אינדקס
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5012289,00.html
הטיפול בקשישים נמצא בשפל בריאותי ומוסרי
ככל שתוחלת החיים עולה התקציבים לסיעוד וטיפול בקשישים אינם גדלים. יותר זקנים עניים מתקשים לחיות בכבוד וההערכה היא כי מספר העניים יעלה ככל שמספר הקשישים יגדל. הגיעה העת לטפל בזקנה באופן יסודי לפני שמשבר הטיפולי – מוסרי יחריף
הממשלה חייבת לשנות את גישתה הכלכלית – חברתית כלפי הזקנים ולמצוא תקציבים משמעותיים לקיום בכבוד או לפחות מעל קו העוני.
בפועל מדובר בחקיקה של סדרת חוקים שתקבל גיבוי תקציבי. חוק ביטוח סיעוד לאומי, מתן קצבת זקנה אוניברסלית ולא דיפרנציאלית, הגדלה משמעותית במספר המיטות הגריאטריות בבתי חולים ובמוסדות שיקומיים.
בנוסף, המדינה צריכה להפעיל תוכנית לאומית למיגור אלימות והזנחה בקרב קשישים. גובה קצבת הזקנה (2,400 שקל כיום) צריך להגיע לשכר המינימום במשק (4,500 שקל), הקמת מועצה לאומית לענייני זקנה עם סמכויות וגיבוי חוקי וכספי תוך יכולת לתפעל מרכז ידע עדכני על הקשישים שיאפשר מידע נגיש ופעילות מונעת
בישראל 939 אלף אזרחים ותיקים שהם 11.1% מאוכלוסיית המדינה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). לפי נתוני ביטוח לאומי בשנת 2035 מספרם של הקשישים בישראל יגיע לכ-1.66 מיליון איש שיהוו 15% מהאוכלוסייה.
רף העוני עומד כיום על 25% מהזקנים. מספר העניים יעלה ככל שמספר הקשישים יגדל שכן מערכות הפנסיה וביטוח לאומי כבר נמצאות בפיגור מתמשך ביחס להוצאות שנדרשות מהקשישים למחיה בכבוד.
הממשלה העבירה בפועל חלק מהטיפול בזקנים למשפחותיהם. בחזקת, אם הממשלה אינה מסוגלת למצוא פתרונות המשפחה תרתם למשימה. כמובן שהעברת אחריות הטיפול למשפחות נעשתה ללא בדיקה יסודית של יכולת המשפחות לתמוך ולסייע.
המועצה תטפל גם בקיום תוכנית אב לאומית לטיפול בבדידות ובדיכאון, בתקציבים לתרופות לאלצהיימר ופרקינסון, ולמניעת התאבדויות בקרב קשישים. צרכי העתיד מחייבים את המדינה להזדרז בטיפול בקשישים שמספרם בקהילה צומח בגלל העליה בתוחלת החיים.
בעולם קיימות מספר תוכניות לטיפול טוב יותר בקשישים כמו: תוכנית קיוטו, פלורידה, זקנה חיובית – תוכנית לאומית של אירלנד. ג'וזף סאראמגו בספריו עסק בזקנה מופלגת והשלכותיה החברתיות והכלכליות, והציע לנצל את הזמן להערכות נכונה להארכות תוחלת החיים.
ממשלת ישראל לא נערכה למתן שירותים מתאימים לזקניה כי היו לה משימות, לכאורה, חשובות יותר. ב-2017 מוסרית ובריאותית סדר העדיפויות הממשלתי בעבר היה מוטעה. הגיעה העת לטפל בזקנה באופן יסודי לפני שמשבר הטיפולי – מוסרי יחריף.
ד"ר אבי ביצור, גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים
הטיפול בקשישים נמצא בשפל בריאותי ומוסרי
ככל שתוחלת החיים עולה התקציבים לסיעוד וטיפול בקשישים אינם גדלים. יותר זקנים עניים מתקשים לחיות בכבוד וההערכה היא כי מספר העניים יעלה ככל שמספר הקשישים יגדל. הגיעה העת לטפל בזקנה באופן יסודי לפני שמשבר הטיפולי – מוסרי יחריף
הממשלה חייבת לשנות את גישתה הכלכלית – חברתית כלפי הזקנים ולמצוא תקציבים משמעותיים לקיום בכבוד או לפחות מעל קו העוני.
בפועל מדובר בחקיקה של סדרת חוקים שתקבל גיבוי תקציבי. חוק ביטוח סיעוד לאומי, מתן קצבת זקנה אוניברסלית ולא דיפרנציאלית, הגדלה משמעותית במספר המיטות הגריאטריות בבתי חולים ובמוסדות שיקומיים.
בנוסף, המדינה צריכה להפעיל תוכנית לאומית למיגור אלימות והזנחה בקרב קשישים. גובה קצבת הזקנה (2,400 שקל כיום) צריך להגיע לשכר המינימום במשק (4,500 שקל), הקמת מועצה לאומית לענייני זקנה עם סמכויות וגיבוי חוקי וכספי תוך יכולת לתפעל מרכז ידע עדכני על הקשישים שיאפשר מידע נגיש ופעילות מונעת
בישראל 939 אלף אזרחים ותיקים שהם 11.1% מאוכלוסיית המדינה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). לפי נתוני ביטוח לאומי בשנת 2035 מספרם של הקשישים בישראל יגיע לכ-1.66 מיליון איש שיהוו 15% מהאוכלוסייה.
רף העוני עומד כיום על 25% מהזקנים. מספר העניים יעלה ככל שמספר הקשישים יגדל שכן מערכות הפנסיה וביטוח לאומי כבר נמצאות בפיגור מתמשך ביחס להוצאות שנדרשות מהקשישים למחיה בכבוד.
הממשלה העבירה בפועל חלק מהטיפול בזקנים למשפחותיהם. בחזקת, אם הממשלה אינה מסוגלת למצוא פתרונות המשפחה תרתם למשימה. כמובן שהעברת אחריות הטיפול למשפחות נעשתה ללא בדיקה יסודית של יכולת המשפחות לתמוך ולסייע.
המועצה תטפל גם בקיום תוכנית אב לאומית לטיפול בבדידות ובדיכאון, בתקציבים לתרופות לאלצהיימר ופרקינסון, ולמניעת התאבדויות בקרב קשישים. צרכי העתיד מחייבים את המדינה להזדרז בטיפול בקשישים שמספרם בקהילה צומח בגלל העליה בתוחלת החיים.
בעולם קיימות מספר תוכניות לטיפול טוב יותר בקשישים כמו: תוכנית קיוטו, פלורידה, זקנה חיובית – תוכנית לאומית של אירלנד. ג'וזף סאראמגו בספריו עסק בזקנה מופלגת והשלכותיה החברתיות והכלכליות, והציע לנצל את הזמן להערכות נכונה להארכות תוחלת החיים.
ממשלת ישראל לא נערכה למתן שירותים מתאימים לזקניה כי היו לה משימות, לכאורה, חשובות יותר. ב-2017 מוסרית ובריאותית סדר העדיפויות הממשלתי בעבר היה מוטעה. הגיעה העת לטפל בזקנה באופן יסודי לפני שמשבר הטיפולי – מוסרי יחריף.
ד"ר אבי ביצור, גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים
