אינדקס
נכות נפשית עקב לחץ בעבודה
עובד היי-טק שהודח לתפקיד זוטר ופוטר במפתיע, נקלע למשבר נפשי חמור. בית הדין לעבודה אישר כי מדובר באירועים חריגים בעבודה והעובד הוכר כבעל נכות נפשית בשיעור של 30%. התוצאה: פיצוי של יותר ממיליון ש"ח וקצבה חודשית של 7,000 ש"ח.
מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (23 בספטמבר 2014)
עובד הייטק, מהנדס מחשבים במקצועו, הגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי להכרה במצב בריאותו הנפשית כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של העובד ולכן זה הגיש ערעור לבית הדין הארצי. בתביעתו ביקש שיכירו בשלושה אירועים חריגים שהתרחשו במהלך עבודתו והביאו לנכותו הנפשית.
האירוע הראשון התרחש ב-2003, כאשר העובד עבד בבנק בתפקיד מנתח מערכות ומנהל תתי משימות, תפקיד הנחשב יוקרתי ובעל אחריות רבה. לאחר כשנה, מנהלו הישיר העביר אותו לעבוד בצוות אחר, בתפקיד נחות לעומת עבודתו הקודמת. העברתו לעבודה חסרת משמעות שבה חש כפקיד זוטר, מנעה ממנו לבטא את כישוריו ויכולותיו וגרמה לו להרגיש מושפל.
לאחר כמה שבועות התרחש האירוע השני, בו הועבר העובד לתפקיד חשוב וקשה בפרוייקט אחר. בעקבות המעבר נקלע העובד למצוקה ולחץ נפשי חמור. זאת משום שמדובר בפרויקט יקר, חשוב, מסובך ובעל לוח זמנים קצר ביותר, ומכיוון שבמקביל קיבל משימות נוספות. בנוסף, כשלושה חודשים לאחר מכן, קיבל העובדהודעת פיטורין מפתיעה ממנהלו הישיר. האירוע השלישי של הודעת הפיטורין החמיר את מצבו הנפשי והביא אותו אף לבצע ניסיונות התאבדות.
בעדותו מתאר העובד את ההתדרדרות: "הפרויקט התחיל במרץ ולא ידעתי מה גודלו, לוח הזמנים היה צפוף מאוד והפרויקט היה בתקציב גדול מאוד, הייתי לבד כל הפרויקט הזה. נאלצתי לעבוד גם בלילות שעות נוספות רבות מאוד". לעדותו הוסיף, כי לא ישן בלילות ולא יכל לחשוב על דבר אחר מלבד הפרויקט. "איבדתי את התאבון והפסקתי לאכול. בסוף אפריל המצב החל התדרדר, הרגשתי לחץ בראש ובחזה. אנשים שמו לב בעבודה שאני לא מרגיש טוב. הרגשתי שכל הבנק עומד על הכתפיים שלי. לקראת הסוף לקחו ממני הכל ואז בכלל זה פגע בי והרגשתי גרוע מאוד."
בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי האירוע הראשון אכן הוכח כבלתי שגרתישגרם ללחץ נפשי קשה. במהלך הליכי התביעה הסכים הביטוח הלאומי להכיר גם באירוע השלישי כבלתי שגרתי. לעומתם, נקבע שהאירוע השני הינו מתמשך, לא מובחן בזמן ואינו מהווה אירוע חריג.
בעקבות החלטת בית הדין, ערער העובד לבית הדין הארצי לעבודה. בערעורו טען כי שלושת האירועים התרחשו בפרק זמן של של שלושה חודשים, היוו אירועים מיוחדים המוגדרים במקום ובזמן, וכל אחד מהם השפיע על מצבו הנפשי והטביע עליו את חותמו. המוסד לביטוח לאומי מצדו טען כי לא הוכח שאכן התקיימה הפגיעה הנפשית תוך כדי ועקב עבודתו של המערער. עוד טען המוסד שלא מדובר באירוע חריג, אלא ביחס ועומס מתמשכים במקום העבודה.
השופטת רונית רוזנפלד כותבת בפסק דינה מ-24 בדצמבר 2012 (עב"ל 31298-09-10 משה בר ששת נגד המוסד לביטוח לאומי) כי "די באירוע מיוחד בעבודה השונה מפעולת יום יום רגילה [...] על מנת שיהיה ניתן לקשור אירוע בעבודה לפגיעה נפשית, מן ההכרח שאותו אירוע יהיה מוגדר במקום ובזמן ויהא ניתן להעריך כי הוא הטביע חותם על התובע וגרם לו לדחק נפשי שאינו רגיל". הבדיקה שעורך בית הדין היא בדיקה סובייקטיבית, הבוחנת כל אדם בפני עצמו וכיצד השפיע עליו האירוע, ולא כיצד היה משפיע על אדם אחר.
עוד קבעה השופטת כי אין כל מניעה לראות באירוע השני כאירוע בלתי שגרתי, גם כאשר באותה התקופה היה קיים אצל המערער לחץ ומתח מתמשך. זאת כל עוד הסממנים החיצוניים של הפגיעה הנפשית באו לידי ביטוי מיד לאחר האירוע, כפי שקרה במקרה זה: "לאחר פרק זמן קצר ביותר ומתוחם, הוא החל להתלונן על התסמינים כמפורט בתעודה הרפואית, שהאמור בה לא נסתר. לטעמנו, יש בכך כדי להצביע על ראשית ראיה לקיומו של "אירוע מיוחד" אצל המערער, כנטען על ידו".
בהתאם לקביעות אלו, קיבל בית הדין את ערעורו של עובד ההיי-טק והכירו גם באירוע השני כאירוע חריג, שבא לידי ביטוי בלחץ כבד ומתח מיוחד. בעקבות החלטת בית הדין, הוחזר התיק לדיון בוועדות הביטוח הלאומי, ונקבעה לעובד נכות של 30% ופיצוי רטרואקטיבי בסכום של יותר ממליון ש"ח. בנוסף, העובד עתיד לקבל קצבה חודשית בסך 7,000 ש"ח.
http://www.zhuti.co.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/
עובד היי-טק שהודח לתפקיד זוטר ופוטר במפתיע, נקלע למשבר נפשי חמור. בית הדין לעבודה אישר כי מדובר באירועים חריגים בעבודה והעובד הוכר כבעל נכות נפשית בשיעור של 30%. התוצאה: פיצוי של יותר ממיליון ש"ח וקצבה חודשית של 7,000 ש"ח.
מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (23 בספטמבר 2014)
עובד הייטק, מהנדס מחשבים במקצועו, הגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי להכרה במצב בריאותו הנפשית כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של העובד ולכן זה הגיש ערעור לבית הדין הארצי. בתביעתו ביקש שיכירו בשלושה אירועים חריגים שהתרחשו במהלך עבודתו והביאו לנכותו הנפשית.
האירוע הראשון התרחש ב-2003, כאשר העובד עבד בבנק בתפקיד מנתח מערכות ומנהל תתי משימות, תפקיד הנחשב יוקרתי ובעל אחריות רבה. לאחר כשנה, מנהלו הישיר העביר אותו לעבוד בצוות אחר, בתפקיד נחות לעומת עבודתו הקודמת. העברתו לעבודה חסרת משמעות שבה חש כפקיד זוטר, מנעה ממנו לבטא את כישוריו ויכולותיו וגרמה לו להרגיש מושפל.
לאחר כמה שבועות התרחש האירוע השני, בו הועבר העובד לתפקיד חשוב וקשה בפרוייקט אחר. בעקבות המעבר נקלע העובד למצוקה ולחץ נפשי חמור. זאת משום שמדובר בפרויקט יקר, חשוב, מסובך ובעל לוח זמנים קצר ביותר, ומכיוון שבמקביל קיבל משימות נוספות. בנוסף, כשלושה חודשים לאחר מכן, קיבל העובדהודעת פיטורין מפתיעה ממנהלו הישיר. האירוע השלישי של הודעת הפיטורין החמיר את מצבו הנפשי והביא אותו אף לבצע ניסיונות התאבדות.
בעדותו מתאר העובד את ההתדרדרות: "הפרויקט התחיל במרץ ולא ידעתי מה גודלו, לוח הזמנים היה צפוף מאוד והפרויקט היה בתקציב גדול מאוד, הייתי לבד כל הפרויקט הזה. נאלצתי לעבוד גם בלילות שעות נוספות רבות מאוד". לעדותו הוסיף, כי לא ישן בלילות ולא יכל לחשוב על דבר אחר מלבד הפרויקט. "איבדתי את התאבון והפסקתי לאכול. בסוף אפריל המצב החל התדרדר, הרגשתי לחץ בראש ובחזה. אנשים שמו לב בעבודה שאני לא מרגיש טוב. הרגשתי שכל הבנק עומד על הכתפיים שלי. לקראת הסוף לקחו ממני הכל ואז בכלל זה פגע בי והרגשתי גרוע מאוד."
לחץ מתמשך ייחשב כאירוע חריג
בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי האירוע הראשון אכן הוכח כבלתי שגרתישגרם ללחץ נפשי קשה. במהלך הליכי התביעה הסכים הביטוח הלאומי להכיר גם באירוע השלישי כבלתי שגרתי. לעומתם, נקבע שהאירוע השני הינו מתמשך, לא מובחן בזמן ואינו מהווה אירוע חריג.
בעקבות החלטת בית הדין, ערער העובד לבית הדין הארצי לעבודה. בערעורו טען כי שלושת האירועים התרחשו בפרק זמן של של שלושה חודשים, היוו אירועים מיוחדים המוגדרים במקום ובזמן, וכל אחד מהם השפיע על מצבו הנפשי והטביע עליו את חותמו. המוסד לביטוח לאומי מצדו טען כי לא הוכח שאכן התקיימה הפגיעה הנפשית תוך כדי ועקב עבודתו של המערער. עוד טען המוסד שלא מדובר באירוע חריג, אלא ביחס ועומס מתמשכים במקום העבודה.
השופטת רונית רוזנפלד כותבת בפסק דינה מ-24 בדצמבר 2012 (עב"ל 31298-09-10 משה בר ששת נגד המוסד לביטוח לאומי) כי "די באירוע מיוחד בעבודה השונה מפעולת יום יום רגילה [...] על מנת שיהיה ניתן לקשור אירוע בעבודה לפגיעה נפשית, מן ההכרח שאותו אירוע יהיה מוגדר במקום ובזמן ויהא ניתן להעריך כי הוא הטביע חותם על התובע וגרם לו לדחק נפשי שאינו רגיל". הבדיקה שעורך בית הדין היא בדיקה סובייקטיבית, הבוחנת כל אדם בפני עצמו וכיצד השפיע עליו האירוע, ולא כיצד היה משפיע על אדם אחר.
עוד קבעה השופטת כי אין כל מניעה לראות באירוע השני כאירוע בלתי שגרתי, גם כאשר באותה התקופה היה קיים אצל המערער לחץ ומתח מתמשך. זאת כל עוד הסממנים החיצוניים של הפגיעה הנפשית באו לידי ביטוי מיד לאחר האירוע, כפי שקרה במקרה זה: "לאחר פרק זמן קצר ביותר ומתוחם, הוא החל להתלונן על התסמינים כמפורט בתעודה הרפואית, שהאמור בה לא נסתר. לטעמנו, יש בכך כדי להצביע על ראשית ראיה לקיומו של "אירוע מיוחד" אצל המערער, כנטען על ידו".
בהתאם לקביעות אלו, קיבל בית הדין את ערעורו של עובד ההיי-טק והכירו גם באירוע השני כאירוע חריג, שבא לידי ביטוי בלחץ כבד ומתח מיוחד. בעקבות החלטת בית הדין, הוחזר התיק לדיון בוועדות הביטוח הלאומי, ונקבעה לעובד נכות של 30% ופיצוי רטרואקטיבי בסכום של יותר ממליון ש"ח. בנוסף, העובד עתיד לקבל קצבה חודשית בסך 7,000 ש"ח.
http://www.zhuti.co.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA/%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/
