החברות במשק הישראלי .
מעל ל 3000 קבוצות מרכיבים את המחאה החברתית של 2015 -2016
כיום המחאה החברתית ממשיכה בדרכה  של המחאה החברתית של 2011 וזו שלפניה של 2008.
כל הפעילים המחאה הם מתנדבים .
המחאה החברתית לישראל הינה קהילה חברתית הפועלת ללא מטרות רווח ואיננה רשומה בישראל .
המחאה החברתית נמצאת תחת פיקוח הדוק של ארגוני האכיפה של מדינת ישראל 
קרי שירות הבטחון הכללי המשטרה וארגונים אחרים שתפקידם לפקח על כל ארגון הפועל בישראל .
במידה והוא פוליטי או לא .
המחאה החברתית לישראל איננה מפלגה פוליטית והמטרות שלה אין להם כל קשר לפוליטיקה .
היא נוסדה על ידי העם ופועלת למען העם .
התפקיד המכזי שלה להחזיר את המדינה לידי העם .
להחזיר את כל נכסי המדינה לידי העם.
כמו כן היא נלחמת בשחיתות ,ביוקר מהחיה ,בטייקונים ובמנופולים שעושקים את ישראל .
למחאה החברתית יש השפעה גדולה מאוד בישראל 
ויש לה אוזן קשבה בממשלה בכנסת ואצל ראש הממשלה ונשיא המדינה .
למחאה החברתית יש גם אוזן קשבת אצל ארגוני האכיפה של מדינת ישראל כולל הפרקליטות ,המפקח על בנק ישראל ,הממונה על ההגבלים המסחרים ,היועץ המשפטי לממשלה ,הסנגוריה הציבורית ,מבקר המדינה ועוד.
למחאה החברתית יש שיתופי פעולה עם כל התקשורת הישראלית עם עתונים ועתונאים ערוצי טלווזייה ,תחנות רדיו בישראל ובעולם .
תורמים מהארץ ומחול תורמים לפעילותה .
למחאה החברתית לישראל יש גם קהילות שונות שכל אחד פועלת בתחום אחר .
קהילה הלווין הישראלית הינו גוף שהמחאה החברתית לישראל הקימה ותפקידו לתת ערוצי טלויוזיה לכל אזרח בישראל ובעולם  במיוחד אם זה עני או שלא מקבל את הערוצים בשפה שלו בישראל או בכל מקום אחר בעולם.
טלוויזיה היא כיום אחת מזכויות אדם.
המחאה החברתית פועלת בישראל גם בנושא חלוקת מזון לנזקקים ,חלוקת ארוחות חמות ,בגדים,תנורים לקשישים נזקקים חולים נכים ומפשחות עניות בישראל .
למחאה החברתית יש פעילות ענפה בתחום העזררה לעניים כפי שפורטו מעלה .


המחאה החברתית בישראל 2011
בשנת 2011 פרצה המחאה החברתית של 2011 .
הפעילים השאילו את השם של המחאה וקראו לה מחאת האוהלים או המחאה החברתית של 2011
מעל למיליון אזחרים במדינת ישראל מחאו והפגינו בכיכר רבין .
המחאה הגדולה ביורת שהייתה בישראל אי פעם .
המחאה החברתית בישראל 2011 (מכונה גם מחאת הדיור, ומחאת האוהלים) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה החלה עם פעולת מחאה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל, לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב[1] המחאה התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי. המחאה החלה בקבוצת מחאה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק, שהובילה להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. בהמשך קמו אוהלים בערים נוספות והתרחבו לכדי "ערי אוהלים" שכללו מאות אוהלים בו זמנית.
בעקבות המחאה והפגנות הענק, הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואשרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים‏[2]. בנוסף, הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. בהמשך, קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה.
ברקע למחאות עומדת העלייה הדרגתית במחירי הדיור בישראל שהחלה משנת 2007 ועליית מחירים כללית בישראל. בין השנים 1996–2007, מחירי הדירות ירדו ב-44.4% ביחס לשכר הממוצע במשק. אולם מאז התחלפה המגמה ומחירי הדירות עלו באופן חד - מ-2007 ועד 2011 עלו מחירי הדירות ב-38.5% ביחס לשכר הממוצע במשק והגיעו ליחס הגבוה ביותר שנרשם מאז 1998. העלייה החדה במחירי הדיור הורגשה במיוחד באזור גוש דן ובערים הגדולות. העלייה במחירים נבעה מסיבות שונות, ובהן ריבית נמוכה, מחסור מצטבר של כ-65,000 יחידות דיור‏[3] והחלטת משרד האוצר בשנת 2007 להגביל את הבנייה במרכז כדי לגרום לעליית מחירים ובכך לאלץ רוכשים רבים לעבור לפריפריה[4]. בנוסף, עליית מחירי המזון הייתה הסיבה למחאת הקוטג' שהחלה ביוני אותה שנה וגררה חרם צרכנים. תהליך נוסף היו הקיצוצים בתקציבים האזרחיים והחברתיים של הממשלה שהתבצעו מאז 2003 והחלישו את מדינת הרווחה. כמו כן בשנים שלפני המחאה המשיכה מגמת הגידול באי-השוויון, שגרמה לכך שהצמיחה לא חילחלה לשכר של רוב האזרחים, בזמן שחלק גדול מעלויות המחיה המשיכו להתיקר.
על פי משרד השיכון, בשנת 2011 נדרשו בישראל כ-138 משכורות חודשיות ממוצעות לרכישת דירה, נתון גבוה ביחס למרבית מדינות העולם. לדוגמה בצרפתנדרשות 90 משכורות, בארצות הברית - 60, בשווייץ - 42 ובשוודיה - 30‏[5]. עם זאת, הדירות בישראל גדולות יותר באופן משמעותי - השטח ממוצע לדירה חדשה בישראל עומד על 180 מ"ר. לשם השוואה, בדנמרק השטח הממוצע לדירה חדשה - 137 מ"ר, בצרפת - 113 מ"ר, בספרד - 97 מ"ר, באירלנד - 88 מ"ר ובבריטניה - 76 מ"ר‏[6].
אף שהממשלה ניסתה למתן את העלייה במחירי הדיור, מאמציה לא נשאו פרי בקצב משביע רצון לדעת המפגינים. הצעת הממשלה מ-7 במרץ 2011 הציגה תוכנית להקמתן של ועדות לדיור לאומי, לשם הקמה מהירה של דירות מגורים, לא מנעה את המחאה שהתעוררה כמה חודשים לאחר מכן‏[7].
לתפוצת המחאות תרם גם השימוש ברשתות חברתיות מקוונות שבהן נפוצו הידיעות אודות ההפגנות. השימוש הנרחב הראשון ברשתות חברתיות לצרכים אלה בוצע בסדרת הפגנות רחבות היקף במדינות ערביות במזרח התיכון. יש הרואים בשימוש שעשו הצעירים במדינות ערב השראה לציבור הצעיר בישראל‏[8]

המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המאהלים וארגון המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  250px-Real_Estate_Protest_in_Tel_Aviv_25.7.2011_1

מתחם האוהלים בשדרות רוטשילד שבתל אביב, 21 ביולי 2011

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  250px-Daphni_Leef

דפני ליף ויגאל רמב"ם בהפגנת 21 ביולי 2011 ברחוב אבן גבירול בתל אביב

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  250px-Stav_Shaffir

סתיו שפיר (לימים חברת כנסת) בעצרת "צעדת המיליון" ב-3 בספטמבר

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  250px-Shmuli_074a

איציק שמולי (לימים חבר כנסת) ממתין לראיון במהלך ההפגנה בכיכר המדינה ב-3 בספטמבר

המאהל הראשון הוקם ב-14 ביולי 2011 בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, סמוך לכיכר הבימה‏, בעקבות "אירוע" (event) שיצרו דפני ליףסתיו שפיר וחברים נוספים כשבוע קודם לכן ברשת החברתית פייסבוק, שבו הם מזמינים אנשים להצטרף אליה למאהל מחאה, אשר לימים הפך למרכז המחאה‏[9]. עם הזמן, הצטרפו למחאה זו ארגונים חברתיים שונים ואנשים פרטיים שהרחיבו את הדרישות לצדדים נוספים בפן החברתי-כלכלי‏[10]. מרבית המוחים, לפי סקר של קלמן גייר, היו ממצביעי מפלגות קדימה והעבודה שכ-300 אלף ממצביעיהן השתתפו בהפגנות, לעומת מפלגת הליכוד שרק כ-65 אלף ממצביעיה השתתפו בהפגנות‏[11].
במהרה הוקמו מאהלים נוספים בתל אביב ובערים רבות נוספות. בניגוד למאהל ברוטשילד ובצפון תל אביב, שהתאפיינו באוכלוסייה ממעמד הסוציו-אקונומי הבינוני, חלק מהמאהלים החדשים כללו ציבורים נוספים, חלקם ממעמד חלש כגון מחוסרי דיור. עם הזמן גדלה המחאה וגם גורמי ותנועות ימין הצטרפו למחאה.
למחאה לא הייתה הנהגה רשמית, אך היו כמה פעילים בולטים, בהם דפני ליףסתיו שפיראיציק שמולי ואחרים. עם הזמן, התגבשה אופוזיציה כלל ארצית, נציגי מאהלים מסוימים טענו כי המטה של דפני וסתיו ריכוזי ואינו פועל בשקיפות ושיתוף. בנוסף הייתה אופזיציה אשר טענה כי המחאה פוליטית, לעומתית ובלתי יעילה‏[12].
למחאה הצטרפו תנועות וארגונים רבים. פעילים אקטיביסטים פרסמו את קריאתה של דפני ליף באתר האינטרנט שלהם‏[13]. ויזמו הקמת אתר אינטרנט שילווה את המחאה‏[14]
גופים ציבוריים דוגמת הקרן החדשה לישראל העניקה ליווי וסיוע פיננסי למוחים‏[15]. ארגוני שמאל כמו השומר הצעירדרור ישראל והשמאל הלאומי הצטרפו גם הם. ארגוני ימין השתתפו באופן חלקי ומהוסס יותר בהפגנות, בין היתר כי מרביתם תמכו בממשלה. עם זאת, גופים פוליטיים גדולים לא לקחו חלק פעיל במחאה. כמו כן, התגלעו בקיעים בין המשתתפים כשתנועות המזוהות עם הימין, כמו "אם תרצו", שתמכה תחילה במאבק, הודיעו על פרישתן ממנו בשל מעורבות הקרן החדשה והשמאל הלאומי‏[16]. כמו כן נוצרו חיכוכים בין מובילי המחאה סביבי עניינים שונים‏[17].
לצד התמיכה במחאה, אישי ציבור וארגונים שונים החלו להעלות בהדרגה דברי ביקורת על המחאה. עיקר הביקורת שהועלתה מתמקדת בטענות לפיהן ארגון המחאה לא היה ספונטני, אלא מתוזמן ומתוכנן על ידי תנועות שמאל במטרה ליצור דעת קהל שתקרא להפלת הממשלה[18]. כעבור כשנה וחצי, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, אמרו דב חנין ופעילים נוספים בחד"ש כי הם שעמדו מאחורי המחאה‏[19].

הפגנות הענק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המארגנים לא הסתפקו בהקמת המאהלים, אלא יזמו הפגנות ענק אחדות. יתרה מכך, גופים מאורגנים גדולים כמו ההסתדרות בראשותו של עופר עיניתנועת דרור-ישראל והתאחדות הסטודנטים בראשותו של איציק שמולי הצטרפו למחאה. במקביל, חלק ניכר מהמימון להפגנות הגיע מגיוס תרומות ברשת[20]. כתוצאה מכך, התפתח מאוד הבסיס הלוגיסטי של ההפגנות. כמו כן, הצטרפו למחאה פעילים חברתיים מוכרים ואישי ציבור. חלק ניכר מן ההפגנות כללו הופעות של זמרים ואמנים רבים.
ב-23 ביולי 2011, עשרות אלפי מפגינים השתתפו בהפגנת מחאה שנערכה במרכז תל אביב. בשבועות הבאים התקיימו הפגנות גדולות נוספות בערים רבות. כך למשל ב-30 ביולי, התקיימו במקביל כ-10 הפגנות בערים שונות בישראל בהן השתתפו להערכת המשטרה 85 אלף‏[21]
ב-6 באוגוסט, התקיימה הפגנת ענק בתל אביב ועוד מספר הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, בהן השתתפו, להערכת משטרת ישראל, 150 אלף איש בתל אביב, עוד 30 אלף בירושלים ועוד אלפים במוקדים נוספים‏[22].
המחאה לא שקטה אחרי גל ההפגנות הגדולות וב-13 באוגוסט נערכו הפגנות בכמה מוקדים ברחבי הארץ, ובעיקר באזורי הפריפריה בצפון ובדרום. על פי נתוני התקשורת כ-70 אלף איש הפגינו בכל הארץ‏[23].
ב-3 בספטמבר, התקיימה סדרת הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ שכונתה על ידי המארגנים "צעדת המיליון", בהן השתתפו כ-400,000 איש. בצעדה בתל אביב, שהתקיימה בין שדרות רוטשילד לכיכר המדינה, שם נערכה גם העצרת הראשית, השתתפו כ-300 אלף איש. בהפגנות שונות בשאר הארץ השתתפו כ-100 אלף איש נוספים‏[24]. אירועים אלו היו לשיא המחאה, הן בארגון והן בכמות המשתתפים. לאחר מכן דעכו ההפגנות, אם כי הפגנות קטנות יותר נמשכו עוד זמן מה.
כמה מן ההפגנות ואירועי המחאה גלשו לעימותים אלימים עם כוחות המשטרה, חסימות כבישים והפרות סדר שבהם נעצרו עשרות רבות של מפגינים‏[25].
הסיסמאות הבולטות שנקראו בהפגנות היו "העם דורש צדק חברתי" ו"רוצים צדק, לא רוצים צדקה!", אך היו גם סיסמאות נוספות כמו "מדינת רווחה!" ואפילו "עבודה מאורגנת-מדינה מתוקנת".

פירוק המאהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפגנות ה-3 בספטמבר בהן השתתפו כ-400,000 איש, החליטו חלק ממנהיגי המחאה שהאוהלים מיצו את עצמם ויש לנתב את המחאה לאפיקים שונים. כעבור ימים אחדים פונו מרבית האוהלים, חלקם מרצון וחלקם ביוזמת העיריות‏[26].
ב-26 ביולי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכניות דיור חדשות שנועדו להתמודד עם מצוקת הדיור ולהקל על מצבם הכלכלי של הסטודנטים, רוב ראשי תנועת המחאה דחו את התוכנית משום שהיא לא ענתה על דרישותיהם, וקבעו כי ההפגנות יימשכו‏[27].

תגובות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל הגיבה עוד בתחילת המחאה ופירטה את עשייתה בתחום החברתי-כלכלי. כשהמחאה לא שככה הציגה הממשלה ב-26 ביולי תוכנית מסודרת לטיפול בסוגיות שהעלו המפגינים. בד בבד עם הצגת התוכניות הללו, עברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, וועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר, לפטור ממס שבח מקרקעין מכירת דירות שתתבצע עד יולי 2013, כתמריץ להגדלת היצע הדירות‏[28]. ב-3 באוגוסט אישרה הכנסת את חוק הווד"לים.
גם האמצעים האלה לא הרגיעו את המוחים וב-8 באוגוסט מינה בנימין נתניהו ועדה בראשותו של מנואל טרכטנברג לגיבוש המלצות לטיפול בבעיות. ועדת טרכטנברג התכנסה והגישה את המלצותיה ב-26 בספטמבר לראש הממשלה. חלק מההמלצות התקבלו על ידו.
המוחים לא היו מרוצים מהרכב הוועדה הממשלתית ולא מן התוכניות השונות שהעלתה הממשלה והם גיבשו צוות מומחים אלטרנטיבי שכלל כלכלנים ואישי ציבור, בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה (צוות ספיבק-יונה)‏[29]. הצוות האלטרנטיבי בחר שלא לשתף פעולה עם ועדת טרכטנברג, כי לא היה מרוצה מהמנדט של הוועדה. יתרה מכך, במסיבת עיתונאים גדולה שהתקיימה בבית סוקולוב בתל אביב ב-24 באוגוסט קראו ראשי המוחים להתפטרות ועדת טרכטנברג, קריאה שלא זכתה למענה. המוחים נחלקו בינם לבין עצמם, חלק מהם הטיחו ביקורת בצוות האלטרנטיבי על סירובו לשתף פעולה עם ועדת טרכטנברג.
חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג יושמו על ידי הממשלה, ובראשן ההצעה ליישם את חוק חינוך חינם גם לילדי גנים, לפתוח ליבוא מוצרי מזון ולהוריד מכסים על מוצרים נוספים, ולעצור את הורדת המסים הישירים. חלק אחר לא יושמו מעולם.

אחרי המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל המחאה החברתית הסתיים בסוף 2011. בספטמבר 2011 פורקו האוהלים. הפגנה נוספת התקיימה ב-29 באוקטובר 2011[30][31]. בשנים שלאחר מכן היו עוד מספר אירועים הקשורים למחאה.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  220px-ALL_GOOG_NIGHT

מאהל מחאה בגן וולובלסקי-קרני בתל אביב, אוגוסט 2015. שלטי מחאה מתייחסים לרומן זדורוברפי רותם ומשה סילמן

בשנת 2012 התקיימו ניסיונות לשחזר ולהמשיך את המחאה אולם הם לא זכו להצלחה, וההתייחסות התקשורתית הייתה מועטה. ב-7 בינואר מחו מפגינים על החלטת עיריית תל אביב לפנות את המאהל בשכונת התקווה וכמה מהם נעצרו, בהם סתיו שפיר[32]. הפגנות התקיימו ב-12 במאי, בין היתר בככר רבין בתל אביב, וב-2 ביוני בין היתר במוזיאון תל אביב. ב-22 ביוני 2012 נעצרו דפני ליף ומספר פעילים לאחר שניסו להקים מאהל מחאה ללא אישור בשדרות רוטשילד בתל אביב והתעמתו עם שוטרים‏[33]. ליף שוחררה למחרת, ונזקקה לטיפול רפואי‏[34]. בעקבות טענות על אלימות משטרתית כלפי המפגינים, התקיימה למחרת הפגנת מחאה בתל אביב, במהלכה נופצו חלונות של בנקים סמוך לכיכר רבין על ידי מפגינים, ונחסמו לתנועה נתיבי איילון ורחובות ראשיים בעיר‏[35]. בעקבות אירועים אלה הוגשו כתבי אישום נגד דפני ליף ופעילים נוספים, חלקם בוטלו לאחר מכן‏[36]. ניפוץ חלונות הבנקים עורר דיון ער, כאשר מתנגדי המחאה ואנשי הפרקליטות הציגו את הניפוץ כהוכחה לאלימות המוחים‏[37], בעוד פעילי המחאה טוענים שהיקף הניפוץ נופח‏[38][39], או שהניפוץ נעשה בלא כוונה כתוצאה מאלימות משטרתית.
בחורף 2012 התקיים סוף שבוע של דיונים בהשתתפות פעילי המחאה החברתית. הדיונים רוכזו בספר 'שדה אוהלים', שיצא באותה שנה.
ב-14 ביולי 2012, בהפגנה בתל אביב לציון שנה לפרוץ המחאה, הצית עצמו מפגין בשם משה סילמן, במחאה כנגד יחס רשויות הרווחה אליו‏[40]. כעבור שישה ימים נפטר סילמן מכוויותיו[41].
ב-28 בנובמבר 2012, נחתם הסכם בין עיריית ת"א לבין איש המחאה תמיר חג'ג' להעתקת מאהל המחאה משדרות רוטשילד לגן וולובלסקי-קרני (ליד תחנת הרכבת ארלוזורוב). הסכם זה מוארך חודשית עד היום (אוגוסט 2015), וגם זכה לגושפנקה של בית המשפט בעתירה רוסוב ואח' נ עיריית ת"א ואח' (18790-10-14) בבית המשפט לעניינים מנהליים ת"א.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013, שניים ממנהיגי המחאה החברתית, סתיו שפיר ואיציק שמולי, נבחרו לכנסת התשע עשרה מטעם מפלגת העבודה.
ב-11 במאי 2013 נערכו הפגנות בתל אביב ובמספר מוקדים נוספים, בהשתתפות כ-12,000 איש. ההפגנות עמדו בסימן מחאה כנגד תקציב המדינה לשנים 2013-2014 שגיבש משרד האוצר בראשות יאיר לפיד, הכולל העלאת מיסים וקיצוצים נרחבים בתחומים שונים‏[42]. הפגנות נוספות נערכו לאחר מכן, במחאה על המדיניות התקציבית של הממשלה ועל הכוונה לייצא גז טבעי מישראל. ב-13 ביולי 2013 אורגנה הפגנה על ידי דפני ליף, במלאת שנתיים למחאה ושנה למותו של משה סילמן.

השפעות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה נחשבת כארוע ממשמעותי מבחינת השיח הכלכלי-חברתי בישראל, והעלתה לסדר היום לתקופה ארוכה סוגיות של חלוקת ההון וחלוקת ההכנסות במשק, מדיניות המיסוי, ריכוזיות ומונופולים לעומת תחרות. מספר ועדות ממשלתיות וציבוריות קמו בעקבות המחאה או הושפעו ממנה, פרט לועדת טרכטנברגהוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות), ועדת ששינסקי 2 להטלת מס על רווחים מאוצרות טבע, הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות (ועדת זקן) וועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון. חלק ממסקנות הועדות עוגנו בחקיקה ובתקנות בשנים 2013-15. רפורמה נוספת שניתן לייחס להשפעת המחאה היתה הפחתת דמי הניהול בקופות הגמל בשנת 2012.
מספר ארגונים חברתיים חדשים קמו בעקבות המחאה, כגון המשמר החברתי בכנסת, "השדרה" ו"עורו" שלאחר מכן הפכו ל"אנו". תוצאה נוספת של המחאה היתה בהקמת קואופרטיבים ‏[43][44] ‏[45], מתוך כוונה לייצר מודל כלכלי חלופי לחברות בבעלות משקיעים, ולהפחית את יוקר המחיה.
במרץ 2015 נבחרו גם פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש ועדת טרכטנברג, ופרופ' יוסי יונה, שעמד בראש צוות ספיבק-יונה, לכנסת העשרים מטעם המחנה הציוני.

https://www.satworld.org

satworld

satworld
Admin


  • מחאות דיור בישראל

  • בישראל נערכו מספר מחאות על רקע מצוקות דיור.

    [rtl]

    תוכן עניינים

      [הסתרה[/rtl]




    מחאות הדיור בסוף שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה שנצמד אליה הביאו לבלימת הצמיחה, למשבר חריף במאזן התשלומים, ולתחילת תהליך של סחרור אינפלציוני. התייקרות הנפט וחומרי הגלם המיובאים הובילה גל עליות מחירים. שיעור האינפלציה בשנת 1973 הגיע לכדי 20%, כעבור שלוש שנים הכפיל עצמו ל-40%, ועד סוף העשור הגיע לכ-100% ומעלה. מערכת ההצמדות הנהוגה במשק צמצמה למשקי הבית את הנזק המידי של הסחרור האינפלציוני, ויצרה מראית עין של התמודדות מכובדת עם נזקי האינפלציה. הפיחות בערך המטבע הוביל להתייקרות המוצרים המייובאים - בין 1976 ל-1979 עלה זמן העבודה הנדרש לקניית מכונת כביסה מ-41 יום בשנת ל-48 יום; מקרר - מ-49 יום ל-78 יום; ומכונית מ-1.9 שנים ל-2.4 שנים. מחירי הדירות התייקרו באופן חד - מ-4.5 שנים ל-8.4 שנים.‏[1]

    1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בנובמבר 1978, לצורך מאבק במצוקת הדיור, נוסדה תנועת "דיור מיד" בתל אביב על ידי יפה יגודניק ולאה ישראל.‏[2] ב-5 בנובמבר נערכה הפגנה בככר מלכי ישראל בתל אביב במחאה על מחירי הדיור הגבוהים. יוזמי ההפגנה החתימו את הנאספים על עצומה נגד מצוקת הדיור ומחו על רמת התחזוקה הנמוכה של הדירות השכורות, אי מתן הלוואות לרווקים לצורך רכישת דירה, או מתן הלוואות לפי קריטריונים שאינם מתקבלים על הדעת.‏[3] בתגובה להפגנה ולעליית חסרונות הדיור לרווקים לסדר היום הציבורי, הגיש חבר הכנסת עקיבא נוף הצעת חוק לפיה יש לסייע לרווקים בפתרון בעיות הדיור שלהם על ידי בניית שכונות של דירות קטנות, המיועדות להשכרה.‏[4]
    ב-21 בנובמבר נערכה מסיבת עיתונאים ובה הודיעו מארגני התנועה שיקיימו הפגנות, יחתמו על עצומות ואם לא תהיה ברירה הם אף יפלשו לדירות.‏[5] התנועה שיגרה מכתבים לשר האוצר, שר השיכון וחברי הכנסת ובהם היא תבעה לפתוח באופן דחוף יוזמות חקיקה לצורך הקלה על מצוקת הדיור. התנועה תבעה לחוקק חוקים שיחייבו את הגופים הנוגעים לכך לפתוח בבנייה רחבה של דירות להשכרה, ובמיוחד דירות קטנות, כמו גם חוקים שיצמידו את גובה שכר הדירה לאחוז מסוים מן השכר הממוצע במשק ויחייבו פיקוח על מחירי על מחירי הדירות לרכישה ולהשכרה, שכן, לטענת כותבי המכתב, "הן על-פי המשנות הסוציאליסטיות והן על-פי המשנות הליברליות הדיור הוא מצרך יסוד, ואין להעלות על הדעת את המשך המצב הקיים שבה נהפך הדיור נושא לספסרות ולספקולציות פרועות".‏[6] לאחר כשבועיים המכתבים נותרו ללא מענה.‏[2]
    ב-22 בנובמבר נערכה הפגנה על ידי "דיור מיד" וגופים אחרים הנאבקים נגד מצוקת הדיור בככר מלכי ישראל בתל אביב.‏[6] מספר ימים לאחר מכן הודיעה התאחדות הסטודנטים בישראל כי היא מצטרפת למאבק נגד יוקר הדיור ועל הקמת ועד משותף.‏[7] לאה יגודניק ולאה ישראל טענו כי התנועה מונה כבר כ-1,000 חברים.‏[2]
    ב-27 בנובמבר נערכה הפגנה שאורגנה על ידי "דיור מיד" בככר מלכי ישראל בתל אביב. מאות השתתפו בהפגנה וראשי המפגינים הודיעו כי בימים הקרובים הקרובים ירחיבו פעולתם ויקימו מאהלים במרכזי הערים "עד שיזוז למישהו משהו בנושא הדיור".‏[8]
    ב-28 בנובמבר "דיור מיד" שלחה מכתב אל ההסתדרות ובו תבעה פגישה עם מזכ"ל ההסתדרות.‏[9] מזכ"ל ההסתדרות נענה למכתב ונפגש עם ראשי התנועה והודיע להם כי הוטל על חברת "שיכון עובדים" לעבד תוכניות ולרכז מאמציה ואמצעיה בפתרון בעיות השיכון זוגות צעירים, שכבות מצוקה ורווקים, אך ביצוע מדיניות השיכון מוטל על ממשלת ישראל. על בקשת ראשי התנועה שההסתדרות תבנה דירות להשכרה לנזקקים, השיב כי ההסתדרות לא תהיה משכירת דירות, אלא רק מדרבנת בניית דירות ומסייעת לה.‏[10]
    ב-29 בנובמבר התקיימה שביתת קונים בת 3 שעות מטעם הרשות המרכזית לצרכנות בהסתדרות, במחאה על המדיניות הכלכלית ועליות המחירים בשווקים. היענות הציבור הייתה חלקית.
    בדצמבר טענו יפה יגודניק ולאה ישראל כי באחת ההפגנות יצאו פעילים בתנועה כשהם מחולקים לחוליות פעולה להפגין ליד דירות העומדות להשכרה במטרה למנוע מהשוכרים לשכור את הדירות במחיר המופקע. עוד הן טענו כי יש לגרום לשינויים משמעותיים כדי להקל על מצוקת הדיור, כגון: הכרה בהוצאות שכר דירה כהוצאה מוכרת פטורה ממס, פינוי משרדים הממוקמים בדירות אשר נועדו למגורים ובניית דירות קטנות להשכרה ופיקוח על מחירן.‏[11]

    1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

    ב-6 במאי הפגינו כ-200 פעילים בתנועת "דיור מיד" ליד בית הקרנות בחיפה במחאה על חוסר הפעילות למתן דיור לזוגות צעירים, בודדים וזקנים.‏[12]
    ב-8 במאי התכנסו בשכונת שמואל הנשיא בירושלים מאות פעילים, נציגי ארגונים ותנועות מכל הארץ. בכנס הועלו הטענות כי הממשלה נכשלה כישלון חרוץ בפתרון מצוקת הדיור והוחלט לקיים הפגנה ארצית בחוצות תל אביב כמחאה. כמו כן, הוחלט לדרוש משר הבינוי והשיכון לכבד את הבטחתו האישית ולזמן ישיבה עימם, כדי לדון על הצעותיהם לפתרון מצוקת הדיור; לדרוש מהממשלה לקבל את תוכנית החירום להקלת מצוקת הדיור; להילחם נגד הצמדת המשכנתאות; להיאבק נגד כל קיצוץ אפשרי בתקציבי הבנייה למגורים בתוכניות החדשות של הממשלה ולמען הגדלת תקציבים אלה והצמדתם למדד; למחות נגד "התרגילים באחיזת העיניים" של הממשלה, בנוסח "הקפאת הבנייה הציבורית"; לקרוא לכל האזרחים הנתונים במצוקת דיור וחברה, להצטרף למטה הפעולה; להיאבק נגד ביטולו של חוק הגנת הדייר.‏[13]
    ב-12 ביולי הפגינו דיירי רחוב דרייפוס מחיפה המועמדים לפינוי מדירותיהם יחד עם חברי תנועת "דיור מיד". המפגינים מתחו ביקורת על הממשלה והסוכנות היהודית המייצגות לדבריהם משקיעים זרים.‏[14]
    ב-4 באוגוסט התכנסו בתל אביב כ-300 פעילים בתנועת "דיור מיד" לאסיפה כדי לתכנן את המשך הפעולות להשגת דיור נאות לצעירים. באסיפה דרשו המשתתפים מהממשלה לבנות בהיקף גדול דירות להשכרה ודירות קטנות לזוגות צעירים ולפעול לפינוי משרדים שנפתחו בדירות ששימשו קודם לכן למגורים. פעילי התנועה תכננו פלישות לבתי מגורים שהקימו חברות ציבוריות ועומדים ריקים ולבית מלון, כמו גם הפגנה שתערך ב-25 באוגוסט בככר מלכי ישראל.‏[15] ב-16 באוגוסט יצאו פעילי התנועה לרחובות תל אביב במטרה להחתים את תושבי העיר על עצומה נגד מצוקת הדיור.‏[16]
    ב-20 באוגוסט נערכה הפגנה ארצית נגד מצוקת הדיור בככר מלכי ישראל בתל אביב. להפגנה הגיעו כ-250 פעילים מכ-10 ארגוני עוני ומצוקה ובארגונים של זוגות צעירים. בהפגנה הואשמו הממשלה וההסתדרות בספסרות ושר הבינוי והשיכון נקרא להתפטר מתפקידו.‏[17]

    התנחלויות אוהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    עקב מחירי הנדל"ן הגואים והתרחבות מצוקת הדיור, הוקמו בשנת 1979 מספר התנחלויות אוהלים ברחבי הארץ (אם כי לא בתאריכים מקבילים) - סביב בניין הכנסת,‏[18] ברחבת עיריית באר שבע,‏[19], מול תחנת הרכבת בארלוזורוב תל אביב (על ידי תנועת "דיור מיד"), בכביש הראשי מסובים-לוד,‏[20] במגרש הפועל אור יהודה‏[21] ובחזית בנין המועצה המקומית בהוד-השרון.‏[22]

    השפעה על התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    "הדרך לדיור עוברת ברחוב", שירם של עידו אילן ודניאל הבר, פורסם בשנת ה-80 בעקבות כישלון תנועת "דיור מיד" והמאבק נגד מצוקת הדיור בישראל.‏[23]

    מחאת האוהלים (1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

    פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

https://www.satworld.org

satworld

satworld
Admin

מחאת הקוטג'


[th]מחאת הקוטג'[/th]
בורכים הבאים לפורום של המחאה החברתית לישראל  Koteg_1-7-2011
התמונה שפורסמה במקור בפייסבוק כמחאה על העלאת מחיר הקוטג'
תאריך1 ביוני 2011
מקוםברחבי ארץ ישראל
משך העימותכארבעה חודשים
עילההעלאת מחירי הקוטג' על ידי חברתתנובה ל-8 ש"ח
מטרההורדת מחיר הקוטג', והורדת עלות המחיה בישראל באופן כללי
שיטת המאבקחרמותהפגנות, הפצת מידע במדיה חברתית
תוצאהניצחון מיידי בנושא הקוטג', אולם הפסד בשאר מוצרי הצריכה שמחיריהם עלו.
[th]הצדדים במאבק[/th][th]דמויות בולטות[/th]
קבוצת המחאה בפייסבוק
"ישראל יקרה לנו"
אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
התאחדות הסטודנטים בישראל
חברת תנובה
איציק אלרובזהבית כהן
[rtl]
מחאת הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, והיא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי רחב בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.

[/rtl]
[rtl]

תוכן עניינים

  [הסתרה[/rtl]


[rtl]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבינת קוטג' היא מצרך פופולרי בישראל. חברת "תנובה" שולטת ביותר מ-70% משוק הגבינות מסוג זה בישראל, וחברות שטראוס גרופ וטרה בשאר השוק. באוגוסט 2006 החליטה ועדת המחירים במשרד האוצר בראשות שר האוצר אברהם הירשזון על הסרת הפיקוח הממשלתי על מחירה של גבינת הקוטג', שעמד על 4.82 ש"ח, לטענתו על מנת לעודד את התחרות בשוק זה.‏[1] בניגוד למצופה, תוך שלוש שנים עלה מחירה של הגבינה בכ־48% עד למחיר של כשבעה שקלים.

המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 פתח איציק אלרוב קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג', כצעד ראשון בדרך להורדת יוקר המחיה בישראל. החרם שיועד להתחיל ב-1 ביולי 2011 זכה לפרסום בכלי התקשורת‏[2] ותוך זמן קצר הצטרפו לקבוצת המחאה בפייסבוק עשרות אלפי גולשים עד שמספרם עבר את סף 100,000. בשל ההענות המרובה, הוקדמה החרמת גבינת הקוטג' לאמצע יוני. מאוחר יותר פורסמה בקבוצה זו קריאה לרכוש את הקוטג' רק במחיר של פחות מ-5 שקלים. בהמשך פורסמו קריאות להחרים גם מוצרי חלב נוספים.‏[3]

חרם הצרכנים על תנובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שזהבית כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטית אייפקס פרטנרס ישראל, שהיא בעלת השליטה בתנובה, הודיעה שלא תוריד את המחיר, נפתחו קבוצות נוספות שקראו להחרים את כל מוצרי תנובה.‏[4] ארגוני הסטודנטים בישראל החליטו לארגן חרם צרכנים החל מיום 13 בספטמבר 2011 על כל מוצרי חברת תנובה ועל פי פרסומים באמצעי תקשורת בישראל, חלה ירידה מסוימת במכירות תנובה עוד טרם כניסתו לתוקף.‏[5] ב-2 באוקטובר 2011, הודיעה זהבית כהן על התפטרותה מתפקיד יושבת ראש הדירקטוריון של חברות תנובה ופסגות בית השקעות, ועל הורדת מחירים קבועה של כ-15%.‏[6]

בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המחאה הציבורית יזמה האופוזיציה דיון בכנסת.‏[7] שר האוצריובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו כי יחלו בבחינת האפשרות לייבא מוצרי חלב מחו"ל, במטרה לעודד תחרות בשוק החלב הישראלי. בנוסף הודיע שר האוצר כי מוצרי החלב שמחירם בפיקוח המדינה לא יוצאו ממנו לעת עתה. מבקר המדינהמיכה לינדנשטראוס הודיע גם הוא כי יבדוק את העלייה במחירי מוצרי החלב.‏[8] שר התמ"ת הודיע שירחיב את בדיקת הריכוזיות בשוק החלב לשוק המזון כולו.‏[9] יו"ר הכנסתראובן ריבלין תקף את חברת "תנובה" באומרו כי "קונים כחול-לבן, אבל הכסף לחו"ל".‏[10]
שר האוצר, יובל שטייניץ, דחה הצעה לעסקת חבילה עם יצרני החלב במטרה להוריד את המחירים, וטען כי על הממשלה לטפל בכל משק החלב.‏[11]
במסגרת ההתייחסות הכוללת למשק החלב הוגשו לממשלה המלצותיה של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, ולפיהן עליית המרווח הקמעונאי של רשתות השיווק היא הגורם העיקרי לעליית המחירים, אחריו תרם לכך המרווח של המחלבות הגדולות, ולמחיר החלב שנמכר על ידי הרפתנים התרומה הקטנה ביותר לעליית המחירים.‏[12] כצעד ראשון בעקבות המלצות אלה חתם שר האוצר על צו להפחתת המכס על יבוא גבינות קשות.‏[13] הרפתנים, שראו עצמם נפגעים מהמלצות הוועדה, פתחו בצעדי מחאה.‏[14]

תגובת החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות השיווק דיווחו כי נרשמה ירידה דרמטית במכירות הקוטג' בעקבות המחאה ולכן הודיעו מספר רשתות שיווק על הוזלות ומבצעים במחירי גבינת הקוטג' וגבינה לבנה.‏[15]
לאחר ימים רבים של שתיקה מצד בעלי חברות החלב, שברה את השתיקה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ: "טעינו. יוקר המזון הוא מכה" וכי "ההבדל בין היי-טק למוצרי צריכה זה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה לאנשים".‏[16] למחרת, יו"ר חברת תנובה, זהבית כהן, הודיעה שתנובה לא תעלה את מחיר הקוטג' עד סוף השנה, אך גם לא תוריד את המחיר.‏[17] למרות זאת, 5 ימים לאחר הצהרתה נכנעה תנובה לחרם והודיעה על הוזלת מחירי הקוטג' בכ-12.5% למחיר לצרכן של 5.90 ש"ח. עם זאת יוזמי המחאה טענו כי המחיר עדיין גבוה מדי וכי החרם ימשך עד שמחיר גביע קוטג' ירד ל-5 שקלים. זמן קצר לאחר מכן, הודיעו כל חברות החלב על הוזלת הקוטג'.‏[18] גם רשת מגה קמעונאות הודיעה כי תוזיל ב-10% את מוצרי היסוד וכן שופרסל הודיעה על הוזלת הקוטג' ל-5.9 שקלים.‏[19]
לנוכח מחאת הקוטג' הודיעו גם חברות נוספות שאינן מתחום מוצרי החלב - זוגלובק ואסם - כי ישעו את עליית המחירים שתכננו למוצריהן.‏[20]
לאחר שנסתיימו מבצעי חג ראש השנה של החברות, הודיעה תנובה על הורדות מחיר של כ-15% ומיד באותו היום הודיעו גם שטראוס וטרה על הורדות מחירים דומות אך מעשית עלו מחירי מוצרי החלב של כל החברות בהשוואה למחיריהם ערב החג.‏


https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C


רמת החיים בישראל[/rtl]

https://www.satworld.org

חזרה למעלה  הודעה [עמוד 1 מתוך 1]

Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה