האם צריך צלחת לווין פרטית בישראל שנת 2010?
בישראל של 2010, עומדות מספר אפשריות עיקריות בפני המבקשים לצפות בשידורי טלוויזיה: האחת היא להתחבר לשידורי חברת יס דרך הלווין והשניה הינה לצפות בשידור דרך חברת הכבלים הוט.
אפשרות שלישית, הינה לרכוש צלחת לווין פרטית.
אנטנות RF אנלוגיות, כמו אלו שהיו בשימוש פעם כמעט ואינן רלוונטיות כיום, במיוחד לאור המעבר הצפוי לחבילת השידורים הדיגיטלית בעוד זמן מה.
אז מה ניתן לקבל מחיבור צלחת לווין פרטית? מבחינת ערוצים הפונים לישראלי דובר העברית, מדובר בערוצים 1,2,10,33 דרך הלווין עמוס אשר נקלטים באופן חופשי ללא תשלום מנוי, לדוברי שפות זרות, יש מבחר עצום של ערוצים זרים המשדרים סרטים, סדרות, ספורט, טבע ועוד, כל זאת אפשרי בחיבור צלחת שנחשבת ללא גדולה (קוטר של מטר – מטר ועשרים).
שפות זרות
מטבע הדברים, שידורי חברות יס והוט מכוונים בעיקר לדוברי השפה העברית, אם זאת, דוברי שפות זרות כגון עולים מרוסיה או צרפת, אנגלו-סקסים מבריטניה או דרום אפריקה ימצאו בצלחת לווין פרטית מענה בשידורי חוץ שאינם מגיעים לצרכן דרך ספקי התוכן המקומיים.
צלחת לווין פרטית - עד כמה זה פשוט להתקין?
על מנת לקלוט את הערוצים הישראלים מהלווין עמוס שמשודרים בצורה חופשית דרך רשות השידור והרשות השניה (ערוצים 1,2,10,33 וערוץ הכנסת), מדובר בהשקעה שמתחילה בסכום של כ- 1,500 ₪ הכוללת צלחת, התקנה וממיר.
יש צורך בטכנאי והתקנה מקצועית, מחירי הממירים מתחילים מ- 400 ₪ (ממיר דיגיטלי) ועד לממירים יקרים יותר של HD שיכולים להגיע לעלות של אלפי שקלים.
מעבר לתשלום עבור התשתית, אין צורך לשלם תשלום חודשי או אחר (חוץ מאגרת הערוץ הראשון).
מתי מתקינים צלחות שונות על הגג?
מעל שמי ישראל, מאופק לאופק נעים כ- 30 לווינים שונים, הם נעים בין מזרח למערב לכיוון דרום, אי אפשר לקלוט עם צלחת יחידה את אלומות כל הלווינים.
אפשרות אחת היא התקנה של צלחת ממונעת אשר נעה לכיוונים שונים לפי הצורך, לחילופין, ניתן להתקין מספר צלחות קבועות שכל אחת מהן פונה לעבר קטע אחר בשמיים ומכסה שידור של לווין אחר.
שימוש במספר עיניות על אותה הצלחת יכול גם לשמש למטרת קליטה ממספר לווינים.
כמה ערוצים ניתן לקלוט מלווינים?
באופן כללי, ע"י התקנת מספר צלחות על הגג, ניתן לקלוט כ- 10,000 ערוצים, כמובן שלא ריאלי לצפות בכולם.
ישראל אפשטיין, המרואיין בכתבת הוידאו, סידר לעצמו כ- 50-60 ערוצים בהם הוא צופה בעיקר בתחומי סרטי קולנוע, מדע, טבע, ספורט ועוד.
חלק מהערוצים נקלט בצורה חופשית, חלקם האחר דורש הרשמה ותשלום.
כמה אנשים צופים בלווין דרך צלחת פרטית בישראל
ומה לגבי ערוצי תוכן באבחנה גבוהה
לגבי איכות השידור הטכנית
אין בארצנו מודעות לקיום שידורי לווין, היא מתחילה לטפטף אל כמות של אלפי אנשים (במדינה של 7 מיליון איש), באירופה ניתן לראות על הבית צלחות פרטיות מכל הסוגים והגוונים.
"אין לי מושג מדוע מודעות זו אינה קיימת ואנו תקווה שהיא תשתנה".
מחברת - HOT נמסר בתגובה:
"ארה"ב היא הראשונה תמיד לאמץ טכנולוגיות חדשות. חברות הכבלים בארה"ב החלו לשדר ערוצי HD כבר בשלהי 2004, עוד לפני שהתפתח והבשיל תקן הדחיסה המכונה Mpeg-4 (או H264), אשר מאפשר נצילות גבוהה יותר בכ-40% של רוחב הסרט (דהיינו שמירה על איכות התמונה, תוך שימוש ב- 60% בלבד מרוחב הסרט הדרוש ב- Mpeg-2).
כיום, כאשר בארה"ב יש מליוני (ממירים) שאינם תומכים ב- Mpeg-4 HD בבתי המנויים, אין ברירה אלא להמשיך ולשדר (שם) בפורמט המיושן והבזבזני ברוחב סרט. (כ-15-18 מגה סיביות לשנייה, במקום כ-7 הנדרשים ב- Mpeg-4 לאותה איכות תמונה). גם באנגליה (VIRGIN MEDIA) עושים שימוש בטכנולוגיה הוותיקה והבזבזנית (MPEG – 2).
הנ"ל מוכיח שמבחינה טכנולוגית לא תמיד משתלם להיות ראשון. מבחינת האיכות - זו המשודרת בארץ עולה על פי רוב על זו המתקבלת ממערכות הדחיסה המיושנות ומפורמט הדחיסה הארכאי, שבהם נעשה שימוש בגולה. כי מלבד ארה"ב (שכאמור נהנתה מראשוניות אך משלמת על כך במונחים של עדכנות טכנולוגית), כל מי שמעלה כיום שירותי HD עושה זאת על בסיס Mpeg-4, בקצבים דומים לאלו שלנו".
מחברת yes נמסר:
"חברת yes משדרת כיום כ- 10 מגה ביט לשניה בריבוב סטטסי* שזה מקביל לקצב של 13 מגה ביט לערוץ. SKY משדרת גם כן בסדר גודל כזה ככה שאין שום בסיס לטענה".
*ריבוב סטטיסטי
כל ערוץ טלוויזיה מקבל רוחב פס בהתאם לכמות המידע שעוברת באותו הרגע.
כך, מתחלק רוחב הפס בין הערוצים השונים בהתאם לצורך: ערוץ שעובר בו מידע מועט באותו הרגע - יקבל פחות רוחב פס. ערוץ שמעביר מידע רב (תמונה עמוסה בפרטים וצבעים) - יקבל רוחב פס גדול יותר.