בפני
כבוד ה שופט אבי שליו
תובעת (המשיבה)
צ'רלטון בע"מ
נגד
נתבעים (המבקשים)
כ.ק.ש יזמות והשקעות (2009) בע"מ
עוזר מנשה דרור
החלטה
http://www.ruling.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91---%D7%99%D7%A4%D7%95-%D7%AA%22%D7%90-25645-09-15_0fbb96e0-c1b8-4d4d-8138-0aa85340c854
לפניי בקשת הנתבעים להורות לתובעת לגלות ולהמציא לעיונם חמש קבוצות של מסמכים :
א. מלוא ההסכמים וכל תוספת לרבות הנספחים, עליהם חתמה התובעת עם אופ"א;
ב. מלוא ההסכמים ו/או כל תוספת ונספחים להסכם, עליהם חתמה התובעת עם ערוץ 9;
ג. החלטות מועצת הכבלים והלוויין לשידורים שיופקו על ידי התובעת;
ד. הסכמי הפשרה, ההחלטות ופסקי הדין בהליכים שניהלה התובעת בטענה של הפרת זכויות יוצרים במשחקים ששודרו בערוץ 9.
ה. קלטות הוידיאו של שידורי המשחק ששודרו במקביל ביום 20/2/14.
לבקשה צורף, בין היתר, מכתב הדרישה שב"כ הנתבעים הפנתה לב"כ התובעת (נספח 3) , בעניין גילוי המסמכים האמורים, וכן תצהיר גילוי שחתום על ידי מר אלכס ויינשטיין, מטעם התובעת, ובו נטען שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים או אינם קיימים ברשותו (נספח 4).
בתגובתה, טענה התובעת לעצם העניין, כי תביעתה הנוכחית אינה מבוססת על רישיון ייחודי המעניק לה זכויות בשידורים, אלא על עצם היותה המפיקה של השידורים. בהתאם לכך, ההסכם עם אופ"א אינו נחוץ לצורך הוכחת עילת תביעתה.
בנוסף, טוענת התובעת, כי כפי שצוין בתצהיר הגילוי, אין בידה הסכם בכתב עם ערוץ 9 בקשר למשחק נשוא התביעה.
באופן דומה, לטענתה, אין ברשותה החלטות של מועצת הכבלים והלוויין, מה גם שהן מפורסמות באתר משרד התקשורת.
לטענת התובעת, הסכמי פשרה שנערכו במסגרת תיקים אחרים אינם רלוונטיים, וקלטות הוידיאו לא נדרשו במסגרת דרישת הגילוי, ולכן אין לדרוש אותם כעת.
הנתבעים השיבו לתגובה.
אציין כי בשלב מוקדם יותר, עתרו הנתבעים למתן פרטים נוספים בהתייחס לשרשרת הסכמים המקנים לתובעת את זכות היוצרים, ובהחלטתי בדיון מיום 15/3/16 דחיתי את בקשתם, מהטעם שעסקינן בתובענה בדבר הפרת זכות יוצרים של התובעת כמפיקה של השידור, ולא כתוצאה מרכישת זכויות יוצרים מבעליהן.
אשר ל הסכם עם אופ"א, מאחר ועסקינן בתובענה שעניינה הפרת זכויות היוצרים של התובעת כמפיקת השידור, הרי שלא מצאתי רלוונטיות להסכם המבוקש.
יובהר כי התעקשות התובעת שלא לגלות את ההסכם האמור (בתיק זה ובתיקים נוספים שהיא מנהלת) נובעת מרצונה שלא לחשוף סודות מסחריים הקשורים בטיב ההתקשרות. בתיקים בהם תובעת התובעת מכח רכישת זכויות, נחזה (וכך כבר נפסק) שאין מנוס מגילוי "שרשרת ההסכמים" שמכחה נרכשו זכויות התובעת. לא כך בתביעה שלפני שבה טוענת התובעת כי הפיקה את השידור נשוא התובענה.
התובעת מפנה לפסק הדין שניתן ע"י חברתי כב' השופטת ריבה ניב בת.א (ת"א) 15194-03-13 צ'רלטון בע"מ נ' סורטיס בע"מ (19/4/16) ובו נדונה הטענה כי התובעת לא הציגה את הרשיון שניתן מאופ"א. בית המשפט מבהיר כדלקמן:
"כן, שוללת אני את טענות הנתבעת כי בהעדר הצגת הרישיון אשר ניתן לתובעת מאופ"א במלואו, לא קמות לתובעת זכויות יוצרים בשידורי יורו 2012. כאמור, מצאתי כי ממכלול הראיות שפורטו לעיל עולה כי התובעת השקיעה משאבים לצורך הפקת השידורים וכי בסופו של יום יצרה יצירה עצמאית ומקורית. יצירה אשר ביטויה האישי של התובעת ניכר בה באופן מהותי ומקנה לה הגנה על פי דיני זכויות היוצרים. הואיל וכך, אין היא זקוקה להצגת הרישיון מאופ"א על מנת שתעמוד לה זכות התביעה מכוח דיני זכויות היוצרים וזכות זו מוקנית לה באופן עצמאי."
למסקנה דומה הגיע חברי כב' השופט אילן רונן בת.א (ת"א) צ'רלטון בע"מ נ' עולם הבאולינג בע"מ (27/3/16) באומרו בהתייחס לבקשה דומה לגילוי המסמך האמור:
כפי שכבר הובהר בהחלטה מיום 16.2.16, התביעה מתבססת על הטענה שלמשיבה (התובעת) זכות יוצרים באירוע נשוא התביעה (משחק הכדורגל ששודר בערוץ הראשון ביום 17.11.13) שכן היא זו שהפיקה את השידור. בכך גם שונה העניין נשוא תביעה זו מהעניין שהתברר בתביעה המוזכרת בבקשה, התביעה נשוא ההחלטה מיום 17.3.14 בתיק 17137-03-14 (נספח 6 לבקשה). אין בכתבי הטענות כל התייחסות להסכמים של התובעת (המשיבה) עם צדדי ג' בקשר עם שידור אותו אירוע ספורט נשוא התביעה, ולפיכך אין כל רלוונטיות להסכמי התקשרות של התובעת עם צדדי ג' בקשר לאותו אירוע. ובהיעדר רלוונטיות – הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה."
מסכים אני עם העמדה שהביעו בת י המשפט בתיק ים הנ"ל, שכן כשעסקינן בתביעה להפרת זכויות בגין יצירה שהופקה ע"י התובעת, די לה בהצגת ראיות אודות ההפקה ואין רלוונטיות להסכם עם אופ"א.
אשר להסכם בין התובעת לערוץ 9 - הרי שהובהר בתצהיר מר ויינשטיין מטעם התובעת כי הסכם זה אינו קיים, ומשכך, לא ניתן לחייבה לגלות מסמך שאינו בידה או שאינו קיים.
אין באמור כדי לשלול את טענת הנתבעים בהמשך ההליך, ככל שתמצא שההצהרה אינה נכונה, כי התובעת נמנעה מהצגת ראיה רלוונטית (ואז תיבחן הרלוונטיות של ההסכם, כמו גם טיב ההצהרה).
דרישת הנתבעים לגילוי החלטות מועצת הכבלים והלוויין לשידורים שיופקו על ידי התובעת, וכן דרישתם לגילוי הסכמי הפשרה, ההחלטות ופסקי הדין בתיקי בית משפט שניהלה התובעת בטענה של הפרת זכויות יוצרים- הן דרישות המנוסחות באופן כוללני וגורף, ונחזה כי מדובר במסמכים שניתנו ע"י רשויות ציבוריות שככל שהנתבעים סבורים שיש בהם רלוונטיות להליך, הרי שהם יכולים להשיגם ולהציגם בהמשך ההליך. חיוב התובעת בגילוי מסמכים אלה מהווה הכבדה שלא לצורך, וכידוע, בעל דין אינו חייב בהפקת מסמכים, כשההשקעה הכרוכה בכך אינה מעטה (ראה לדוג': בש"א (מחוזי חיפה) 15071/08 ח.ג. תדלוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5/2/09)). מה עוד כי באופן שבו הובהרה הרלוונטיות של המסמכים, נחזה כי מדובר ב"דיג" ראיות, שאף הוא אינו מתאפשר ע"י בתי המשפט.
לפיכך, נדחית עתירת הנתבעים גם בהקשר זה.
באופן דומה, גם הדרישה לגילוי מלוא קלטות הוידאו של השידור הרלוונטי היא דרישה גורפת , שהצורך בה לא הוברר כלל. מעבר לכך, דרישה זו אינה מוצאת ביטוי במכתב דרישת הגילוי שהפנתה ב"כ הנתבעים לב"כ התובעת ביום 16.3.16. בהתאם לתקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הרי ש בעל דין אינו זכאי לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים בהיעדר פניה קודמת לצד שכנגד בנוגע למסמך.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות התובעת בגין תגובתה בסך של 2,000 ₪.
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.