קלט מס הוא מדינה שרמת המסים בה נמוכה או אפסית, וכך הסטת הכנסה אל מדינה זו ממדינה שרמת מסיה גבוהה עשויה להביא לחסכון ניכר במס. זהו תכנון מס לגיטימי, אם כי מחוקק המסים ורשויות המסים מנסים לצמצם את השימוש בו. מדינות המשמשות כמקלטי מס הן בדרך כלל מדינות קטנות יחסית, וחסרות תשתית כלכלית איתנה. מטרתן של מדינות אלו בגביית מס נמוך היא למשוך הון זר כדי ליצור פעילות בנקאית ענפה, וגם לספק תעסוקה לשירותים שונים להם נזקק איש העסקים החוסה במקלט המס.
בין היתר יקבעו חוקיהן של מדינות אלו כי התאגיד במקלט המס ישלם אגרת רשם החברות שנתית, שכר שנתי לדירקטורים, שכר למזכיר החברה. כן עשויים להידרש כתובת רשומה במקלט המס, הגשת דוחות כספיים, וכיוצא בזה. כן ייהנו המדינות מפיתוח התקשורת בהן בשל הצורך בספקי אינטרנט לעסקים של e-commerce, מפיתוח הבנקאות, שירותי סליקה, חברות נאמנות וכו'.
מקלטי המס מתחרים ביניהם, אך גם שונים זה מזה בשינויים ניכרים, ואף אופן ההתאגדות ומשמעותה לובשים ופושטים צורה. מקלטי המס יברכו על הקמת חברות סחר בינלאומי אך לא כל מדינה תתיר הקמת קזינו בתחומה.
מנגד, ארגונים בינלאומיים כגון ה-OECD עוסקים בניסיונות לחסום את הפרצות, אך מטעמים שונים שאינם נוגעים בדרך כלל להשתמטות ממס, אלא לשם מניעת מימון פעילות בלתי חוקית והלבנת הון הנובעים מפעילות בלתי חוקית.
אנשי עסקים שפעילותם העסקית חובקת עולם ומשיקה במספר ארצות מחויבים בזהירות מפני מלכודות מס לא צפויות. תכנון נכון של הפעילות הבינלאומית של חברות אלו עשוי להביא לחסכון ניכר במס.
רקע והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקלטי המס המוכרים כיום הם חידוש של המאה העשרים. בתחילה הם שימשו משפחות עשירות וכנופיות פשע ומאוחר יותר נוצלו גם על ידי תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, מקלטי מס היו קיימים במובנים מסוימים גם בעת העתיקה. ביוון העתיקה ידוע על נוהג של הסוחרים לאכסן סחורה באיים הסמוכים ליוון על מנת להימנע ממיסוי בשיעור של 2% על סחורה מיובאת. נציין גם את הוותיקן המשמש כמקלט מס לאפיפיור ולאנשיו.
השימוש המודרני במקלטי מס, כפי שהוא מוכר כיום, קיבל דחיפה משמעותית בשנות ה-70 עת החלו מדינות ה-OECD להטיל מגבלות על שוקי ההון המקומיים, בצורה של רגולציה ופיקוח מוגברים. תופעות אלו, יחד עם שיעורי המיסוי הגבוהים במדינות אלו, הובילו לפריחתם של המרכזים הפיננסים בעולם ובעיקר במקלטי המס הקלאסיים. באירופה, המובילה בעניין זה בתחילת שנות ה-70 הייתה לוקסמבורג, אשר הצליחה למשוך אליה כספים של תושבי גרמניה, צרפת ובלגיה. מאוחר יותר הצטרפו האי מאן, בחריין ואיי קיימן. בשלב זה, החלו להתפתח במקלטי המס ענפי הבנקאות והשירותים הפיננסיים המהווים כיום חלק מהותי מהבנקאות הגלובלית.
מדינות ריבוניות אשר רצו להצטרף למגרש המשחקים החדש נאלצו, מטעמים תקציביים, ליצור מנגנונים מיוחדים אשר יהיו אטרקטיביים לפעילויות מסוימות ולאנשים מסוימים. אותן מדינות לא יכלו להתחרות במקלטי המס הקלאסיים ולהציע שיעורי מס נמוכים, ועל כן פותחו מנגנונים המאפשרים תשלום מס נמוך או פטור ממס, לדוגמה, למשקיעים זרים בלבד. ברור שבסיטואציה זאת, התושבים המקומיים "נאלצו" להעביר את הונם למקלטי המס.
מאפיינים של מקלטי המס[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות התקשורת בשנים האחרונות, ובעיקר הסחר הממוחשב (e-commerce), הביאה עימה דור חדש של יחידים וחברות הנכונים להעביר את מרכזי פעילותם ממקום למקום בחיפוש אחר אקלים מס נוח לפעילותם העסקית ולהשקעותיהם.
קיומם של מקלטי מס אינו נובע רק מהגידול בשיעורי המס ברחבי העולם אלא מהווה גם מפלט מפני התערבות המדינה ברכוש הפרט.
על מקלט מס לקיים שלושה תנאי יסוד:
שיעור מס נמוך, או פטור ממס על סוג חשוב אחד לפחות של הכנסה.
יציבות מדינית.
נגישות, מבחינת המרחק הפיזי (תנאי שבימינו איבד מעט מחשיבותו) וטיב היחסים עם מדינת מקלט המס. גם נגישות משפטית חשובה, שכן לא בכל מקלט מס יוכלו אזרחי מדינה מסוימת להקים חברה או עסק נוח לתפעול.
תנאים חשובים אחרים משתנים בהתאם לצרכיו של פליט המס: אמנות למניעת כפל מס, שוק חופשי במט"ח, זמינות כוח עבודה מתאים, יוקר מחיה, איסור המדינה שהיא מקלט המס להקים שרתי הימורים בתחומן, אקלים וכיוצא בזה תנאים אשר ישקלו על ידי אנשי העסקים לפי צורכיהם השונים.
מלחמת המדינות במקלטי המס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינות המתועשות במערב הקימו ארגונים שונים לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן, כגון ה-OECD ה-FATF, אשר מטרתם, בין היתר, למנוע "כיבוס" כסף "מלוכלך" שמקורו במסחר בלתי חוקי ובסוגים שונים של פשע מאורגן, אך מעל לכל מטרתם לחסום העברות כספים שנועדו לטרור בינלאומי (ראו בעניין זה מדריך בעברית של הרשות לאיסור הלבנת הון וחוזר בנק ישראל בעניין הלבנת הון).
מניעת השתמטות ממס או תכנון מס לגיטימי מהווה מטרה משנית לארגונים אלו, אך המלחמה בהון השחור הקשור לפעילות בלתי חוקית פוגעת גם בפליטי המס. בין היתר פיתחו המדינות רשימות שחורות של מדינות מקלטי מס שעליהן מוטלות מגבלות סחר, לא ייחתמו אמנות עם מדינות אלו, בנקים לא ששים לפתוח חשבונות לתאגידים שמקום מושבם במקלט מס, חשבוניות (invoice) של חברות תושבות במקלטי מס לא יהוו הוצאה מוכרת וכיוצא בזה.
ביוון, למשל, לא יוכר חשבון ששולם לחברה תושבת מקלט מס כהוצאה מוכרת לצורכי מס.
בישראל, מחלקת מיסוי בינלאומי ברשות המסים לא תאשר לחברה ישראלית העברה בנקאית של כספים בגין שירותים שהעניקה חברה השוהה במדינה מקלט מס, אלא אם כן יוצג לה חוזה התקשרות עם אותה חברה, יגלו למחלקה מיהם בעלי המניות בחברה, ויוכח להנחת דעתם כי אותה חברה משלמת מס במדינה אחרת.
קפריסין, אשר הייתה ידועה עד לאחרונה כמקלט מס (שיעור מס חברות של פחות מ-5%), דורשת כי ידווח לבנק המרכזי מיהם בעלי המניות הנהנים בחברה שמניותיה מוחזקות בידי גוף נאמן עבורם. קפריסין, אשר נכנסה לאחרונה לאיחוד האירופי, עדיין נחשבת אטרקטיבית לעסקים מסוימים למרות שמס החברות בה עלה ל-10%.
אפילו הבנקים בשווייץ, המפורסמים בסודיותם, לא יפתחו חשבון ללקוח שאין בידו המלצה מאת עורך הדין שלו, רואה החשבון שלו או הבנקאי שלו במדינה בה הוא תושב.
בחירת מדינת מקלט המס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל המבקש להימנע מתשלום מס מהווה מקרה מיוחד, וזקוק לסוג מיוחד של מקלט.
מבנה מקלטי המס שונה ממדינה למדינה ומפליט לאחר. השימושים השונים שעושות חברות כדי לחמוק ממס הם:
חברת אחזקות (holding companies);
בנקים והשקעות חיצוניים (offshore banking and investments);
ביטוח באמצעות חברת ביטוח "שבויה" (captive insurance);
ייצור באזורים חופשיים ממס;
שיקולי שיווק לשוק הערבי.
לא אחת גוברים שיקולים של זמינות כוח אדם מקומי מתאים או ריחוק גאוגרפי על שיקולי המס. כן, חוקי עידוד השקעות שנתקבלו במדינות שונות במגמה לקדם אזורים או תחומים בלתי מפותחים, מספקים רשת של מעין מקלט מס ייחודי עבורם. ההקלות במס או תקופת פטור מיוחד ממס למשך 10-15 שנה מהוות חלק מעסקת חבילה הכוללת הון זול או מענקי השקעה, היצע של כוח עבודה זול יחסית ונגישות לשווקים קרובים.
לבעלי ספינות קיימים מקלטי מס מיוחדים, מאחר שמקום עבודת הספינות אינו בתוך המדינות שבהן רשומות הספינות (offshore).
קיימות יותר ממאה מדינות ברחבי העולם אשר מעניקות משטר של מס נמוך ביותר לתושביהן או לחברות או לאנשי עסקים זרים. רובן ככולן חרתו על דגליהן עידוד של המסחר הממוחשב (e-Commerce), אם בכלל שטחיהן ואם באזורים מיוחדים אשר הקצו לצורך כך כאזורי סחר חופשי.
עד היום, ענפים שלמים, של הימורים באינטרנט (online casino ו-casino affiliate), משחקי מזל, בנקאות מקוונת, חברות סחר בינלאומי וחברות המעניקות שירותים באמצעות האינטרנט קיבלו החלטה מושכלת והעתיקו את כתובתן אל מדינות אשר העניקו להן עידוד מס נמוך או אפסי.
ייתכן שבעתיד תהיה נדידה המונית מאזורי מס גבוה של גופים רבים נוספים העוסקים בתחומים אחרים אשר אינם נזקקים לכוח מכירה, ייצור או למערכות הפצה מקומיים. העיכוב במסחר הממוחשב (e-commerce) נובע ככל הנראה מן העובדה שהוא מהווה רק אחוז מזערי של מכירות ברוב הסקטורים, בעיקר משום שהלקוחות הפוטנציאלים נרתעים (בצדק או שלא בצדק) מלסמוך על המדיה החדשה בפעילויות שבהן מעורב כספם.
עסקים רבים חוששים עדיין ליטול את הסיכון שבשריפת גשרים על ידי ויתור על המסגרת שבה עבדו עד כה, על כוח אדם מיומן ושאר סממני העסק להם הורגלו. המעבר לאזור חופשי ממס (offshore) מטבעו אינו יכול להתבצע על בסיס ניסיון. כדי ליהנות מפטור ממס חייבת החברה להתנתק לחלוטין מקיומה הקודם.
אינדקס
