אינדקס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%9F_(%D7%98%D7%A0%D7%A7)
טירן הוא השם הישראלי לטנקים T מתוצרת סובייטית שנפלו שלל במלחמות ישראל והוכנסו לשימוש בצה"ל, רובם לאחר שעברו השבחה.
טירן 4 ו-5[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים תפס צה"ל מעל לאלף טנקי שלל מדגמי T-54 ו-T-55 מצבאות סוריה ומצרים. טנקי ה-T-54 קיבלו את השם טירן 4 וטנקי ה-T-55 קיבלו את השם טירן 5. בעוד שבשתי הגרסאות המנוע הוחלף למנוע דיזל מתוצרת ג'נרל מוטורס, רק בטנקי הטירן 5 הוחלף תותח ה-D10 הסובייטי לתותח L68 היורה תחמושת נאט"ו 105 מ"מ סטנדרטית. במערב נודעו טנקי הטירן כ-Ti-67.
טירן לדגמיו השונים שרת בצה"ל עד 1990, בעיקר בחטיבות המילואים. בתחילה בחטיבה 274 שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר בשל משקלם הקל יחסית של טנקים אלו והתאמתם למשימות צליחה הם נטלו חלק במבצע רביב במלחמת ההתשה, במהלכו פשטו על יעדים במפרץ סואץ. החטיבה נטלה חלק בקרבות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. לאחריה הורחב מערך הטירן בצה"ל עם הסבתה של אוגדה 440 לאוגדת שריון המבוססת על טנקי טירן 4 ו-5. היא כללה שלוש חטיבות: חטיבה 274 הוותיקה שהייתה לחטיבה 691, חטיבה 265 וחטיבה 889.
עם סיום שירותם בצה"ל נמכרו רוב הטנקים למדינות זרות, אך חלקם שימשו כבסיס לנושא הגייסות המשוריין (נגמ"ש) "אכזרית".
טירן 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנק טירן 6 במוזיאון יד לשריון.
ה-T-62 נכנס לשירות בצבאות ערב בראשית שנות ה-70. במלחמת יום כיפור נפלו לידי צה"ל טנקים מסוג זה, והוחלט להכניס חלק מהם לשירות בצה"ל. חטיבה 320 כללה כ-100 טנקים שהוכנסו לשירות, כמעט ללא שינויים, וקיבלו את השם טירן 6.
סמובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השבעים, הועלתה בחיל החימוש אפשרות ליצירת גרסה מחודשת של הטירן שכונתה "סמובר". הסמובר, שנחשף ב-1984, היה למעשה טירן שרוקן מתוכנו, נותר כקליפה ריקה של תובה וצריח ואובזר מחדש במערכות מערביות - מנוע, ממסרת מערכות אלקטרוניות ותותח 105 מ"מ.
הסמובר לא נכנס בסופו של דבר לשימוש כאשר הוחלט להתמקד בטנק המרכבה החדש, אך הקונספט של התקנת מנוע מערבי בתובת ה-T-55 יושם בנגמ"ש האכזרית ובטנק המצרי רעמסס השני.
טירן הוא השם הישראלי לטנקים T מתוצרת סובייטית שנפלו שלל במלחמות ישראל והוכנסו לשימוש בצה"ל, רובם לאחר שעברו השבחה.
טירן 4 ו-5[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים תפס צה"ל מעל לאלף טנקי שלל מדגמי T-54 ו-T-55 מצבאות סוריה ומצרים. טנקי ה-T-54 קיבלו את השם טירן 4 וטנקי ה-T-55 קיבלו את השם טירן 5. בעוד שבשתי הגרסאות המנוע הוחלף למנוע דיזל מתוצרת ג'נרל מוטורס, רק בטנקי הטירן 5 הוחלף תותח ה-D10 הסובייטי לתותח L68 היורה תחמושת נאט"ו 105 מ"מ סטנדרטית. במערב נודעו טנקי הטירן כ-Ti-67.
טירן לדגמיו השונים שרת בצה"ל עד 1990, בעיקר בחטיבות המילואים. בתחילה בחטיבה 274 שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר בשל משקלם הקל יחסית של טנקים אלו והתאמתם למשימות צליחה הם נטלו חלק במבצע רביב במלחמת ההתשה, במהלכו פשטו על יעדים במפרץ סואץ. החטיבה נטלה חלק בקרבות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. לאחריה הורחב מערך הטירן בצה"ל עם הסבתה של אוגדה 440 לאוגדת שריון המבוססת על טנקי טירן 4 ו-5. היא כללה שלוש חטיבות: חטיבה 274 הוותיקה שהייתה לחטיבה 691, חטיבה 265 וחטיבה 889.
עם סיום שירותם בצה"ל נמכרו רוב הטנקים למדינות זרות, אך חלקם שימשו כבסיס לנושא הגייסות המשוריין (נגמ"ש) "אכזרית".
טירן 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנק טירן 6 במוזיאון יד לשריון.
ה-T-62 נכנס לשירות בצבאות ערב בראשית שנות ה-70. במלחמת יום כיפור נפלו לידי צה"ל טנקים מסוג זה, והוחלט להכניס חלק מהם לשירות בצה"ל. חטיבה 320 כללה כ-100 טנקים שהוכנסו לשירות, כמעט ללא שינויים, וקיבלו את השם טירן 6.
סמובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השבעים, הועלתה בחיל החימוש אפשרות ליצירת גרסה מחודשת של הטירן שכונתה "סמובר". הסמובר, שנחשף ב-1984, היה למעשה טירן שרוקן מתוכנו, נותר כקליפה ריקה של תובה וצריח ואובזר מחדש במערכות מערביות - מנוע, ממסרת מערכות אלקטרוניות ותותח 105 מ"מ.
הסמובר לא נכנס בסופו של דבר לשימוש כאשר הוחלט להתמקד בטנק המרכבה החדש, אך הקונספט של התקנת מנוע מערבי בתובת ה-T-55 יושם בנגמ"ש האכזרית ובטנק המצרי רעמסס השני.
