אינדקס
המסר היה פשוט: אם לא אתמוך בחוק 'ישראל היום', 'ידיעות' ימחקו אותי"
תגובות במערכת הפוליטית לחשיפות על הקלטות העסקה בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" ■ שר האוצר: "אף אחד לא פנה אליי, לצערי, בתקופתי כשר תקשורת. לא היה לי את המזל שמישהו יגיד לי 'תן לי עיתונאי'"
http://www.themarker.com/news/1.3231000
זהבה גלאון מרצ
אם מה שדווח נכון, מוזס ונתניהו צריכים לשבת בכלא. אבל הגיע הזמן גם להוריד את המסכות המיתממות של כמה מבכירי 'ידיעות', שמתנהגים עכשיו כאילו הם מעולם לא חשדו שדבר כזה יכול לקרות בעיתון שלהם. האמת היא שעסקאות כאלה לא יכולות לצאת לפועל בלי שיתוף פעולה של בכירים בעיתון. בלי שהעורכים ידעו, בלי שהעיתונאים ידעו.
https://www.facebook.com/zehavagalon/posts/1331473400276345:0
נחום ברנע קם הבוקר ובמקום מיד להגיש את התפטרותו, הסביר שהוא מופתע. לא מזה שהמו"ל שלו ונתניהו שותפים לעסקת השוחד הגדולה בתולדות ישראל. לא. הוא מופתע שאני הצבעתי נגד "חוק ישראל היום".
אם מה שדווח נכון, מוזס ונתניהו צריכים לשבת בכלא. אבל הגיע הזמן גם להוריד את המסכות המיתממות של כמה מבכירי "ידיעות", שמתנהגים עכשיו כאילו הם מעולם לא חשדו שדבר כזה יכול לקרות בעיתון שלהם. האמת היא שעסקאות כאלה לא יכולות לצאת לפועל בלי שיתוף פעולה של בכירים בעיתון. בלי שהעורכים ידעו, בלי שהעיתונאים ידעו.
איך אני יודעת? קבלו סיפור:
חודשים לפני ההצבעה על "חוק ישראל היום" התחלתי לקבל טלפונים מלוביסטים, יחצ"נים ואפילו מכרים. המסר היה פשוט: אם לא אתמוך בחוק, "ידיעות" ימחקו אותי. באלה המלים. "לא תופיעי שוב בידיעות".
הבטיחו וקיימו. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שהופעתי מאז בעיתון של מוזס. עיתונאים שעבדו ב"ידיעות" סיפרו לי שכתבות עלי נעלמות פתאום בעריכה ושסיפורים שמזכירים אותי מקוצצים. נכנסתי לרשימה השחורה.
כל זה לא חדש למי שעבד ב"ידיעות" ובטח שלא לברנע. סיפרתי לו את זה בעצמי. אבל היום נראה שחתן פרס ישראל לתקשורת הפך לחירש-עיוור. הוא לא ידע על הרשימות השחורות, ולא ראה איך העיתון שלו הפך לפיון בשחמט העברייני של מוזס ונתניהו. כאילו הכל קרה בעיתון אחר, בארץ אחרת.
ובניגוד לכסת"ח של ברנע, "חוק ישראל היום" לא היה ניסיון אצילי לתקן את שוק העיתונות. כמעט מביך לנסות לטעון את זה עכשיו. הצבעתי נגד החוק כי הוא נועד לבצר את המונופול של "ידיעות" ולתת למוזס עוד קלף במו"מ המושחת שלו מול נתניהו. "ישראל היום" הוא לא יותר מביטאון יקר של משפחת נתניהו וכנראה גם עבירה על חוקי מימון הבחירות. אבל מביך לשמוע היום עיתונאים ב"ידיעות" פותחים עליו את הפה.
חוקים שנתפרו במיוחד כדי לשרת את האינטרס הרגעי של מו"ל מסוים הם ביזוי של הכנסת ושל תהליך החקיקה. אולי ל"ידיעות" ולנתניהו אין בעיה עם זה, לי יש. שוק התקשורת הישראלי הוא לא מגרש המשחקים של מוזס, שלדון או נתניהו וחופש העיתונות הוא לא דגל שמנופפים בו רק כשנוח ובטח שלא כיסוי למשחקי ארגז החול של שלהם.
כשנתניהו ומוזס מתאמים ביניהם איך יראה הכיסוי התקשורתי של "ידיעות" ו"ישראל היום", הם מתאמים הונאה סדרתית של הציבור. הם מתאמים איך הם ישקרו לכם. זו המשמעות של העסקה הזו. לכן גם הקלטות נתניהו-מוזס צריכות להתפרסם עכשיו, לפני שהשניים האלה יספיקו להפעיל את מכונות הספינים שלהם, מה שהיה פעם עיתון. אנחנו צריכים לדעת מה נמצא בקלטות האלה.
אולי אם הייתי מצביעה בעד החוק, מוזס היה מבטיח להפוך גם אותי לראשת ממשלה. אבל אני גאה שהתנגדתי לו. וברנע? הוא גאה היום?
(צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
עופר שלח:
https://www.facebook.com/OferYeshAtid/posts/1381235208615278:0
ברגע שתסתיים החקירה יש לפרסם את ההקלטות.
אני לא יודע אם בהקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לארנון מוזס יש מספיק כדי להעמיד מישהו לדין. מה שמונח בפנינו הוא הדלפות לעיתונות, לא חומר מקורי. היועץ המשפטי לממשלה הוא משפטן גדול בהרבה ממני. עכשיו, כשנגמרו העיכובים, הוא צריך לקדם את החקירה במהירות האפשרית ולהכריע, אם יהיה פה כתב אישום או לא.
אבל ציבורית, מה שאנחנו כבר יודעים הוא פרשיה חמורה מאין כמוה. לכאורה, יש לפנינו ראש ממשלה שמתייחס לעיתונים כאל משהו שמספסרים בו כדי להבטיח שלטון, ומו"ל של העיתון הגדול בישראל שמוכן לסחור בעמדות של עיתונו למען שרידותו. פלילי או לא, זה לא יכול להיגמר בלי שנדע מה קרה פה, עד הפסיק האחרון.
היועץ המשפטי לממשלה צריך להתחייב, שבכל מקרה יפורסמו תמלילי השיחות האלה, מיד לאחר ההחלטה אם יהיה כתב אישום. אחרת, יש סכנה לאמונה של הציבור בשלטון ובתקשורת, שניים מן המוסדות הבסיסיים של החברה בישראל. בלי קשר לשאלה הפלילית, חובה על מנדלבליט לדאוג שנדע מה קרה פה.
תגובות במערכת הפוליטית לחשיפות על הקלטות העסקה בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" ■ שר האוצר: "אף אחד לא פנה אליי, לצערי, בתקופתי כשר תקשורת. לא היה לי את המזל שמישהו יגיד לי 'תן לי עיתונאי'"
http://www.themarker.com/news/1.3231000
זהבה גלאון מרצ
אם מה שדווח נכון, מוזס ונתניהו צריכים לשבת בכלא. אבל הגיע הזמן גם להוריד את המסכות המיתממות של כמה מבכירי 'ידיעות', שמתנהגים עכשיו כאילו הם מעולם לא חשדו שדבר כזה יכול לקרות בעיתון שלהם. האמת היא שעסקאות כאלה לא יכולות לצאת לפועל בלי שיתוף פעולה של בכירים בעיתון. בלי שהעורכים ידעו, בלי שהעיתונאים ידעו.
https://www.facebook.com/zehavagalon/posts/1331473400276345:0
נחום ברנע קם הבוקר ובמקום מיד להגיש את התפטרותו, הסביר שהוא מופתע. לא מזה שהמו"ל שלו ונתניהו שותפים לעסקת השוחד הגדולה בתולדות ישראל. לא. הוא מופתע שאני הצבעתי נגד "חוק ישראל היום".
אם מה שדווח נכון, מוזס ונתניהו צריכים לשבת בכלא. אבל הגיע הזמן גם להוריד את המסכות המיתממות של כמה מבכירי "ידיעות", שמתנהגים עכשיו כאילו הם מעולם לא חשדו שדבר כזה יכול לקרות בעיתון שלהם. האמת היא שעסקאות כאלה לא יכולות לצאת לפועל בלי שיתוף פעולה של בכירים בעיתון. בלי שהעורכים ידעו, בלי שהעיתונאים ידעו.
איך אני יודעת? קבלו סיפור:
חודשים לפני ההצבעה על "חוק ישראל היום" התחלתי לקבל טלפונים מלוביסטים, יחצ"נים ואפילו מכרים. המסר היה פשוט: אם לא אתמוך בחוק, "ידיעות" ימחקו אותי. באלה המלים. "לא תופיעי שוב בידיעות".
הבטיחו וקיימו. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שהופעתי מאז בעיתון של מוזס. עיתונאים שעבדו ב"ידיעות" סיפרו לי שכתבות עלי נעלמות פתאום בעריכה ושסיפורים שמזכירים אותי מקוצצים. נכנסתי לרשימה השחורה.
כל זה לא חדש למי שעבד ב"ידיעות" ובטח שלא לברנע. סיפרתי לו את זה בעצמי. אבל היום נראה שחתן פרס ישראל לתקשורת הפך לחירש-עיוור. הוא לא ידע על הרשימות השחורות, ולא ראה איך העיתון שלו הפך לפיון בשחמט העברייני של מוזס ונתניהו. כאילו הכל קרה בעיתון אחר, בארץ אחרת.
ובניגוד לכסת"ח של ברנע, "חוק ישראל היום" לא היה ניסיון אצילי לתקן את שוק העיתונות. כמעט מביך לנסות לטעון את זה עכשיו. הצבעתי נגד החוק כי הוא נועד לבצר את המונופול של "ידיעות" ולתת למוזס עוד קלף במו"מ המושחת שלו מול נתניהו. "ישראל היום" הוא לא יותר מביטאון יקר של משפחת נתניהו וכנראה גם עבירה על חוקי מימון הבחירות. אבל מביך לשמוע היום עיתונאים ב"ידיעות" פותחים עליו את הפה.
חוקים שנתפרו במיוחד כדי לשרת את האינטרס הרגעי של מו"ל מסוים הם ביזוי של הכנסת ושל תהליך החקיקה. אולי ל"ידיעות" ולנתניהו אין בעיה עם זה, לי יש. שוק התקשורת הישראלי הוא לא מגרש המשחקים של מוזס, שלדון או נתניהו וחופש העיתונות הוא לא דגל שמנופפים בו רק כשנוח ובטח שלא כיסוי למשחקי ארגז החול של שלהם.
כשנתניהו ומוזס מתאמים ביניהם איך יראה הכיסוי התקשורתי של "ידיעות" ו"ישראל היום", הם מתאמים הונאה סדרתית של הציבור. הם מתאמים איך הם ישקרו לכם. זו המשמעות של העסקה הזו. לכן גם הקלטות נתניהו-מוזס צריכות להתפרסם עכשיו, לפני שהשניים האלה יספיקו להפעיל את מכונות הספינים שלהם, מה שהיה פעם עיתון. אנחנו צריכים לדעת מה נמצא בקלטות האלה.
אולי אם הייתי מצביעה בעד החוק, מוזס היה מבטיח להפוך גם אותי לראשת ממשלה. אבל אני גאה שהתנגדתי לו. וברנע? הוא גאה היום?
(צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
עופר שלח:
https://www.facebook.com/OferYeshAtid/posts/1381235208615278:0
ברגע שתסתיים החקירה יש לפרסם את ההקלטות.
אני לא יודע אם בהקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לארנון מוזס יש מספיק כדי להעמיד מישהו לדין. מה שמונח בפנינו הוא הדלפות לעיתונות, לא חומר מקורי. היועץ המשפטי לממשלה הוא משפטן גדול בהרבה ממני. עכשיו, כשנגמרו העיכובים, הוא צריך לקדם את החקירה במהירות האפשרית ולהכריע, אם יהיה פה כתב אישום או לא.
אבל ציבורית, מה שאנחנו כבר יודעים הוא פרשיה חמורה מאין כמוה. לכאורה, יש לפנינו ראש ממשלה שמתייחס לעיתונים כאל משהו שמספסרים בו כדי להבטיח שלטון, ומו"ל של העיתון הגדול בישראל שמוכן לסחור בעמדות של עיתונו למען שרידותו. פלילי או לא, זה לא יכול להיגמר בלי שנדע מה קרה פה, עד הפסיק האחרון.
היועץ המשפטי לממשלה צריך להתחייב, שבכל מקרה יפורסמו תמלילי השיחות האלה, מיד לאחר ההחלטה אם יהיה כתב אישום. אחרת, יש סכנה לאמונה של הציבור בשלטון ובתקשורת, שניים מן המוסדות הבסיסיים של החברה בישראל. בלי קשר לשאלה הפלילית, חובה על מנדלבליט לדאוג שנדע מה קרה פה.
