אינדקס
33000ישראלים הגרו לגרמניה וויתרו על הדרכון הישראלי שלהם.
גרמניה היא המדינה היחידה שלא שואלת ישראלים יהודים או יהודים
למה הגרו אליה והיא מקלה על קליטת יהודים בגרמניה עצמה
היהודים והישראלים הם היחידים שנקלטים ללא כל בעיות ואפילו מסייעים להם כלכלית
גרמניה רוצה כמה שיותר יהודים אצלה .
בניגוד לזה ישראל מוסלמים או פלסטינאים יש להם בעיות להקלט בגרמניה .
רוב המהגרים הישראלים לגרמניה הם צעירים שלא הצליחו למצוא תעסוקה בישראל
רובם לאחר קבלת אישור שהיה רכשו בית בגרמניה
בעיקר במנכן ששם אפשר לקנות בתים גם ב 100000 יורו
הם לומדים את השפה הגרמנית מחפשים עבודה בגרמניה
ועובדים בכל מה שיש שם
יש כמות אדירה של אומנים ציירים פסלים ואמנים ישראלים שעברו לגרמניה
גם מוזיקאים מגיעים לגרמניה
תקליטנים ובעלי מסעדות שנסגרו בישראל עברו לברלין
סלפי - ישראל, תמונת מצב: כל אחד מפרקי סדרת הכתבות הדוקומנטרית של ערוץ 10 יוגש ע"י הכתב שערך אותה, שידווח גם על אחורי הקלעים של צילומי ותחקיר הסדרה, וכן יביא את העדכונים שחלו מאז שידור הפרקים. הסדרות מביאות למסך עיסוק מעמיק ויומיומי בסוגיות החברתיות הבסיסיות ביותר בישראל - כלכלה, חינוך, בריאות, קריירה, בעיית הריכוזיות במשק, נדל"ן, הייטק, שאלת ההתנחלויות, יחסי חילוניים-דתיים, פנאי, תרבות ועוד.
כתבתו של מתן חודורוב שבוחן את התופעה של "היורדים החדשים" - מיהם הישראלים שמחליטים לוותר על השפה והבית ומה יש שם בחוץ שכל כך מפתה?
בכתבה הראשונה בסדרה "סלפי - ישראל, תמונת מצב", מתן חודרוב יוצא לבחון את תופעת "היורדים החדשים". בסדרה זו הוא בוחן את גל ההגירה של צעירים משכילים לחו"ל בשל קשיי המחיה בישראל.
חודרוב מציג את הפרשי השכר, את שכר הדירה, התחבורה, ההוצאות בסופר וכל מה שצריך לדעת על ההפרשים באופני המחייה ועל הסיבות להגירה. כמו כן, הוא יפגוש ישראלים שהיגרו וישמע מהם על היתרונות והחסרונות של החוויה המורכבת.
אז מה יש ללונדון, ניו ג'רזי וברלין שלנו אין? מתן חודרוב עונה על השאלות.
כמעט חמישית מהעולים לישראל מברית המועצות בשנות ה-90 היגרו למדינות אחרות. בפרק הראשון של סדרת הכתבות "ישראלים על תנאי", יוצאי בריה"מ שעברו לקנדה אומרים: "לא הרגשנו שייכים בחברה הישראלית גם אחרי 22 שנים"
כמעט מיליון עולים הגיעו מברית המועצות בשנות ה-90. אך בחלוף כמעט 20 שנים, המיליון שהוסיף לחברה הישראלית כל כך הרבה, עדיין צריך להזכיר שהוא שייך.
"הגעתי כשהייתי בת 6 לישראל, וגם כשהייתי מחנכת כיתה הייתי 'המורה הרוסיה', ו-'התלמידה הרוסייה'", אומרת יוליה סולטן-שך, שהיגרה מישראל לקנדה.
את המעבר הזה, מישראל לקנדה, עשו מאות משפחות צעירות שהגיעו מברית המועצות לישראל, אחרי שעבדו, שירתו בצה"ל והתחתנו בארץ, אבל עדיין לא באמת הרגישו שייכים לחברה הישראלית.
15 אחוז מהעולים מאותו גל עלייה של שנות ה-90 כבר ירדו מהארץ. "היורדים הם בני 30 פלוס, בעלי השכלה, שלא מוצאים את המקום שלהם בישראל" אומר רונן ברונפמן, מחבר הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון". "לישראלים יש משהו שמחזיק אותם כאן, לעולים אין".
גרמניה היא המדינה היחידה שלא שואלת ישראלים יהודים או יהודים
למה הגרו אליה והיא מקלה על קליטת יהודים בגרמניה עצמה
היהודים והישראלים הם היחידים שנקלטים ללא כל בעיות ואפילו מסייעים להם כלכלית
גרמניה רוצה כמה שיותר יהודים אצלה .
בניגוד לזה ישראל מוסלמים או פלסטינאים יש להם בעיות להקלט בגרמניה .
רוב המהגרים הישראלים לגרמניה הם צעירים שלא הצליחו למצוא תעסוקה בישראל
רובם לאחר קבלת אישור שהיה רכשו בית בגרמניה
בעיקר במנכן ששם אפשר לקנות בתים גם ב 100000 יורו
הם לומדים את השפה הגרמנית מחפשים עבודה בגרמניה
ועובדים בכל מה שיש שם
יש כמות אדירה של אומנים ציירים פסלים ואמנים ישראלים שעברו לגרמניה
גם מוזיקאים מגיעים לגרמניה
תקליטנים ובעלי מסעדות שנסגרו בישראל עברו לברלין
סלפי - ישראל, תמונת מצב: כל אחד מפרקי סדרת הכתבות הדוקומנטרית של ערוץ 10 יוגש ע"י הכתב שערך אותה, שידווח גם על אחורי הקלעים של צילומי ותחקיר הסדרה, וכן יביא את העדכונים שחלו מאז שידור הפרקים. הסדרות מביאות למסך עיסוק מעמיק ויומיומי בסוגיות החברתיות הבסיסיות ביותר בישראל - כלכלה, חינוך, בריאות, קריירה, בעיית הריכוזיות במשק, נדל"ן, הייטק, שאלת ההתנחלויות, יחסי חילוניים-דתיים, פנאי, תרבות ועוד.
כתבתו של מתן חודורוב שבוחן את התופעה של "היורדים החדשים" - מיהם הישראלים שמחליטים לוותר על השפה והבית ומה יש שם בחוץ שכל כך מפתה?
בכתבה הראשונה בסדרה "סלפי - ישראל, תמונת מצב", מתן חודרוב יוצא לבחון את תופעת "היורדים החדשים". בסדרה זו הוא בוחן את גל ההגירה של צעירים משכילים לחו"ל בשל קשיי המחיה בישראל.
חודרוב מציג את הפרשי השכר, את שכר הדירה, התחבורה, ההוצאות בסופר וכל מה שצריך לדעת על ההפרשים באופני המחייה ועל הסיבות להגירה. כמו כן, הוא יפגוש ישראלים שהיגרו וישמע מהם על היתרונות והחסרונות של החוויה המורכבת.
אז מה יש ללונדון, ניו ג'רזי וברלין שלנו אין? מתן חודרוב עונה על השאלות.
כמעט חמישית מהעולים לישראל מברית המועצות בשנות ה-90 היגרו למדינות אחרות. בפרק הראשון של סדרת הכתבות "ישראלים על תנאי", יוצאי בריה"מ שעברו לקנדה אומרים: "לא הרגשנו שייכים בחברה הישראלית גם אחרי 22 שנים"
כמעט מיליון עולים הגיעו מברית המועצות בשנות ה-90. אך בחלוף כמעט 20 שנים, המיליון שהוסיף לחברה הישראלית כל כך הרבה, עדיין צריך להזכיר שהוא שייך.
"הגעתי כשהייתי בת 6 לישראל, וגם כשהייתי מחנכת כיתה הייתי 'המורה הרוסיה', ו-'התלמידה הרוסייה'", אומרת יוליה סולטן-שך, שהיגרה מישראל לקנדה.
את המעבר הזה, מישראל לקנדה, עשו מאות משפחות צעירות שהגיעו מברית המועצות לישראל, אחרי שעבדו, שירתו בצה"ל והתחתנו בארץ, אבל עדיין לא באמת הרגישו שייכים לחברה הישראלית.
15 אחוז מהעולים מאותו גל עלייה של שנות ה-90 כבר ירדו מהארץ. "היורדים הם בני 30 פלוס, בעלי השכלה, שלא מוצאים את המקום שלהם בישראל" אומר רונן ברונפמן, מחבר הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון". "לישראלים יש משהו שמחזיק אותם כאן, לעולים אין".
