האם מפעלי ים המלח הרגו את יס המלח
לאחר 50 שנה של ניצול הים כמעט נעלם.
זה יחייב את כימקלים לישראל להשקיע 600 מיליון דולר בפרוייקט ענק וביחודי
להצלת ברכה 5 בים המלח על ידי בניה הגנה רצועת מכל צדי ים המלח ברצועות פלדה וחץ ובהידוק הקרקע.
דבר כמעט בלתי אפשרי הפך לאפשרי .
הפרויקט הזה הוא ברמה העולמית משהו שלא נעשה אף פעם באף מדינה
האחראית על הנזק תקנה את הנזק לבריכת 5
אבל לא תקנה את הנזקים של כל הבולענים ושל כל האזור כולל נזקים של מיליארדים לתיירות .
שירו של יענקלה רוטבליט ולהקת החצר האחורית "מי הרג את ים המוות",
על רקע צילומי רחפן של האסון האקולוגי בים המלח.
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: איתמר ציגלר
שירה, באס, גיטרות: איתמר ציגלר
תופים, שירה: תומר יוסף
פסנתר, שירה: גדי רונן
מיקס: תמיר מוסקט
הופק והוקלט על ידי חברי החצר האחורית באולפני Epes
צילומי וידאו: לביא צילומי אוויר
עריכת וידאו: דן ברומר
עיצוב ואנימציה: יניב ברטר
מפיקה: לאה מרנץ
עורכת: דפנה לוצקי
בריכה מספר 5 בים המלח זאת הבריכה ממנה מופק האשלג וחומרים אשר חיוני לצרכי האנושות. זאת הבריכה שגם מספקת מקומות עבודות לאלפי העובדים של אזור ים המלח, מכיוון שזהו אזור הטבילה של מאות אלפי המבקרים בשנה.
ים המלח היה בסכנת התייבשות כמה פעמים, אך ב-2002 היה איום של ממש מכיוון שהתגלו סדקים בקרקעית אשר איימו בסכנת התייבשות של ים המלח ושל בריכה מס' 5.
מאז הוקם פרויקט של כיל שנמשך עד היום- "פרויקט חציץ", שבו הושקעו עד היום יותר מ- 600,000 מיליון ₪. כיל תמשיך לפעול למען הצלת ים המלח.
מחקר מעלה חשש שמתחת לאחד מצירי התנועה החשובים בישראל, כביש ים המלח, מסתתר בולען מסוכן שעלול להיפער לפתע, ולקבור בתוכו מכוניות ואוטובוסים. האם אנחנו לפני אסון?