אינדקס
נתניהו במאמר ל"אקונומיסט": ישראל נהפכה לנמר כלכלי בזכות חדשנות – וזה מה שיביא שלום
המאמר מפרט את הישגי ישראל בחדשנות, הקטנת חוב, ובבריתות הכלכליות עם סין, יפן והודו; "נורמליזציה ביחסים עם מדינות ערב יכולה לסלול את הדרך לשלום", נכתב במאמר לקראת 2018
https://www.themarker.com/wallstreet/1.4712988
נתניהו לקח קרדיט לעצמו על כל בועת ההיטק כולל מוביליה
הוא תמיד אוהב להתרברב ולקח קרדיט על דברים שאין לו קשר אלהם
תמיד תרקאה אותו מצטלם עם שר התחבורה על כל קו רכבת חדשה
הוא תמיד יצטלם עם כחלון על כל עיר
אבל לא תראו צילומים שלו עם שר הבטחון כי המצב על הפנים בזה הוא לא יכול להתפאר
לא תראו את ראש הממשלה מצטלם עם המפכל ושר לבטחון פנים כי המדינה מוצפת בפשע בארגוני פשיעה מכל מקום
והמדינה מוצפת בשחיתות נוראית
הכלכלה בישראל בקריסה מאסיבית
3 מיליון עניים הקשישים ניצולי השואה והנכים מתים מרעב
נותנים 1300ש"ח קצבת זקנה לקשישים וצחקים על כולם בעניים
כשהנכים והקשישים אומרים להם תנו לנו
הם אומרים מה פתאום תמותו מרעב מצדנוו
זאת המציאות המרה לקשישים אין מי שדידאג כי הם לא יכולים לשבות ולהפגין בכבישים אין להם כוח
וכולם יהיו זקנים יום אחד
מסביב לנתניהו נעצרים בכל יום מושחתים לוקחי שוחד ונותנ י שוחד
והוא בשלו לא ידעתי לא קבלתי מותר לי לקבל מתנות ואין כלום ולא יהיה כלום
אך נתניהו נהיה עשיר כל כך במאות מיליונים ?
מה שנסביר אן לא קשור לראש הממשלה ולא לשום דבר אחר אבל הוא יכול להסביר על מצבה של המדינה
והכול כאמור הוא לכאורה
יש 2 מחלות נפש שופעלים בצורה קצת שונה מהרגיל
מאניה דפרסיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94_%D7%93%D7%95-%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%91%D7%99%D7%AA
הפרעה דו-קוטבית (באנגלית: Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעתים קיצוניים מאד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות.[1] ב-ICD 10 (קטלוג המחלות של ארגון הבריאות העולמי) מופיעה הפרעה זו בפרק העוסק בהפרעות מצב רוח, יחד עם דיכאון חד-קוטבי (דיכאון מז'ורי) והפרעות מצב רוח נוספות. ה-DSM 5 מקדיש להפרעה זו פרק שלם (Bipolar Related Disorders), בנפרד מהפרעות מצב רוח[2].
מצב הנמשך שבוע לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד
במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית
צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות)
דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר
מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות
הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים
הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה
ישנה מעורבות, לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת או החלטות הרות גורל
הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך באשפוז פסיכיאטרי כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים
האפיזודה אינה תוצאת השפעה של סמים או תרופות כלשהן (אפשרית אבחנה של אפיזודה מאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול)
מצב רוח מרומם או נרגן והתנגות משימתית ומוגברות הנמשכות במשך ארבעה ימים ברציפות ללא הפסקות כלשהן.
במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית
צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות)
דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר
מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות
הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים
הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה
ישנה מעורבות נמרצת לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת או החלטות הרות גורל
האפיזודה מלווה בשינוי ברור בתפקוד שאינו טיפוסי לאדם בשעה שהוא ללא תסמינים.
ההפרעה במצב הרוח והשינוי בתפקוד נצפים על ידי אחרים.
האפיזודה אינה חמורה מספיק כדי לגרום לנכות או פגיעה תעסוקתית או חברתית ניכרת או כזו המחייבת אשפוז. (אם יש ביטיים פסיכוטיים הרי שזו מאניה ולא היפומאניה).
האפיזודה אינה תוצאת גורמים פיזיולוגיים כלומר סמים, תרופות, טיפול רפואי וכדומה. (אפשרית אבחנה של אפיזודה היפומאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול).
הקריטריונים לאבחנת אפיזודה דיכאונית[1][2]DSM-5[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריטריונים הדרושים לאבחנה של אפיזודה דיכאונית בהפרעה דו-קוטבית זהה לאלו הדרושים לאבחנה דיכאון מז'ורי (הנקרא גם בשם הפרעת דיכאון חד קוטבית), אם כי ישנה טענה כי אפיזודות דיכאוניות בקרב מטופלים הסובלים ממחלה ביפולרית נוטות להיות קשות יותר בחומרתן ולעתים בעלי מאפיינים קליניים שונים מעט.
חמישה או יותר מהתסמינים הבאים המתקיימים יחד ברצף במשך שבועיים ומהווים שינוי מהתפקוד הרגיל הקודם. אחד התסמינים לפחות הוא: 1. דיכאון, או 2. אובדן עניין או הנאה. לא יכלל תסמין המיוחס בוודאות למצב רפואי אחר.
מצב רוח דיכאוני רוב היום כמעט כל יום כמצוין באופן סובייקטיבי: עצבות, חוסר תקווה, ריקנות, בכי שנצפה על ידי אחרים (בילדים ומתבגרים תיתכן גם נרגנות).
ירידה ניכרת בהתעניינות או בהנאה בכל הפעילות או כמעט בכולה במשך רוב היום כמעט כל יום (לפי דיווח האדם עצמו או אדם אחר).
אובדן משמעותי של משקל (5% ומעלה), שלא במסגרת של דיאטה. עליה או ירידה בתיאבון כמעט כל יום. ילדים יכשלו להשיג את המשקל המצופה על פי גילם.
נדודי שינה או ריבוי שינה כמעט כל יום.
תחושת עוררות רבה וחוסר מנוחה או האטה בפעילות הפסיכומוטורית, כמעט כל יום, (כפי שנצפה על ידי אחרים, לא על סמך הרגשה אישית).
עייפות רבה או אבדן אנרגיה, כמעט כל יום.
תחושת חוסר ערך או רגשות אשמה שאינם תואמים. ייתכנו מחשבות שווא כל יום (למעט התייחסות אישית או אשמה לגבי היות האדם חולה).
ירידה ביכולת האדם לחשוב להחליט ולהתרכז, על פי דיווח אישי או דיווח של אחרים.
חשיבה חוזרת על מוות, לא רק פחד ממוות, מחשבות חוזרות על אובדנות ללא תכנון, ניסיון אובדני או תכנון קונקרטי להתאבד.
התסמינים גורמים למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד התעסוקתי, החברתי ובתחומי תפקוד חשובים אחרים.
האפיזודה אינה תוצאת השפעתם של סמים, תרופות, מצב רפואי או מצב פיזי כלשהו.
הערה: מצבי אובדן משמעותי (מות אדם קרוב, וכדומה) עשויים לעורר תגובת אבל המותאמת לאובדן.
סוג I[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתחלה היא על פי רוב בשני גלים חוזרים לפחות, בהם ניכרת הפרעה חמורה במצב הרוח, שביטויה העיקרי הוא בדיכאון, במאניה או בשניהם גם יחד. להפרעה יש אופי אפיזודי, המתאפיין בגלים חוזרים עם החלמה ביניהם. בחלוף השנים ההפרש בין גל לגל הופך להיות יותר ויותר קצר ויש נטייה ליותר גלים דיכאוניים. בסוג זה של הפרעה דו-קוטבית יש הבדל בין נשים וגברים מבחינת מהלך ההפרעה ואופן תחילתתה: אצל נשים תתפתח לרוב אפיזודה דיכאונית. אצל גברים לעומת זאת תתפתח אפיזודה מאנית. התחלת הופעת התסמינים היא חדה וחריפה. הגל החריף קצר בדרך כלל. עם טיפול תרופתי מתאים הוא מסתיים ברוב המקרים כעבור ימים ספורים. ללא טיפול הוא עלול להמשך זמן רב יותר. הגל הדיכאוני בדפוס הפרעה זה מתחיל בדרך כלל בהדרגה ויכול להמשך לאורך שבועות. הוא עלול להיות מלווה בחרדה (לרבות סימני חרדה גופניים כמו זיעה קרה, קצב לב מוגבר וכדומה) בפוביות ועוד. בחלק מהמהקרים תחילת הגל הדיכאוני משולבת באירוע דחק רב משמעות. גל הדיכאון במקרה של אירוע כזה תהיה מהירה יותר. ייתכנו שילובים שונים של סדר הופעת הגלים באנשים שונים. כמו כן יש הבדל בתדירות הגלים בעוצמתם ובאופן בו הם מתחילים ומסתיימים. אצל כ- 5 עד 15% מהאנשים עשויים להופיע בשנה אחת ארבעה או יותר גלים מלאים (דיכאון ומאניה ברצף אחד). מצב זה מכונה Rapid Cycling. (מעגליות מהירה) ההפרעה לתפקוד גדולה, בעיקר כשהאדם נמצא בתוך גל מאני, או דפרסיבי. עם זאת בין הגלים רוב בני האדם חוזרים לתפקוד מלא או כמעט מלא. אצל שליש מהאנשים נשארים סימנים כרוניים של מגבלה נפשית הקיימת גם בין הגלים.
סוג II[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות, במהלך העשור השלישי לחיים, מעט מאוחר יותר מאשר סוג 1, ומוקדם יותר מאשר דיכאון מז'ורי. ב-12% מהמקרים מתחילה הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 בגל או מספר גלים של דיכאון. לדיכאון יש שלב מקדים היכול להיות מלווה בחרדה, הפרעות אכילה, ושימוש בסמים, כאמור הפרוגנוזה אצל אנשים עם דפוס הפרעה זה היא פחות טובה מאשר בדפוס 1, הן בשל האופי הכרוני של הפגיעה בתפקוד, הן בשל הנטייה החזקה יותר לתחלואה נלווית (שימוש בסמים ואלכוהול) והן בשל האפשרות של מעבר לקצב התקפים מהיר יותר. גם בסוג 2 קיימת תופעת ה-Rapid Cycling בשיעור דומה כמו בהפרעה מסוג-1
כאשר ההפרעה מתונה עשויים אנשים במצב של היפומאניה להיות יצירתיים באופן מיוחד. עם זאת היצירתיות, אם היא מונעת על ידי אימפולסיביות, עלולה להיות קשורה גם לדחף אובדני, ולעתים גם להתאבדות.
סכיזופרניה פרנואידית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
סכיזופרניה פרנואידית היא הפרעה נפשית המוגדרת כתת-סוג של סכיזופרניה, על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי DSM. זהו הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. אדם הלוקה בהפרעה זו מאופיין לעתים קרובות במחשבות שווא פרנואידיות קבועות יחסית ותכופות. לעתים קרובות הן מלוות בהזיות, בעיקר של שמיעה, ובהפרעות בתפיסה. תסמינים נפוצים פחות הם הפרעות ברגש, ברצייה, בדיבור ותסמינים קטטוניים.
התמונה הקלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכיזופרניה הפרנואידית מאופיינת בהיסטוריה של יחסים בינאישיים בעייתיים המלווים בחשדנות. התסמינים העיקריים הם, בין היתר, מחשבות שווא פרנואידיות ואבסורדיות, לרוב בנושאים כגון רדיפה או גדלות. העלילות יהיו לעתים קרובות יוצאות דופן. אל מחשבות השווא מתלוות פעמים רבות גם הזיות, בדרך כלל של שמיעה או ראיה.
מיקוד החשיבה וההתנהגות בנושאי הרדיפה או הגדלות יוצר עבור האדם "מבנה פרנואידי" פתולוגי, שמטרתו לספק תחושת זהות, חשיבות וסדר בעולם. בדרך כלל נראה רמת הסתגלות טובה יותר אצל הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית לעומת הלוקים בסכיזופרניה מסוג אחר. עם זאת, לעתים אריגתם של הרהורי השוא וההזיות במבנה פרנואידי גורמת לאובדן שיקול דעת ביקורתי ולהתנהגות מוזרה ולא צפויה.[1]
המהלך של סכיזופרניה פרנואידית יכול להיות אפיזודי עם החלמה חלקית או מלאה, או כרוני. במקרים הכרוניים, הסימפטומים הסוערים יכולים להתמיד במשך שנים וקשה יהיה להבחין באפיזודות נפרדות. תחילת המחלה נוטה להיות בגיל מאוחר יותר מאשר בסוגי הסכיזופרניה האחרים (ההבפרנית והקטטונית).
הפרוגנוזה של סכיזופרניה פרנואידית נחשבת כטובה יותר, בהשוואה לסוגי הסכיזופרניה האחרים, עקב היכולת לתפקד באופן עצמאי בחיי היום יום ובתחום המקצועי.
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכיזופרניה הפרנואידית היא הסוג השכיח ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. קיימת מחלוקת בנוגע לשכיחותה של הסכיזופרניה הפרנואידית בחברות לא מערביות. חלק מן המחקרים מצביעים על שכיחות נמוכה יותר בחברות אלו. בניגוד לכך, מחקרים אחרים מצביעים על שכיחות גבוהה של סכיזופרניה פרנואידית במדינות לא מערביות (כגון, אפריקה). כמו כן, נטען בספרות כי סכיזופרניה פרנואידית נפוצה יותר בחברות משכילות, אך טרם הצטברו מספיק ראיות לכך. המחקר הראה עלייה בשיעורי הסכיזופרניה הפרנואידית במהלך השנים 1930-1950 בפינלנד ובנורווגיה.
תוכן מחשבות השווא הפרנואידיות הוא תלוי-תרבות ואף יכול להשתנות עם השינויים התרבותיים. חוקרים רבים עדיין בוחנים האם בתרבויות שבהם נהוג להיות יותר חשדני, להראות חוסר אמון ולהיות בעל חשיבה פרנואידית, יש יותר סימפטומים של סכיזופרניה פרנואידית. שאלה זו עדיין נותרה פתוחה.
בדומה לסכיזופרניה באופן כללי, גם בסכזופרניה פרנואידית נמצא קשר בין עונת הלידה לבין שכיחות ההפרעה. נמצא כי שכיחות ההפרעה גבוהה יותר במקרים של לידה בסוף החורף או בתחילת האביב.
אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים אשר עסקו באטיולוגיה של הסכיזופרניה הפרנואידית התייחסו בין היתר לגורמים גנטיים וביוכימיים.
אחת ההשערות בנוגע לאטיולוגיה קשורה לפעילות הנוירוטרנסמיטור דופמין (תיאורית הדופמין). תאוריה זו מציעה כי מחשבות השווא בסכיזופרניה הפרנואידית קשורות לפעילות יתר של דופמין בתאי מח באזור ההיפוקמפלי (CA1). אזור זה אחראי בין היתר לשמירה על יציבותן של אמונות מציאותיות. אחת ההוכחות בנוגע לתיאורית הדופמין היא העובדה כי תרופות אנטי פסיכוטיות אשר חוסמות את פעילות היתר של הדופמין מצליחות להפחית את מחשבות השווא.[3]
אחת השיטות שננקטו על מנת להבין את האטיולוגיה העומדת בבסיסה של הסכיזופרניה הפרנואידית היא השוואה בין סכיזופרניה פרנואידית לבין סכיזופרניה שאינה פרנואידית. אחת ההשערות שנבחנו, ושעדיין נבחנת, היא שקיימים ביניהן הבדלים משמעותיים ושבעצם מדובר בשתי הפרעות מובחנות. ישנן מספר הוכחות להשערה זו. הראשונה היא שהמועדות ללקות בהפרעה בקרב בני משפחה של הלוקים בסכיזופרניה שאינה פרנואידית גבוהה בצורה משמעותית לעומת קרובי משפחה של הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית. מועדותם של האחרונים דומה לזו של האוכלוסייה הכללית. הוכחה נוספת קשורה לפעילות גבוהה של הנוירוטרנסמיטור נוראפינפרין באזורים מסוימים במח אצל הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית, בניגוד ללוקים בסכיזופרניה שאינה פרנואידית. למרות ההוכחות, עדיין טרם ברור אם מדובר בשתי הפרעות מובחנות או לא.
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת הסוג סכיזופרניה פרנואידית מאובחן לפי אמות המידה הבאות (בהתבסס על ה-DSM וה-ICD-10):
מחשבת שווא אחת או יותר או הזיות שמיעתיות המופיעות לעתים קרובות.
אלו הבאים אינם בולטים: דיבור לא מאורגן, התנהגות לא מאורגנת או קטטונית ורגש שטוח או לא תואם.
ייתכנו מחשבות שווא כמעט מכל סוג (לדוגמה, קנאה, דתיות או סומטיזציה), אך האופייניות ביותר הן מחשבות שווא של שליטה, של השפעה או של פסיביות ומחשבות רדיפה מסוגים שונים. מחשבות השווא יכולות להיות מרובות, אך בדרך כלל הן מאורגנות סביב נושא אחד קוהרנטי. ההזיות בדרך כלל קשורות לנושא המאפיין את מחשבות השווא.
האבחנה של תת-הסוג סכיזופרניה פרנואידית מבוססת על האבחנה של סכיזופרניה. להלן האבחנה לפי ה-DSM:
תסמינים אופייניים: שניים או יותר מן התסמינים שלהלן, כשכל אחד מהם קיים במשך חלק ניכר מן הזמן בתקופה של חודש ימים (או פחות, בטיפול מוצלח):
מחשבות שווא.
הזיות.
דיבור לא מאורגן (כגון אובדן קשר תכוף או דיבור סתום).
התנהגות מאוד לא מאורגנת או קטטונית.
תסמינים שליליים, כגון רידוד רגשות, אלוגיה (דיבור מועט, או מיעוט תוכן רעיוני), או היעדר רצייה (חסך ברצון או היעדרו).
ליקוי תפקודי חברתי/תעסוקתי: במשך חלק ניכר מן הזמן שחלף מאז התפרצות ההפרעה, רמת התפקוד בתחום עיקרי אחד או יותר, כגון עבודה, יחסים בין-אישיים או דאגה לצרכים האישיים, נופלת במידה ניכרת מזו שהושגה לפני התפרצות ההפרעה (או אם ההתפרצות חלה בילדות או בגיל ההתבגרות, אי יכולת להגיע לרמה הצפויה של הישגים ביחסים בין-אישיים, בלימודים או בעבודה).
משך: סימנים מתמשכים להפרעה מתמידים לפחות במשך שישה חודשים. תקופה זו של שישה חודשים צריכה לכלול לפחות חודש אחד של תסמינים (או פחות, בטיפול מוצלח) המתאימים לאמת מידה א' (דהיינו, תסמינים של שלב פעיל), ועשויה לכלול תקופות של תסמינים מבשרי מחלה או שרידיות אלה, סימני ההפרעה יכולים להתבטא בתסמינים שליליים בלבד או בשניים או יותר מן התסמינים המפורטים באמת מידה א', בצורה ממותנת (למשל אמונות מוזרות, התנסויות תפיסה יוצאת דופן).
שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעת מצב רוח: הפרעה סיכוזואפקטיבית והפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים נשללו כי
לא הופיעו במקביל לתסמיני השלב הפעיל כל אירועי דיכאון קשה, מאניה, או תערובת של השניים.
אם הופיעו אירועי מצב רוח במקביל לתסמיני השלב הפעיל, המשך הכולל שלהם היה קצר למשך התקופה הפעילה ולמשך התקופה השרידית.
שלילת שימוש בחומרים/מצב רפואי כללי: השיבוש אינו נובע מהשפעותיו הפיזיולוגיות הישירות של חומר כלשהו (כגון סם מסוכן או תרופה) או ממצב רפואי כללי.
קשר להפרעת התפתחות רחבת היקף: אם יש היסטוריה של אוטיזם קלאסי או הפרעת התפתחות רחבת היקף אחרת, תינתן גם אבחנה של סכיזופרניה רק אם קיימים במובהק גם הרהורי שווא או הזיות במשך חודש אחד לפחות (או פחות בטיפול מוצלח).
אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לשלול פסיכוזות כתוצאה מכפיון (אפילפסיה) או משימוש בסמים.
יש לזכור שמחשבות שווא יכולות להיות נפוצות או נורמטיביות בקרב אנשים מארצות או מתרבויות מסוימות.
סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמאות לסימפטומים הפרנואידיים השכיחים ביותר הן:
מחשבות שווא של רדיפה, יחס, מעמד מרומם, שליחות מיוחדת, שינוי גופני או קנאה.
הזיות שמיעה של קולות המאיימים על החולה או מצווים עליו; הזיות שמיעה ללא ביטוי מילולי, כמו: שריקות, צחוק או המהום.
הזיות של ריח, של טעם, של תחושות גוף מיניות או אחרות; ייתכנו גם הזיות ראייה, אך נדיר שהן השולטות.
תיתכן הפרעת חשיבה ברורה בשלבים החריפים של המחלה, אך היא אינה מונעת תיאור בהיר של מחשבות שווא או של הזיות טיפוסיות.
הרגש פחות קהה מאשר בצורות אחרות של סכיזופרניה, אך דרגה קלה של חוסר מותאמות היא שכיחה כמו גם הפרעות ברגש, כגון: רגזנות, כעס פתאומי, פחד וחשדנות. בנוסף, מחשבות שווא של רדיפה יכולות לגרום להתנהגות אובדנית והצירוף של מחשבת שווא של רדיפה יחד עם מחשבת שווא של שליטה וכעס, יכולה להוביל את האדם להתנהגות אלימה.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול הבסיסי בסכיזופרניה פרנואידית, ובסכיזופרניה בכלל, הוא הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות. שיקולים שונים מנחים את המטפל בבחירת התרופה. לעתים המטופל לא מגיב לתרופה מסוימת, ויהיה צורך בהחלפת תרופה אחת באחרת. נדרשת תקופה מסוימת עד להתאמה אופטימאלית של סוג התרופה והמינון הנכון. תופעות הלוואי של התרופות גם הן נלקחות בחשבון בבחירת התרופה המתאימה.[5]
קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות לטיפול בסכיזופרניה: תרופות אנטי פסיכוטיות מדור ראשון, ותרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני. קיימות שתי טענות מרכזיות בנוגע לתרופות מהדור השני: שהן גורמות לפחות תופעות לוואי, ושהן מטפלות גם בסימפטומים שליליים, בניגוד לתרופות מהדור הראשון. אף על פי שחוקרים רבים מצדדים בטענות הנ"ל, יש אנשי מקצוע המביעים הסתייגות. בשלב זה הטענות עדיין נחקרות.[6]
פסיכותרפיה פסיכודינמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני האתגרים המרכזיים בטיפול מסוג פסיכותרפיה פסיכודינמית בסכיזופרניה פרנואידית הם:
השגת אמון- במקרה של סכיזופרניה פרנואידית קיים קושי ברכישת אמונו של המטופל, בשל חוסר האמון הבסיסי והחשדנות המאפיינים את ההפרעה. במקרה כזה עמדת המטפל צריכה להיות כנה ותומכת, והתקשורת אמורה להיות ישירה, פתוחה וקונקרטית. פירושים בנוגע לחוסר האמון ומקורותיו עלולים להיות בעייתיים.
מחשבות שווא פרנואידיות- על פי התאוריה הפסיכודינמית, מחשבות השווא מטרתן להגן ולהפחית חרדה. הן מהוות ניסיון לתת משמעות וסדר למציאות. מטרת המטפל היא לאתגר מחשבות שווא אלו, לנסות לראות מה מפעיל אותן ולהימנע ממצבים המעוררים אותן.
באופן כללי, קיימת מחלוקת בנוגע ליעילות טיפול מסוג פסיכותרפיה פסיכודינמית במקרה של סכיזופרניה. המצדדים בשימוש בטכניקה זו מציעים דגשים שיש לשים לב אליהם בטיפול באוכלוסייה זו. דגשים אלה כוללים בין היתר מעורבות רבה יותר של המטפל בחיי היום יום של המטופל, לעומת טיפול פסיכודינמי רגיל. לעתים מעורבות זו כוללת הגבלת התנהגויות מסוימות של המטופל, ייצוג המציאות עבורו, בניית סדר יום, ויצירת קשר טיפולי חזק ומשמעותי כנגד מחשבות השווא. המוקד הוא בהווה ובפתרון בעיות יומיומיות באופן ישיר. ישנו דגש על לימוד היחס בין סיבה לתוצאה וכן לימוד מיומנויות בינאישיות.
כאשר מטפלים בהפרעה בטכניקות פסיכודינמיות, לרוב הן משולבות עם טיפול תרופתי.[7]
טיפול קוגניטיבי התנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות (באנגלית: CBT - Cognitive Behavioral Therapy) המשמשות, בין היתר, לטיפול בדיכאון ובחרדה, נמצאו יעילות גם בטיפול בסימפטומים פסיכוטיים. במקרה של סכיזופרניה פרנואידית, מחשבות השווא הפרנואידיות של המטופל נבחנות ומאותגרות. המטרות העיקריות הן ללמד את המטופלים לזהות ולנטר את המחשבות וההנחות שלהם בסיטואציות מסוימות, ולאחר מכן להעריך ולתקן מחשבות והנחות אלו באמצעות ראיות אובייקטיביות חיצוניות. איתגור מחשבות השווא ובחינת המציאות יכולים לעזור למטופל לחשוב על מחשבות אלטרנטיביות, מציאותיות יותר. אם ההפרעה כוללת גם הזיות, מתמודדים איתן באמצעות בחינת מציאותן, פיתוח אסטרטגיות התמודדות עם ההזיות, והבניה של הסברים אלטרנטיביים אליהן.[8]
טיפול משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לגישה ההולכת ורווחת בנוגע לטיפול מערכתי, המשלב את סביבת המטופל בטיפול, התערבויות ברמה המשפחתית הפכו לאחת האופציות בטיפול בסכיזופרניה. טיפול משפחתי נמצא קשור לירידה בשיעור הישנות המחלה והאשפוז החוזר, וכן לשיפור בתפקוד החברתי. קיימים סוגים שונים של טיפולים משפחתיים, ביניהם:
סדנאות חינוכיות בשיתוף פעולה עם אנשי צוות שונים אשר עוסקות, בין השאר, באבחנה, סימפטומים, שכיחות, תרופות, תפקיד המשפחה ביצירת סביבה מפחיתת לחץ ועוד.[9]
מפגשים רב משפחתיים, יחד עם אנשי צוות שונים. המטרה במפגשים אלו היא לעודד את המשפחות לשתף בחוויותיהן ובניסיונן.
טיפול משפחתי התנהגותי.[10] הטיפול מתבצע בבית המטופל, בדרך כלל בשלבים הראשונים של התפתחות ההפרעה. מטרתו העיקרית היא ללמד את המשפחה לרכוש מיומנויות להתמודדות עם הסכיזופרניה, להפחית לחץ במשפחה על ידי שיפור מיומנויות תקשורתיות, וכן ללמוד שיטות לפתרון בעיות ולהשגת מטרות בדרך של שיתוף פעולה. המחקר מראה כי הטיפול המשפחתי-התנהגותי קשור לירידה בדחייתו של המטופל על ידי משפחתו וכן לפחות חיכוכים משפחתיים.
************
מאניה דפרסיה היא מחלת נפש שבה יש עליות וירידות במצב הרוח וביכולת החשיבה
לפעמים יש HIGH מטורף כאילו שמשהו צרך קוקאין ויש את המציאות המרה של חיי היום יום
שבו כל אחד נלחם על השרדותו על כדור הארץ ונאחז בכל דבר בכדי לממש את החזון הזה
הרגעים של ה HIGH תמיד מאופיינים ב אני אנווט ואני ואני
אדם חי באופוריה בשגעון גדלות בעולם שהוא ברא לעצמו ושהוא לא קיים באמת במציאות
הוא בנה לעצמו עולם וירטואלי שהכול בו ירוק מצליח יפה גבוהה עשיר
כולם מצליחים בו והוא מלך
הדיקטטורה הפכה לדמוקרטיה
3 מיליון עניים הפכו לנמר להצלחה מסחררת
כולה כמה חברות HIGHTECH נמכרו ויאללה חגיגות
בארה"ב אירופה ויפן כל יום נמכרים חברות בעשרות מיליארד דולרים
אבל כולם שומעים רק על אלה שנמכרים בישראל
הפכו שקרים ופנטזיות למציאות מדומה ולאחר מכן למציאות
אולי GOOGLE שאבה את המציאות המדומה והוירטואלית ממדינת ישראל וממשלת ישראל
איזה השגים איזה נמר איזה נעליים
אין דירות בכלל בישראל חסרים מיליון דירות המחירים בשמים אין משכתנאות
הכול חרב קורס כולם חיים מהיד לפה
כולם חיים ממינוס למינוס
המצב הכי גרוע שיש
חסרים על פי דעת מומחים בן 1.5 מיליון דירות ל 2 מיליון דירות
המצב של הבטחון במדינה על הפנים
כל יום פיגועים דקירות רצח זוועות
דאעש פרייאר ליד מה שקורה בישראל ביום יום
ונתניהו הכול בסדר
איראן עם 80000 חיילים בסוריה על גבול ישראל
בלבנון לחזבאללה יש כבר 30000 חיילים ואין ספור נשקים טילים הכי חדשים שיש ואפילו טנקים
נשק במיליארדים
בסיני אין ספור ארגון טרור מחכים רק לרגע שיוכלו לתקוף את ישראל
ירדן כבר רואים נצנים של ארגוני טרור על הגבול מצלצמים מפטרלים ומי יודע מה ילך יום
מצרים מתעצמת ויהיה לה נשק גרעיני וכורים אטומים בקרוב
החברים של ביבי מוכרים הכול לערבים
פוטין חבר טוב של ישראל ככה שכל מדינות ערב יהיה להם מתקן גרעיני ופצצות גרעיניות עוד בקדנציה שלו
ולך תדע אם כל השכנים של ישראל אין להם כבר פצצות אטום מרוסיה או צפון קוראה
כי טילים משם יש להם מלאים עצומים
בים התיכון ומול חופי ישראל האיראנים חוגגים עם עשרות צוללות ויש להם גם אוניות מלחמה
והם לא לבד גם למצרים יש אין ספור אוניות מלחמה וצוללות ואפילו אוניות שמסוגלות לעלות על חופי והביא חצי מיליון חיילים בזמן קצר
כל הגבולות של ישראל מלאים באוייבים מרים שמחכים רק לרגע שהם יתקפו את ישראל
ומול כל זה עומד ראש ממשלה אתן ושר בטחון שלא ברור מה הוא בכלל עושה במשרד הזה
ושנתנו לחתול לשמור על החלב
נתנו לפירומן להדליק ולהבעיר את כל המזרח התיכון
כל פליטת פה של שר הבטחון עלולה להוביל למלחמת עולם שלישית
וביבי לא מתרגש העיקר הוא ראש ממשלה
הכלכלה קורסת הכול יקר בישראל
מיליוני מובטלים
חסר בישראל מעל למיליון מקומות עבודה
במקום שביבי יגייס משקיעים הוא עוסק בהשרדות הממשלה שלו
במקום שביבי יביא מפעלים ואלפי משקיעים וברות ענק מכל העולם לישראל
בכדי שאלה יפתחו נציגויות מפעלים מכוני מחקר במאסות ביבי מתעסק עם החרדים
והוא בכלל לא צריך להתעסק עם כל הסחטנות של החרדים ושל המתנחלים
אבל בכדי לשרוד הוא נאלץ להפסיק ביקור ממלכתי בצרפת ולרוץ לכנסת באמצע הלילה
הוא צריך להתעסק עם השבת במקום בדברים חשובים יותר
מעל למיליון זרים בישראל
כולם עובדים בצורה לא חוקית
בכל שנה 80000 רוסים אוקראינים גרזונים מולדובים נכנסים לישראל בצורה לא חוקית
הם עובדים בישראל בזהויות בדויות עוקצים בנקים לוקחים הלוואות ונעלמים
למה המשטרה לא בודקת את הרקע של האנשים האלה לפני שיכנסו לישראל
זונה שיש לה עבר ברוסיה אוקרעינה בלורוסיה או במדינה אחרת לא תוכל להכנס לישראל
אדם עם עבר פלילי לא יכנס לישראל
רוצים להכנס לישראל תפקידו סכום כסף בקונסוליה במדינה שלכם
למה לא מחוקקים חוק שכל הכסף שנעשה שלא כדין בישראל על ידי זרים בעבודה לא מדווחת
המדינה תוכל לעקל אותו ולהלאים אותו
כל מי שיעסיק אדם זר ללא רשיונות ילך לכלא 4 שנים חובה וישלם מיליון ש"ח קנס ויוכרז פושט רגל
בנוסף כל נכסיו יעוקלו ויולאומו ואז התופעה תעלם
מאות אלפי זרים מאפריקה כבשו את ישראל ללא מלחמות
ביבי בכל יום נסלק אותם נעיף אותם אבל כלום לא קורה
ביבי בדיבורים ענק במעשים אפסי כלום נאדה
גם אחרי שבנה את הגדר המהוללת הזרים מציפים את ישראל מעל הגדר
ומתחת לגדר יש מנהרות מתחת לגדרות
אלפי זונות ממולודובה ואפילו מאריתראה מציפות את ישראל
זה כבר לא זונות מרוסיה ואוקראינה
ובפרקליטות ובמשטרה יושבות נשים שלא עושות כלום בכדי לעצור את הסחר בבני אדם
כל הרבנים נגד אבל הצרכנים הכי גדולים הם החרדים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
סכיזופרניה פרנואידית היא הפרעה נפשית המוגדרת כתת⁻סוג של סכיזופרניה, על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי DSM. זהו הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. אדם הלוקה בהפרעה זו מאופיין לעתים קרובות במחשבות שווא פרנואידיות קבועות יחסית ותכופות. לעתים קרובות הן מלוות בהזיות, בעיקר של שמיעה, ובהפרעות בתפיסה. תסמינים נפוצים פחות הם הפרעות ברגש, ברצייה, בדיבור ותסמינים קטטוניים. מתוך ויקיפדיה
סכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות , התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות ועל ידי שיבושי מערכות בקרה , קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי. מקרים קשים של סוגי סכיזופרניה מסוימים מהווים חלק משמעותי ממה שמכונה בשפה העממית כשם כללי "משוגע" או "שיגעון". סכיזופרניה היא מחלה בעלת מהלך מתמשך, עם אפשרות להתלקחויות חדות. מתוך ויקיפדיה
https://milog.co.il/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
המאמר מפרט את הישגי ישראל בחדשנות, הקטנת חוב, ובבריתות הכלכליות עם סין, יפן והודו; "נורמליזציה ביחסים עם מדינות ערב יכולה לסלול את הדרך לשלום", נכתב במאמר לקראת 2018
https://www.themarker.com/wallstreet/1.4712988
נתניהו לקח קרדיט לעצמו על כל בועת ההיטק כולל מוביליה
הוא תמיד אוהב להתרברב ולקח קרדיט על דברים שאין לו קשר אלהם
תמיד תרקאה אותו מצטלם עם שר התחבורה על כל קו רכבת חדשה
הוא תמיד יצטלם עם כחלון על כל עיר
אבל לא תראו צילומים שלו עם שר הבטחון כי המצב על הפנים בזה הוא לא יכול להתפאר
לא תראו את ראש הממשלה מצטלם עם המפכל ושר לבטחון פנים כי המדינה מוצפת בפשע בארגוני פשיעה מכל מקום
והמדינה מוצפת בשחיתות נוראית
הכלכלה בישראל בקריסה מאסיבית
3 מיליון עניים הקשישים ניצולי השואה והנכים מתים מרעב
נותנים 1300ש"ח קצבת זקנה לקשישים וצחקים על כולם בעניים
כשהנכים והקשישים אומרים להם תנו לנו
הם אומרים מה פתאום תמותו מרעב מצדנוו
זאת המציאות המרה לקשישים אין מי שדידאג כי הם לא יכולים לשבות ולהפגין בכבישים אין להם כוח
וכולם יהיו זקנים יום אחד
מסביב לנתניהו נעצרים בכל יום מושחתים לוקחי שוחד ונותנ י שוחד
והוא בשלו לא ידעתי לא קבלתי מותר לי לקבל מתנות ואין כלום ולא יהיה כלום
אך נתניהו נהיה עשיר כל כך במאות מיליונים ?
מה שנסביר אן לא קשור לראש הממשלה ולא לשום דבר אחר אבל הוא יכול להסביר על מצבה של המדינה
והכול כאמור הוא לכאורה
יש 2 מחלות נפש שופעלים בצורה קצת שונה מהרגיל
מאניה דפרסיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%94_%D7%93%D7%95-%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%91%D7%99%D7%AA
הפרעה דו-קוטבית (באנגלית: Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעתים קיצוניים מאד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות.[1] ב-ICD 10 (קטלוג המחלות של ארגון הבריאות העולמי) מופיעה הפרעה זו בפרק העוסק בהפרעות מצב רוח, יחד עם דיכאון חד-קוטבי (דיכאון מז'ורי) והפרעות מצב רוח נוספות. ה-DSM 5 מקדיש להפרעה זו פרק שלם (Bipolar Related Disorders), בנפרד מהפרעות מצב רוח[2].
מצב הנמשך שבוע לפחות ללא הפסקות, של מצב-רוח מרומם או נרגן, לצד התנהגות פעלתנית מכוונת מטרה ואינטנסיבית מאד
במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית
צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות)
דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר
מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות
הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים
הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה
ישנה מעורבות, לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת או החלטות הרות גורל
הפרעה במצב הרוח חמורה דייה כדי לגרום לפגיעה קשה בתפקוד החברתי והתעסוקתי, או שיש צורך באשפוז פסיכיאטרי כדי למנוע פגיעה עצמית או פגיעה באחרים
האפיזודה אינה תוצאת השפעה של סמים או תרופות כלשהן (אפשרית אבחנה של אפיזודה מאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול)
מצב רוח מרומם או נרגן והתנגות משימתית ומוגברות הנמשכות במשך ארבעה ימים ברציפות ללא הפסקות כלשהן.
במהלך תקופה זו לפחות שלושה מהסימפטמים הבאים (או ארבעה אם קיימת רק נרגנות), נוכחים בעוצמה רבה השונה מאד מהתנהגותו הרגילה של האדם:
הערכה עצמית מנופחת וגרנדיוזית
צורך מופחת בשינה (פחות משלוש שעות)
דברנות יתר, דברנות מתוך דחף לדבר
מחשבות מהירות - מעוף מחשבות או מרוץ מחשבות
הסטת הקשב בקלות לנושאים לא חשובים ולא רלוונטיים
הגברת פעילות לקראת מטרה. הגברת פעילות זו מלווה בעוררות גבוהה
ישנה מעורבות נמרצת לעתים חסרת רסן, בפעילות בעלת פוטנציאל לנזק: קניות בלתי מרוסנות, פעילות מינית בלתי מרוסנת או החלטות הרות גורל
האפיזודה מלווה בשינוי ברור בתפקוד שאינו טיפוסי לאדם בשעה שהוא ללא תסמינים.
ההפרעה במצב הרוח והשינוי בתפקוד נצפים על ידי אחרים.
האפיזודה אינה חמורה מספיק כדי לגרום לנכות או פגיעה תעסוקתית או חברתית ניכרת או כזו המחייבת אשפוז. (אם יש ביטיים פסיכוטיים הרי שזו מאניה ולא היפומאניה).
האפיזודה אינה תוצאת גורמים פיזיולוגיים כלומר סמים, תרופות, טיפול רפואי וכדומה. (אפשרית אבחנה של אפיזודה היפומאנית מלאה במהלך של טיפול נוגד דיכאון בתרופות או נזעי חשמל, אם התסמינים נמשכים מעבר לטווח ההשפעה הצפוי של הטיפול).
הקריטריונים לאבחנת אפיזודה דיכאונית[1][2]DSM-5[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריטריונים הדרושים לאבחנה של אפיזודה דיכאונית בהפרעה דו-קוטבית זהה לאלו הדרושים לאבחנה דיכאון מז'ורי (הנקרא גם בשם הפרעת דיכאון חד קוטבית), אם כי ישנה טענה כי אפיזודות דיכאוניות בקרב מטופלים הסובלים ממחלה ביפולרית נוטות להיות קשות יותר בחומרתן ולעתים בעלי מאפיינים קליניים שונים מעט.
חמישה או יותר מהתסמינים הבאים המתקיימים יחד ברצף במשך שבועיים ומהווים שינוי מהתפקוד הרגיל הקודם. אחד התסמינים לפחות הוא: 1. דיכאון, או 2. אובדן עניין או הנאה. לא יכלל תסמין המיוחס בוודאות למצב רפואי אחר.
מצב רוח דיכאוני רוב היום כמעט כל יום כמצוין באופן סובייקטיבי: עצבות, חוסר תקווה, ריקנות, בכי שנצפה על ידי אחרים (בילדים ומתבגרים תיתכן גם נרגנות).
ירידה ניכרת בהתעניינות או בהנאה בכל הפעילות או כמעט בכולה במשך רוב היום כמעט כל יום (לפי דיווח האדם עצמו או אדם אחר).
אובדן משמעותי של משקל (5% ומעלה), שלא במסגרת של דיאטה. עליה או ירידה בתיאבון כמעט כל יום. ילדים יכשלו להשיג את המשקל המצופה על פי גילם.
נדודי שינה או ריבוי שינה כמעט כל יום.
תחושת עוררות רבה וחוסר מנוחה או האטה בפעילות הפסיכומוטורית, כמעט כל יום, (כפי שנצפה על ידי אחרים, לא על סמך הרגשה אישית).
עייפות רבה או אבדן אנרגיה, כמעט כל יום.
תחושת חוסר ערך או רגשות אשמה שאינם תואמים. ייתכנו מחשבות שווא כל יום (למעט התייחסות אישית או אשמה לגבי היות האדם חולה).
ירידה ביכולת האדם לחשוב להחליט ולהתרכז, על פי דיווח אישי או דיווח של אחרים.
חשיבה חוזרת על מוות, לא רק פחד ממוות, מחשבות חוזרות על אובדנות ללא תכנון, ניסיון אובדני או תכנון קונקרטי להתאבד.
התסמינים גורמים למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד התעסוקתי, החברתי ובתחומי תפקוד חשובים אחרים.
האפיזודה אינה תוצאת השפעתם של סמים, תרופות, מצב רפואי או מצב פיזי כלשהו.
הערה: מצבי אובדן משמעותי (מות אדם קרוב, וכדומה) עשויים לעורר תגובת אבל המותאמת לאובדן.
סוג I[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתחלה היא על פי רוב בשני גלים חוזרים לפחות, בהם ניכרת הפרעה חמורה במצב הרוח, שביטויה העיקרי הוא בדיכאון, במאניה או בשניהם גם יחד. להפרעה יש אופי אפיזודי, המתאפיין בגלים חוזרים עם החלמה ביניהם. בחלוף השנים ההפרש בין גל לגל הופך להיות יותר ויותר קצר ויש נטייה ליותר גלים דיכאוניים. בסוג זה של הפרעה דו-קוטבית יש הבדל בין נשים וגברים מבחינת מהלך ההפרעה ואופן תחילתתה: אצל נשים תתפתח לרוב אפיזודה דיכאונית. אצל גברים לעומת זאת תתפתח אפיזודה מאנית. התחלת הופעת התסמינים היא חדה וחריפה. הגל החריף קצר בדרך כלל. עם טיפול תרופתי מתאים הוא מסתיים ברוב המקרים כעבור ימים ספורים. ללא טיפול הוא עלול להמשך זמן רב יותר. הגל הדיכאוני בדפוס הפרעה זה מתחיל בדרך כלל בהדרגה ויכול להמשך לאורך שבועות. הוא עלול להיות מלווה בחרדה (לרבות סימני חרדה גופניים כמו זיעה קרה, קצב לב מוגבר וכדומה) בפוביות ועוד. בחלק מהמהקרים תחילת הגל הדיכאוני משולבת באירוע דחק רב משמעות. גל הדיכאון במקרה של אירוע כזה תהיה מהירה יותר. ייתכנו שילובים שונים של סדר הופעת הגלים באנשים שונים. כמו כן יש הבדל בתדירות הגלים בעוצמתם ובאופן בו הם מתחילים ומסתיימים. אצל כ- 5 עד 15% מהאנשים עשויים להופיע בשנה אחת ארבעה או יותר גלים מלאים (דיכאון ומאניה ברצף אחד). מצב זה מכונה Rapid Cycling. (מעגליות מהירה) ההפרעה לתפקוד גדולה, בעיקר כשהאדם נמצא בתוך גל מאני, או דפרסיבי. עם זאת בין הגלים רוב בני האדם חוזרים לתפקוד מלא או כמעט מלא. אצל שליש מהאנשים נשארים סימנים כרוניים של מגבלה נפשית הקיימת גם בין הגלים.
סוג II[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות, במהלך העשור השלישי לחיים, מעט מאוחר יותר מאשר סוג 1, ומוקדם יותר מאשר דיכאון מז'ורי. ב-12% מהמקרים מתחילה הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 בגל או מספר גלים של דיכאון. לדיכאון יש שלב מקדים היכול להיות מלווה בחרדה, הפרעות אכילה, ושימוש בסמים, כאמור הפרוגנוזה אצל אנשים עם דפוס הפרעה זה היא פחות טובה מאשר בדפוס 1, הן בשל האופי הכרוני של הפגיעה בתפקוד, הן בשל הנטייה החזקה יותר לתחלואה נלווית (שימוש בסמים ואלכוהול) והן בשל האפשרות של מעבר לקצב התקפים מהיר יותר. גם בסוג 2 קיימת תופעת ה-Rapid Cycling בשיעור דומה כמו בהפרעה מסוג-1
כאשר ההפרעה מתונה עשויים אנשים במצב של היפומאניה להיות יצירתיים באופן מיוחד. עם זאת היצירתיות, אם היא מונעת על ידי אימפולסיביות, עלולה להיות קשורה גם לדחף אובדני, ולעתים גם להתאבדות.
סכיזופרניה פרנואידית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
סכיזופרניה פרנואידית היא הפרעה נפשית המוגדרת כתת-סוג של סכיזופרניה, על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי DSM. זהו הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. אדם הלוקה בהפרעה זו מאופיין לעתים קרובות במחשבות שווא פרנואידיות קבועות יחסית ותכופות. לעתים קרובות הן מלוות בהזיות, בעיקר של שמיעה, ובהפרעות בתפיסה. תסמינים נפוצים פחות הם הפרעות ברגש, ברצייה, בדיבור ותסמינים קטטוניים.
התמונה הקלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכיזופרניה הפרנואידית מאופיינת בהיסטוריה של יחסים בינאישיים בעייתיים המלווים בחשדנות. התסמינים העיקריים הם, בין היתר, מחשבות שווא פרנואידיות ואבסורדיות, לרוב בנושאים כגון רדיפה או גדלות. העלילות יהיו לעתים קרובות יוצאות דופן. אל מחשבות השווא מתלוות פעמים רבות גם הזיות, בדרך כלל של שמיעה או ראיה.
מיקוד החשיבה וההתנהגות בנושאי הרדיפה או הגדלות יוצר עבור האדם "מבנה פרנואידי" פתולוגי, שמטרתו לספק תחושת זהות, חשיבות וסדר בעולם. בדרך כלל נראה רמת הסתגלות טובה יותר אצל הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית לעומת הלוקים בסכיזופרניה מסוג אחר. עם זאת, לעתים אריגתם של הרהורי השוא וההזיות במבנה פרנואידי גורמת לאובדן שיקול דעת ביקורתי ולהתנהגות מוזרה ולא צפויה.[1]
המהלך של סכיזופרניה פרנואידית יכול להיות אפיזודי עם החלמה חלקית או מלאה, או כרוני. במקרים הכרוניים, הסימפטומים הסוערים יכולים להתמיד במשך שנים וקשה יהיה להבחין באפיזודות נפרדות. תחילת המחלה נוטה להיות בגיל מאוחר יותר מאשר בסוגי הסכיזופרניה האחרים (ההבפרנית והקטטונית).
הפרוגנוזה של סכיזופרניה פרנואידית נחשבת כטובה יותר, בהשוואה לסוגי הסכיזופרניה האחרים, עקב היכולת לתפקד באופן עצמאי בחיי היום יום ובתחום המקצועי.
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכיזופרניה הפרנואידית היא הסוג השכיח ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. קיימת מחלוקת בנוגע לשכיחותה של הסכיזופרניה הפרנואידית בחברות לא מערביות. חלק מן המחקרים מצביעים על שכיחות נמוכה יותר בחברות אלו. בניגוד לכך, מחקרים אחרים מצביעים על שכיחות גבוהה של סכיזופרניה פרנואידית במדינות לא מערביות (כגון, אפריקה). כמו כן, נטען בספרות כי סכיזופרניה פרנואידית נפוצה יותר בחברות משכילות, אך טרם הצטברו מספיק ראיות לכך. המחקר הראה עלייה בשיעורי הסכיזופרניה הפרנואידית במהלך השנים 1930-1950 בפינלנד ובנורווגיה.
תוכן מחשבות השווא הפרנואידיות הוא תלוי-תרבות ואף יכול להשתנות עם השינויים התרבותיים. חוקרים רבים עדיין בוחנים האם בתרבויות שבהם נהוג להיות יותר חשדני, להראות חוסר אמון ולהיות בעל חשיבה פרנואידית, יש יותר סימפטומים של סכיזופרניה פרנואידית. שאלה זו עדיין נותרה פתוחה.
בדומה לסכיזופרניה באופן כללי, גם בסכזופרניה פרנואידית נמצא קשר בין עונת הלידה לבין שכיחות ההפרעה. נמצא כי שכיחות ההפרעה גבוהה יותר במקרים של לידה בסוף החורף או בתחילת האביב.
אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים אשר עסקו באטיולוגיה של הסכיזופרניה הפרנואידית התייחסו בין היתר לגורמים גנטיים וביוכימיים.
אחת ההשערות בנוגע לאטיולוגיה קשורה לפעילות הנוירוטרנסמיטור דופמין (תיאורית הדופמין). תאוריה זו מציעה כי מחשבות השווא בסכיזופרניה הפרנואידית קשורות לפעילות יתר של דופמין בתאי מח באזור ההיפוקמפלי (CA1). אזור זה אחראי בין היתר לשמירה על יציבותן של אמונות מציאותיות. אחת ההוכחות בנוגע לתיאורית הדופמין היא העובדה כי תרופות אנטי פסיכוטיות אשר חוסמות את פעילות היתר של הדופמין מצליחות להפחית את מחשבות השווא.[3]
אחת השיטות שננקטו על מנת להבין את האטיולוגיה העומדת בבסיסה של הסכיזופרניה הפרנואידית היא השוואה בין סכיזופרניה פרנואידית לבין סכיזופרניה שאינה פרנואידית. אחת ההשערות שנבחנו, ושעדיין נבחנת, היא שקיימים ביניהן הבדלים משמעותיים ושבעצם מדובר בשתי הפרעות מובחנות. ישנן מספר הוכחות להשערה זו. הראשונה היא שהמועדות ללקות בהפרעה בקרב בני משפחה של הלוקים בסכיזופרניה שאינה פרנואידית גבוהה בצורה משמעותית לעומת קרובי משפחה של הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית. מועדותם של האחרונים דומה לזו של האוכלוסייה הכללית. הוכחה נוספת קשורה לפעילות גבוהה של הנוירוטרנסמיטור נוראפינפרין באזורים מסוימים במח אצל הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית, בניגוד ללוקים בסכיזופרניה שאינה פרנואידית. למרות ההוכחות, עדיין טרם ברור אם מדובר בשתי הפרעות מובחנות או לא.
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת הסוג סכיזופרניה פרנואידית מאובחן לפי אמות המידה הבאות (בהתבסס על ה-DSM וה-ICD-10):
מחשבת שווא אחת או יותר או הזיות שמיעתיות המופיעות לעתים קרובות.
אלו הבאים אינם בולטים: דיבור לא מאורגן, התנהגות לא מאורגנת או קטטונית ורגש שטוח או לא תואם.
ייתכנו מחשבות שווא כמעט מכל סוג (לדוגמה, קנאה, דתיות או סומטיזציה), אך האופייניות ביותר הן מחשבות שווא של שליטה, של השפעה או של פסיביות ומחשבות רדיפה מסוגים שונים. מחשבות השווא יכולות להיות מרובות, אך בדרך כלל הן מאורגנות סביב נושא אחד קוהרנטי. ההזיות בדרך כלל קשורות לנושא המאפיין את מחשבות השווא.
האבחנה של תת-הסוג סכיזופרניה פרנואידית מבוססת על האבחנה של סכיזופרניה. להלן האבחנה לפי ה-DSM:
תסמינים אופייניים: שניים או יותר מן התסמינים שלהלן, כשכל אחד מהם קיים במשך חלק ניכר מן הזמן בתקופה של חודש ימים (או פחות, בטיפול מוצלח):
מחשבות שווא.
הזיות.
דיבור לא מאורגן (כגון אובדן קשר תכוף או דיבור סתום).
התנהגות מאוד לא מאורגנת או קטטונית.
תסמינים שליליים, כגון רידוד רגשות, אלוגיה (דיבור מועט, או מיעוט תוכן רעיוני), או היעדר רצייה (חסך ברצון או היעדרו).
ליקוי תפקודי חברתי/תעסוקתי: במשך חלק ניכר מן הזמן שחלף מאז התפרצות ההפרעה, רמת התפקוד בתחום עיקרי אחד או יותר, כגון עבודה, יחסים בין-אישיים או דאגה לצרכים האישיים, נופלת במידה ניכרת מזו שהושגה לפני התפרצות ההפרעה (או אם ההתפרצות חלה בילדות או בגיל ההתבגרות, אי יכולת להגיע לרמה הצפויה של הישגים ביחסים בין-אישיים, בלימודים או בעבודה).
משך: סימנים מתמשכים להפרעה מתמידים לפחות במשך שישה חודשים. תקופה זו של שישה חודשים צריכה לכלול לפחות חודש אחד של תסמינים (או פחות, בטיפול מוצלח) המתאימים לאמת מידה א' (דהיינו, תסמינים של שלב פעיל), ועשויה לכלול תקופות של תסמינים מבשרי מחלה או שרידיות אלה, סימני ההפרעה יכולים להתבטא בתסמינים שליליים בלבד או בשניים או יותר מן התסמינים המפורטים באמת מידה א', בצורה ממותנת (למשל אמונות מוזרות, התנסויות תפיסה יוצאת דופן).
שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעת מצב רוח: הפרעה סיכוזואפקטיבית והפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים נשללו כי
לא הופיעו במקביל לתסמיני השלב הפעיל כל אירועי דיכאון קשה, מאניה, או תערובת של השניים.
אם הופיעו אירועי מצב רוח במקביל לתסמיני השלב הפעיל, המשך הכולל שלהם היה קצר למשך התקופה הפעילה ולמשך התקופה השרידית.
שלילת שימוש בחומרים/מצב רפואי כללי: השיבוש אינו נובע מהשפעותיו הפיזיולוגיות הישירות של חומר כלשהו (כגון סם מסוכן או תרופה) או ממצב רפואי כללי.
קשר להפרעת התפתחות רחבת היקף: אם יש היסטוריה של אוטיזם קלאסי או הפרעת התפתחות רחבת היקף אחרת, תינתן גם אבחנה של סכיזופרניה רק אם קיימים במובהק גם הרהורי שווא או הזיות במשך חודש אחד לפחות (או פחות בטיפול מוצלח).
אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לשלול פסיכוזות כתוצאה מכפיון (אפילפסיה) או משימוש בסמים.
יש לזכור שמחשבות שווא יכולות להיות נפוצות או נורמטיביות בקרב אנשים מארצות או מתרבויות מסוימות.
סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמאות לסימפטומים הפרנואידיים השכיחים ביותר הן:
מחשבות שווא של רדיפה, יחס, מעמד מרומם, שליחות מיוחדת, שינוי גופני או קנאה.
הזיות שמיעה של קולות המאיימים על החולה או מצווים עליו; הזיות שמיעה ללא ביטוי מילולי, כמו: שריקות, צחוק או המהום.
הזיות של ריח, של טעם, של תחושות גוף מיניות או אחרות; ייתכנו גם הזיות ראייה, אך נדיר שהן השולטות.
תיתכן הפרעת חשיבה ברורה בשלבים החריפים של המחלה, אך היא אינה מונעת תיאור בהיר של מחשבות שווא או של הזיות טיפוסיות.
הרגש פחות קהה מאשר בצורות אחרות של סכיזופרניה, אך דרגה קלה של חוסר מותאמות היא שכיחה כמו גם הפרעות ברגש, כגון: רגזנות, כעס פתאומי, פחד וחשדנות. בנוסף, מחשבות שווא של רדיפה יכולות לגרום להתנהגות אובדנית והצירוף של מחשבת שווא של רדיפה יחד עם מחשבת שווא של שליטה וכעס, יכולה להוביל את האדם להתנהגות אלימה.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול הבסיסי בסכיזופרניה פרנואידית, ובסכיזופרניה בכלל, הוא הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות. שיקולים שונים מנחים את המטפל בבחירת התרופה. לעתים המטופל לא מגיב לתרופה מסוימת, ויהיה צורך בהחלפת תרופה אחת באחרת. נדרשת תקופה מסוימת עד להתאמה אופטימאלית של סוג התרופה והמינון הנכון. תופעות הלוואי של התרופות גם הן נלקחות בחשבון בבחירת התרופה המתאימה.[5]
קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות לטיפול בסכיזופרניה: תרופות אנטי פסיכוטיות מדור ראשון, ותרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני. קיימות שתי טענות מרכזיות בנוגע לתרופות מהדור השני: שהן גורמות לפחות תופעות לוואי, ושהן מטפלות גם בסימפטומים שליליים, בניגוד לתרופות מהדור הראשון. אף על פי שחוקרים רבים מצדדים בטענות הנ"ל, יש אנשי מקצוע המביעים הסתייגות. בשלב זה הטענות עדיין נחקרות.[6]
פסיכותרפיה פסיכודינמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני האתגרים המרכזיים בטיפול מסוג פסיכותרפיה פסיכודינמית בסכיזופרניה פרנואידית הם:
השגת אמון- במקרה של סכיזופרניה פרנואידית קיים קושי ברכישת אמונו של המטופל, בשל חוסר האמון הבסיסי והחשדנות המאפיינים את ההפרעה. במקרה כזה עמדת המטפל צריכה להיות כנה ותומכת, והתקשורת אמורה להיות ישירה, פתוחה וקונקרטית. פירושים בנוגע לחוסר האמון ומקורותיו עלולים להיות בעייתיים.
מחשבות שווא פרנואידיות- על פי התאוריה הפסיכודינמית, מחשבות השווא מטרתן להגן ולהפחית חרדה. הן מהוות ניסיון לתת משמעות וסדר למציאות. מטרת המטפל היא לאתגר מחשבות שווא אלו, לנסות לראות מה מפעיל אותן ולהימנע ממצבים המעוררים אותן.
באופן כללי, קיימת מחלוקת בנוגע ליעילות טיפול מסוג פסיכותרפיה פסיכודינמית במקרה של סכיזופרניה. המצדדים בשימוש בטכניקה זו מציעים דגשים שיש לשים לב אליהם בטיפול באוכלוסייה זו. דגשים אלה כוללים בין היתר מעורבות רבה יותר של המטפל בחיי היום יום של המטופל, לעומת טיפול פסיכודינמי רגיל. לעתים מעורבות זו כוללת הגבלת התנהגויות מסוימות של המטופל, ייצוג המציאות עבורו, בניית סדר יום, ויצירת קשר טיפולי חזק ומשמעותי כנגד מחשבות השווא. המוקד הוא בהווה ובפתרון בעיות יומיומיות באופן ישיר. ישנו דגש על לימוד היחס בין סיבה לתוצאה וכן לימוד מיומנויות בינאישיות.
כאשר מטפלים בהפרעה בטכניקות פסיכודינמיות, לרוב הן משולבות עם טיפול תרופתי.[7]
טיפול קוגניטיבי התנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות (באנגלית: CBT - Cognitive Behavioral Therapy) המשמשות, בין היתר, לטיפול בדיכאון ובחרדה, נמצאו יעילות גם בטיפול בסימפטומים פסיכוטיים. במקרה של סכיזופרניה פרנואידית, מחשבות השווא הפרנואידיות של המטופל נבחנות ומאותגרות. המטרות העיקריות הן ללמד את המטופלים לזהות ולנטר את המחשבות וההנחות שלהם בסיטואציות מסוימות, ולאחר מכן להעריך ולתקן מחשבות והנחות אלו באמצעות ראיות אובייקטיביות חיצוניות. איתגור מחשבות השווא ובחינת המציאות יכולים לעזור למטופל לחשוב על מחשבות אלטרנטיביות, מציאותיות יותר. אם ההפרעה כוללת גם הזיות, מתמודדים איתן באמצעות בחינת מציאותן, פיתוח אסטרטגיות התמודדות עם ההזיות, והבניה של הסברים אלטרנטיביים אליהן.[8]
טיפול משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לגישה ההולכת ורווחת בנוגע לטיפול מערכתי, המשלב את סביבת המטופל בטיפול, התערבויות ברמה המשפחתית הפכו לאחת האופציות בטיפול בסכיזופרניה. טיפול משפחתי נמצא קשור לירידה בשיעור הישנות המחלה והאשפוז החוזר, וכן לשיפור בתפקוד החברתי. קיימים סוגים שונים של טיפולים משפחתיים, ביניהם:
סדנאות חינוכיות בשיתוף פעולה עם אנשי צוות שונים אשר עוסקות, בין השאר, באבחנה, סימפטומים, שכיחות, תרופות, תפקיד המשפחה ביצירת סביבה מפחיתת לחץ ועוד.[9]
מפגשים רב משפחתיים, יחד עם אנשי צוות שונים. המטרה במפגשים אלו היא לעודד את המשפחות לשתף בחוויותיהן ובניסיונן.
טיפול משפחתי התנהגותי.[10] הטיפול מתבצע בבית המטופל, בדרך כלל בשלבים הראשונים של התפתחות ההפרעה. מטרתו העיקרית היא ללמד את המשפחה לרכוש מיומנויות להתמודדות עם הסכיזופרניה, להפחית לחץ במשפחה על ידי שיפור מיומנויות תקשורתיות, וכן ללמוד שיטות לפתרון בעיות ולהשגת מטרות בדרך של שיתוף פעולה. המחקר מראה כי הטיפול המשפחתי-התנהגותי קשור לירידה בדחייתו של המטופל על ידי משפחתו וכן לפחות חיכוכים משפחתיים.
************
מאניה דפרסיה היא מחלת נפש שבה יש עליות וירידות במצב הרוח וביכולת החשיבה
לפעמים יש HIGH מטורף כאילו שמשהו צרך קוקאין ויש את המציאות המרה של חיי היום יום
שבו כל אחד נלחם על השרדותו על כדור הארץ ונאחז בכל דבר בכדי לממש את החזון הזה
הרגעים של ה HIGH תמיד מאופיינים ב אני אנווט ואני ואני
אדם חי באופוריה בשגעון גדלות בעולם שהוא ברא לעצמו ושהוא לא קיים באמת במציאות
הוא בנה לעצמו עולם וירטואלי שהכול בו ירוק מצליח יפה גבוהה עשיר
כולם מצליחים בו והוא מלך
הדיקטטורה הפכה לדמוקרטיה
3 מיליון עניים הפכו לנמר להצלחה מסחררת
כולה כמה חברות HIGHTECH נמכרו ויאללה חגיגות
בארה"ב אירופה ויפן כל יום נמכרים חברות בעשרות מיליארד דולרים
אבל כולם שומעים רק על אלה שנמכרים בישראל
הפכו שקרים ופנטזיות למציאות מדומה ולאחר מכן למציאות
אולי GOOGLE שאבה את המציאות המדומה והוירטואלית ממדינת ישראל וממשלת ישראל
איזה השגים איזה נמר איזה נעליים
אין דירות בכלל בישראל חסרים מיליון דירות המחירים בשמים אין משכתנאות
הכול חרב קורס כולם חיים מהיד לפה
כולם חיים ממינוס למינוס
המצב הכי גרוע שיש
חסרים על פי דעת מומחים בן 1.5 מיליון דירות ל 2 מיליון דירות
המצב של הבטחון במדינה על הפנים
כל יום פיגועים דקירות רצח זוועות
דאעש פרייאר ליד מה שקורה בישראל ביום יום
ונתניהו הכול בסדר
איראן עם 80000 חיילים בסוריה על גבול ישראל
בלבנון לחזבאללה יש כבר 30000 חיילים ואין ספור נשקים טילים הכי חדשים שיש ואפילו טנקים
נשק במיליארדים
בסיני אין ספור ארגון טרור מחכים רק לרגע שיוכלו לתקוף את ישראל
ירדן כבר רואים נצנים של ארגוני טרור על הגבול מצלצמים מפטרלים ומי יודע מה ילך יום
מצרים מתעצמת ויהיה לה נשק גרעיני וכורים אטומים בקרוב
החברים של ביבי מוכרים הכול לערבים
פוטין חבר טוב של ישראל ככה שכל מדינות ערב יהיה להם מתקן גרעיני ופצצות גרעיניות עוד בקדנציה שלו
ולך תדע אם כל השכנים של ישראל אין להם כבר פצצות אטום מרוסיה או צפון קוראה
כי טילים משם יש להם מלאים עצומים
בים התיכון ומול חופי ישראל האיראנים חוגגים עם עשרות צוללות ויש להם גם אוניות מלחמה
והם לא לבד גם למצרים יש אין ספור אוניות מלחמה וצוללות ואפילו אוניות שמסוגלות לעלות על חופי והביא חצי מיליון חיילים בזמן קצר
כל הגבולות של ישראל מלאים באוייבים מרים שמחכים רק לרגע שהם יתקפו את ישראל
ומול כל זה עומד ראש ממשלה אתן ושר בטחון שלא ברור מה הוא בכלל עושה במשרד הזה
ושנתנו לחתול לשמור על החלב
נתנו לפירומן להדליק ולהבעיר את כל המזרח התיכון
כל פליטת פה של שר הבטחון עלולה להוביל למלחמת עולם שלישית
וביבי לא מתרגש העיקר הוא ראש ממשלה
הכלכלה קורסת הכול יקר בישראל
מיליוני מובטלים
חסר בישראל מעל למיליון מקומות עבודה
במקום שביבי יגייס משקיעים הוא עוסק בהשרדות הממשלה שלו
במקום שביבי יביא מפעלים ואלפי משקיעים וברות ענק מכל העולם לישראל
בכדי שאלה יפתחו נציגויות מפעלים מכוני מחקר במאסות ביבי מתעסק עם החרדים
והוא בכלל לא צריך להתעסק עם כל הסחטנות של החרדים ושל המתנחלים
אבל בכדי לשרוד הוא נאלץ להפסיק ביקור ממלכתי בצרפת ולרוץ לכנסת באמצע הלילה
הוא צריך להתעסק עם השבת במקום בדברים חשובים יותר
מעל למיליון זרים בישראל
כולם עובדים בצורה לא חוקית
בכל שנה 80000 רוסים אוקראינים גרזונים מולדובים נכנסים לישראל בצורה לא חוקית
הם עובדים בישראל בזהויות בדויות עוקצים בנקים לוקחים הלוואות ונעלמים
למה המשטרה לא בודקת את הרקע של האנשים האלה לפני שיכנסו לישראל
זונה שיש לה עבר ברוסיה אוקרעינה בלורוסיה או במדינה אחרת לא תוכל להכנס לישראל
אדם עם עבר פלילי לא יכנס לישראל
רוצים להכנס לישראל תפקידו סכום כסף בקונסוליה במדינה שלכם
למה לא מחוקקים חוק שכל הכסף שנעשה שלא כדין בישראל על ידי זרים בעבודה לא מדווחת
המדינה תוכל לעקל אותו ולהלאים אותו
כל מי שיעסיק אדם זר ללא רשיונות ילך לכלא 4 שנים חובה וישלם מיליון ש"ח קנס ויוכרז פושט רגל
בנוסף כל נכסיו יעוקלו ויולאומו ואז התופעה תעלם
מאות אלפי זרים מאפריקה כבשו את ישראל ללא מלחמות
ביבי בכל יום נסלק אותם נעיף אותם אבל כלום לא קורה
ביבי בדיבורים ענק במעשים אפסי כלום נאדה
גם אחרי שבנה את הגדר המהוללת הזרים מציפים את ישראל מעל הגדר
ומתחת לגדר יש מנהרות מתחת לגדרות
אלפי זונות ממולודובה ואפילו מאריתראה מציפות את ישראל
זה כבר לא זונות מרוסיה ואוקראינה
ובפרקליטות ובמשטרה יושבות נשים שלא עושות כלום בכדי לעצור את הסחר בבני אדם
כל הרבנים נגד אבל הצרכנים הכי גדולים הם החרדים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
סכיזופרניה פרנואידית היא הפרעה נפשית המוגדרת כתת⁻סוג של סכיזופרניה, על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי DSM. זהו הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה ברוב חלקי העולם. אדם הלוקה בהפרעה זו מאופיין לעתים קרובות במחשבות שווא פרנואידיות קבועות יחסית ותכופות. לעתים קרובות הן מלוות בהזיות, בעיקר של שמיעה, ובהפרעות בתפיסה. תסמינים נפוצים פחות הם הפרעות ברגש, ברצייה, בדיבור ותסמינים קטטוניים. מתוך ויקיפדיה
סכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות , התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות ועל ידי שיבושי מערכות בקרה , קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי. מקרים קשים של סוגי סכיזופרניה מסוימים מהווים חלק משמעותי ממה שמכונה בשפה העממית כשם כללי "משוגע" או "שיגעון". סכיזופרניה היא מחלה בעלת מהלך מתמשך, עם אפשרות להתלקחויות חדות. מתוך ויקיפדיה
https://milog.co.il/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA
