אינדקס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
טרול זכויות יוצרים
[rtl]טרול זכויות יוצרים הוא כינוי גנאי לגוף כלשהו (אדם או חברה) המשתמשים בהליכים משפטיים הנוגעים להפרות זכויות יוצרים, כמודל כלכלי להשגתרווח כספי באופן שיטתי. הגדרתו של גוף כטרול יכולה להיות ברורה מאד, אך לעתים אין האבחנה ברורה, שכן המודל הכלכלי של הגוף אינו תמיד חשוף, ולא כל תביעה של הפרת זכויות יוצרים הופכת את התובע אוטומטית לטרול. תביעות יכולות להיות לגיטימיות לחלוטין, במטרה לפצות על הפרה מהותית או נזק אמתי. מכיוון שכך, ניתן לאפיין את היות גוף טרול באופן עקיף, באמצעות מבחנים על דרך התנהלותו.
הטרולים יפעלו בעיקר בתחומים בהם יש פעילות של ציבור משתמשים רחב. כך למשל יעדיפו הטרולים לחפש הפרות הנוגעות לטקסטים או תמונות, ופחות ליצירות מוזיקליות. זאת משום שטקסטים או תמונות ניתן למצוא כמעט בכל אתר אינטרנט. לעומתם יצירות מוזיקליות נדרשות בעיקר בתעשייה המקצועית (כגון זמרירים), ופחות בשימוש גופים קטנים או אנשים פרטיים, שהם קהל היעד למתקפת הטרולים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
[/rtl]
[rtl]
גופים בעלי זכויות יוצרים, אשר העיסוק העיקרי שלהם מתבסס על יצירת הכנסות מיצירות מוגנות באופן ישיר (כגון ספקי תמונות אילוסטרציה), יכולים לפעול כטרולים על מנת לייצר הכנסה צדדית. לעומתם קיימים גופים שנוצרו במיוחד על מנת להיות טרולים. גופים אלו פועלים באופן דומה לטרולי פטנטים. הם חותמים על חוזים הממחים להם את זכות התביעה בעבור הפרה של זכויות יוצרים. גופים אלו נתקלו בבעיה לפעול בארצות הברית, שכן בתי משפט בארצות הברית קבעו כי זכות התביעה אינה ניתנת להעברה בנפרד מהבעלות על היצירה, ובכך שמטו את הקרקע המשפטית לשיטת עבודה זו.
על מנת להגדיל את התקבולים הפוטנציאליים, קיימים טרולים המעלים באופן יזום תמונות וצילומים המוגנים על ידיהן לאתרי שיתוף חינמיים, בשמות משתמשים בדויים. משתמש תמים אשר משתמש לאחר מכן בתמונות כאלו, יכול למצוא עצמו מפר זכויות יוצרים ללא ידיעתו. ושוב, חלק מהאנשים יעדיפו לשלם מאשר להיאבק על צדקתם, ובכך להעשיר את קופתו של הטרול.
סריקה וזיהוי של תמונות מוגנות, יכול להתבצע במגוון טכנולוגיות. השיטה הפשוטה ביותר היא לבצע סיכום ביקורת על התמונה או על חלק ממנה. באופן זה קל לאתר תמונה הנמצאת במאגר, באמצעות חישוב דומה על התמונה הנבדקת. החיסרון של שיטה זו היא שהיא אינה עמידה מפני עיבודי תמונה. מספיק עיבוד תמונה קל מאד על מנת לשנות את ערכו של סיכום הביקורת, והזיהוי יכשל. שיטות אחרות, מאפשרות להכניס סימן מים בלתי נראה לתמונה. קיימים סימני מים שיכולים לעמוד בעיבודי תמונה מסוימים, אך לא בשינויים קיצוניים. שיטה אחרת היא לימוד אלמנטים גאומטריים בתמונה, וביצוע פרמטריזציה של התמונה על פי התוכן שלה. שיטה זו יכולה להגיע לתוצאות טובות, גם כאשר מתבצע עיבוד תמונה המשנה גוונים, חיתוכים שונים, גודל תמונה ואף יחסי גודל רוחב (Aspect Ratio) בתמונה. שילוב של כל השיטות יכול להביא לתוצאות טובות מאד.
אחת החברות שפיתחה מוצר לזיהוי תמונות היא פיקסקאוט[3], אשר נקנתה על ידי ענק התמונות הבינלאומי Getty Images. אחת ממטרות הקניה הינה לבצע סריקות של האינטרנט לצורך מציאת הפרות. בעלי אתרים בכל העולם קיבלו מחברה זו מכתבי התראה ותביעות. גם ישראלים[4] קיבלו מנציגתם בישראל, מראות אימג' (אימג' בנק) מכתבי התראה ודרישות כספיות.
באפריל 2011, בדיון משפטי בפני שופט פדרלי, טענו עורכי הדין של הנתבעים שבהסכם בין Righthaven לבין Stephens Media, הומחו זכויות תביעה בלבד ולא זכויות היוצרים המלאות ולכן התביעה אינה חוקית. ב-14 ביוני 2011 קיבל בית המשפט בנבדה את טענת הנתבעים, והכריז של-Righthaven לא עומדת הזכות לתבוע שכן אין היא מחזיקה בזכויות היוצרים על היצירות. החברה נקנסה ב-5000$ על תביעת סרק, וב-15 באוגוסט הוטל עליה תשלום הוצאות משפט בסך 34,045$. מנקודה זו והלאה, הייתה החברה נתונה למתקפה משפטית של גופים שונים, ביניהם משרדי עורכי דין שייצגו אותה בעבר ולא קיבלו תשלום על עבודתם. יושב ראש Media News Group כינה את מהלך ההתקשרות של קודמו בתפקיד עם החברה, "רעיון מטופש", ואמר שלא היה עושה זאת אם הוא היה בתפקיד באותה תקופה. בסופו של דבר, החברה פשטה את הרגל וכל נכסיה הוחרמו ונמכרו.
בפסק דין אחר, קבע בית משפט השלום בת"א[12] כי החברה דרשה תשלום עבור יצירה מוגנת מבלי שהוכיחה כי הינה בעלת זכות תביעה, וביטל הסכם פשרה בין החברה לבין נתבעת שהשתמשה ביצירה מוגנת לכאורה.
[/rtl]
טרול זכויות יוצרים
[rtl]טרול זכויות יוצרים הוא כינוי גנאי לגוף כלשהו (אדם או חברה) המשתמשים בהליכים משפטיים הנוגעים להפרות זכויות יוצרים, כמודל כלכלי להשגתרווח כספי באופן שיטתי. הגדרתו של גוף כטרול יכולה להיות ברורה מאד, אך לעתים אין האבחנה ברורה, שכן המודל הכלכלי של הגוף אינו תמיד חשוף, ולא כל תביעה של הפרת זכויות יוצרים הופכת את התובע אוטומטית לטרול. תביעות יכולות להיות לגיטימיות לחלוטין, במטרה לפצות על הפרה מהותית או נזק אמתי. מכיוון שכך, ניתן לאפיין את היות גוף טרול באופן עקיף, באמצעות מבחנים על דרך התנהלותו.
הטרולים יפעלו בעיקר בתחומים בהם יש פעילות של ציבור משתמשים רחב. כך למשל יעדיפו הטרולים לחפש הפרות הנוגעות לטקסטים או תמונות, ופחות ליצירות מוזיקליות. זאת משום שטקסטים או תמונות ניתן למצוא כמעט בכל אתר אינטרנט. לעומתם יצירות מוזיקליות נדרשות בעיקר בתעשייה המקצועית (כגון זמרירים), ופחות בשימוש גופים קטנים או אנשים פרטיים, שהם קהל היעד למתקפת הטרולים.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרול הוא יצור מיתולוגי דמוי אדם, גדול, מכוער, טיפש, ומרושע. אלמנט ה"רשע" הוא אשר משמש כבסיס לשימוש במושג טרול כמטפורה למי שפועל בתחום מסוים באופן מרושע, במטרה להציק ולהזיק; ובמקרה של 'טרול זכויות יוצרים', למי שמשתמש בנושא זכויות יוצרים באופן מרושע ומזיק.מאפיינים טיפוסיים לטרול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להבחין במספר מאפיינים טיפוסיים לטרול זכויות יוצרים. ככל שתימצא התאמה לקריטריונים רבים יותר, כך עולה הסיכוי שהגוף האמור מנצל לרעה טענות בדבר זכויות יוצרים:[/rtl]
- טרול זכויות יוצרים יחפש הפרות מצד משתמשים קטנים, בעלי יכולת כלכלית מוגבלת. שיטת העבודה היא איום בהליכים משפטיים, תוך הסתמכות על העובדה שחוקי זכויות יוצרים בדרך כלל מעניקים לבעל הזכויות סעד כספי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. הטרולים מנצלים את החשש שיש לאדם הפרטי מפני מכתבים רשמיים, הליכים משפטיים ועורכי דין, ומפעילים לחץ על מנת להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט.
- טרול לא יתחשב בתום הלב של המפר. הטרול לא יסתפק בהפסקת השימוש ביצירה המוגנת. הטרול ישאף למקסם את הרווח הכספי שניתן לקבל כתוצאה מההפרה.
- טרול ינסה לתבוע את זכויותיו באופן מלא, גם במקומות בהם ברור לחלוטין שלא היה נזק אמתי בשימוש ביצירה. כך לדוגמה, בעל בלוג פרטי, אשר מעטר את הבלוג שלו בתמונה מוגנת. הטרול לא יסתפק בדרישה להסרת החומר המוגן, אלא ינסה לגרום למפר לשלם פיצוי כספי על ההפרה.
- הטרול ינצל את חוק זכויות יוצרים, על מנת לתבוע סכומים שאינם פרופורציונליים לעלות השימוש האמיתי ביצירה. כך למשל יכול טרול לתבוע סכומים של אלפי דולרים עבור שימוש בתמונה, שמחיר השימוש הרגיל בה הוא דולרים בודדים.
- טרול יקבע מחירי שימוש מופרזים, עבור שימוש רגיל ביצירה, שלגביה הוא מצא הפרה והחל לפעול. כך למשל, הוא עשוי להעלות את מחיר השימוש בתמונה, מדולרים בודדים לאלפי דולרים, כדי לחזק את עמדתו מול המפר, ולנסות להוכיח כי לכאורה נגרם לו נזק גדול וממשי.
- טרול יחפש באופן יזום, באמצעות כלים אוטומטיים, הפרות של זכויות היוצרים שלו. זאת בניגוד לבעל זכויות יוצרים רגיל, אשר יתבע את זכויותיו כאשר הוא נתקל בהפרה מהותית שעושה לו נזק אמיתי.
[rtl]
גופים בעלי זכויות יוצרים, אשר העיסוק העיקרי שלהם מתבסס על יצירת הכנסות מיצירות מוגנות באופן ישיר (כגון ספקי תמונות אילוסטרציה), יכולים לפעול כטרולים על מנת לייצר הכנסה צדדית. לעומתם קיימים גופים שנוצרו במיוחד על מנת להיות טרולים. גופים אלו פועלים באופן דומה לטרולי פטנטים. הם חותמים על חוזים הממחים להם את זכות התביעה בעבור הפרה של זכויות יוצרים. גופים אלו נתקלו בבעיה לפעול בארצות הברית, שכן בתי משפט בארצות הברית קבעו כי זכות התביעה אינה ניתנת להעברה בנפרד מהבעלות על היצירה, ובכך שמטו את הקרקע המשפטית לשיטת עבודה זו.
שיטות העבודה של טרולי זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צד משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת שיוכל לפעול, צריך טרול זכויות היוצרים להיות בעל זכות תביעה על הפרה. במדינות בהן ניתן להמחות זכות תביעה, יכול הטרול לחתום הסכם עם בעל זכויות היוצרים, אשר ממחות אליו את הזכות הזו. במדינות כגון ארצות הברית, ניתנה פסיקה פדרלית אשר מונעת את האפשרות להמחות זכויות תביעה[1] כאשר מדובר בזכויות יוצרים, ולכן היחיד שיכול לתבוע הוא בעל זכויות היוצרים. פסיקה זו הביאה לנפילה של חברת הטרולים Righthaven, שעסקה בתביעות כעיסוק עיקרי, כפי שמתואר בהמשך. בישראל הנושא של המחאת זכות התביעה אינו ברור דיו.שיטת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרול זכויות היוצרים סורק ומחפש שימושים שנעשו ביצירות מוגנות, ברוב המקרים בתום לב מוחלט. דוגמה לטרול מסוג זה הוא חברות המוכרות תמונות וצילומים. חברות אלו מקדישות זמן ניכר לסריקה של האינטרנט, חיפוש ומציאה של צילומים, שזכויות היוצרים שלהן נמצאות בבעלותם. ברוב המקרים מדובר באנשים פרטיים, אשר מעטרים אתרים פרטיים או בלוגים בתמונות שנמצאות באינטרנט. מציאה של תמונה כזו, מביאה את הטרול לשלוח לבעל האתר מכתב התראה מעו"ד. בדומה לטרולי הפטנטים, המטרה אינה להגיע למאבק משפטי, אלא לפשרה כספית כלשהי. האיום שעומד בפני המפר התמים בישראל הוא תביעה על סך של 100,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. ברור שתביעה בסדר גודל כזה מהווה איום ניכר על כל אדם מהשורה, וכך יכול הטרול לקבל בקלות סכומים של אלפי שקלים[2]. בדוגמה ניתן לראות את האלמנטים המרכזיים המתוארים לעיל (הגדרת ההפרה, ציטוט החוק, דרישת תשלום, איום).על מנת להגדיל את התקבולים הפוטנציאליים, קיימים טרולים המעלים באופן יזום תמונות וצילומים המוגנים על ידיהן לאתרי שיתוף חינמיים, בשמות משתמשים בדויים. משתמש תמים אשר משתמש לאחר מכן בתמונות כאלו, יכול למצוא עצמו מפר זכויות יוצרים ללא ידיעתו. ושוב, חלק מהאנשים יעדיפו לשלם מאשר להיאבק על צדקתם, ובכך להעשיר את קופתו של הטרול.
טכנולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיהוי טקסטים מוגנים, הוא תהליך פשוט, ולמעשה אין צורך בטכנולוגיה ייעודית לנושא. כל מנוע חיפוש מודרני יכול לחפש באופן יעיל מאד משפטים טקסטואלים. הבעיה המסובכת יותר היא זיהוי של תמונות מוגנות. שכן תמונה יכולה לעבור עיבוד ודחיסת נתונים מסוג שמשנה את הקובץ.סריקה וזיהוי של תמונות מוגנות, יכול להתבצע במגוון טכנולוגיות. השיטה הפשוטה ביותר היא לבצע סיכום ביקורת על התמונה או על חלק ממנה. באופן זה קל לאתר תמונה הנמצאת במאגר, באמצעות חישוב דומה על התמונה הנבדקת. החיסרון של שיטה זו היא שהיא אינה עמידה מפני עיבודי תמונה. מספיק עיבוד תמונה קל מאד על מנת לשנות את ערכו של סיכום הביקורת, והזיהוי יכשל. שיטות אחרות, מאפשרות להכניס סימן מים בלתי נראה לתמונה. קיימים סימני מים שיכולים לעמוד בעיבודי תמונה מסוימים, אך לא בשינויים קיצוניים. שיטה אחרת היא לימוד אלמנטים גאומטריים בתמונה, וביצוע פרמטריזציה של התמונה על פי התוכן שלה. שיטה זו יכולה להגיע לתוצאות טובות, גם כאשר מתבצע עיבוד תמונה המשנה גוונים, חיתוכים שונים, גודל תמונה ואף יחסי גודל רוחב (Aspect Ratio) בתמונה. שילוב של כל השיטות יכול להביא לתוצאות טובות מאד.
אחת החברות שפיתחה מוצר לזיהוי תמונות היא פיקסקאוט[3], אשר נקנתה על ידי ענק התמונות הבינלאומי Getty Images. אחת ממטרות הקניה הינה לבצע סריקות של האינטרנט לצורך מציאת הפרות. בעלי אתרים בכל העולם קיבלו מחברה זו מכתבי התראה ותביעות. גם ישראלים[4] קיבלו מנציגתם בישראל, מראות אימג' (אימג' בנק) מכתבי התראה ודרישות כספיות.
נוכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעתים, הטרול כלל אינו הבעלים של היצירות המוגנות, אינו מייצג אותם ואינו קשור אליהם בשום דרך. אלו נוכלים לכל דבר, אשר משיגים בדרכים שונות, לרוב לא חוקיות, פרטים על אנשים שעשו שימוש לא חוקי ביצירות. דוגמה נפוצה היא מציאת פרטים על שיתוף ברשתות P2P. מרגע קבלת הפרטים על המפר לכאורה, פועלים הטרולים ככל טרול זכויות יוצרים. הם מתחזים למשרד עו"ד ושולחים מכתבי איום אל הקורבנות, שבהם הם מציעים להגיע לפשרה כספית על מנת להימנע מהליכים משפטיים ומתביעות ענק.טרולי פורנוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרולי פורנוגרפיה הוא מקרה פרטי של טרולי זכויות יוצרים, אשר עוסקים באיומים ותביעות הנוגעים לשימוש בסרטים פורנוגרפיים. שיטת העבודה המקובלת של הטרולים מסוג זה, הוא איתור (נכון או שגוי) של אנשים אשר הורידו סרטים פורנוגרפיים ברשתות שיתוף שונות, ושיגור איומים לקורבן. העניין הייחודי במקרה זה, הוא שהטרול משתמש באלמנט הבושה כאמצעי לחץ נוסף על הקורבן, למשל על ידי פניה אל הקורבן במקום עבודתו, השארת הודעות במשיבון, והעמדתו באור מביש מול חברים ומשפחה[5][6].טרולי גופנים (פונטים)[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרולי גופנים הינם בעלי זכויות יוצרים על גופנים, הפועלים באופן דומה לטרולי זכויות יוצרים העוסקים בתמונות. הייחודיות של טרולי הגופנים הוא הניצול של בורות הציבור, שאינו מודע לעובדה שגופן הוא יצירה מוגנת ככל יצירה אחרת.טרולי זכויות יוצרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ASC:Law[עריכת קוד מקור | עריכה]
ASC:Law היא חברה בריטית בבעלות עו"ד בשם אנדרו קרוסלי (Andrew Crossley). חברה זו החלה לשלוח בשנת 2009 עשרות אלפי מכתבים לאנשים שלכאורה הורידו תוכן מוגן מהאינטרנט. המכתב כלל איום משפטי, ודרישה לתשלום של 500 ליש"ט, על מנת להימנע מהליך משפטי. בדרך כלל, החברה לא הגיעה לתביעות של ממש, אלא הסתפקה באיומים. האיומים עוררו רעש רב בבריטניה. אנשים רבים נבהלו, וחלקם שילמו. הכנסות החברה מהמכתבים הללו עלו על מיליון ליש"ט. על מנת לעזור לציבור להלחם בחברה, נפתח אתר אשר ריכז מידע רב על הנושא, כולל הסברים ודוגמאות על האופן שיש לטפל באיום (Being Threatened? - Portal). הלורד לוקאס מקרוּדְוֵול ודִינְגווֹל, כינה את פעילות החברה "סחטנות בחסות החוק"[7]. ניסיונות של החברה לתבוע, הביאו את בית המשפט לתקוף את החברה על ביזבוז זמנו של בית המשפט בהליכים שאינם בגדר הנורמה המקובלת[8], ולשים לדבר סוף[9]. בסופו של דבר נקנס אנדרו קרוסלי בקנס כספי גבוה ורישיון עריכת הדין שלו הושעה למשך שנתיים.Righthaven[עריכת קוד מקור | עריכה]
Righthaven היא חברה אמריקאית, שנוסדה ב-2010. החברה חתמה על חוזה עם המוציא לאור Stephens Media, אשר בבעלותו 11 עיתונים יומיים ו-64 שבועונים המתפרסמים ב-9 מדינות בארצות הברית. המודל העסקי של Righthaven התבסס על איומים ותביעות של אתרי אינטרנט ובלוגרים, אשר ציטטו חומר שפורסם באחד מכתבי העת של המוציא לאור. 50% מהבעלות הוחזקה מעל ידי אחד הזכיינים של המוציא לאור. בדצמבר2010 חתמה החברה על הסכמים עם גופים נוספים, ביניהם WEHCO Media ו-Media News Group. עד תום שנת 2010 הגישה החברה 200 תביעות בערך כספי של עשרות עד מאות אלפי דולרים לתביעה[10]. התביעה כללה גם דרישה להעברת שם המתחם של המפר לבעלותה. כמנהג טרולי זכויות היוצרים, העדיפה החברה להגיע להסדרים מחוץ לבית המשפט, ככל האפשר. בזכות מדיניותה של החברה באותה בשנה היא הגיעה להסדרים כספיים עם כ-70 נתבעים. עם הזמן, חתמה החברה על הסכמי יצוג של מוציאים לאור נוספים, כגון המוציא לאור Media New Group.באפריל 2011, בדיון משפטי בפני שופט פדרלי, טענו עורכי הדין של הנתבעים שבהסכם בין Righthaven לבין Stephens Media, הומחו זכויות תביעה בלבד ולא זכויות היוצרים המלאות ולכן התביעה אינה חוקית. ב-14 ביוני 2011 קיבל בית המשפט בנבדה את טענת הנתבעים, והכריז של-Righthaven לא עומדת הזכות לתבוע שכן אין היא מחזיקה בזכויות היוצרים על היצירות. החברה נקנסה ב-5000$ על תביעת סרק, וב-15 באוגוסט הוטל עליה תשלום הוצאות משפט בסך 34,045$. מנקודה זו והלאה, הייתה החברה נתונה למתקפה משפטית של גופים שונים, ביניהם משרדי עורכי דין שייצגו אותה בעבר ולא קיבלו תשלום על עבודתם. יושב ראש Media News Group כינה את מהלך ההתקשרות של קודמו בתפקיד עם החברה, "רעיון מטופש", ואמר שלא היה עושה זאת אם הוא היה בתפקיד באותה תקופה. בסופו של דבר, החברה פשטה את הרגל וכל נכסיה הוחרמו ונמכרו.
טרולי זכויות יוצרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל פועלת חברת "מראות אימג'", אשר מייצגת את חברת "Getty images" האמריקאית. נגד חברה זו הוגשה תובענה ייצוגית המאשימה אותה בדבר שימוש בהליכים משפטיים הנוגעים לזכויות יוצרים באופן שאינו חוקי ובאופן גורף[11]. הדיון בתובענה נדון ב-2013.בפסק דין אחר, קבע בית משפט השלום בת"א[12] כי החברה דרשה תשלום עבור יצירה מוגנת מבלי שהוכיחה כי הינה בעלת זכות תביעה, וביטל הסכם פשרה בין החברה לבין נתבעת שהשתמשה ביצירה מוגנת לכאורה.
[/rtl]
