וכן אחרי חנויות ויבואנים שמוכרים ממירים שיתופים וממירים עם קודי
החוקרים הפרטיים של צארלטון מזימנים את הטכנאים אלהם לבית בבקשה שיתקינו להם את הממיר בבית עם שיתוף או ממיר ריק
לאחר שאלה מגיעים הם מבקשים מהם שיגדירו אותו ויכניסו שיתוף או לא והכול מצולם במצלמות נסתרות
לכן לא כדאי למכור ממירים שיתופים או כרטיסים לחבילות לווין או שיתופים או אפילו ממיר שיתופי ריק
לא כדאי למכור ממירים שיש בהם קודי או שאפשר להתקין עלהם קודי או תוכנות אחרות
צארלטון וארגון זירה החלו לתבוע מאות טכנאים ויבואנים רבים
כל תביעה מינימלית זה 100000 ש"ח נגד טכנאים
יש כאלה שקבלו תביעות גם ב 2.5 מיליון ש"ח
חברות IPTV קבלו תביעות שמתחילות ב 2.5 מיליון ש"ח ועד ל 6 מיליון ש"ח מצארלטון
אנטל קבלה תביעה על סך 2.5 מיליון ש"ח
קרטינה קבלה תביעה על סך 6 מיליון ש"ח
חברות רבות קבלו תביעות על סך חצי מיליון ועד ל 6 מיליון ש"ח .
על מה שהבנו התביעות יוגשו כנגד כל הטכנאים בלי יוצא מהכלל .
בנוסף צארלטון מגישה תביעות נגד כל חברות IPTV רוסיות וצרפתיות
חברה זירה שהקים מוטי זירה ועו"ד אחר מטפל בנושא כעת כבר תבעו יבואן של ממירים עם קודי וגם הצליח לסגור עשרות אתרים בעבר .
זירה הגיעה לפשרה עם יבואן ממירים של קודי שמכר ממירים ביחד עם אשתו ממירים עם הרחבות
בסופו של דבר הם התפשרו על 50000 ש"ח שהם לא שלמו וישלמו רק כקנס
בסך הכול זירה נסתה להפחיד אותם מכיוון שארגון זירה לא יכול לעשות הרבה בנושא
בגלל שצארלטון הפסידה בבית משפט העליון לטלראן בדיוק בנושא הזה
זירה נהנתה מהפחד של הזוג שלא ידע על הפסק דין והם אולצו להפסיק את הפעילות
בתכלס מבחינה משפטית זירה לא יכולה להוכיח שום דבר
אין לה יכולת משפטית להוכיח זאת כי החוק בישראל אומר שהרחבות של קודי הם חוקריות
זה אומר שאין חוק כרגע בישראל שאומר שהרחבות זה לא חוקי
גפ פסק הדין במחוזי אינו פסק דין בעליון ולכן אין לו כל משמעות
רק פסק דין בעליון תקף במקרה הזה
כלומר זירה לא הצליח להשיג כל השג
זה עבודה בעניים
למה זירה הגיע לפשרה כי הוא יודע שאם יגיע לעליון הוא יפסיד ויתקבל פסק דין תקדימי שיסגור כל אפשרות לזירה שהיא חברה פרטית לפעול בתחום
זירה היא חברה פרטית שמטרתה להעשיר את העורכי דין שפועלים בשמה לכאורה
על פי הפרסומים היא מקבלת מיליוני מתקציבי ערוץ 1 2 10 יס והוט
יס והוט הם מונופולים וגם גם ערוץ 2
יש להם אינטרס ברור שלא לפתוח את השוק לתחרות והם פועלים כקרטל
למעשה הממונה על ההגבלים המסחרים קבע שזירה הוא הגבל לא חוקי ולעיו להסגר
אבל לא סגרו אותו עד כה
הפעילות שלו בישראל איננה חוקית ולא ברור למה הוא לא נסגר עד כה
אין כל השג לזירה כי זירה פעל נגד ילדים צעירים נגד אנשים חלשים
נגד כאלה שאין להם יכולת כלכלית או יכולת לקחת עורכי דין
הם ידעו שהיכולת שלהם מוגבלת
אם היו פועלים נגד קבוצת גטר או טלראן או המחאה החברתית לישראל הם יודעים שהם היו מפסידים
לן הם מעדיפים לפעול נגד אנשים קטנים ולגנוב פה ושם איזה פסדק דין ולפרסם הינה אנחנו פועלים בתכלס אין להם כל השגים מלבד להפחיד אנשים קטנים
בכל הפסיקות של זירה בית המשפט קיבל החלטות לא נכונות
רובם היו במעמד צד אחד
אין לזירה כל השג ואין במה להתפאר גם ככה כל הפעילות של זירה תפסק בקרוב ויתחילו לתבוע אותם בצורה מקיפה כמו גם את צארלטון
היבואנים לקחו כמה משרדי עורכי דין גדולים והם הולכים לתבוע עכשיו את זירה צארלטון יס והוט ולפעול גם מול המהמונה על ההגבלים המסחרים
מתכוננים תביעות במאות מיליוני ש"ח נגד ארגוני זכויות יוצרים ותביעות יצוגיות רבות נגד צארלטון במאות מיליוני ש"ח
לעורכי דין יהיה הרבה עבודה בקרוב
מה שמעניין שהמחאה החבתרית לישראל שאמורה לפעיל מחאה נגד כל ארגוני זכויות יוצרים מחפשת את הדרך להגיע אתם להסכמות
כלומר להפסקת כל הפעילות המשפטית והרדיפה בישראל כנגד כל המעורבים
היא הזהירה שאם זה לא יפסק היא תפעל נגדם מול כנסת ישראל מול ממשלת ישראל וכן בבית המשפט וכן תפעילה מחאה והפגנות ענקיות בכל הארץ
כהבינו את כוחה של המחאה החברתית כל הארגוני זכויות יוצרים ירדו למחתרת בהם גם אקום אשכולות הפדרציה IFPI צארלטון וגם יס והוט
הם התחילו לשמור על פרופיל נמוך 2 חברות הפסיקו להגיש תיבעות משפטיות בנושא
וגם צארלטון וזירה הבינו את המסר
למזלה של אקו"ם המחאה החברתית לא פעלה נגדה וכך גם לא נגד זירה
כולם מהלכים על חבל דק איש לא רוצה לעורר את המחאה החבתרית מתרדתמה
המחאה החבתרית שכרה מאות עורכי דין בכדי לשנות ולבטל חוקים של זכויות יוצרים ,זכויות הקרנה פומביות
ובכדי לפרק את כל המונופולים בישראל
המחאה החברתית מעניקה סיוע משפטי בחינם לכל מי שהארגונים תבעו אותו והוא לא יכול לקבל הגנה משפטית נאורה
המחאה החבתרית שכרה מעל 400 עורכי דין בישראל לבדה
בחול היא פועלת נגד האולפנים הגדולים
היא הגיעה להסכם עם אפל וגוגל נגד הרשויות בארה"ב וכיום הם פועלים ביחד בכדי למנוע פגיעה בפרטיות של הגולשים ובאנונימיות שלהם.
המחאה החברתית לישראל הינו ארגון המחאה הגדול ביותר בישראל עם 3000 קבוצות וארגוני מחאה שונים ומעל למיליון לוחמי צדק ישראלים חברים בארגון .
המחאה החברתית לישראל הגיעה לתודעת האזרחים רק בשנת 2011 למרות שהיא קיימת מאז 2001
ביהמ"ש המחוזי בחיפה: קודי חוקי, תוכנות ההרחבה לא
ארגון זכויות היוצרים הישראלי הגיע להסכם פשרה עם בית עסק שהפיץ כ-1,200 ממירים שעליהם הותקנה פלטפורמת קודי. זו הפעם הראשונה שהארגון יוצא נגד מפיצי החומרה ולא נגד אתרי התוכן עצמם
השניים מכרו לאורך החודשים האחרונים כ-1,200 ממירים מבית חברת Autxtek, בשווי כולל של 700 אלף שקלים, עליהם הותקנו הרחבות פיראטיות כגון XBMC ISRAEL, גוזלן, סדרות ו-MOVIEX.
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3682195,00.html
זיר"ה יוצאת כנגד מפיצי חומרה שלכאורה עודדו הורדת תכנים לא חוקיים.
על הכוונת שלהם כל היבואנים הגדולים של ממירים קודי ואחרים .
גם כאשר ממיר ריק נמכר זה נחשב עבורם לעידוד להפרת זכויות יוצרים .
הם יכולים לתבוע עכשיו את קבוצת גטר היבואנים של ממירים MAG
קבוצת גטר עוסקת רק במכירה למפיצים במכירה של מאות ממירים בכל הזמנה
כמות המינימום להזמנה עומד על 500 ממירים
היא לא עוסקת במכירה לאנשיפ פרטיים או במתן שירות לאנשים פרטיים
כמו כן היא מוכרת ממירים IPTV רקים ללא תוכנה .
גם חברת טלראן עוסקת ביבוא ממירים ובמכריה למפיצים גדולים בלבד
הבחרות האלה הפסיקו למכור לטכנאים והם מתעסקים רק עם מפיצים גדולים כיום
החברות מוכרים ממירים רקים לחלוטין
כיום יש לפחות 50 חברות במגזר הערבי בבעלות ערבים שמיבאים ממירים שאפשר להתקין עלהם קודי או ממירים שיתופים .
חברות אחרות במגזר הרוסי גם עוסקים ביבוא של ממירים כאלה
אבל בממירים השיתופים אין תכנים בעברית כלל ולכן זירה בשלב הזה לא מעניין אותה ממירים שיתופים
כל מי שעסק בשיתופים גם במגזר הערבי כולם הפסיקו להתעק עם זה
הם מצאו נחמה ב BEIN SPORT במקום הערוצים המעפנים של צארלטון
BEIN SPORT מציעה עשרות ערוצים ב IPTV על בסיס חוקי ממדינה זרה
והישראלים מהרו לעשות מנוייים באתר שלה בסכומים מצחיקים
וככה למעשה באין ספורט עקפה את צארלטון
כי לבאין ספורט יש זכויות לכל המזרח התיכון וכמעט לכלה עולם
השידורים שלה הם ב HD ברמה גבוהה
והרבה ישראלים העדיפו לקנות גם ממירים של BEIN SPORT שעולים יותר זול מהמנוי של צארלטון
הם החלו ליבא מירדן מצרים והרשות את הממירים באופן עצמאי
והם נהנים משפע של ערוצים בשפה אנגלית וערבית
קודי יוצאת למלחמה אבודה בפיראטים
צוות הפיתוח של התוכנה הפופולרית לצפייה בתכנים הודיע כי יפעל נגד משתמשים שיציעו גישה לתוכן פיראטי. אבל כשהטלוויזיה והסטרימינג לא מציעים אלטרנטיבה, אין לו סיכוי
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3681162,00.html
אין אוסקר לסטרימינג
דריסת רגלן של נטפליקס, אמזון ויוטיוב בתעשיית הקולנוע מדאיגה את חברות ההפצה המסורתיות. אירועי פסטיבל סאנדנס האחרון יכולים להרגיע אותן, בינתיים
http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3680979,00.html
המחאה החברתית לישראל
המחאה החברתית בישראל 2011
[rtl]המחאה החברתית בישראל 2011 (מכונה גם מחאת הדיור, ומחאת האוהלים) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה החלה עם פעולת מחאה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל, לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב[1] המחאה התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי. המחאה החלה בקבוצת מחאה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק, שהובילה להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. בהמשך קמו אוהלים בערים נוספות והתרחבו לכדי "ערי אוהלים" שכללו מאות אוהלים בו זמנית.
בעקבות המחאה והפגנות הענק, הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואשרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים[2]. בנוסף, הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. בהמשך, קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה.[/rtl]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברקע למחאות עומדת העלייה הדרגתית במחירי הדיור בישראל שהחלה משנת 2007 ועליית מחירים כללית בישראל. בין השנים 1996–2007, מחירי הדירות ירדו ב-44.4% ביחס לשכר הממוצע במשק. אולם מאז התחלפה המגמה ומחירי הדירות עלו באופן חד - מ-2007 ועד 2011 עלו מחירי הדירות ב-38.5% ביחס לשכר הממוצע במשק והגיעו ליחס הגבוה ביותר שנרשם מאז 1998. העלייה החדה במחירי הדיור הורגשה במיוחד באזור גוש דן ובערים הגדולות. העלייה במחירים נבעה מסיבות שונות, ובהן ריבית נמוכה, מחסור מצטבר של כ-65,000 יחידות דיור[3] והחלטת משרד האוצר בשנת 2007 להגביל את הבנייה במרכז כדי לגרום לעליית מחירים ובכך לאלץ רוכשים רבים לעבור לפריפריה[4]. בנוסף, עליית מחירי המזון הייתה הסיבה למחאת הקוטג' שהחלה ביוני אותה שנה וגררה חרם צרכנים. תהליך נוסף היו הקיצוצים בתקציבים האזרחיים והחברתיים של הממשלה שהתבצעו מאז 2003 והחלישו את מדינת הרווחה. כמו כן בשנים שלפני המחאה המשיכה מגמת הגידול באי-השוויון, שגרמה לכך שהצמיחה לא חילחלה לשכר של רוב האזרחים, בזמן שחלק גדול מעלויות המחיה המשיכו להתיקר.
על פי משרד השיכון, בשנת 2011 נדרשו בישראל כ-138 משכורות חודשיות ממוצעות לרכישת דירה, נתון גבוה ביחס למרבית מדינות העולם. לדוגמה בצרפתנדרשות 90 משכורות, בארצות הברית - 60, בשווייץ - 42 ובשוודיה - 30[5]. עם זאת, הדירות בישראל גדולות יותר באופן משמעותי - השטח ממוצע לדירה חדשה בישראל עומד על 180 מ"ר. לשם השוואה, בדנמרק השטח הממוצע לדירה חדשה - 137 מ"ר, בצרפת - 113 מ"ר, בספרד - 97 מ"ר, באירלנד - 88 מ"ר ובבריטניה - 76 מ"ר[6].
אף שהממשלה ניסתה למתן את העלייה במחירי הדיור, מאמציה לא נשאו פרי בקצב משביע רצון לדעת המפגינים. הצעת הממשלה מ-7 במרץ 2011 הציגה תוכנית להקמתן של ועדות לדיור לאומי, לשם הקמה מהירה של דירות מגורים, לא מנעה את המחאה שהתעוררה כמה חודשים לאחר מכן[7].
לתפוצת המחאות תרם גם השימוש ברשתות חברתיות מקוונות שבהן נפוצו הידיעות אודות ההפגנות. השימוש הנרחב הראשון ברשתות חברתיות לצרכים אלה בוצע בסדרת הפגנות רחבות היקף במדינות ערביות במזרח התיכון. יש הרואים בשימוש שעשו הצעירים במדינות ערב בכלי טכנולוגי זה, השראה לציבור הצעיר בישראל[8]
המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת המאהלים וארגון המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאהל הראשון הוקם ב-14 ביולי 2011 בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, סמוך לכיכר הבימה, בעקבות "אירוע" (event) שיצרו דפני ליף, סתיו שפיר וחברים נוספים כשבוע קודם לכן ברשת החברתית פייסבוק, שבו הם מזמינים אנשים להצטרף אליה למאהל מחאה, אשר לימים הפך למרכז המחאה[9]. עם הזמן, הצטרפו למחאה זו ארגונים חברתיים שונים ואנשים פרטיים שהרחיבו את הדרישות לצדדים נוספים בפן החברתי-כלכלי[10]. מרבית המוחים, לפי סקר של קלמן גייר, היו ממצביעי מפלגות קדימה והעבודה שכ-300 אלף ממצביעיהן השתתפו בהפגנות, לעומת מפלגת הליכוד שרק כ-65 אלף ממצביעיה השתתפו בהפגנות[11].
במהרה הוקמו מאהלים נוספים בתל אביב ובערים רבות נוספות. בניגוד למאהל ברוטשילד ובצפון תל אביב, שהתאפיינו באוכלוסייה ממעמד הסוציו-אקונומי הבינוני, חלק מהמאהלים החדשים כללו ציבורים נוספים, חלקם ממעמד חלש כגון מחוסרי דיור. עם הזמן גדלה המחאה וגם גורמי ותנועות ימין הצטרפו למחאה. לצד מחאה זו, שכוונה בעיקר לנושא הדיור, השתלבו מחאות נוספות בנושאים אחרים הקשורים ליוקר המחיה כגון "מחאת האימהות" (או "צעדת העגלות").
למחאה לא הייתה הנהגה רשמית, אך היו כמה פעילים בולטים, בהם דפני ליף, סתיו שפיר, איציק שמולי ואחרים. עם הזמן, התגבשה אופוזיציה כלל ארצית, נציגי מאהלים מסוימים טענו כי המטה של דפני וסתיו ריכוזי ואינו פועל בשקיפות ושיתוף. בנוסף הייתה אופזיציה אשר טענה כי המחאה פוליטית, לעומתית ובלתי יעילה[12].
למחאה הצטרפו תנועות וארגונים רבים. פעילים אקטיביסטים פרסמו את קריאתה של דפני ליף באתר האינטרנט שלהם[13]. ויזמו הקמת אתר אינטרנט שילווה את המחאה[14]
גופים ציבוריים דוגמת הקרן החדשה לישראל העניקה ליווי וסיוע פיננסי למוחים[15]. ארגוני שמאל כמו השומר הצעיר, דרור ישראל והשמאל הלאומי הצטרפו גם הם. ארגוני ימין השתתפו באופן חלקי ומהוסס יותר בהפגנות, בין היתר כי מרביתם תמכו בממשלה. עם זאת, גופים פוליטיים גדולים לא לקחו חלק פעיל במחאה. כמו כן, התגלעו בקיעים בין המשתתפים כשתנועות המזוהות עם הימין, כמו "אם תרצו", שתמכה תחילה במאבק, הודיעו על פרישתן ממנו בשל מעורבות הקרן החדשה והשמאל הלאומי[16]. כמו כן נוצרו חיכוכים בין מובילי המחאה סביבי עניינים שונים[17].
לצד התמיכה במחאה, אישי ציבור וארגונים שונים החלו להעלות בהדרגה דברי ביקורת על המחאה. עיקר הביקורת שהועלתה מתמקדת בטענות לפיהן ארגון המחאה לא היה ספונטני, אלא מתוזמן ומתוכנן על ידי תנועות שמאל במטרה ליצור דעת קהל שתקרא להפלת הממשלה[18]. כעבור כשנה וחצי, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, אמרו דב חנין ופעילים נוספים בחד"ש כי הם שעמדו מאחורי המחאה[19].
הפגנות הענק[עריכת קוד מקור | עריכה]
המארגנים לא הסתפקו בהקמת המאהלים, אלא יזמו הפגנות ענק אחדות. יתרה מכך, גופים מאורגנים גדולים כמו ההסתדרות בראשותו של עופר עיני, תנועת דרור-ישראל והתאחדות הסטודנטים בראשותו של איציק שמולי הצטרפו למחאה. במקביל, חלק ניכר מהמימון להפגנות הגיע מגיוס תרומות ברשת[20]. כתוצאה מכך, התפתח מאוד הבסיס הלוגיסטי של ההפגנות. כמו כן, הצטרפו למחאה פעילים חברתיים מוכרים ואישי ציבור. חלק ניכר מן ההפגנות כללו הופעות של זמרים ואמנים רבים.
ב-23 ביולי 2011, עשרות אלפי מפגינים השתתפו בהפגנת מחאה שנערכה במרכז תל אביב. בשבועות הבאים התקיימו הפגנות גדולות נוספות בערים רבות. כך למשל ב-30 ביולי, התקיימו במקביל כ-10 הפגנות בערים שונות בישראל בהן השתתפו להערכת המשטרה 85 אלף[21]
ב-26 ביולי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכניות דיור חדשות שנועדו להתמודד עם מצוקת הדיור ולהקל על מצבם הכלכלי של הסטודנטים, רוב ראשי תנועת המחאה דחו את התוכנית משום שהיא לא ענתה על דרישותיהם, וקבעו כי ההפגנות יימשכו[22].
ב-6 באוגוסט, התקיימה הפגנת ענק בתל אביב ועוד מספר הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, בהן השתתפו, להערכת משטרת ישראל, 150 אלף איש בתל אביב, עוד 30 אלף בירושלים ועוד אלפים במוקדים נוספים[23].
המחאה לא שקטה אחרי גל ההפגנות הגדולות וב-13 באוגוסט נערכו הפגנות בכמה מוקדים ברחבי הארץ, ובעיקר באזורי הפריפריה בצפון ובדרום. על פי נתוני התקשורת כ-70 אלף איש הפגינו בכל הארץ[24].
ב-3 בספטמבר, התקיימה סדרת הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ שכונתה על ידי המארגנים "צעדת המיליון", בהן השתתפו כ-400,000 איש. בצעדה בתל אביב, שהתקיימה בין שדרות רוטשילד לכיכר המדינה, שם נערכה גם העצרת הראשית, השתתפו כ-300 אלף איש. בהפגנות שונות בשאר הארץ השתתפו כ-100 אלף איש נוספים[25]. אירועים אלו היו לשיא המחאה, הן בארגון והן בכמות המשתתפים. לאחר מכן דעכו ההפגנות, אם כי הפגנות קטנות יותר נמשכו עוד זמן מה.
כמה מן ההפגנות ואירועי המחאה גלשו לעימותים אלימים עם כוחות המשטרה, חסימות כבישים והפרות סדר שבהם נעצרו עשרות רבות של מפגינים[26].
הסיסמאות הבולטות שנקראו בהפגנות היו "העם דורש צדק חברתי" ו"רוצים צדק, לא רוצים צדקה!", אך היו גם סיסמאות נוספות כמו "מדינת רווחה!" ואפילו "עבודה מאורגנת-מדינה מתוקנת".
פירוק המאהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפגנות ה-3 בספטמבר בהן השתתפו כ-400,000 איש, החליטו חלק ממנהיגי המחאה שהאוהלים מיצו את עצמם ויש לנתב את המחאה לאפיקים שונים. כעבור ימים אחדים פונו מרבית האוהלים, חלקם מרצון וחלקם ביוזמת העיריות[27].
תגובות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל הגיבה עוד בתחילת המחאה ופירטה את עשייתה בתחום החברתי-כלכלי. כשהמחאה לא שככה הציגה הממשלה ב-26 ביולי תוכנית מסודרת לטיפול בסוגיות שהעלו המפגינים. בד בבד עם הצגת התוכניות הללו, עברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, וועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר, לפטור ממס שבח מקרקעין מכירת דירות שתתבצע עד יולי 2013, כתמריץ להגדלת היצע הדירות[28]. ב-3 באוגוסט אישרה הכנסת את חוק הווד"לים.
גם האמצעים האלה לא הרגיעו את המוחים וב-8 באוגוסט מינה בנימין נתניהו ועדה בראשותו של מנואל טרכטנברג לגיבוש המלצות לטיפול בבעיות. ועדת טרכטנברג התכנסה והגישה את המלצותיה ב-26 בספטמבר לראש הממשלה. חלק מההמלצות התקבלו על ידו.
המוחים לא היו מרוצים מהרכב הוועדה הממשלתית ולא מן התוכניות השונות שהעלתה הממשלה והם גיבשו צוות מומחים אלטרנטיבי שכלל כלכלנים ואישי ציבור, בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה (צוות ספיבק-יונה)[29]. הצוות האלטרנטיבי בחר שלא לשתף פעולה עם ועדת טרכטנברג, כי לא היה מרוצה מהמנדט של הוועדה. יתרה מכך, במסיבת עיתונאים גדולה שהתקיימה בבית סוקולוב בתל אביב ב-24 באוגוסט קראו ראשי המוחים להתפטרות ועדת טרכטנברג, קריאה שלא זכתה למענה. המוחים נחלקו בינם לבין עצמם, חלק מהם הטיחו ביקורת בצוות האלטרנטיבי על סירובו לשתף פעולה עם ועדת טרכטנברג.
חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג יושמו על ידי הממשלה, ובראשן ההצעה ליישם את חוק חינוך חינם גם לילדי גנים, לפתוח ליבוא מוצרי מזון ולהוריד מכסים על מוצרים נוספים, ולעצור את הורדת המסים הישירים. חלק אחר לא יושמו מעולם.
עו"ד ברק כהן אימת הבנקים הבנקאים ומשטרת ישראל
בקרוב כל ארגוני זכויות יורצים על עורכי הדין שלהם כולל צארלטון יס והוט יכירו היטב מי זה עור"ד ברק כהן
נערך לאחרונה על-ידי trex בתאריך Wed Mar 09, 2016 9:27 am, סך-הכל נערך 2 פעמים