אינדקס
הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?
כך התנהלו הדיונים המטרידים על רכישת yes - שסיבכו את בזק וראשיה בחקירה של רשות ני"ע. וגם: איך דאגה בזק לשאול אלוביץ' - ושכחה את בעלי המניות האחרים
[You must be registered and logged in to see this link.]
מתוך דה מרקר
רכישת yes היתה עסקת בעלי עניין - אלוביץ' נמצא משני צדי העסקה, כבעל השליטה בבזק וגם ב-yes. כדי להגן על בעלי מניות המיעוט במקרים כאלה, יוסד הנוהג של הקמת ועדה בלתי־תלויה. בוועדה היו חברים דירקטורים של בזק, אך נעדרו ממנו נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדה נועדה לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק. רק הוועדה אמורה להחליט אם לבצע את העסקה או לא, ובאילו תנאים, ועליה להיות משוחררת מלחצים והשפעות.
חברי הוועדה שהוקמה לבחינת כדאיות עסקת בזק הם הדירקטורים החיצוניים יצחק אידלמן, מרדכי קרת ורו"ח טלי סימון.קרת התגלגל לתפקידו לאחר שכיהן כדירקטור בחברות פרטיות של אלוביץ', יורוקום ואינטרנט זהב. לאחר שפנה לאלוביץ' באופן אישי, הוא קיבל את התפקיד של דירקטור בבזק.
באחת הישיבות, כשאידלמן שאל את מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, "האם יש מקום לחשוב על יותר מבנק השקעות אחד?" היא ענתה: "לדעתי לא"
שני הבנקים שעשו עלינו את הרושם הטוב ביותר, מבחינת רלוונטיות, מוכנות, ניסיון ומחויבות, היו מורגן סטנלי ומריל לינץ'".
מריל לינץ' אף קיבל שיפוי מהחברה בעבור עבודתו, אף שהפסיקה בישראל קבעה כי הדבר הופך אותו למומחה שאינו בלתי־נגוע.
כמו כן מתברר כי מי שניהל את המשא ומתן עם מריל לינץ' היו נציגיה ועובדיה של בזק - יוכלמן, מזרחי, היועצת המשפטית של דירקטוריון בזק, עו"ד שירי שחם, ועו"ד אסף מסיקה
כששאל אחד מחברי הוועדה: "למה החלטתם להמליץ שאין מקום שהוועדה תיפגש עם דויטשה?", המשנה למנכ"ל בזק, שכלל לא היה אמור להשתתף בישיבה, השיב: "כולם, גם דויטשה, מקצועיים, מכירים את המטריה, ויש להם ניסיון בעסקות דומות, אבל המצגת והצוות שלהם היו פחות מרשימים בהשוואה למריל לינץ'".
אנשי אלוביץ' לוקחים חלק בדיוני הוועדה
לא רק המשנה למנכ"ל בזק השתתף בדיון — בניגוד למצופה מוועדה בלתי־תלויה — אלא גם בכירים נוספים בבזק: רמי נומקין, דירקטור בחברה; יוכלמן, מזכירת החברה — שהיא נציגה של בעל השליטה; והדירקטורים יהושע רוזנצוויג ואלדד בן משה, שמונו על ידי אלוביץ'
נומקין: "אם יש לנו תשתית מוכנה לטלוויזיה, למה אנחנו צריכים לקנות את yes?". אידלמן השיב לו: "זאת שאלה להנהלת בזק — אם נקנה את yes, אם צריך להמשיך להשקיע בתשתית". בפועל, נראה כי על שאלה זאת בדיוק היתה אמורה לענות הוועדה.
עורך דין אחד לשני הצדדים בעסקה
רוצה בה אוי אוי אוי
[You must be registered and logged in to see this image.]
כך התנהלו הדיונים המטרידים על רכישת yes - שסיבכו את בזק וראשיה בחקירה של רשות ני"ע. וגם: איך דאגה בזק לשאול אלוביץ' - ושכחה את בעלי המניות האחרים
[You must be registered and logged in to see this link.]
מתוך דה מרקר
רכישת yes היתה עסקת בעלי עניין - אלוביץ' נמצא משני צדי העסקה, כבעל השליטה בבזק וגם ב-yes. כדי להגן על בעלי מניות המיעוט במקרים כאלה, יוסד הנוהג של הקמת ועדה בלתי־תלויה. בוועדה היו חברים דירקטורים של בזק, אך נעדרו ממנו נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדה נועדה לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק. רק הוועדה אמורה להחליט אם לבצע את העסקה או לא, ובאילו תנאים, ועליה להיות משוחררת מלחצים והשפעות.
חברי הוועדה שהוקמה לבחינת כדאיות עסקת בזק הם הדירקטורים החיצוניים יצחק אידלמן, מרדכי קרת ורו"ח טלי סימון.קרת התגלגל לתפקידו לאחר שכיהן כדירקטור בחברות פרטיות של אלוביץ', יורוקום ואינטרנט זהב. לאחר שפנה לאלוביץ' באופן אישי, הוא קיבל את התפקיד של דירקטור בבזק.
באחת הישיבות, כשאידלמן שאל את מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, "האם יש מקום לחשוב על יותר מבנק השקעות אחד?" היא ענתה: "לדעתי לא"
שני הבנקים שעשו עלינו את הרושם הטוב ביותר, מבחינת רלוונטיות, מוכנות, ניסיון ומחויבות, היו מורגן סטנלי ומריל לינץ'".
מריל לינץ' אף קיבל שיפוי מהחברה בעבור עבודתו, אף שהפסיקה בישראל קבעה כי הדבר הופך אותו למומחה שאינו בלתי־נגוע.
כמו כן מתברר כי מי שניהל את המשא ומתן עם מריל לינץ' היו נציגיה ועובדיה של בזק - יוכלמן, מזרחי, היועצת המשפטית של דירקטוריון בזק, עו"ד שירי שחם, ועו"ד אסף מסיקה
כששאל אחד מחברי הוועדה: "למה החלטתם להמליץ שאין מקום שהוועדה תיפגש עם דויטשה?", המשנה למנכ"ל בזק, שכלל לא היה אמור להשתתף בישיבה, השיב: "כולם, גם דויטשה, מקצועיים, מכירים את המטריה, ויש להם ניסיון בעסקות דומות, אבל המצגת והצוות שלהם היו פחות מרשימים בהשוואה למריל לינץ'".
אנשי אלוביץ' לוקחים חלק בדיוני הוועדה
לא רק המשנה למנכ"ל בזק השתתף בדיון — בניגוד למצופה מוועדה בלתי־תלויה — אלא גם בכירים נוספים בבזק: רמי נומקין, דירקטור בחברה; יוכלמן, מזכירת החברה — שהיא נציגה של בעל השליטה; והדירקטורים יהושע רוזנצוויג ואלדד בן משה, שמונו על ידי אלוביץ'
נומקין: "אם יש לנו תשתית מוכנה לטלוויזיה, למה אנחנו צריכים לקנות את yes?". אידלמן השיב לו: "זאת שאלה להנהלת בזק — אם נקנה את yes, אם צריך להמשיך להשקיע בתשתית". בפועל, נראה כי על שאלה זאת בדיוק היתה אמורה לענות הוועדה.
עורך דין אחד לשני הצדדים בעסקה
רוצה בה אוי אוי אוי
[You must be registered and logged in to see this image.]
