1. המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב בהשגה .
בכתב הערעור נאמר כי במהלך שנת 2002 הגיש המערער תביעה בגין אי תשלום שכר טרחה כנגד שבעה נתבעים.
באוגוסט 2008 ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה.
על פסק הדין הוגש ערעור אשר נדחה אף הוא וזאת בנובמבר 2009.
המערער ציין כי משך שיק בגינו הוצאה קבלה על פקדון.
השיק על סך של 69,300 ש"ח נמשך על ידי המערער לפקודת עו"ד ליאור להב.
המערער טען כי פנה מספר פעמים לקבלת חשבוניות בגין אותו שיק שנמשך.
לדבריו, חזר והוציא עו"ד להב, לאחר פסק הדין בערעור, פעם נוספת את הקבלה וכן חשבוניות בגין ההוצאות שנפסקו לו בערעור כנגד המערער.
בספטמבר 2008, כאשר שולמו על ידי המערער ההוצאות שנפסקו בפסק הדין, ובהעדר הכנסות באותו חודש הוגש על ידי המערער דוח עם דרישה להחזר תשלום עודף בסך 9,610 ₪, כפי שעולה מנספח ד'.
המערער ציין כי 9,300 ₪ הם בגין ההוצאות על פי פסק הדין ו- 310 ₪ נוספות בגין הוצאות אחרות.
המשיב סירב לקבל את הדוח ונמנע להשיב את עודף התשלום.
במסגרת בירורים ולאחר פניות רבות נערכה במרץ 2009 ביקורת של המשיב במשרדו של המערער. נציגי המשיב קיבלו כל מסמך שביקשו לרבות קבצים מהנהלת החשבונות לשנים 2007-2009.
במהלך הביקורת הסתבר למערער כי בידי המשיב חשבוניות של עו"ד להב שהוצאו נגד הפקדון המצטרפות יחד לסך של 60,000 ₪ פלוס מע"מ בסך 9300 ₪.
עו"ד להב לא הוציא את החשבוניות על שם המערער כפי שעשה בגין ההוצאות בתביעה, אלא על שם חלק מהנתבעים בתביעה אותם כינה במסגרת הערעור "הנהנים". את החשבוניות שהוציא עו"ד להב לטובת הנהנים כינה "חשבוניות להב".
בקשתו של המערער לקבל עותק מחשבוניות להב שבידי המשיב, נענתה על ידי המשיב בשלילה, שכן אין הוא נוהג למסור מסמכים של צדדי ג', גם אם אלו הוצאו כנגד פקדון מכספי המערער.
בית המשפט התבקש במסגרת הערעור להורות למשיב למסור עותק מחשבוניות להב לתיק בית המשפט, כדי שבפני בית המשפט תהיה תמונה מלאה.