אינדקס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%92%27
מחאת הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, והיא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי רחב בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבינת קוטג' היא מצרך פופולרי בישראל. חברת "תנובה" שולטת ביותר מ-70% משוק הגבינות מסוג זה בישראל, וחברות שטראוס גרופ וטרה בשאר השוק. באוגוסט 2006 החליטה ועדת המחירים במשרד האוצר בראשות שר האוצר אברהם הירשזון על הסרת הפיקוח הממשלתי על מחירה של גבינת הקוטג', שעמד על 4.82 ש"ח, לטענתו על מנת לעודד את התחרות בשוק זה.[1] בניגוד למצופה, תוך שלוש שנים עלה מחירה של הגבינה בכ־48% עד למחיר של כשבעה שקלים.
המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2011 פתח איציק אלרוב קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג', כצעד ראשון בדרך להורדת יוקר המחיה בישראל. החרם שיועד להתחיל ב-1 ביולי 2011 זכה לפרסום בכלי התקשורת[2] ותוך זמן קצר הצטרפו לקבוצת המחאה בפייסבוק עשרות אלפי גולשים עד שמספרם עבר את סף 100,000. בשל ההענות המרובה, הוקדמה החרמת גבינת הקוטג' לאמצע יוני. מאוחר יותר פורסמה בקבוצה זו קריאה לרכוש את הקוטג' רק במחיר של פחות מ-5 שקלים. בהמשך פורסמו קריאות להחרים גם מוצרי חלב נוספים.[3]
חרם הצרכנים על תנובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שזהבית כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטית אייפקס פרטנרס ישראל, שהיא בעלת השליטה בתנובה, הודיעה שלא תוריד את המחיר, נפתחו קבוצות נוספות שקראו להחרים את כל מוצרי תנובה.[4] ארגוני הסטודנטים בישראל החליטו לארגן חרם צרכנים החל מיום 13 בספטמבר 2011 על כל מוצרי חברת תנובה ועל פי פרסומים באמצעי תקשורת בישראל, חלה ירידה מסוימת במכירות תנובה עוד טרם כניסתו לתוקף.[5] ב-2 באוקטובר 2011, הודיעה זהבית כהן על התפטרותה מתפקיד יושבת ראש הדירקטוריון של חברות תנובה ופסגות בית השקעות, ועל הורדת מחירים קבועה של כ-15%.[6]
בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות המחאה הציבורית יזמה האופוזיציה דיון בכנסת.[7] שר האוצר, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו כי יחלו בבחינת האפשרות לייבא מוצרי חלב מחו"ל, במטרה לעודד תחרות בשוק החלב הישראלי. בנוסף הודיע שר האוצר כי מוצרי החלב שמחירם בפיקוח המדינה לא יוצאו ממנו לעת עתה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס הודיע גם הוא כי יבדוק את העלייה במחירי מוצרי החלב.[8] שר התמ"ת הודיע שירחיב את בדיקת הריכוזיות בשוק החלב לשוק המזון כולו.[9] יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין תקף את חברת "תנובה" באומרו כי "קונים כחול-לבן, אבל הכסף לחו"ל".[10]
שר האוצר, יובל שטייניץ, דחה הצעה לעסקת חבילה עם יצרני החלב במטרה להוריד את המחירים, וטען כי על הממשלה לטפל בכל משק החלב.[11]
במסגרת ההתייחסות הכוללת למשק החלב הוגשו לממשלה המלצותיה של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, ולפיהן עליית המרווח הקמעונאי של רשתות השיווק היא הגורם העיקרי לעליית המחירים, אחריו תרם לכך המרווח של המחלבות הגדולות, ולמחיר החלב שנמכר על ידי הרפתנים התרומה הקטנה ביותר לעליית המחירים.[12] כצעד ראשון בעקבות המלצות אלה חתם שר האוצר על צו להפחתת המכס על יבוא גבינות קשות.[13] הרפתנים, שראו עצמם נפגעים מהמלצות הוועדה, פתחו בצעדי מחאה.[14]
תגובת החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשתות השיווק דיווחו כי נרשמה ירידה במכירות הקוטג' בעקבות המחאה ולכן הודיעו מספר רשתות שיווק על הוזלות ומבצעים במחירי גבינת הקוטג' וגבינה לבנה.[15]
לאחר ימים רבים של שתיקה מצד בעלי חברות החלב, שברה את השתיקה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ: "טעינו. יוקר המזון הוא מכה" וכי "ההבדל בין היי-טק למוצרי צריכה זה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה לאנשים".[16] למחרת, יו"ר חברת תנובה, זהבית כהן, הודיעה שתנובה לא תעלה את מחיר הקוטג' עד סוף השנה, אך גם לא תוריד את המחיר.[17] למרות זאת, 5 ימים לאחר הצהרתה נכנעה תנובה לחרם והודיעה על הוזלת מחירי הקוטג' בכ-12.5% למחיר לצרכן של 5.90 ש"ח. עם זאת יוזמי המחאה טענו כי המחיר עדיין גבוה מדי וכי החרם ימשך עד שמחיר גביע קוטג' ירד ל-5 שקלים. זמן קצר לאחר מכן, הודיעו כל חברות החלב על הוזלת הקוטג'.[18] גם רשת מגה קמעונאות הודיעה כי תוזיל ב-10% את מוצרי היסוד וכן שופרסל הודיעה על הוזלת הקוטג' ל-5.9 שקלים.[19]
לנוכח מחאת הקוטג' הודיעו גם חברות נוספות שאינן מתחום מוצרי החלב - זוגלובק ואסם - כי ישעו את עליית המחירים שתכננו למוצריהן.[20]
לאחר שנסתיימו מבצעי חג ראש השנה של החברות, הודיעה תנובה על הורדות מחיר של כ-15% ומיד באותו היום הודיעו גם שטראוס וטרה על הורדות מחירים דומות אך מעשית עלו מחירי מוצרי החלב של כל החברות בהשוואה למחיריהם ערב החג.
מחאת הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, והיא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי רחב בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבינת קוטג' היא מצרך פופולרי בישראל. חברת "תנובה" שולטת ביותר מ-70% משוק הגבינות מסוג זה בישראל, וחברות שטראוס גרופ וטרה בשאר השוק. באוגוסט 2006 החליטה ועדת המחירים במשרד האוצר בראשות שר האוצר אברהם הירשזון על הסרת הפיקוח הממשלתי על מחירה של גבינת הקוטג', שעמד על 4.82 ש"ח, לטענתו על מנת לעודד את התחרות בשוק זה.[1] בניגוד למצופה, תוך שלוש שנים עלה מחירה של הגבינה בכ־48% עד למחיר של כשבעה שקלים.
המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2011 פתח איציק אלרוב קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג', כצעד ראשון בדרך להורדת יוקר המחיה בישראל. החרם שיועד להתחיל ב-1 ביולי 2011 זכה לפרסום בכלי התקשורת[2] ותוך זמן קצר הצטרפו לקבוצת המחאה בפייסבוק עשרות אלפי גולשים עד שמספרם עבר את סף 100,000. בשל ההענות המרובה, הוקדמה החרמת גבינת הקוטג' לאמצע יוני. מאוחר יותר פורסמה בקבוצה זו קריאה לרכוש את הקוטג' רק במחיר של פחות מ-5 שקלים. בהמשך פורסמו קריאות להחרים גם מוצרי חלב נוספים.[3]
חרם הצרכנים על תנובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שזהבית כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטית אייפקס פרטנרס ישראל, שהיא בעלת השליטה בתנובה, הודיעה שלא תוריד את המחיר, נפתחו קבוצות נוספות שקראו להחרים את כל מוצרי תנובה.[4] ארגוני הסטודנטים בישראל החליטו לארגן חרם צרכנים החל מיום 13 בספטמבר 2011 על כל מוצרי חברת תנובה ועל פי פרסומים באמצעי תקשורת בישראל, חלה ירידה מסוימת במכירות תנובה עוד טרם כניסתו לתוקף.[5] ב-2 באוקטובר 2011, הודיעה זהבית כהן על התפטרותה מתפקיד יושבת ראש הדירקטוריון של חברות תנובה ופסגות בית השקעות, ועל הורדת מחירים קבועה של כ-15%.[6]
בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות המחאה הציבורית יזמה האופוזיציה דיון בכנסת.[7] שר האוצר, יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעו כי יחלו בבחינת האפשרות לייבא מוצרי חלב מחו"ל, במטרה לעודד תחרות בשוק החלב הישראלי. בנוסף הודיע שר האוצר כי מוצרי החלב שמחירם בפיקוח המדינה לא יוצאו ממנו לעת עתה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס הודיע גם הוא כי יבדוק את העלייה במחירי מוצרי החלב.[8] שר התמ"ת הודיע שירחיב את בדיקת הריכוזיות בשוק החלב לשוק המזון כולו.[9] יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין תקף את חברת "תנובה" באומרו כי "קונים כחול-לבן, אבל הכסף לחו"ל".[10]
שר האוצר, יובל שטייניץ, דחה הצעה לעסקת חבילה עם יצרני החלב במטרה להוריד את המחירים, וטען כי על הממשלה לטפל בכל משק החלב.[11]
במסגרת ההתייחסות הכוללת למשק החלב הוגשו לממשלה המלצותיה של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, ולפיהן עליית המרווח הקמעונאי של רשתות השיווק היא הגורם העיקרי לעליית המחירים, אחריו תרם לכך המרווח של המחלבות הגדולות, ולמחיר החלב שנמכר על ידי הרפתנים התרומה הקטנה ביותר לעליית המחירים.[12] כצעד ראשון בעקבות המלצות אלה חתם שר האוצר על צו להפחתת המכס על יבוא גבינות קשות.[13] הרפתנים, שראו עצמם נפגעים מהמלצות הוועדה, פתחו בצעדי מחאה.[14]
תגובת החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשתות השיווק דיווחו כי נרשמה ירידה במכירות הקוטג' בעקבות המחאה ולכן הודיעו מספר רשתות שיווק על הוזלות ומבצעים במחירי גבינת הקוטג' וגבינה לבנה.[15]
לאחר ימים רבים של שתיקה מצד בעלי חברות החלב, שברה את השתיקה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ: "טעינו. יוקר המזון הוא מכה" וכי "ההבדל בין היי-טק למוצרי צריכה זה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה לאנשים".[16] למחרת, יו"ר חברת תנובה, זהבית כהן, הודיעה שתנובה לא תעלה את מחיר הקוטג' עד סוף השנה, אך גם לא תוריד את המחיר.[17] למרות זאת, 5 ימים לאחר הצהרתה נכנעה תנובה לחרם והודיעה על הוזלת מחירי הקוטג' בכ-12.5% למחיר לצרכן של 5.90 ש"ח. עם זאת יוזמי המחאה טענו כי המחיר עדיין גבוה מדי וכי החרם ימשך עד שמחיר גביע קוטג' ירד ל-5 שקלים. זמן קצר לאחר מכן, הודיעו כל חברות החלב על הוזלת הקוטג'.[18] גם רשת מגה קמעונאות הודיעה כי תוזיל ב-10% את מוצרי היסוד וכן שופרסל הודיעה על הוזלת הקוטג' ל-5.9 שקלים.[19]
לנוכח מחאת הקוטג' הודיעו גם חברות נוספות שאינן מתחום מוצרי החלב - זוגלובק ואסם - כי ישעו את עליית המחירים שתכננו למוצריהן.[20]
לאחר שנסתיימו מבצעי חג ראש השנה של החברות, הודיעה תנובה על הורדות מחיר של כ-15% ומיד באותו היום הודיעו גם שטראוס וטרה על הורדות מחירים דומות אך מעשית עלו מחירי מוצרי החלב של כל החברות בהשוואה למחיריהם ערב החג.
