ציטוט מתוך האתר של עו"ד אסף שילה המתמחה בתביעות יצוגיות
כל מי שרוצה לתבוע את צרלטון ויש לו סיבה מוזמן לפנות
המחאה החברתית ממנת תביעות יצוגיות נגד צרלטון זירה ואקו"ם YES HOT סלקום ופרטנר רשות המיסים והביטוח הלאומי
משטרת ישראל -רכבת ישראל אגד וכל החברות לתחבורה
קופות חולים עמידר עמיגור וכל משרדי הממשלה השונים
כנגד לשכת עורכי הדין וכנגד משרד המשפטים הפרקליטות והיחידה לחקירת שוטרים
רשתות שיווק ודיסקונט כמו שופרסל יינות ביתן ועוד .
חברת החשמל בזק וכל חברות התקשורת וכן כל תאגידי המים משרד הפנים
המחאה החברתית גם ממנת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפטיות וכן כל הוצאה במקרה של הפסד בבית משפט
מהי המטרה של תביעה ייצוגית?
תביעה ייצוגית היא בראש ובראשונה כלי אזרחי לאכיפת הדין ולשמירה על זכויות. כאשר גוף עסקי או שלטוני אינו מקיים את הוראות הדין, נותן החוק כלי לכל אדם על מנת לאכוף על אותו גוף לקיימן. מדובר בכלי בעל עוצמה רבה, ולכן יש לשים לב היטב כי השימוש בו נעשה בצורה מחושבת ובמקרה המתאים. שימוש נכון בכוח הטמון בו מהווה גם הרתעה לעתיד כלפי הגוף הנתבע וכלפי אחרים למען יקפידו הקפדה יתרה בשמירה על זכויות.
.............................................................................................................................................................................................................
מהות ההליך
תביעות ייצוגיות הינן תביעות, בהן התובע מבקש מבית המשפט, כי הכרעה בתביעתו תהווה גם הכרעה כלפי כל הציבור אותו מבקש הוא לייצג: ציבור צרכנים שרכש מהנתבע מוצר או שירות; ציבור עובדים שעבד או עובד אצל הנתבע, ציבור הנזקקים לשירותים מהרשות השלטונית וכו'. העקרון הוא, כי לכל הנכללים באותה קבוצה ישנה עילת תביעה דומה (בדר"כ בסכום נמוך), כי מדובר בקבוצה גדולה, וכי יעיל יותר והגון יותר לנהל תביעה אחת באמצעות התובע הייצוגי, מאשר לנהל את כל התביעות הדומות בנפרד.
.............................................................................................................................................................................................................
הנושאים בהם ניתן להגיש תביעות ייצוגיות
1. נושאי צרכנות;
2. נושאי ביטוח;
3. נושאי בנקאות;
4. הגבלים עסקיים;
5. ניירות ערך;
6. מפגעים סביבתיים;
7. אפליה בכניסה למקומות ציבוריים;
8. דיני עבודה;
9. נושאים הקשורים באנשים עם מגבלות פיסיות שונות;
10. גבייה בלתי חוקית של תשלום חובה על ידי רשות מינהלית;
11. דואר זבל (Spam);
12. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית.
הציפייה שאדם ישלם 50 אלף שקל לייצוגית - מופרכת"
במטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות, שרת המשפטים יוזמת מהלך לחיוב תובעים באגרה של עשרות אלפי שקלים ■ עורכי דין העוסקים בתחום זועמים ומכנים את היוזמה "הזויה"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001142303
מיכל גלזר נגד פלאפון (בית המשפט המחוזי מרכז)
כאשר לקוח של פלאפון רוכש את השירות "שיר בהמתנה", אשר מאפשר לו להשמיע שיר למתקשרים אליו עד למענה, "מפקיעה" פלאפון מדי פעם בפעם חלק מהזמן שנרכש לצרכיה השיווקיים, ומציעה למתקשרים להוריד את השיר, תמורת תשלום, למכשיר שלו. במעשיה פלאפון מפרה את ההסכם עם הלקוח וגם מתעשרת שלא כדין על חשבונו.
בית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית. הצדדים הגיעו לפשרה, בה נקבע כי הציבור יקבל כ- 300,000 ש"ח, באמצעות תרומות. התובעת זכתה לגמול בסך 15,000 ש"ח.
אי.אר.אמ נגד פרטנר תקשורת בע"מ (בית משפט השלום בפתח תקוה)
תביעה ייצוגית זו עסקה ב"שיטת העיגול" בה נוקטת פרטנר: עלות כל שיחה מעוגלת, וברוב המקרים העיגול פועל לרעת הלקוח (הספרה 5 מעוגלת כלפי מעלה, כך שרוב העיגולים הם לרעת הלקוח). כך יוצא, שכאשר החשבון גדול מספיק, הוא תמיד יהיה לרעת הלקוח.
לטענתו, הדבר מנוגד לתנאי הרשיון של פרטנר.
בית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית. התיק הסתיים בפשרה, במסגרתה תרמה פרטנר 800,000 ש"ח לעמותות שונות הפועלות למטרות ציבוריות. התובעת זכתה בגמול של כ- 188,000 ש"ח.
לי רבינוביץ נגד פלאפון (בית המשפט המחוזי מרכז)
מעטים מודעים לעובדה, כי לאחר שמירת הודעה בתא הקולי של מנויי פלאפון, היא עתידה להמחק: אם להודעה ישנה חשיבות (וככל הנראה יש לה, שהרי זו הסיבה שנשמרה מלכתחילה), איבוד המידע עשוי לגרום לנזק בלתי מבוטל.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית שהגשתי בשמה של התובעת הייצוגית ובשם לקוחות פלאפון, נועדה בראש ובראשונה לחייב את החברה לעדכן את הציבור בדבר עובדה חשובה זו, ולפצותו בשל הנזקים שנגרמו לו.
בדיון שנערך המליץ בית המשפט "בחום" לעורכי הדין של פלאפון להגיע לפשרה, ואמנם, התביעה נגמרה בהתחייבות של פלאפון לשנות את נוסח ההודעה בתא הקולי, כך שתיתן מידע מלא על מגבלת זמן שמירת ההודעות, ובפיצוי נכבד של התובעת הייצוגית (בסך 20,000 ש"ח).
בעקבות התביעה שינתה גם סלקום את הנוסח בתא הקולי, כך שייתן מידע נכון אודות אפשרות שמירת ההודעות
ריבה גורשניק נגד בזק (בית המשפט המחוזי מרכז)
עניינה של התביעה הייצוגית הינו הימנעותה של בזק מלספק ללקוחותיה את השירות "שיחה חונה" (41*) בשל עבודות תשתית שהיא עורכת במשך חודשים רבים, וזאת ללא כל פיצוי.
תביעה זו הסתיימה ללא הצלחה. התובעת החליטה על הסתלקותה ממנה.
אשל היאור נגד פרטנר תקשורת בע"מ (בית המשפט המחוזי מרכז)
תביעה ייצוגית זו עסקה בהעלאת התשלום הקבוע עבור השירות שניתן ללקוחותיה העיסקיים של אורנג' (פרטנר) מעבר להעלאה המותרת על פי ההסכמים שנערכו עימם.
התיק הסתיים בפשרה, במסגרתה השיבה פרטנר לציבור למעלה מ- 2.5 מליון ש"ח.
בתיק זה נקבע גם תקדים חשוב אודות מערכת היחסים שבין תובע מייצג לבין עורך הדין.
אי.אר.אמ ושרה ברק נגד פלאפון, פרטנר וסלקום (בית המשפט המחוזי מרכז, בית המשפט העליון)
תביעה ייצוגית זו עוסקת בנוהגן של חברות הסלולר לחייב את המנויים על פי יחידת זמן אוויר בת דקה שלמה עבור שיחות המתנהלות בחו"ל. הדבר מנוגד להוראות רשיונות ההפעלה שלהן, אשר מתיר להן לחייב לפי שניה אחת בלבד (ועד שנת 2009 לפי 12 שניות).
בקשת האישור נדחתה, אך הגשנו ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה אמנם את הערעור, אך ביטל את ההוצאות שהוטלו על התובעת המייצגת, תוך קביעת הלכה חשובה: תובע שמגיש תביעה ייצוגית בתום לב, מן הראוי שלא יוטלו עלין הוצאות.
ד"ר צבי ברק נגד סלקום (בית המשפט המחוזי מרכז)
סלקום נהגה להגביל את סך הזיכויים שהיא נותנת ללקוחותיה לתשלום החודשי הקבוע שהם משלמים עבור התכנית. אלא, שלנוהג זה אין כל עיגון חוזי שהוא, ולכן הוגשה תביעה ייצוגית בגין הפרת הסכם.
בית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית. התיק הסתיים בפשרה, במסגרתה יושבו לציבור כ- 4,000,000 ש"ח!
גיל ויסבורד נגד פלאפון (בית המשפט המחוזי מרכז)
עניינה של התביעה ושל הבקשה לאשרה כייצוגית הינו הפרה של פלאפון את כלל "איסור הזיקה" (או כלל ניתוק הזיקה): איסור התנייה של מתן הטבה ע"י חברת סלולר ברכישת ציוד קצה (מכשיר טלפון) ממנה.
תביעה זו הסתיימה ללא הצלחה. התובע החליט על הסתלקותו ממנה.
אי.אר.אמ נגד סלקום (בית משפט השלום בפתח תקוה)
עניינה של תביעה יצוגית זו הינו שורות חיובים משונות, חסרות כל הסבר או הגיון, בסכומים קטנים מאוד, אשר מופיעות אצל חברי הקבוצה, לקוחותיה של סלקום.
המבקשת מניחה כי מדובר ב"באג" (טעות מחשב), אשר מפאת הנזק הנמוך לכל אחד מחברי הקבוצה אין המשיבה טורחת לתקנו.
סלקום השיבה את מלוא הכספים שגבתה שלא כדין ללקוחות. התובעת זכתה לגמול של 11,500 ש"ח.
אי.אר.אמ נגד סלקום (בית המשפט המחוזי מרכז)
עניינה של תביעה ייצוגית זו הינו הוספה של שניה למשך השיחה שמבצעים לקוחות סלקום. התופעה התמוהה מתרחשת בכ- 30% מכלל השיחות (!).
בסופו של ההליך התברר, כי מדובר היה בטעות בהצגת חיובי השיחות באתר האינטרנט של סלקום. התקלה תוקנה בעקבות התביעה, והתובעת זכתה לגמול בסך 15,000 ש"ח.
סער פרי הנדסה נגד גולן טלקום (בית המשפט המחוזי מרכז)
הימנעותה של גולן טלקום מלספק את השירות המכונה "עקוב אחרי", למרות הוראת רשיונה אשר מחייבת אותה לעשות כן היתה מוקד תביעה ייצוגית זו.
התיק הסתיים בהתחייבות של גולן טלקום לספק את השירות, ללא תשלום. התובע זכה לגמול של כ- 10,000 ש"ח.
פרופ' אמיר חצרוני נגד גולן טלקום (בית משפט השלום בתל אביב)
עניינה של תביעה ייצוגית זו הינו סירובה של גולן טלקום להשיב לחברי הקבוצה - לקוחותיה אשר ביקשו לבטל את העסקה איתה - את התשלום עבור כרטיס ה- sim, וזאת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן.
בקשת האישור נדחתה.
משה הנדל נגד פרטנר תקשורת (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז)
תקלה שארעה אצל המשיבה, בגינה חייבה את לקוחותיה בתעריף שגוי בעת שהותם בחו"ל הביאה להגשת תביעה ייצוגית זו.
ההליך הסתיים בפשרה, במסגרתה קיבל התובע גמול נאה.
אורי דש נגד בתי קולונוע תאטראות בע"מ (בית המשפט המחוזי בתל אביב)
עניינה של התביעה הייצוגית היא מדיניותה של הנתבעת, אשר מפעילה את מתחם בתי הקלונוע "יס פלאנט" ו"רב חן", בנושא של ביטול הזמנות. המשיבה אינה משיבה את "עמלת האינטרנט" אשר היא גובה עבור הזמנות באמצעות האינטרנט, וזאת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן.
הצדדים הגיעו להסדר, במסגרתו כל הכספים שנגבו שלא כדין על ידי החברה לא יישארו בקופתה, אלא ייתרמו. על אף שהתברר כי היקף הנושא היה קטן - לא יותר מאשר כמה אלפי ש"ח - זכה התובע לגמול בסך 3,500 ש"ח.
עדן את ארז נגד פלאפון (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז)
התביעה הייצוגית הזו עוסקת בגביית תשלום עבור כרטיס סים (sim) נוסף שמבוקש מהחברה לספק ללקוחותיה.
בית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית.
משה הנדל נגד די.בי.אס (יס) (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז)
עניינה של תביעה ייצוגית זו הוא מדיניותה של יס בביטול ערוצים מסויימים בתשלום, במיוחד ערוצי ספורט. יס קובעת להם "מחיר יומי", הגבוה מהחלק היחסי של מחיר החודשי, וזאת שלא בתום לב. מטרת קביעת המחיר היומי הגבוה הוא גביית דמי ביטול מעבר למה שמתיר להם חוק הגנת הצרכן.
ברק צביון וניר שדה נגד הוט ודי.בי.אס (יס) (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז)
עניינה של תביעה ייצוגית זו הוא הפסקות הפרומו (קדימונים) שקיימות בכל תכנית בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק. הדבר מנוגד להוראות כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רשיון לשידורים), אשר מגבילות את משך זמן הקדימונים המותרים בערוצים מהסוג הזה.
תחילה, מועצת הכבלים, הגוף שאחראי על השידורים, צדד בעמדתי; לאחר מכן הפך את דעתו וטען שההתנהלות חוקית; ביקשתי שיבדוק את עמדתו מחדש, וכשנה לאחר מכן, לאחר התעקשות ופניה לבית המשפט בעניין, מצאה המועצה בסופו של דבר את עמדתי כמוצדקת; בעקבות כך הפסיקה נשיונאל ג'אוגרפיק את מתכונת השידורים הקודמת, ועברה לשדר את התכניות ללא קטיעה כלשהי לצרכי קדימונים (או לצרכים אחרים). התיק הסתיים בהסדר מתאים (שכלל גם תשלום גמול ושכ"ט).
מתברר, כי לפעמים ההתעקשות משתלמת...
מרדכי מלאכי נגד פרטנר (בית המשפט המחוזי מחוז מרכז)
התביעה הייצוגית עוסקת בהפרת הסעיף ברשיון פרטנר המכונה "חוק ניתוק זיקה": פרטנר התנתה הצטרפות לתכנית אטרקטיבית (שמיועדת לציבור החרדי בעיקר) ברכישה של מכשיר טלפון אצלה.
אלחנן תגר נגד פרטנר (בית המשפט המחוזי מחוז חיפה)
עניינה של תביעה ייצוגית זו הינו קשיי קליטה - קושי להוציא ולקבל שיחות וכן התנתקויות של שיחות - בשיעור העולה על המינימום המותר ברשיונה של פרטנר.
ברק צביון נגד רשות המיסים (בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז המרכז)
תביעה ייצוגית זו עוסקת בשאלה מקורית: האם יש לנהל תביעה ייצוגית כאשר ישנן ראיות לכך שרשות המיסים אינה מיישמת בצורה נכונה את הדין?
הטענה היא, כי כאשר אדם קונה דירה, ולאחר זמן קונה גם מחסן/חניה באותו בניין, עליו לשלם מס רכישה על התוספת לפי שיעור המס שחל על דירה. אלא שבפועל רשות המיסים מחייבת בשיעור מס אחר, כאילו מדובר ב"קרקע". פניתי לרשות המיסים בפניה מוקדמת על מנת שתבדוק את התנהלותה, ובתשובה הוצגו לי נהלים לפיהם על לשכות מיסוי המקרקעין לפעול בצורה נכונה. למרבה הצער, לא נערכה בדיקה של יישום המדיניות של אותם נהלים, בעוד שלפי הבדיקות שאני עשיתי הם אינם מיושמים בצורה נכונה.
אורי דש ועופר דש נגד הוט ויס (בית המשפט המחוזי במחוז המרכז)
תביעה זו עוסקת בהפרת הדין ע"י צ'רלטון, מפעילת ערוצי הספורט "ספורט 1" וספורט 2". על פי כללי מועצת הכבלים היה עליה להעביר את משחקי חצי הגמר של הליגה האירופית באופן "פתוח" (ללא תשלום), אך היא העבירה את המשחקים בשנת 2014 באופן "סגור", וגם נקנסה ע"י מועצת הכבלים בעניין.