חיפוש

100 האנשים המשפיעים בישראל

הודעה [עמוד 1 מתוך 1]

1 100 האנשים המשפיעים בישראל Sat Jan 07, 2017 9:27 am

alazainsheli

SATWORLD SUPER PRO

Points : 2948
Registration date : 16.12.16

[size=32]100 האנשים המשפיעים בישראל[/size]

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-568565

פרויקט מיוחד: 100 האנשים המשפיעים בישראל, מקומות 30-11

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-568680
[size=32]49-31[/size]

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-568773

נערך לאחרונה על-ידי alazainsheli בתאריך Sat Jan 07, 2017 10:05 am, סך-הכל נערך 2 פעמים

2 Re: 100 האנשים המשפיעים בישראל Sat Jan 07, 2017 9:51 am

alazainsheli

SATWORLD SUPER PRO

Points : 2948
Registration date : 16.12.16

שקד היא נמר טורף בעור של כבשה רכה, ואף שכולם יודעים את זה, היא מצליחה פעם אחר פעם להפתיע את המערכת הפוליטית ולתמרן את ההתרחשויות לשביעות רצונה. בפרפראזה על מה שאמר בזמנו בנימין נתניהו: כשאיילת רוצה משהו, היא בדרך כלל משיגה אותו.

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא שרת המשפטים וחברת הכנסתמטעם מפלגת הבית היהודי. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש הסיעה. ממייסדי תנועת ישראל שליויושבת ראש התנועה לשעבר. מהנדסת מחשבים במקצועה.

שקד נולדה למשפחת בן-שאול. אמה, אראלה, שהייתה מורה לתנ"ך והזדהתה עם השמאל הציוני, נפטרה כששקד הייתה בת 23. אביה, מנשה, יליד עיראק, הוא רואה חשבון איש הליכוד. שקד ומשפחתה חילונים^[1].
גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב, שם היא מתגוררת גם היום^[2], ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'^[3]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני^[4]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.
נשואה לאופיר, קצין מיון לקורס טיִס, וטייס F-16 במילואים. הזוג הורים לבן ולבת
בשנים 2006 – 2008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, עת כיהן כיו"ר האופוזיציה^[6]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו היא ובנט מלשכתו של נתניהו.
בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם בנט את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012. במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת אתבנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית^[7]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנתלאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום^[8].
לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"^[6].
ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש^[9].
ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה^[10].
בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר^[11].
החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באמרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחקוק חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים^[12].
בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער^[6].

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב^[13], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד^[14] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודילכנסת, יחד עם נפתלי בנט^[15]^[16]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.
בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.
בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחררמחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קריוהאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד^[17].
ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת איילת שקד,אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים^[18].
בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפרייימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה. בבחירות קיבל הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק^[19]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה^[20]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה^[21]^[22].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק יסוד: משאל עם - המחייב עריכת משאל עם בסוגיית מסירת שטחים ישראליים כחוק יסוד (יחד עם אורית סטרוק ויריב לוין).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי^[23].
תיקון לחוק שחרור על-תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני^[24]^[25].
חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו^[26].
תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם^[27].
תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכולל בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק, הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשע ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים.
חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים^[28]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם^[29].
תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (שמכונה "חוק שקיפות העמותות"), המחייב עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות לציין זאת בפרסומיהן ובהופעת נציגיהן בוועדות הכנסת^[30].

שרת המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[img(249.33334000000002px,168.33334000000002px)]https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/58/Reuven_Rivlin_with_Miriam_Naor_and_Ayelet_Shaked.jpg/250px-Reuven_Rivlin_with_Miriam_Naor_and_Ayelet_Shaked.jpg[/img]

שרת המשפטים איילת שקד, עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, 2015

[img(249.33334000000002px,178.33334000000002px)]https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/50/Labor_Courts_of_Israel_2016.jpg/250px-Labor_Courts_of_Israel_2016.jpg[/img]

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד בטקס מינוי שופטים לבית הדין לעבודה, אפריל 2016.

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים^[31] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה^[32].
ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עומדת שקד בראשועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, וחברה בקבינט המדיני-ביטחוני. היא חברה גם בוועדה למינוי דיינים.
ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה^[33].
במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטיתשעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות^[34]. היא מקדמת חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה^[35]^[36].
ב-20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות^[37]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015^[38]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטיםאיילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים^[39].
ב-2016 הביאה לסיום הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב-2011^[40], אך לא הצליח להעביר בכנסות ה-18 וה-19. החוק מחמיר את הענישה על עבירותטרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום), ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי^[41].
באוגוסט 2016 אישרה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שגיבשו שקד, ציפי לבני וראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי. חוק זה מסדיר את פעילות נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות^[42], ומכוחו מינתה שקד את השופט דוד רוזן לראש הנציבות.
בנובמבר 2016 קידמה ביחד עם בנט את הצעת חוק ההסדרה שהגישו חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש, ואמרה שהחוק חוקתי ולא פוגע בבית המשפט.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן ותומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים^[43].
כיו"ר ישראל שלי פעלה שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא מגדירה את בקמפיין ה-BDS כטרור וכחלק מהאנטישמיות החדשה, ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית^[44].
שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום ת"א ובסופו של דבר הרחקתם מישראל^[45]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים^[46].
שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו^[47]. היא סבורה שיש לאזן את הכוחות בין בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, ממשלת ישראל והכנסת, כך ששתי האחרונות יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו^[48]. בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד^[49]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. בנושא הזכירה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון. היא אמרה: "לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא 'חורים שחורים'. אני לעומתו קוראת להם 'מרחבי משילות'. כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו."^[50]
היא סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל ובשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה^[20]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל. היא התנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".
מבחינה כלכלית שקד תומכת בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית, ומאמינה שיש לצמצם את הרגולציות במשק שמקשות על יזמים ובעלי עסקים.

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011, כיושבת ראש תנועת ישראל שלי, נבחרה לפרויקט אנשי השנה של "בשבע"^[51].
ב-2012 קיבלה את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'^[52].
ב-2012 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של "גלובס"^[53].
ב-2013 נבחרה לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ בדירוג של ערוץ הכנסת^[54].
ב-2014 דורגה במקום השני ברשימת חברי הכנסת המצטיינים של מושב החורף לפי ערוץ הכנסת^[55].
ב-2015 דורגה במקום ה-33 ברשימת היהודים המשפיעים בעולם של הג'רוזלם פוסט^[56].
ב-2015 דורגה במקום ה-5 ברשימת הנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזין פורבס ישראל^[57].
ב-2015 נבחרה לאשת השנה של מגזין ליידי גלובס (מבית העיתון גלובס)^[58].
ב-2016 דורגה במקום השני ברשימת 50 הנשים המשפיעות ביותר של ליידי גלובס

הודעה [עמוד 1 מתוך 1]