הרצאתה של ד"ר הילדה נסימי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מתארת את הרקע להופעת החשיבה המודרנית על צדק חברתי: בראשית המאה ה-19 נודעו לראשונה הן פירותיה של המהפכה התעשייתית והן קשייה. במסגרת זו תוארו תנאי החיים הקשים מחד גיסא וריכוז הפועלים מאידך גיסא שמביאים להתעוררות חברתית ופוליטית.
אפשר להבין את הופעת ההוגים החברתיים הראשונים באנגליה ובצרפת על רקע קשיים אלו. עם זאת בשיעור הדגשנו את העובדה שחלק מההוגים הראשונים רואים את עצמם גם כממשיכים של ההגות והמעשה המהפכני שראשיתו במהפכה הצרפתית וכמי ששואפים לצדק חברתי ברמה האידיאולוגית, תחת השם הכולל: סוציאליזם. תחת שם כולל זה מופיעים הוגים שונים המבקשים לשים את החברה כישות מרכזית, להעלות על נס את המעמדות היצרנים וע"י חינוך [בדרך כלל לא מהפכה] להביא לצדק גדול יותר של חלוקת העושר בחברה ושל יכולת היצירה. השיעור הציג את ראשיתה של הגות זו כעקרונית וכפרגמטית כאחד, מהפכנית ורפורמטורית במקביל. הוצגו הפתרונות למה שנתפסו כחוליי החברה: מאנרכיזם השולל כל רכוש, דרך ניסיונות להגבלת זכות הקניין ועד להקמת מפלגות עובדים בעלות מצע מרכסיסטי.