הקיבוץ הוקם ב-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח.[1] לקיבוץ הוקצו כ-4,102 דונם, משטחו של הכפר הערבי ס'וּבַּא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות ושטחים נוספים בשפלה.[2] המייסדים חברי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם: "משגב פלמ"ח"; אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה".
ענפי הכלכלה של הקיבוץ הם: תעשייה (מפעל "אורן" לשמשות בטיחות לרכב ושמשות נגד ירי),חקלאות (הכוללת מטעים, כרמים, שלחין, לולים ורפת). בקיבוץ וסביבתו ישנן אטרקציות רבות כגון: עין צובה והנקבה באורך 50 מטר, ומערת יוחנן המטביל. ענף התיירות, כולל את פארק השעשועים "קיפצובה" לילדים, ומלון כפרי "צובה". בנוסף קיים בקיבוץ גם אולפן לעברית.
ליד הקיבוץ נמצא הר צובה הכולל את תל צובה, שבו שכבות מהתקופה הכנענית בארץ ישראל. בשמו צובה, נזכר היישוב לראשונה בתנ"ך, כציון מקום ישובו של יגאל בן נתן מצובה, אחד מגיבוריו של דוד (שמואל ב', פרק כ"ג, ל"ו). מתקופת בית ראשון מצויים בסמוך לצובה שרידים חקלאיים רבים, בעיקר טרסות, מערכות מים וגתות, וקברים. חוקרים זיהו באתר את גיא צבועים - יישוב בתקופת המשנה. בהתקופה הצלבנית נבנתה באתר מצודה צלבנית שנקראה "בלמונט" (ההר היפה), וממנה שרדו חומה חיצונית עם חפיר, שער ומגדל, חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, ובורות מים, בהם נעשה שימוש על ידי תושבי הכפר הערבי סובא.
הכפר היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. ניסיון לכבוש אותו במבצע הראל, בשבוע השלישי של אפריל 1948, לא עלה יפה. הכפר נכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני (הגזרה המזרחית).[3
מערת יוחנן המטביל
בין מטעי הקיבוץ ממוקמת מערת יוחנן המטביל, אשר משמשת מוקד אטרקציה לתיירים מרחבי העולם. מדובר למעשה בבור מים חצוב, גדול מאוד ואחד המשוכללים מסוגו, ששינה את תפקודו לאורך השנים. בימי בית ראשון שימש הבור לאגירת מים לצרכים חקלאיים ולתעשיית כלי חרס; לאחר חורבן בית ראשון וחידוש היישוב היהודי במקום לאחר שיבת ציון שינה הבור את תפקודו והפך למקווה טהרה. לצורך התאמתו למקווה טהרה הוגבהה רצפת הבור. במאה הרביעית הפך המקום לאתר עליה לרגל ופולחן ליוחנן המטביל, ועל קירותיו נחרתו ציורים הקשורים ליוחנן או לנצרות. עם כיבוש האזור על ידי המוסלמים ננטש המקום והפך למזבלה לחקלאי האזור. בין השנים 2000-2004 התקיימו במקום עונות חפירה על ידי ד"ר שמעון גיבסון ואוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט. בשנת 2004 נחשף המקום לציבור ויש המבקשים לראות בו את המקום שבו נהג יוחנן המטביל להטביל את הנוהים אחריו.קיבוץ צובה זכה לאורך השנים לכמה התייחסויות מצד האמנות הישראלית. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הקים יוסף זריצקי, מנהיג קבוצת אופקים חדשים, סטודיו בצובה אותו נהג לפקוד כל שנה עד פטירתו בשנת 1985, ובו צייר את נופי האזור בשפתו הציורית המופשטת.[4] בשנת 1995 הציג האמן לארי אברמסון בגלריה הקיבוץ את התערוכה "tsooba" במסגרתה מתח ביקורת על עיוורון אותו זיהה אצל זריצקי, אשר שפתו המופשטת התעלמה מהריסות הכפר הערבי שהיה במקום.[5] בשנת 2013 צייר יונתן הירשפלד את סדרת הציורים "על הארץ" שהוצגה במשכנות שאננים בה התייחס לציורי "צובה" של זריצקי ושל אברמסון ולדיון האתי והאסתטי שמת
[rtl]
אודות הקיבוץ
פלמ"ח צובה הינו קיבוץ שיתופי, הנמצא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית "מטה יהודה" ושייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת (בעבר - הקיבוץ המאוחד).
שם הקיבוץ מבטא את מורשת הפלמ"ח ואת מיקומו ההיסטורי של הישוב המקראי צוֹבה.
הקיבוץ עלה לקרקע באוקטובר 1948 ומייסדיו היו יוצאי פלמ"ח מחטיבות "יפתח" ו"הנגב" – ילידי הארץ, ניצולי שואה ועולים מתורכיה. מאוחר יותר הצטרפו בוגרי חברות נוער עולה, חברים מקיבוץ "ארז" שעזבוהו עם הפילוג, וחברי גרעינים יוצאי תנועת הנוער המחנות העולים ואחרים. במהלך השנים נקלטו בקיבוץ בודדים ומשפחות, מהארץ ומחו"ל, ובני משק שבחרו להמשיך בדרך הוריהם.
קהילה
הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי אשר הבעלות על הרכוש בו היא משותפת וחיי התושבים מבוססים על שוויון ושיתוף בהכנסות. זהו אחד הקיבוצים האחרונים בהם משכורות החברים והכנסות רבות נוספות נכנסות לקופת הקיבוץ, אשר מחלק מחדש את ההכנסות כדי לספק את השירותים הדרושים לכלל התושבים בצורה שוויונית. כיום מורכב הקיבוץ בעיקר מבני משק ממשיכים, משפחות שביקשו להצטרף אל הקיבוץ ועוד.
אוכלוסיית הקיבוץ מונה :
283 חברים ומועמדים
150 ילדים
30 חיילים (בני הקיבוץ)
45 בנים במסלול עצמאות כלכלית
24 תלמידי אולפן
שירותים ותחבורה
הקיבוץ מספק את כל השירותים הדרושים לתושביו, ובכלל זה גם חדר אוכל כמתבקש מקיבוץ שיתופי. מלבד אלה יש במקום בריכה, מוסדות חינוך ואפילו מרפאת שיניים.
אולפן
מזה כ-30 שנה מתקיימת בקיבוץ מסגרת של אולפן, בו מתחנכים צעירים - תיירים ועולים חדשים - תוך שילוב של עבודה ולימודים. מאות צעירים רכשו כאן ידע בסיסי בשפה העברית ובהכרת הארץ.
חינוך
הקיבוץ מפעיל מערכת חינוך אשר מושכת אליה משפחות רבות מהאזור – גם ילדים שאינם בני הקיבוץ.
הענף החקלאי:
מטע- בו עצי פרי שונים, כרם יין וזית-שמן
לול - המייצר בעיקר פטימים
רפת - הפועלת בקיבוץ צרעה, במסגרת שותפות עם שני קיבוצים נוספים.
ענף גידולי שדה - בשפלה, גם הוא במסגרת שותפות אזורית.
מוסך ותחנת דלק – המשרתים את רכבי הקיבוץ ומאות לקוחות בסביבתנו.
בנוסף תמצאו בצובה - מרפאת שיניים, חנות כלבו, מספרה, קוסמטיקה וטיפולים הוליסטיים, המשרתים לקוחות רבים מהישובים השכנים.
כ-40% מחברי הקיבוץ עובדים בעבודת חוץ, חלקם במשרות בכירות במקומות עבודתם. כמנהג הקיבוץ השיתופי משכורותיהם מועברות במלואם לקיבוץ.
ככל שתרומתה של החקלאות להכנסות הקיבוץ ירדה - התרחבה המגמה לפיתוח מקורות הכנסה נוספים:
בראשית שנות ה-80 הוקם המפעל התעשייתי "אורן" המייצר שמשות בטיחות מסוגים שונים, שמשות לארכיטקטורה ושמשות ממוגנות נגד ירי. מפעל "אורן" הוא הענף הגדול והמרכזי בקיבוץ. המפעל גדל והתפתח מאד בשנים האחרונות, הוקמה שלוחה בארצות הברית והשנה הולך ומוקם מפעל "אורן ב" האמור להכפיל את שטח הייצור. המפעל מעסיק חברי קיבוץ רבים ועשרות עובדים מיישובי האזור, מרביתם עולים חדשים.
בשנים האחרונות תופס תאוצה תחום התיירות: "קיפצובה" – מרכז הבילוי המשפחתי הגדול והאיכותי באזור ירושלים. משנת 2000 פועל "מלון צובה" ובו 64 חדרים משפחתיים ומבנה מרכזי המאפשר קיום כנסים ואירועים שונים. יקב צובה - הוקם בשנת 2005 כיקב בוטיק המייצר 60,000 בקבוקים בשנה מענבי הכרמים שלנו בלבד. היין האיכותי, שזכה בפרסים רבים נמכר בחנויות היין המובחרות. היקב, בשילוב עם תיירות צובה מציע סיורים מודרכים בגת העתיקה, בכרם וביקב כולל טעימת יין ומפגש עם היינן. חדר האוכל הישן שודרג ונבנה מחדש כאולם כנסים והסעדה ואולם לאירועים משפחתיים עד כ- 180 איש. הוא גם משמש לאירועי תרבות וחברה לחברי הקיבוץ וקבוצות תיירים. בשנת 2013, הוקם בצובה סניף חדש של גליתא – חוות השוקולד. בגליתא אנו מציעים פעילויות מיוחדות לקבוצות, במגוון רחב של אפשרויות: סדנאות חוויה, סדנאות גיבוש קבוצתי ואירועים מתוקים מפנקים של קפה ושוקולד. יש לתאם מראש כל קבוצה מ- 10 איש ומעלה. ניתן להזמין גם מתנה אישית ממותגת לכל משתתף בקבוצה.
בשטחי הקיבוץ אתרי נוף ומורשת רבים, שבילי טיולים בנוף מרהיב, ובראשם עין צובה, אשר שימש מקור המים היחידי למקימי הקיבוץ אשר שופץ והפך מוקד משיכה לטיולים ופיקניקים. ומערת יוחנן המטביל, אתר ייחודי ובו מערכת מים מתקופת בית ראשון, שעל קירותיו חרוטה דמותו של יוחנן המטביל מהתקופה הביזנטית. תיירות צובה מציעה טיולים מודרכים ועצמאיים.
קיבוץ צובה הינו אחד ממובילי התיירות באזור מטה יהודה.
יש לנו אוכלוסייה מגוונת; נוף נהדר, בתינו טובלים בדשאים, עצים ופרחים, והומים מילדים. אנו גאים בכל מה שהושג תוך עמל של שנים, וממשיכים לחתור ליציבות כלכלית וחברתית, לגידול והתפתחות.
גלריית תמונות
[/rtl]
[rtl][/rtl]
[rtl]
[/rtl]
[rtl][/rtl]
[rtl][/rtl]
http://www.tzuba.org.il/cgi-webaxy/item?index
http://tnuathaavoda.info/zope/home/4/places/1161718798