מבצע הצלת מזון -חלוקת מזון חם לעניים ארגון לקט

פעילויות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת איסוף מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון אוסף מוצרי מזון טריים ועודפי מזון מבושל מיצרני וספקי מזון, חדרי אוכל, בסיסי צה"ל, אולמות וגני אירועים, חברות קייטרינג, בתי מלון, מאפיות,מסעדות, פאבים, מכולות, משקים חקלאיים תאגידים שונים שנרתמו לפרויקט, ומובילה אותם למקומות כגון בתי תמחוי, מרכזי מזון, מעונות יום לקשישים, מקלטים למחוסרי דיור, מועדוניות נוער ועוד. אנשי העמותה אוספים מדי יום ומדי לילה עודפי מזון רבים שיועדו לזריקה, ומעבירים אותם בכלי אחסון מותאמים ששומרים על טריות המזון, לכ-290 עמותות וארגונים ברחבי הארץ שמסייעים לנצרכים. מדי שנה נאספות כ-700 אלף ארוחות חמות על ידי מתנדבי הארגון.

מחלקת לקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבות שונות חקלאים בוחרים לעתים שלא לקטוף את היבול. במקום שהתנובה תירקב בשדה או תושמד על ידי החקלאים, הקימה העמותה את "פרויקט לקט", המבוסס על קבוצות של מתנדבים וקוטפים מקצועיים שאוספים את הפירות והירקות מהשדות כדי להעבירם לנזקקים. ההשראה לרעיון היא ממצוות הלקט המקראית, המורה לחקלאים להשאיר את מה שלא נאסף מהשדה לעניי העיר.

פרויקט כריכים לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט הכריכים הינו פרויקט ייחודי המתקיים בעשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ. במסגרתו מכינים מתנדבי הארגון למעלה ממיליון כריכים טריים ומזינים בשנה, המועברים לילדים ממשפחות השרויות במצוקה כלכלית. מידי בוקר מועברים לבתי הספר כ-7600 כריכים עבור ילדים אלו.

ועדת תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשמור על היגיינה ובטיחות במזון המסופק לעמותות, הוקמה ב-2010 קרן הרוכשת עבור העמותות תשתיות פיזיות החיוניות לשמירת מזון בצורה בטוחה והגיינית (הוועדה אינה מעבירה תמיכה כספית לשם כך). צוות ועדת תשתיות מבצע מעקב בעמותות לפני חלוקת התשתיות ולאחריה. בשנת 2010 חולק ציוד ל-14 עמותות, בשווי של כ-110 אלף ש"ח. בין היתר בוצעו פרויקטי תשתיות כגון התקנת מדפים בחדרי קירור ומחסני מזון, שיפוץ בית תמחוי, מיזוג מחסנים וחדרי קירור, רכישת מקררים ומקפיאים, בניית חדרי גבס לחדר קירור ועוד.

לאסוף שאריות מוצרי המזון והמאכלים שבנסיבות הקיימות היו נזרקות בארועים, בסיסים, מלונות וקפטריות ולחלקן לעמותות קיימות שעוזרות לאנשים נזקקים כמו בתי תמחוי. לאסוף אוכל יבש שנשאר בעסקים. לעסוק בחסד, צדקה ועזרה לנזקקים.לסייע בתקופות חירום לאוכלוסיה האזרחית ולחיילי צה"ל בהתאם לצרכים שהאוכלוסיות האמורות יזדקקו להם בתקופה האמורה. תקופת חירום: מלחמה, מבצע וכן כל תקופה אחרת בה אוכלוסייה אזרחית תמצא תחת איום כלשהוא מכח היותה אוכלוסיה אזרחית.איסוף, רכישה והפצה של מזון לנזקקים לקידום פתרונות לבעיית מצוקת המזון בחברה הישראלית.

לקט ישראל' הינו בנק המזון הלאומי והארגון היחיד בישראל שכל עסוקו הצלת מזון,למען אלו הזקוקים לו. הארגון משמש כמומחה בתחומו ואחראי לאיסוף עודפי מזון איכותי ומזין ממגוון מקורות: תוצרת חקלאית מחקלאים ומבתי אריזה, מזון קצר תוקף ועודפי מזון מבושל איכותי. את המזון מוביל הארגון ל- 195 עמותות ומוסדות סיוע, באמצעותן הוא מגיע לכ-175,000 איש בכל רחבי הארץ. בעזרתם של כ- 52,000 מתנדבים ממשיך הארגון לפעול להרחבת הפעילות, בשאיפה להציל את כל עודפי המזון הראויים בישראל, למען אלו הזקוקים לו.

ארגון לקט ישראל הוקם בשנת 2003 על ידי ג'וזף גיטלר, צעיר יהודי שעלה מניו יורק בשנת 2000. ג'וזף האמין שישראל הינה מדינה מודרנית וחזקה הנהנית משגשוג כלכלי אך עם עלייתו ארצה הוא הבין כי המציאות שונה. הוא נחשף לסיפוריהם של אנשים נורמטיביים, שלמרות עבודתם המאומצת הם אינם מצליחים לפרנס בכבוד את משפחותיהם. הוא הבין שהסטטיסטיקה המדאיגה של העוני במדינת ישראל איננה משקפת רק את אותן "אוכלוסיות מיוחדות", אלא מתייחסת למאות אלפי ישראלים חרוצים העובדים ונאבקים בכדי לשרוד - אך נותרים מתחת לקו העוני. ג'וזף ידע שהוא חייב לפעול, לקח חופשה מהעסק המשפחתי וחקר את הנושא. הצורך היומיומי של עמותות ומוסדות הסיוע במזון למול כמויות עצומות של עודפי המזון האיכותי המושלכות- הובילו אותו לתובנה כי עליו לייבא את רעיון הצלת המזון, שהיה נפוץ ומוכר בארה"ב. כך נולד ארגון "משולחן לשולחן" שהפך מאוחר יותר ל"לקט לשולחן"- בנק המזון הלאומי כשהרעיון העומד בבסיס הפעילות הינו פשוט וטבעי: חיבור בין כמויות עצומות של עודפי מזון איכותי ומזין, לבין אלו הזקוקים לו. לקט ישראל הפך להיות בנק המזון ורשת הצלת המזון הגדולים ביותר במדינה. מטרתו של הארגון להציל מזון מאובדן, למנוע בזבוז, ובאמצעות הצלה וחלוקה יעילה של עודפי מזון בריא ומזין לאוכלוסייה המוחלשת בישראל, למגר את בעיית חוסר הביטחון התזונתי.