הוא מסוגל לשאת טילים גרעינים או טילים רבי עוצמה
המטוס הוא מטוס חמקן לא יכול להתגלות על ידי המכממים שיש באיראן או במזרח התיכון .
F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברתלוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.
המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.
העלות הכוללת של המטוס הופכת אותו למערכת הנשק היקרה בהיסטוריה. העלות הגבוהה יחד עם טענות לביצועים לקויים וחריגה ניכרת מלוח הזמנים הובילו לביקורת נרחבת על המיזם.
תוכנית "מטוס תקיפה משותף" החלה בנובמבר 1996, במטרה לבחור מטוס קרב חדש לארצות הברית ולבעלות בריתה, כתחליף בעיקר ל-F-16, F-18,הארייר II ו-A-10. באוקטובר 2001 נבחר הלוקהיד מרטין X-35, שגברה על הבואינגX-32. המטוס נועד להיות רב-משימתי - לתקיפה, ליירוט ולסיור, ויעיל מבחינה כלכלית. הוא מיועד לשמש כמטוס קרב מוביל עד שנת 2040, ולהיות שני ביכולת עליונות אווירית רק ל-F-22. כל דגמי המטוס הם חד-מושביים, ומדמי טיסה מתקדמים מיועדים לחסוך את הצורך בדגם אימון דו-מושבי, ולצמצם את טיסות האימון בכלל. עיצוב המטוס מבוסס על ה-F-22, ועלות פיתוחו המשוערת היא מעל 40 מיליארד דולר, רובם במימון ארצות הברית.
בין תכונותיו הבולטות של המטוס:
- בבנייתו נעשה שימוש של 35 אחוז בחומרים מרוכבים, לרבות ביסמלימיד (BMI) וחומר אפוקסי מרוכב (CEM).
- הוא המטוס הראשון בייצור נרחב, שבבנייתו נעשה שימוש בננו-חומרים - אפוקסי מחוזק בננו-צינורית פחמן.
- יכולת חמקנות עמידה ופשוטה לתחזוקה.
- מכ"ם AESA פעיל מדגם AN/APG-81 המאפשר למטוס לאתר מטרות וכלי טיס אחרים ממרחק רב.
- מערכות אוויוניקה וחיישנים משולבות.
- מערכות לניהול תחזוקה שנועדו לחסוך עלויות.
- תקשורת נתונים במהירות גבוהה, כולל FireWire 800 וערוץ סיב (FC).
- מערכת בקרת טיסה טוס-על-חוט מתקדמת (חשמל-על-חוט), כולל ניהול מפעילים אלקטרו-הידרוסטטיים - תחליף למפעילים הידראוליים.
- מנוע אחד - פראט אנד ויטני F135, המסוגל לייצר דחף בעוצמה של מעל 50 אלף פאונד, ונחשב למנוע החזק ביותר שהותקן במטוס קרב.
הפעלת המטוס התקדמה משלב הניסויים לשלב האימונים בשנת 2012, והוא נכנס לשירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית ובכוחות המזוינים של בריטניה משנת 2015. הוא יהיה מטוס הקרב השני מהדור החמישי שייכנס לשירות בארצות הברית, והראשון מדור זה שייכנס לשירות בשאר המדינות הרוכשות. לפי הערכות בענף התעופה, ה-F-35 יהיה מטוס הקרב המאויש האחרון, ואחריו יפותחו למטרות קרב כלי טיס בלתי מאוישים בלבד.
המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים:
- F-35A - בעל יכולת המראה ונחיתה רגילה, מיועד בעיקר לחיל האוויר האמריקני. טס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006, מחירו 114 מיליון דולר.
- F-35B - בעל יכולת המראה קצרה ונחיתה אנכית, כולל מערכת הנעה וקטורית שפותחה בשיתוף חברת רולס-רויס הבריטית. מיועד בעיקר לחיל הנחתים האמריקני, ביצע טיסת בכורה ב-11 ביוני 2008. מחירו 142 מיליון דולר.
- F-35C - מותאם לפעולה מנושאות מטוסים, מיועד בעיקר לחיל הים האמריקני. טס לראשונה ב-7 ביוני 2010, מחירו 132 מיליון דולר.
בנוסף, מתוכננים שני דגמים לייצוא:
- F-35I - מיועד לחיל האוויר הישראלי. מבוסס על דגם A, עם אמצעי לחימה ומערכות אוויוניקה מתוצרת ישראל. החל להיקלט בחיל בדצמבר 2016 בשם "אדיר".
- CF-35 - מיועד לחיל האוויר הקנדי, מבוסס על דגם A.
שירות בחיל האוויר הישראלי
ישראל חתמה באוקטובר 2010 על עסקת רכישה של 19 מטוסים תמורת 2.75 מיליארד דולר ובפברואר 2015 נחתמה עסקת השלמה נוספת בהיקף של כשני מיליארד דולרים, הכוללת 14 מטוסים, אשר מיועדים להיקלט בבסיס נבטים של חיל האוויר משנת 2017. העסקה כוללת אפשרות לרכישה של עד 75 מטוסים[4]. סימונו של המטוס בתצורה הישראלית הוא F-35I, ושמו העברי "אדיר". שילוב מערכות ישראליות ייחודיות במטוס התאפשר, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הוסיף לתקציב הפיתוח 450 מיליון דולר לשיפור ציוד הלוחמה האלקטרונית, ובמסגרתו יותקנו גם המערכות הנדרשות מתוצרת ישראל[5]. החיל יקלוט בשלב הראשון 33 מטוסים מדגם A, ובהמשך הוא מתכנן לרכוש כ-40 מטוסים נוספים מדגם B [6]. ב-27 בנובמבר 2016 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני רכש של 17 מטוסי F-35I נוספים, ובכך יעלה סך מטוסי ה-F-35I שתרכוש ישראל ל-50[7]. הטייסת הראשונה שתקלוט את ה-F-35I היאטייסת 140 ("טייסת נשר הזהב").
שלושה מרכיבים עיקריים מבדילים את התצורה הישראלית - מערכות C4ISTAR (מודיעין, תקשוב, קשר ופיקוד, שליטה ובקרה), חימוש ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). מערכות התקשורת והשו"ב יתבססו על מערכות ישראליות הפועלות בחיל האוויר, כך שהמטוס ישתלב ברשת הצבאית עם הגעתו. במערכת הל"א חיל האוויר ישלב במטוס מערכות ייחודיות, ויכולת עצמאית בתחום תאפשר לחיל לעדכן את המערכות באופן מיידי. בשונה ממטוסים אחרים, פיתוח התצורה הישראלית מתבצע במקביל לפיתוח הכללי של המטוס. בנוסף יכול המטוס לשאת ולשגר תחמושת ישראלית כגון טיל האוויר-אוויר פיתון 5ופצצות מונחות.
מספר חברות ישראליות נבחרו לקחת חלק בפרויקט הבינלאומי הכללי - בהן חברת אלביט מערכות שתייצר את קסדת הטייס, התעשייה האווירית שתייצר את הכנפיים[8] ותדיראן קשר.
שני המטוסים הראשונים הגיעו לישראל ב-12 בדצמבר 2016, בשעה 20:30 בערב (לאחר עיכוב של מספר שעות באיטליה, תחנת ביניים בטיסתם מארצות הברית), במעמד מזכיר ההגנה האמריקאי אשטון קרטר, מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, שר הביטחוןאביגדור ליברמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. למחרת, ערכו שני המטוסים את טיסת הבכורה בחיל האוויר הישראלי, כאשר את אחד המטוסים הטיס מפקד טייסת נשר הזהב.
נערך לאחרונה על-ידי yokobuna בתאריך Sat Apr 22, 2017 9:42 am, סך-הכל נערך פעם אחת