שרת המשפטים העבריה חוק לשינוי זכויות יוצרים בכנסת
וזה עבר בכנסת מעתה החוק משתנה
עכשיו שיתוף זה לא חוקי
IPTV זה כבר לא חוקי
VOD לא חוקי
KODI לא חוקי
BITORRENT לא חוקי
עבירה פלילית
בישראל הפרה של זכויות יוצרים לצורך מסחר או הפקת רווח כספי היא [You must be registered and logged in to see this link.] שדינה [You must be registered and logged in to see this link.] עד 5 שנים. סעיפי ההפרה והעונשין מפורטים בפרק ט' לחוק זכויות היוצרים 2007.מה אומר החוק החדש ?
כל מי שימכור שיתוף או IPTV או יפר זכויות יוצרים
המשטרה תפתח נגדו תיק פלילי
עונש מינימום 5 שנות מאסר
קנסות שיכולים להגיע למיליוונים
בנוסף הוא יאלץ לפצות את YES HOT צרלטון וחברות להפקת סרטים
זאת אומרת שכל האתרים שמציעים סרטים כמו סדרות ואחרים
SDAROT
DOSSINET
MORIDIM.NET
[You must be registered and logged in to see this image.]
אם בעל האתר סדרות למשל יעצר וזהותו תהיה ידועה
אז הוא יקבל לפחות 5 שנות מאסר בפועל
כל הכסף שעה מהאת הוא יוחרם יעוקל
וכן רשות המיסים תגיש נגדו תביעה שגם היא החרמת כספים וגם עונש מאסר שיכול הלגיע עד 8 שנות מאסר
היחידה למניעת החבת הנון יכולה לעקל את כל הכספים
עברה של הלבנת הון דינה לפחות 4 שנות מאסר
במקרים מסוימים על עברות כאלה אפשר לקלב עד 16 שנות מאסר בפועל רק על הלבנת הון
העברה הזאת אומרת שכל הנכסים של החשוד מוחרים
אם יש לו בית אז מוכרים לו אותו
מוכרים לו את האוטו
כל הפנסיה שלו מעוקלת וכל הביטוחים שלו כל מה שיש בבנק במזמון או בתוכנית חסכון או בכל מקום הכול מעוקל
בנוסף כל מה שיש לו בבית מעוקל מלבד מזרון ,מקרר
מקרר ברשות המיסים גם מעקלים
בדרך כלל הצעד הזה ננקט עד עכשיו נגד ארגוני פשיעה
אבל לאחרונה ערבים שנתפסו מוכרים שיתופים של IPTV ביחד עם רוסים
קבלו 4 שנות מאסר על פי השמועות
גם התביעות של חברת צרלטון וארגון זירה הם בנוסף למה שמתואר כאן
זה בכלל לא קשור ליס ולהוט
הם גם יכולים לתבוע
היו כם ערוץ 2 וערוץ 10 תובעים אפילו את YES
סלקום הסכימה לשלם לערוץ 2 ולערוץ 10 אפילו אם זה חינם
התובעת הנוספת היא ארגון זירה שהוא זה שעשה את כל הבעיות האלה
בגללו החוק שונה
גם ארגון אקו"ם של מוזיקה מבן התובעים
עד עכשיו השיתוף היה חוקי
מעתה יש עם זה בעיות
מי משעלה סרטון ל YOUTUBE ובו הוא מראה נגד ערוצים של יס הוט או ערוץ 2 ערוץ 10
זה גם נחשב הפרת זכויות יוצרים
זאת אומרת שזה לא חוקי ואפשר לשלוח גם על כך לכלא
אפילו אם צרלטון הפסידה ברוב המשפטים שלה
עכשיו אתם תצאלצו לשלם לצרלטון אם תתפסו
וגם תלכו לכלא על העברה זאת
[You must be registered and logged in to see this link.]
המאבק ב"סדרות", הסלידה מ"קודי" והתפקיד כפוי-הטובה מול הגולשים: לעו"ד ערן פרזנטי מזיר"ה, שנלחמת בהפרות זכויות יוצרים ברשת, אין בעיה להיות "משבית שמחות"
זכות יוצרים (ב[You must be registered and logged in to see this link.]: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא [You must be registered and logged in to see this link.] שלו.
ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה copyright) - ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות", אך ברוב מדינות העולם (ובכלל זה ב[You must be registered and logged in to see this link.]) הדבר איננו הכרחי, והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון, אם היא עומדת בתנאים מהותיי
היסטוריה של זכויות היוצרים
המצאת ה[You must be registered and logged in to see this link.] בשלהי [You must be registered and logged in to see this link.] הפכה את יצירתם והפצתם של עותקים לעניין כלכלי, והתפתחות הדפוס בהמשך הקלה מאוד על שכפול עותקי יצירות שנעשו על ידי אחרים.כבר בראשית [You must be registered and logged in to see this link.] ניתן למצוא איסורים ו[You must be registered and logged in to see this link.] שבאו להגן על המדפיסים מפני מתחרים לפרק זמן של כמה שנים. בשנת [You must be registered and logged in to see this link.] פרסם [You must be registered and logged in to see this link.] והאפיפיור [You must be registered and logged in to see this link.] איסור מסוג זה על הדפסת ה[You must be registered and logged in to see this link.] לפרק זמן של 4 שנים.[You must be registered and logged in to see this link.]
ב-[You must be registered and logged in to see this link.] נתנו רבני [You must be registered and logged in to see this link.] [You must be registered and logged in to see this link.] לשלושה מספרי רבי [You must be registered and logged in to see this link.] ואסרו את הדפסתם למשך 10 שנים. בנימוקיהם הם כותבים "כי ידענו האיש הזה ואת שיחו כי... חִבר החִבורים הנזכרים בטורח ובעמל ובאבוד זמנו ימים רבים... ובאולי יש שורש פורה ראש ולענה אשר ימלא לבו להדפיס גם הוא החבורים הנזכרים או כולם או אחת מהן בדפוס יותר נאה מזה, ונמצא זה הר' אליה והאחים הנזכרים זריזים ונפסדים...וכל המדפיס אותם, או הוא או שלוחו, יהא בכלל פורץ גדר וישכנו נח"ש. והקונה ממנו בידיעה והכרה אחרי שמעו גזרותינו, יהא באלה וב[You must be registered and logged in to see this link.], וכל ישראל יהיו ברוכים".[You must be registered and logged in to see this link.]
דיון הלכתי חשוב בשאלת זכותו של מדפיס למנוע מאחרים להדפיס מופיע בתשובתו של רבי [You must be registered and logged in to see this link.] (הרמ"א) בשנת [You must be registered and logged in to see this link.], שעניינו הוא הפרשה הידועה בין [You must be registered and logged in to see this link.] ושותפו המדפיס הנוצרי אלויזי בראגאדין לבין המדפיס הנוצרי מרק אנטוניו יושטיניאן בעניין הדפסת [You must be registered and logged in to see this link.] לרמב"ם, שבו כתב בין היתר "דין הוא עם הגאון, שהוא ימכור ספריו ראשונה" ושיש איסור למדפיס השני למכור וכן לקנות ממנו. במקרים אלו פוסקי ההלכה, קצבו את האיסור לזמן מסוים (בין 10 שנים אצל רבי אליהו בחור, ל-25 שנים בפסק רמ"א) וחיזקו את האיסור בחרם על הקונים.[You must be registered and logged in to see this link.]
התייחסות ב[You must be registered and logged in to see this link.] לזכויות היוצרים בשלב זה אינה מצד נושא ה[You must be registered and logged in to see this link.], אלא מצד הפסד כספי מטעם של "[You must be registered and logged in to see this link.]". עיקר דין זה של הסגת גבול מתייחס לאיסור על גזלת שטח קרקע באמצעות שינוי סימני הגבול, אך ב[You must be registered and logged in to see this link.] הורחב איסור זה גם לאיסור לקיפוח פרנסתו של אדם בחדירה לתחומי עיסוקו, והחל ממהפכת הדפוס לאיסור על הדפסת ספרים שאדם יצר לפרק זמן קצוב. היו גם דעות מנוגדות, כמו הרב [You must be registered and logged in to see this link.] אב בין הדין[You must be registered and logged in to see this link.], שלא קיבלו את הטעם של "הסגת גבול", וטענו שהאיסור צריך להיות מושתת על טעמים אחרים.
חקיקת זכויות היוצרים הראשונה התקבלה ב[You must be registered and logged in to see this link.] בשנת [You must be registered and logged in to see this link.]. החוק נקרא [You must be registered and logged in to see this link.], והוא נחשב לחוק זכות יוצרים המודרני הראשון בעולם. ב[You must be registered and logged in to see this link.] נכנסו זכויות היוצרים ל[You must be registered and logged in to see this link.] ביוזמתו של [You must be registered and logged in to see this link.]. בחוקת ארצות הברית הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. בחוק המלכה אן באנגליה, למשל, הוגבלה זכות היוצרים לארבע עשרה שנים בלבד, עם אפשרות להאריך את התקופה בעוד ארבע עשרה שנים. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו.
ב[You must be registered and logged in to see this link.], אומצה על ידי [You must be registered and logged in to see this link.] ביום [You must be registered and logged in to see this link.] [You must be registered and logged in to see this link.], ומתארת את [You must be registered and logged in to see this link.] היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם, נכלל גם סעיף כז(2) שבו נאמר "כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו".
חוקי זכויות יוצרים בישראל
חוק השיפוט הזר האנגלי משנת 1890 ביחד עם [You must be registered and logged in to see this link.] בעניין זכויות יוצרים משנת [You must be registered and logged in to see this link.] אפשר למלך ולשלטונות [You must be registered and logged in to see this link.] להחיל ב[You must be registered and logged in to see this link.] חקיקה בריטית. במסגרת חוק זה הוחל גם [You must be registered and logged in to see this link.] משנת [You must be registered and logged in to see this link.] באמצעות חקיקת [You must be registered and logged in to see this link.] משנת 1924. חוקים אלה נותרו בתוקפם, על אף ההתפתחות הרבה שחלה בתחום זה, עד [You must be registered and logged in to see this link.] [You must be registered and logged in to see this link.], אז אושר ב[You must be registered and logged in to see this link.] [You must be registered and logged in to see this link.], שנכנס לתוקפו ב-[You must be registered and logged in to see this link.] [You must be registered and logged in to see this link.] והחליף את החקיקה המנדטורית. עם זאת, החוק החדש קובע ([You must be registered and logged in to see this link.]) הוראות מעבר, שלפיהן החוק הישן עשוי להוסיף ולחול במצבים מסוימים.החקיקה עד 2007
חוק זכות יוצרים, 1911, קבע בסעיף 1 לחוק רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים, שהוגדרו בסעיף 35 של אותו חוק.סעיף 1 דן ביצירה ספרותית, דרמטית, מוזיקלית ואמנותית (המונחים הללו מוגדרים בסעיף 35 – סעיף ההגדרות של החוק). הרשימה הזו סגורה, אך תוכנן של הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות.
הן החוק מ-1911 והן ה[You must be registered and logged in to see this link.] מ-1924 תוקנו על ידי הכנסת במהלך השנים, אולם תיקונים אלה הביאו למצב שבו ישנם לכאורה סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה. כך למשל, החוק מ-1911 קובע תקופת הגנה של 50 שנה לאחר מות המחבר, ואילו הפקודה מאריכה את התקופה במפורש ל-70 שנה לאחר מות המחבר.
חוק זכות יוצרים, 1911, נועד במקורו לטפל ביצירות הקלאסיות שהיו קיימות ב[You must be registered and logged in to see this link.] בעת חקיקתו: [You must be registered and logged in to see this link.], [You must be registered and logged in to see this link.], [You must be registered and logged in to see this link.], ו[You must be registered and logged in to see this link.]. בעקבות ההגדרות בחוק זה, בתי המשפט נאלצו להכפיף את המציאות להגדרות החוק - ובהתאם מבחינת בתי המשפט, ספר היה כל יצירה המובאת לדפוס, בין אם מדובר בעיתון, ספר טלפונים, תפריט או קוד תוכנה - כל עוד ענו להגדרה, נחשבו ליצירה ספרותית, מבלי דרישה לערך אמנותי.
עם זאת קבע החוק שני חריגים, שבהם נדרש ערך אמנותי על מנת שהיצירה תקבל הגנה:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד.
[*]יצירה אדריכלית.
[/list]
ה[You must be registered and logged in to see this link.] הרחיבה במהלך השנים, ועם השתנות העתים והנסיבות, והכירה למעשה בסוגי יצירות נוספים כמוגנים בזכויות יוצרים: [You must be registered and logged in to see this link.] קצרה, מדריכים מסווגים, [You must be registered and logged in to see this link.] וכן [You must be registered and logged in to see this link.].
החקיקה העדכנית
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בסעיף 4 לחוק:סעיף 11 לחוק עונה לשאלה מהי זכות יוצרים:"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית, המקובעת בצורה כלשהי... תקליט."
זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none;"]
[*]העתקה כאמור בסעיף 12 - לגבי כל סוגי היצירות;
[*]פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה;
[*]ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית ותקליט;
[*]שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי כל סוגי היצירות;
[*]העמדת היצירה ל[You must be registered and logged in to see this link.] כאמור בסעיף 15 - לגבי כל סוגי היצירות;
[*]עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוזיקלית;
[*]השכרה כאמור בסעיף 17 - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
[/list]
תחומים שאינם בני הגנה
זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות. בהתאם לכך, קבע המחוקק בסעיף 5 לחוק משנת 2007 כי זכות יוצרים לא תחול על:[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]רעיון;
[*]תהליך ושיטת ביצוע;
[*]מושג מתמטי;
[*]עובדה או נתון;
[*]חדשות היום.
[/list]
אולם, על דרך ביטויים של אלה חלה זכות היוצרים.
מצב זה זהה בפועל למצב שהיה קיים קודם לחקיקת החוק בשנת 2007.
דוקטרינת האיחוד
דוקטרינת האיחוד מהווה חריג לפיו לא זכאי ביטוי מקורי של רעיון להגנה לפי דיני זכויות היוצרים. מדובר במצבים שבהם יש רק דרך אחת לבטא את הרעיון. כדי להימנע מהגנה משפטית לרעיון, מתייחס המשפט למיזוג בין הרעיון לביטוי כאל רעיון, שאינו מוגן.הגישה במשפט האמריקא
מקורה של דוקטרינת האיחוד הוא במשפט האמריקאי, אשר פיתח את הדוקטרינה, בו הוא הביא גישה חדשה, בו הוא מראה דרך נוספת לצורת הביטוי שעליו אין הגנה. הדוקטרינה קובעת כי ישנם מקרים בהם ליוצר היצירה נותרות רק אפשרויות הביטוי מועטות להביא הרעיון לידי ביטוי, בכך הביטוי מוכתב למגבלות של הרעיון. במקרים מעין אלו בהם עומד היוצר מעשית מול תווך קטן של צורות ביטוי שאותו הוא יכול להביא מהרעיון, הביטוי אותו יצר יזכה להגנה חלשה ומועטה בלבד על יצירתו, ולא כפי שהיה ניתן לחשוב שתהיה הגנתו חזקה ככל צורת ביטוי המוגנת היטב על ידי דיני זכויות היוצרים. כי אם לא יעשו כן, ייווצר מצב בו יהיה ליוצר מעין מונופול על הרעיון. המקרה המפורסם ביותר בו ניתן ליישם את הדוקטרינה הוא בפסק דין אמריקאי, שם דובר בהעתקת "כללי משחק", בו הכללים של המשחק הובאו בצורה כה ברורה, פשטנית וחד משמעית. במצב זה אם היו משאירים לידי כותבי הכללים את ההגנה שניתנת לפי זכויות יוצרים על ביטוי, היו מעניקים להם בכך גם את ההגנה על הרעיון.כיום בעידן המודרני, קמות ומתעוררות שאלות לגבי תוכנות מחשב. כך לדוגמה חברת "אפל" תבעה את חברת "פרנקלין", על כך שהיא מכרה מחשבים תואמים למחשבים אותם מפיצה "אפל", זאת באמצעות העתקת רכיבי המחשב דומים והתקנת מערכת הפעלה האמורה להפעיל תוכנות ומוצרים המשווקים על ידי "אפל". במקרה זה השופטים הכריעו ואמרו זאת בקבלת הרעיון העומד מאחורי דוקטרינת האיחוד לפיו ישנם מספר מצומצם מאוד של דרכים וצורות להביא את הרעיון לידי הביטוי. במצב זה לפי הדוקטרינה אין הגנת זכויות היוצרים מתקיימת על אף שהיוצר הראשון ("אפל") הביא לידי ביטוי את רעיונו. בכך קיבלו השופטים את עמדת "פרנקלין" לפיה לא היה ביצירת תוכנתו משום הפרה, זאת משום שישנם רק מספר דרכים מצומצמות ליצור ביטוי, וביטוי הבא כזה לפי הדוקטרינה החוק אינו מגן. על אף האמור, יש להבחין בין המקרים בהם ישנו איחוד מוחלט בין הרעיון לביטוי וקיים אך ורק דרך אחת לביטוי הרעיון, לבין מקרים בהם יהיה ליוצר הרוצה להביא לביטוי רעיון מספר מועט ומצומצם דרכים לביטוי הרעיון. יש הטוענים, שההלכה תחול רק במקרים בהם קיים דמיון מוחלט עד כמעט מוחלט. על כל אלו, ישנם הסוברים כמו גם האמור במקרה של "אפל" כי ההגנה תחול גם אם ישנם מספר מצומצם של דרכי ביטוי לרעיון:We cannot recognize copyright as a game of chess in which the public can be checkmated.[You must be registered and logged in to see this link.]
[the doctrine's] operation need not await an attempt to copyright all possible forms [of expressing the idea]. It cannot be only the last from of expression which is to be condemned' as completing defendant's exclusion from the substance. Rather, in these circumstances, we hold that copy right does not extend to the subject matter at all.[You must be registered and logged in to see this link.]
הגישה במשפט הישראל
בישראל דוקטרינת האיחוד אוזכרה במספר מועט מאוד של פסקי דין, ברוב המקרים על אף שהזכירו השופטים את הדוקטרינה בחרו הם לפסוק בטענות שונות זאת תוך שהם מזכירים את הדוקטרינה. פסק הדין הידוע בישראל העוסק בדוקטרינה האיחוד, נפסק על ידי השופט [You must be registered and logged in to see this link.], בפסק דינו נותן הסבר מפורט מאוד הדומה לדוקטרינה האמריקאית ונתן בכך מסמרות לדוקטרינה בארץ, זאת על אף שבמקרה זה לא חלה כלל הדוקטרינה.למרות זאת, אין הדוקטרינה מהווה מגמה במשפט הישראלי. ניתן ללמוד על קיומה של הדוקטרינה בארץ ממספר מצומצם של פסקי דין מאוחרים יותר שדחו ניסיון לשימוש בה. כך לדוגמה בפס"ד Eisenman נ' קימרון, טענו המערערים כי:הכלל בדוקטרינת האיחוד הוא, שכאשר רעיון איננו ניתן לביטוי אלא בדרך אחת מסוימת, הרי שאין הגנה בזכויות יוצרים. מבחינת ההנמקה המשפטית במסגרת דיני זכויות יוצרים מתפצלת הדוקטרינה. על-פי גישה אחת – למצב של אחדות בין הרעיון ובין הביטוי השלכה במישור קיום הזכות, כלומר: אין זכות יוצרים בדרך הביטוי. על-פי גישה שנייה – ההשפעה היא במישור ההפרה, דהיינו: קיימת זכות יוצרים, אך תחולתה צרה מאוד; הפרה תתגבש רק במקרה של העתקה מדויקת. מכל מקום, נקודת המוצא היא, שבמקרה של רעיון, שהאפשרות לבטאו מוגבלת במיוחד, ההגנה על הביטוי מגבילה גם את השימוש ברעיון.[You must be registered and logged in to see this link.]
השופט טירקל דחה טענה זו בהסתמך על דברי ביהמ"ש המחוזי באותו תיק, לפיהם:הואיל ואת ה"רעיון" שהיה גלום בנוסח המקורי של המגילה ניתן לבטא רק בדרך אחת – כפי שביטא אותו [You must be registered and logged in to see this link.]בטקסט המפוענח – אין ברעיון זכות יוצרים, ולא ניתן להגן עליו[You must be registered and logged in to see this link.]
דוגמה נוספת בה ניתן ללמוד על קיומה של הדוקטרינה בארץ היא במקרה בו תבע מרצה לנזיקין את תלמידו, בטענה כי הוציא חוברת המבוססת על מערך שעל הכנתו הוא עמל. המערער טען באחד מטיעוניו להגנתו, כי לימוד דיני הנזיקין מכתיבים צורת לימוד דומה בכל שיטות הלימוד, המביאה לתוצאה מסוימת למוצר המוגמר. בדרך זו, חשב המערער להשתמש בהגנה לפי דוקטרינת האיחוד. השופטים במקרה זה לא קיבלו את טענתו בכך שטענו, כי ישנן דרכים רבות להביא סטודנטים ללמוד את דיני הנזיקין.[You must be registered and logged in to see this link.]לא הייתה אפשרות להגיע לשחזור אחיד, שכן דרך השחזור ומילוי החסר תלויים בתוצאות המחקר. אלה לרוב אינן אחידות, שכן קיימות מחלוקות בין חכמים[You must be registered and logged in to see this link.]
נערך לאחרונה על-ידי alexborshtein בתאריך Fri Apr 28, 2017 5:59 pm, סך-הכל נערך 4 פעמים