אינדקס
ילדים רבים במדינת ישראל אינם יכולים לגדול במשפחותיהם וזקוקים לבית חם ולב אוהב
אתם מוזמנים ולצאת למסע מרגש מלא בקבלה, חמלה ונתינה.
הנכם מוזמנים לערב חשיפה בנושא אומנה -
בערב נשמע על התהליך, על המשמעות ויינתן מקום לשאלות ותשובות.
במהלך הערב נצפה בסרט "אסירת תודה" המספר את סיפורה של סיון תמרי - שמואל. הסרט ילווה במפגש ושיח עם גיבורת הסרט.
הסרט מתאר את סיפור חייה של סיוון, אשר נמסרה על ידי אמה בגיל 5 למשפחת אומנה. כעבור 20 שנים, סיוון משקמת את אמה המכורה לסמים קשים וחיה עם 2 המשפחות שלה: אמה ומשפחת האומנה.
סרטם של אילן דה פריס, שחר סגל וסיון תמרי – שמואל
מפיקה – איילת הראל, גשם תקשורת
https://www.facebook.com/events/200409440315756/
מהי משפחת אומנה
משפחת אומנה מעניקה בית חם ומענה זמני לילדים בסיכון אשר הוצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים בהסכמה או בצו בית משפט. משפחת אומנה תורמת, להתפתחותם הפיזית, הרגשית והחינוכית של הילדים.
תהליך האומנה מגיע לסיומו עם הגיעו של הילד לגיל 18, או במקרים הבאים: העברתו לפתרון חוץ ביתי אחר, חזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או העברתו לאימוץ.
מחקרים מעידים על כך, שמשפחת אומנה מהווה פתרון זמני אופטימלי לילדים בסיכון, זאת לאור חיוניותו הרבה של תא משפחתי בריא להתפתחותו התקינה של הילד. שילוב ילד במשפחת אומנה מאפשר לו לשמור על חוויית הגדילה וההתפתחות בתוך משפחה בעלת מודלים הוריים תקינים, ולהמשיך בלימודיו ובקשריו החברתיים. במקביל לכך, ולצד הקניית המודל המשפחתי הרצוי, מתפקידה של משפחת האומנה לשמור על קשר מתאים עם הורי הילד, להקל עליו לגבש את זהותו ולהכין את חזרתו להוריו.
הילדים המופנים למשפחות האומנה
תינוקות, ילדים ומתבגרים עד גיל 18 המופנים למכון סאמיט על ידי מחלקות הרווחה, לעיתים בצווי בית משפט, והעונים על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים:
ילדים בסיכון הנתונים במצבי התעללות והזנחה בשל תפקוד הורי לקוי.
ילדים בעלי קשיים רגשיים לאחר משבר חריף במשפחת המוצא כגון: יתמות, גירושין, מחלות גוף ו/או נפש של הוריהם, ואשר נבצר מהוריהם לטפל בהם לתקופה זמנית.
ילדים בסיכון, בעלי נכויות ו/או פיגור, הנאלצים לעזוב את בתיהם.
הקשר עם ההורים הביולוגים:
החזר הוצאות עבור הטיפול בילד
משרד הרווחה מעביר למשפחות האומנה מימון חודשי קבוע כהחזר הוצאות עבור הטיפול בילדים . משפחת אומנה מוגדרת כמשפחה מתנדבת על ידי המוסד לביטוח לאומי. המימון הניתן לאחזקתו של הילד – פטור ממס הכנסה.
מכון סאמיט מסייע באמצעות סל שירותים נלווה הניתן על ידי משרד הרווחה, למשפחות האומנה בנושאים כגון, שיעורי עזר, חוגים וטיפולים פסיכולוגיים ופרא-רפואיים למינהם, תשלומים לבית ספר ולקייטנות ועוד.
זאת כחלק מתוכנית טיפולית כוללת בילדים.
חוק דמי לידה למשפחות אומנה
על פי תיקון בחוק, החל מ-9.8.2011 גם משפחות אומנה עשויות להיות זכאיות לתשלום דמי לידה, שייקראו דמי אומנה.
זכאים לדמי אומנה, הורים במשפחה שאושרה לשמש משפחת אומנה על ידי מי שהוסמך לכך, ואשר קיבלו לביתם ילד עד גיל 10 למטרת אומנה לתקופה העולה על שישה חודשים.
תנאי הזכאות על פי חוק דמי לידה (ע"פ לשון החוק)
עובד או עובדת (לפי בחירתם) שהפסיקו את עבודתם לרגל קבלת ילד לאומנה - בעד התקופה שהם אינם עובדים.
לבת הזוג - אם צברה תקופת הכשרה של 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים או 15 חודשי עבודה מתוך 22 החודשים האחרונים, היא תהיה זכאית לדמי אומנה מלאים עבור 98 יום; אם צברה 6 חודשי עבודה מתוך 10 החודשים האחרונים, היא תהיה זכאית לדמי אומנה חלקיים עבור 49 יום.
לבן הזוג - אם צבר תקופת הכשרה מלאה של 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים או 15 חודשי עבודה מתוך 22 החודשים האחרונים.
חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה, אימוץ או אומנה קודמת של אחד מבני הזוג.
הערה: לא ישולמו דמי אומנה ליותר ממשפחה אחת בעד אותו פרק זמן, בשל אותו הילד.
בני הזוג יכולים לחלוק ביניהם את החופשה בתנאים הבאים:
כל תקופת חופשה לא תפחת מ-21 ימים.
בן הזוג שהוחלף חזר לעבודה. יש להמציא אישור מהמעסיק על כך. אם הוא/היא עצמאי/ת ישלחו הצהרה.
לא ישולמו לשני בני הזוג דמי אומנה בעד אותו פרק זמן בשל אותו הילד.
תקופת הזכאות
הזכאות לדמי לידה מתחילה ביום שההורים קיבלו את הילד לביתם למטרת אומנה ילד שהתקבל למשפחת אומנה לפני שמלאו לו 3 שנים, ותקופת ההכשרה שצבר אחד ההורים היא 10 חודשי עבודה מתוך 14 או 15חודשי עבודה מתוך 22 תקופת הזכאות לחופשה לרגל האומנה תהיה 14 שבועות.
אם האם צברה תקופת הכשרה של 6 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים – תקופת הזכאות שלה לחופשה לרגל האומנה תהיה 7 שבועות.
ילד שהתקבל למשפחת אומנה מגיל 3 עד 10 שנים ותקופת ההכשרה שנצברה היא 6 חודשי עבודה לפחות מתוך 14 החודשים האחרונים - תקופת הזכאות לרגל האומנה תהיה 4 שבועות בלבד.
חוק דמי מחלה למשפחות אומנה
הורה אומן רשאי להיעדר ממקום עבודתו, בגין מחלת ילד אומנה עד גיל 12, זאת בהתאם לחוק היעדרות עקב מחלת ילד.
משפחת אומנה או משפחה אומנת היא משפחה המקבלת לחזקתה ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת, מתוך מטרה לתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית. סידור האומנה נמשך עד להגיעו של הילד לגיל 18, או עד להעברתו לסידור חוץ-ביתי אחר, או עד לחזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או עד להעברתו לאימוץ.
משך תקופת האומנה נע בין ימים בודדים לבין מספר שנים, בהתאם לסוג מסגרת האומנה:
אומנה קצרת טווח, שנעה בין מספר ימים למספר חודשים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או כמסגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי. במסגרת זו, מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד, דאגה לצרכיו היומיומיים, והכנתו לקראת מעבר אפשרי.
אומנה ארוכת טווח (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים - לא מוגבל בגיל), הינה המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה. בדרך כלל מוכוונים ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמירה על מערכת יחסים מתאימה עם ההורים הביולוגים, כדי להקל על הילד בגיבוש זהותו.
בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם מסגרת אומנה יומית - במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לביתו הביולוגי.
אפיון הילדים השוהים באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור האומנה הינו אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים. ייתכנו אפיונים שונים לילדים המופנים למשפחה אומנת, באופן זמני או קבוע.
לאומנה נמסרים לרוב ילדים בסיכון, שהוריהם הביולוגים נמצאו בעלי תפקוד הורי ליקוי. חלק מילדים אלו סבלו ממצבי התעללות והזנחה. לעתים מדובר בילדים שמשפחתם הביולוגית עברה משבר חריף (כגון: יתמות, גירושין). חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי נכות ו/או פיגור שכלי, שמשפחותיהם לא מוכנות או לא יכולות לטפל בהם. לעתים מדובר בתינוקות שננטשו בבית החולים על ידי הוריהם מיד לאחר הלידה לאחר שההורים גילו כי תינוקם סובל ממוגבלות קשה.
הפסקת הסידור באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אומנה מוגדרת כפתרון זמני, בניגוד לאימוץ. במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:
אם יוכרז הילד כבר-אימוץ, יועבר הילד למשפחה מאמצת. בדרך כלל ילד ששהה במשפחה אומנת, והוכרז כבר-אימוץ, יועבר למשפחה אחרת לצורך אימוץ, אלא אם כן הוגדר מראש הסידור באומנה כ"אומנה לצורך אימוץ".
אם יימצא כי משפחתו הבילוגית של הילד השתקמה והינה מתפקדת, יוחזר הילד למשפחתו.
אם ניכרת אי-השתלבותו של הילד במסגרת האומנה, או אם נמצא שינוי מהותי בתנאי המשפחה האומנת (לדוגמה, שינויים במצב הכלכלי, הרגשי או הרפואי), שאינו מאפשר המשך שהות תקינה במשפחה, ייתכן ויוחלט להעביר את הילד למסגרת חלופית.
אומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, מדיניות משרד הרווחה נותנת עדיפות ראשונה לסידור במשפחה אומנת, על רצף הסידור החוץ-ביתי. את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות פסיכולוגיות שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.
בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה בחוק אומנה לילדים[1]
ההסדרה לפני חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריטריונים למועמדים להיות משפחה אומנת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיל האומנים לא יעלה על 55
אישור רפואי על מצב בריאות תקין
היעדר רישום פלילי והיעדר עברות מין לגבר
מקום ראוי בבית, לילד/ים
הכנסה קבועה ויציבות כלכלית
יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית
המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה
קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה
הליווי הניתן למשפחות האומנה על ידי צוות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה
מתן ליווי אינטנסיבי במצבי קליטה, פרידה ומשבר.
עזרה וייעוץ בנתינת שירותים מיוחדים לילד, כגון שיעורי עזר, חונכות, טיפול פסיכולוגי ועוד, כל זאת לפי התוכנית הטיפולית שנקבעה על ידי כל הגורמים המטפלים בילד.
מעקב אחר מצבו והתקדמותו של הילד באומנה.
ליווי או ייעוץ למפגשים עם ההורים הביולוגיים ועם העובדת הסוציאלית הקשורה אליהם.
מפגשים קבוצתיים התומכים בעבודה השוטפת והיומיומית של ההורים אומנים
העברת השתלמות לאומנים ולילדים.
הכשרת משפחות חדשות לקראת תפקידן, ברמה אישית וקבוצתית
החזר הוצאות באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחות האומנה בישראל מקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה, לשם אחזקתם של הילדים. החזר זה כולל סכום חודשי קבוע, המיועד לכסות את הוצאות היומיום השוטפות, והחזרים מאוחרים על הוצאות נוספות. המשפחות מוכרות כמתנדבות וכך מבוטחות בבטוח הלאומי. לילדים באומנה יש ביטוח שיניים.
הפרטת שרותי האומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על המחלקות לשירותים חברתיים, כאשר האחריות ברמה האזורית על סידור האומנה הייתה נתונה ללשכה לשירותים חברתיים. הלשכה הייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים.
בעקבות קשיים שונים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות משרד העבודה והרווחה נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.
הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן ייטוב האיכות המיקצועית.
העמותות האחראיות כיום על נושא האומנה
מטב - באזור הצפון
אור שלום - באזור המרכז (אחראית נוספת על אומנה טיפולית באזור ירושלים)
מכון סאמיט - באזור ירושלים והדרום
שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ופיגור) במחוז ירושלים
ההסדרה בחוק אומנה לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)[2], שתוקפו מ-24 בספטמבר 2007, ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו. הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים לחופשת לידה ולדמי לידה.
חיות מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "משפחה אומנת" או "בית אומן" הושאל לתחום הטיפול בחיות המחמד ומתייחס למשפחה הנוטלת על עצמה את הטיפול בחיית מחמד שאין לה בית, בדרך כלל כלב או חתול; ובאופן מתואם עם העמותה, ההסגר העירוני או המכלאה שבעל החיים נמצא ברשותה, היא מעניקה לו קורת גג ודואגת לצרכיו עד אשר ימצא הסדר קבוע. משפחות אומנות המטפלות בבעלי חיים עושות זאת בדרך כלל מסיבה הומאנית, נוסף על בעלי חיים שנמצאים בבעלותם, או כאשר אינן יכולות להתחייב לטפל בחיית המחמד לפרק זמן ארוך. קבלת חית מחמד לבית אומן דורשת אך ורק את הסכמת הצדדים לנסדר, ואינה מלווה בדרישות חוקיות.
לקריאה נוספת
אתם מוזמנים ולצאת למסע מרגש מלא בקבלה, חמלה ונתינה.
הנכם מוזמנים לערב חשיפה בנושא אומנה -
בערב נשמע על התהליך, על המשמעות ויינתן מקום לשאלות ותשובות.
במהלך הערב נצפה בסרט "אסירת תודה" המספר את סיפורה של סיון תמרי - שמואל. הסרט ילווה במפגש ושיח עם גיבורת הסרט.
הסרט מתאר את סיפור חייה של סיוון, אשר נמסרה על ידי אמה בגיל 5 למשפחת אומנה. כעבור 20 שנים, סיוון משקמת את אמה המכורה לסמים קשים וחיה עם 2 המשפחות שלה: אמה ומשפחת האומנה.
סרטם של אילן דה פריס, שחר סגל וסיון תמרי – שמואל
מפיקה – איילת הראל, גשם תקשורת
https://www.facebook.com/events/200409440315756/
מהי משפחת אומנה
משפחת אומנה מעניקה בית חם ומענה זמני לילדים בסיכון אשר הוצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים בהסכמה או בצו בית משפט. משפחת אומנה תורמת, להתפתחותם הפיזית, הרגשית והחינוכית של הילדים.
תהליך האומנה מגיע לסיומו עם הגיעו של הילד לגיל 18, או במקרים הבאים: העברתו לפתרון חוץ ביתי אחר, חזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או העברתו לאימוץ.
מחקרים מעידים על כך, שמשפחת אומנה מהווה פתרון זמני אופטימלי לילדים בסיכון, זאת לאור חיוניותו הרבה של תא משפחתי בריא להתפתחותו התקינה של הילד. שילוב ילד במשפחת אומנה מאפשר לו לשמור על חוויית הגדילה וההתפתחות בתוך משפחה בעלת מודלים הוריים תקינים, ולהמשיך בלימודיו ובקשריו החברתיים. במקביל לכך, ולצד הקניית המודל המשפחתי הרצוי, מתפקידה של משפחת האומנה לשמור על קשר מתאים עם הורי הילד, להקל עליו לגבש את זהותו ולהכין את חזרתו להוריו.
הילדים המופנים למשפחות האומנה
תינוקות, ילדים ומתבגרים עד גיל 18 המופנים למכון סאמיט על ידי מחלקות הרווחה, לעיתים בצווי בית משפט, והעונים על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים:
ילדים בסיכון הנתונים במצבי התעללות והזנחה בשל תפקוד הורי לקוי.
ילדים בעלי קשיים רגשיים לאחר משבר חריף במשפחת המוצא כגון: יתמות, גירושין, מחלות גוף ו/או נפש של הוריהם, ואשר נבצר מהוריהם לטפל בהם לתקופה זמנית.
ילדים בסיכון, בעלי נכויות ו/או פיגור, הנאלצים לעזוב את בתיהם.
הקשר עם ההורים הביולוגים:
החזר הוצאות עבור הטיפול בילד
משרד הרווחה מעביר למשפחות האומנה מימון חודשי קבוע כהחזר הוצאות עבור הטיפול בילדים . משפחת אומנה מוגדרת כמשפחה מתנדבת על ידי המוסד לביטוח לאומי. המימון הניתן לאחזקתו של הילד – פטור ממס הכנסה.
מכון סאמיט מסייע באמצעות סל שירותים נלווה הניתן על ידי משרד הרווחה, למשפחות האומנה בנושאים כגון, שיעורי עזר, חוגים וטיפולים פסיכולוגיים ופרא-רפואיים למינהם, תשלומים לבית ספר ולקייטנות ועוד.
זאת כחלק מתוכנית טיפולית כוללת בילדים.
חוק דמי לידה למשפחות אומנה
על פי תיקון בחוק, החל מ-9.8.2011 גם משפחות אומנה עשויות להיות זכאיות לתשלום דמי לידה, שייקראו דמי אומנה.
זכאים לדמי אומנה, הורים במשפחה שאושרה לשמש משפחת אומנה על ידי מי שהוסמך לכך, ואשר קיבלו לביתם ילד עד גיל 10 למטרת אומנה לתקופה העולה על שישה חודשים.
תנאי הזכאות על פי חוק דמי לידה (ע"פ לשון החוק)
עובד או עובדת (לפי בחירתם) שהפסיקו את עבודתם לרגל קבלת ילד לאומנה - בעד התקופה שהם אינם עובדים.
לבת הזוג - אם צברה תקופת הכשרה של 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים או 15 חודשי עבודה מתוך 22 החודשים האחרונים, היא תהיה זכאית לדמי אומנה מלאים עבור 98 יום; אם צברה 6 חודשי עבודה מתוך 10 החודשים האחרונים, היא תהיה זכאית לדמי אומנה חלקיים עבור 49 יום.
לבן הזוג - אם צבר תקופת הכשרה מלאה של 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים או 15 חודשי עבודה מתוך 22 החודשים האחרונים.
חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה, אימוץ או אומנה קודמת של אחד מבני הזוג.
הערה: לא ישולמו דמי אומנה ליותר ממשפחה אחת בעד אותו פרק זמן, בשל אותו הילד.
בני הזוג יכולים לחלוק ביניהם את החופשה בתנאים הבאים:
כל תקופת חופשה לא תפחת מ-21 ימים.
בן הזוג שהוחלף חזר לעבודה. יש להמציא אישור מהמעסיק על כך. אם הוא/היא עצמאי/ת ישלחו הצהרה.
לא ישולמו לשני בני הזוג דמי אומנה בעד אותו פרק זמן בשל אותו הילד.
תקופת הזכאות
הזכאות לדמי לידה מתחילה ביום שההורים קיבלו את הילד לביתם למטרת אומנה ילד שהתקבל למשפחת אומנה לפני שמלאו לו 3 שנים, ותקופת ההכשרה שצבר אחד ההורים היא 10 חודשי עבודה מתוך 14 או 15חודשי עבודה מתוך 22 תקופת הזכאות לחופשה לרגל האומנה תהיה 14 שבועות.
אם האם צברה תקופת הכשרה של 6 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים האחרונים – תקופת הזכאות שלה לחופשה לרגל האומנה תהיה 7 שבועות.
ילד שהתקבל למשפחת אומנה מגיל 3 עד 10 שנים ותקופת ההכשרה שנצברה היא 6 חודשי עבודה לפחות מתוך 14 החודשים האחרונים - תקופת הזכאות לרגל האומנה תהיה 4 שבועות בלבד.
חוק דמי מחלה למשפחות אומנה
הורה אומן רשאי להיעדר ממקום עבודתו, בגין מחלת ילד אומנה עד גיל 12, זאת בהתאם לחוק היעדרות עקב מחלת ילד.
משפחת אומנה או משפחה אומנת היא משפחה המקבלת לחזקתה ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת, מתוך מטרה לתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית. סידור האומנה נמשך עד להגיעו של הילד לגיל 18, או עד להעברתו לסידור חוץ-ביתי אחר, או עד לחזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או עד להעברתו לאימוץ.
משך תקופת האומנה נע בין ימים בודדים לבין מספר שנים, בהתאם לסוג מסגרת האומנה:
אומנה קצרת טווח, שנעה בין מספר ימים למספר חודשים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או כמסגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי. במסגרת זו, מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד, דאגה לצרכיו היומיומיים, והכנתו לקראת מעבר אפשרי.
אומנה ארוכת טווח (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים - לא מוגבל בגיל), הינה המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה. בדרך כלל מוכוונים ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמירה על מערכת יחסים מתאימה עם ההורים הביולוגים, כדי להקל על הילד בגיבוש זהותו.
בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם מסגרת אומנה יומית - במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לביתו הביולוגי.
אפיון הילדים השוהים באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור האומנה הינו אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים. ייתכנו אפיונים שונים לילדים המופנים למשפחה אומנת, באופן זמני או קבוע.
לאומנה נמסרים לרוב ילדים בסיכון, שהוריהם הביולוגים נמצאו בעלי תפקוד הורי ליקוי. חלק מילדים אלו סבלו ממצבי התעללות והזנחה. לעתים מדובר בילדים שמשפחתם הביולוגית עברה משבר חריף (כגון: יתמות, גירושין). חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי נכות ו/או פיגור שכלי, שמשפחותיהם לא מוכנות או לא יכולות לטפל בהם. לעתים מדובר בתינוקות שננטשו בבית החולים על ידי הוריהם מיד לאחר הלידה לאחר שההורים גילו כי תינוקם סובל ממוגבלות קשה.
הפסקת הסידור באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אומנה מוגדרת כפתרון זמני, בניגוד לאימוץ. במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:
אם יוכרז הילד כבר-אימוץ, יועבר הילד למשפחה מאמצת. בדרך כלל ילד ששהה במשפחה אומנת, והוכרז כבר-אימוץ, יועבר למשפחה אחרת לצורך אימוץ, אלא אם כן הוגדר מראש הסידור באומנה כ"אומנה לצורך אימוץ".
אם יימצא כי משפחתו הבילוגית של הילד השתקמה והינה מתפקדת, יוחזר הילד למשפחתו.
אם ניכרת אי-השתלבותו של הילד במסגרת האומנה, או אם נמצא שינוי מהותי בתנאי המשפחה האומנת (לדוגמה, שינויים במצב הכלכלי, הרגשי או הרפואי), שאינו מאפשר המשך שהות תקינה במשפחה, ייתכן ויוחלט להעביר את הילד למסגרת חלופית.
אומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, מדיניות משרד הרווחה נותנת עדיפות ראשונה לסידור במשפחה אומנת, על רצף הסידור החוץ-ביתי. את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות פסיכולוגיות שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.
בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה בחוק אומנה לילדים[1]
ההסדרה לפני חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריטריונים למועמדים להיות משפחה אומנת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיל האומנים לא יעלה על 55
אישור רפואי על מצב בריאות תקין
היעדר רישום פלילי והיעדר עברות מין לגבר
מקום ראוי בבית, לילד/ים
הכנסה קבועה ויציבות כלכלית
יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית
המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה
קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה
הליווי הניתן למשפחות האומנה על ידי צוות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה
מתן ליווי אינטנסיבי במצבי קליטה, פרידה ומשבר.
עזרה וייעוץ בנתינת שירותים מיוחדים לילד, כגון שיעורי עזר, חונכות, טיפול פסיכולוגי ועוד, כל זאת לפי התוכנית הטיפולית שנקבעה על ידי כל הגורמים המטפלים בילד.
מעקב אחר מצבו והתקדמותו של הילד באומנה.
ליווי או ייעוץ למפגשים עם ההורים הביולוגיים ועם העובדת הסוציאלית הקשורה אליהם.
מפגשים קבוצתיים התומכים בעבודה השוטפת והיומיומית של ההורים אומנים
העברת השתלמות לאומנים ולילדים.
הכשרת משפחות חדשות לקראת תפקידן, ברמה אישית וקבוצתית
החזר הוצאות באומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחות האומנה בישראל מקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה, לשם אחזקתם של הילדים. החזר זה כולל סכום חודשי קבוע, המיועד לכסות את הוצאות היומיום השוטפות, והחזרים מאוחרים על הוצאות נוספות. המשפחות מוכרות כמתנדבות וכך מבוטחות בבטוח הלאומי. לילדים באומנה יש ביטוח שיניים.
הפרטת שרותי האומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על המחלקות לשירותים חברתיים, כאשר האחריות ברמה האזורית על סידור האומנה הייתה נתונה ללשכה לשירותים חברתיים. הלשכה הייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים.
בעקבות קשיים שונים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות משרד העבודה והרווחה נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.
הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן ייטוב האיכות המיקצועית.
העמותות האחראיות כיום על נושא האומנה
מטב - באזור הצפון
אור שלום - באזור המרכז (אחראית נוספת על אומנה טיפולית באזור ירושלים)
מכון סאמיט - באזור ירושלים והדרום
שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ופיגור) במחוז ירושלים
ההסדרה בחוק אומנה לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)[2], שתוקפו מ-24 בספטמבר 2007, ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו. הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים לחופשת לידה ולדמי לידה.
חיות מחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "משפחה אומנת" או "בית אומן" הושאל לתחום הטיפול בחיות המחמד ומתייחס למשפחה הנוטלת על עצמה את הטיפול בחיית מחמד שאין לה בית, בדרך כלל כלב או חתול; ובאופן מתואם עם העמותה, ההסגר העירוני או המכלאה שבעל החיים נמצא ברשותה, היא מעניקה לו קורת גג ודואגת לצרכיו עד אשר ימצא הסדר קבוע. משפחות אומנות המטפלות בבעלי חיים עושות זאת בדרך כלל מסיבה הומאנית, נוסף על בעלי חיים שנמצאים בבעלותם, או כאשר אינן יכולות להתחייב לטפל בחיית המחמד לפרק זמן ארוך. קבלת חית מחמד לבית אומן דורשת אך ורק את הסכמת הצדדים לנסדר, ואינה מלווה בדרישות חוקיות.
לקריאה נוספת
נערך לאחרונה על-ידי satworld בתאריך Sat Jul 30, 2016 4:01 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
