אינדקס
שייטת 13 אסון השייטת האם בצהל יכלו למנוע את דליפת המידע הקטלנית?
עשרים שנה חלפו מאז האסון שבו נהרגו 11 לוחמי הקומנדו הימי ורופא מכוח החילוץ. הלוחמים נתקלו במארב מתוכנן בשטח לבנון שלא הותיר להם סיכוי. שנים לאחר מכן נודע שחיזבאללה הצליח ליירט את תצלומי המזל"ט שאסף מידע וכך הכיר את תכנון המבצע. תחקיר חדשות 10 חושף: בידי צה"ל היו מזל"טים מוצפנים שהיו יכולים למנוע את האסון
המחדל החמור של צהל המזלטים לא היו מוצפנים
עד היום לא ברור מה גרם לאסון הנוראי שבו נהרגו 12 חיילי השייטת ב-4 בספטמבר 1997. יותר משנה חלפה עד שהוחזרו גופות החיילים שהוחזקו בידי חיזבאללה בתמורה לשחרור 60 אסירים ו-40 גופות של מחבלים, בהן גופת בנו של נסראללה. הווידאופדיה אנציקלופדית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
13 שנים לאחר אותו אסון נורא שגבה חייהם של 12 לוחמי שייטת 13 בעומק לבנון, חוזר גדי סוקניק אל היחידה המובחרת, מדבר עם אנשים שמעולם לא דברו וחושף את מה שנאמר רק בחדרי חדרים.
יתכן וסוכן העביר גם מדע
בכירים בצהל טייחו את החקירות באסון השייטת בכדי לחפות על עצמם -המזלט לא היה מוצפן
הבכירים בצהל לא הועמדו לדין ולא ישבו בכלא
חלקם לא שלמו את חלקם לחברה עד עצם היום הזה
מותם של 11 לוחמים ורופא הכוח נמצא על מצפונם גם היום
זה ירדוף אותם עד סוף ימהם
צהל חייב לחקור שוב את הנושא
הבכירים צריכים להודות במה שהיה ולספר את האמת
צהל פעל בצורה מבישה ביותר
עשרים שנה חלפו מאז האסון שבו נהרגו 11 לוחמי הקומנדו הימי ורופא מכוח החילוץ.
ההורים השכולים כמו עם ישראל מעולם לא סלחו ולעולם לא יסלחו על המחדל הזה
צהל צריך לספר את האמת וכל הבכירים צריכים לספר את האמת ולעמוד לדין
כל מי שהיה מעורב בחקירה צריך להתפטר מכל תפקיד שלו הוא לא ראוי לשרת בצהל וגם לא באף תפקיד ממשלתי
החשבון בן החשבאללה לצהל הוא ארוך וגדול מאוד
צהל צריך להשמיד את כל החזבאללה עד אחרון הלוחמים וצהל לא ינוח לעולם עד שיחסל את החזבאללה
כל מדינה שמשאירה את החזבאללה קיים לא ראויה להקרא מדינה
חייבים לחסל את החזבאללה בכל דרך אפשרית עד אחרון לוחמיו
ככה המדינה תנקה את הצפון וגם את לבנון
במצב כזה לישראל לאחר חיסול החזבאללה ישאר לה לחסל את החמאס
איראן תשאר הבאה בתור
חיסול לחלוטין של ארגון הטרור הזה זה הדבר היחיד שצריך לעשות
עם ארגון טרור לא מדברים לא מנהלים משא ומתן רק מחסלים
עובדה שלא חסלו אותו הביא לעילה בכוחו והפכה אותו לצבא לכל דבר שהשתלט על לבנון
החזבאללה הוא ארגון טרור שיש לו מדינה לבנון והוא ממומן על ידי איראן שהיא בעצמה מדינת טרור אכזרית ביותר
צהל השתמש במזלט לא מוצפן ולכן כל השידורים הגיעו לידי החזבאללה
אבל כנראה שזה לא מספיק יחדיה 8200 מדווחת על פעילות באזור והמבצע המשיך להתקיים כרגיל
צהל לא עצר את המבצע ולכן הלוחמים נשלחו למותם והם נבטחו על ידי החזבאללה
מבצע התנהל בצורה כושלת והכוח התגלה אבל המבצע לא נעצר והמשיך
האחראים על חיי אדם כמו כל בכירי צהל לא הובאו למשפט
הרמטל וכל האלופים והתת אלופים וסגני אלופים לא נגעו בהם
16 חיילים לא נכעו בהם
צהל זלזל בחזבאללה ושילם מחיר כבד
כנראה שגם האירנים האזינו לצהל ופענחו את ההצפנות של הקשר של צהל
יתכן שגם הרוסים האזינו באותו זמן לצהל באזור הזה
אבל לא חקרו אז לא נדע
הכוח התגלה סמוך למקום וכולם ידעו והבינו שומעים את זה בקשר
ברגע שהתגלו הם היו צריכים לחזור בחזרה אבל הם המשיכו
עכשיו ההורים השכולים פולעים בכדי שהאמת תצא לאור ומשי שטעה ישלם מחיר כבד כי הםן לא מתכוונים לוותר או לשתוק יותר
12 חיילים מתוכם 11 חיילי קומנדו ורופא שלמו בחייהם !!!
אין אשמים ???????????????????
והתקשורת שתקה המדינה שתקה והזדזעה
מה שמעניין שגם החזבאללה שתק בפעולה הזאת ולא עשה רעש ממנה
זאת אומרת שמשהו מאוד חשוד בפרשה הזאת
גם אם החזבאללה ראה את המזלט הוא לא יכול היה להבין אך הפעולה תתרחש
אפילו אם הזאניו ופרצתו את ההאזנה לא היו מבינים אך זה יתבע ומאיפה
רק אם היה להם מדע מדיוק ממשהו מבפנים או את כל התוכנית מראש
או שסוכן נתן להם את זה ולא הגתלה העדין הסוכן הזה
או שחלופין הם שברו את ההצפנות של התקשורת וגם של המזלט וגם חיכו מוכנים בהרבה מקומות
וחק המקומות היה אותו מקום כשראו את החברה מתרקבים והרבה רעש הבינו שמשהו מתרחש ושלחו כוחות
מסט מטורף של ירי כתישה מוחלטת
השאלה למה צהל שלח והאם זה היה שווה את זה ?
12 חיילים שנהרגו ואיש לא שמע ולא ידע עד היום את האמת
הרמטכל וגם שר הבטחון וראש הממשלה צריכים לספר את האמת לציבור
לפחות נזכור את החיילים בצורה יפה והוגנת ונכבד את זכרם
ושהם ידעו עם הורהם שמותם לא היה לשווא
צהל גם לא נקם את מותם לפי מה שמבינים לכאורה וזה מאוד חבל
האם צהל צריך לנקום בחמאס על כל החיילים שהרגו ?
כן צהל חייב לנקום כל חייל
המשוואה היא שעל כל חיל 100 לוחמים מחזבאללה צריכים לשלם את המחיר
אם זה היה קורה בארה"ב או לרוסיה אז כל לבנון הייתה מתפוצצת אולי בכלל אל הייתה לבנון
ועם כל זה לא עשו לחזבאללה כלום אז הוא תפס בטחון
הטעויות האלה חזרו הרבה פעמים כשלא עושים כלום
הם חושבים שהם מצליחים ומנצחים את צהל אבל זה לא ככה
במקום לסכן חיילים הם יכלו לפחות לשלוח הרבה מטוסי קרב שיפרקו את כל החזבאללה
זה מה שצריל להיות מאות מטוסי קרב שמפרקים את החזבאללה וכל לבנון
ככה אף מדינה לא תשאיר אצלה אפילו מחבל אחד
לפרק הכול היום באמצעות פצצות אפשר גם פוצץ הרים וגבעות
לא צריך לשלוח טנקים יש פצצות רבות עוצמה שיעשו את העבודה היטב
כל הנאמר כאן הוא לכאורה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%98%D7%AA
"אסון השייטת" הוא הכינוי הנפוץ לקרב שהתחולל בלבנון בלילה שבין 4 ל־5 בספטמבר 1997 (ג' באלול ה'תשנ"ז), במסגרת מבצע "שירת הצפצפה" של שייטת 13 של חיל הים הישראלי. בקרב נהרגו 11 מלוחמי השייטת ועוד הרוג אחד מכוח החילוץ, נפצעו ארבעה ונותרה בשטח גופתו של לוחם מהשייטת. נחשב לאחד מהאירועים הקשים ביותר בתולדות השייטת.
בתחילה תוכננו שני מבצעים במקביל, סיירת גולני קיבלה יעד בכפר אל כופר והשייטת בכפר אנצר, התכנון הראשון היה להנחית את הכוחות באותו הלילה, ובהמשך הוחלט לבצע שני מבצעים נפרדים במועדים שונים מחשש לבעיית שני כוחות לא אורגניים באותו אזור. הפשיטה של סיירת גולני, מבצע טרף קל, הושלמה בהצלחה[2]. המבצע של השייטת התבצע חודש בדיוק לאחר מכן. בלילה שבין 4 ל־5 בספטמבר 1997 יצא כוח שמנה 16 לוחמים בפיקודו של סגן אלוף יוסי קורקין למבצע פשיטה חשאי בלבנון[3]. משימתו הייתה להניח מארב של מטענים נגד בכיר בארגון אמל בסמוך לעיירת החוף אנצרייה (
33°24′47″N 35°16′44″E).הכוח הושט בסטי"ל, לאחר מכן התקדם בסירות גומי למרחק של 800-1000 מטר מהחוף, ולאחר שחייה הגיע לחוף בין צור לצידון לקראת שעה 21:00 כשלפניו תנועה רגלית של כ-3 וחצי ק"מ. במהלך התנועה נפגע הכוח ממספר מטעני צד. פיצוץ המטען התרחש מיד לאחר שהכוח הקידמי, שמנה 5 לוחמים בהובלת סרן רוני פולט, חצה צומת דרכים בין שני שטחי פרדס, במקום שכונה ברשת הקשר הישראלית מפגש ציר "דרך הערבה" ו"צומת אלנבי". הפיצוץ גרם לנתק בין הכוח הקידמי לכוח העיקרי - 11 הלוחמים שנותרו מאחור. לדברי הלוחמים ששרדו, מיד לאחר שהופעל המטען החלו יריות לעבר הכוח הקידמי וקריאות בערבית - עדות שחיזקה את הטענה שמדובר היה במארב מתוכנן. הלוחמים השיבו אש תוך שימוש באמצעים לראיית לילה. במהלך הקרב התפוצץ גם מטען שנשא הכוח האחורי.
11 לוחמים נהרגו, בהם מפקד הכוח סא"ל קורקין. ארבעה נפצעו, בהם אחד מהכוח האחורי והנותרים - מהכוח הקדמי. הקשר סער ישראלי, יחד עם שלומי ספורטה ואלי אספנדי שכבו בנקודה אחת והשיבו ירי. סער, שהיה קשר הכוח, העביר דיווח בקשר אודות מיקום הכוח ומצב הלוחמים, והזעיק את כוח החילוץ. במהלך ההמתנה לחילוץ צפה שלומי ספורטה, שהיה הנווט של הכוח, באמצעות הציוד התרמי לכיוון הפרדס וראה את אחד ממניחי המטענים נסוג. הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, עודכן והגיע למוצב הפיקוד העליון בקריה, ומשם ניהל את אופן החילוץ[4]. בין היתר העמיד הרמטכ"ל בכוננות כוח תגבורת מיחידת אגוז[5].
כוח החילוץ[6] הראשוני, שמנה 12 לוחמים בפיקודו של סגן בועז[7], נחת במקום בשעה 00:30 והחל בפינוי ההרוגים והפצועים. במהלך הפינוי חלף רכב בסמוך לכוח ולאחר קרב יריות כנגדו, נהרג הרופא שנלווה לכוח, סרן ד"ר מאהר דגש.
למרות לחץ מצד הדרג הפיקודי הבכיר של חיל האוויר הישראלי בקריה לסיים את האירוע בהקדם, המשיך כוח החילוץ בחיפושים
הירי מכיוון הכפרים התגבר ולאחר שפצצת מרגמה נחתה מטרים ספורים ממסוק החילוץ, המסוק נדרש להמריא בטרם אותרו שני לוחמים. בהחלטת מפקד כוח החילוץ, כוח החילוץ יחד עם פולט לא עלו למסוק החילוץ שטס לעבר בית חולים נהריה לטיפול בפצועים והראשונים נותרו בשטח על מנת לאתר את הלוחמים הנעדרים. במהלך החיפוש הצליחו לאתר ולחלץ את גופתו של יוחנן הילברג. לפנות אור ראשון הורה הרמטכ"ל ליפקין-שחק לכוח החילוץ להתפנות מהשטח[7]בסביבות השעה 04:30 נחת מסוק ופינה את הלוחמים. גופתו של אחד ההרוגים, רב סמל איתמר איליה, נותרה בשטח, והוחזרה לישראל ביוני 1998, יחד עם חלקי גופות של חיילים נוספים שנהרגו בפעולה. עסקת החזרת חלקי גופתו של איתמר איליה התאפשרה לאחר מבצע נוף פראי[9], בו הרגו לוחמי יחידת אגוז בקרב את האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה[10]. גופתו, ביחד עם גופותיהם של לוחמי חזבאללה אחרים, הוחזרה ללבנון בתמורה לחלקי גופתו של לוחם שייטת 13 איתמר איליה.מטה חיל האוויר: "בהוראת קיסר [מפקד חיל האוויר] להמריא עכשיו!"
טייס מסוק הקרב: "סדן [מסוק החילוץ], בהוראת קיסר להמריא עכשיו אלא אם אתה יודע שהם [הלוחמים] עולים עלייך שוב"
טייס מסוק החילוץ: "הם אומרים שהם מעוניינים לעלות עלי שוב, אני ממתין"
טייס מסוק הקרב: "שים לב, הוראת קיסר שסדן ימריא כרגע אלא אם תגיד לי משהו אחר
טייס מסוק החילוץ: "אני אומר לך משהו אחר, הם חושבים שהם כולם יצליחו לעלות עליו בעוד דקה"
— מתוך הקלטות הקשר במהלך המבצע[8]
מוביל צוות החילוץ מיחידה 669, סגן דניאל, זכה לצל"ש מפקד חיל האוויר על פועלו[11].
בעקבות כישלון המבצע הוקמו ועדות חקירה אחדות, שניסו להסביר מה גרם לפיצוץ - מארב של כוח עוין או תאונה, ובהנחה שהיה מדובר בכוח עוין, האם וכיצד הושג המודיעין על הפעולה. ועדת חקירה של צה"ל, בראשות אלוף גבי אופיר, הסיקה שהכוח נתקל במארב אקראי, שהיה חלק מרשת של מארבים שהונחו באזורים שונים בלבנון. תת-אלוף משה תמיר, מפקד יחידת אגוז באותה עת, תיאר בספרו את התחושות הקשות שחווה בעקבות אסון השייטת וגרס כי התרחש בשל מידע מוקדם על הפעולה המתוכננת שהגיע לחזבאללה, אשר ביצע מארב מתוכנן ללוחמי השייטת[12].
ב-31 באוגוסט 2007 נטען בתחקיר "מעריב" כי מזל"ט צה"לי ששידר לישראל במשך יותר משבועיים לפני הפעולה תמונות מהשטח בערוץ לא מוצפן, הוא שגרם לחשיפת המבצע המתוכנן. באוגוסט 2010 טען חסן נסראללה כי ארגונו אכן קלט את שידורי המזל"ט והציב מספר מארבים ששהו בשטח מספר שבועות, עד שהגיע כוח השייטת ועלה על אחד המארבים[13]. בתחילה הכחיש דובר צה"ל טענה זו, אך לאחר שהתברר שהתצלומים שהציג נסראללה מקוריים וכי ישנה סבירות גבוהה שהיה זה מארב מתוכנן, שינה צה"ל את עמדתו, ומפקד חיל הים, אלי מרום, הודיע על כך למשפחות השכולות[14].
לאחר גילוייו של נסראללה, פנו המשפחות השכולות לצה"ל בבקשה לחשוף את חומרי ועדת החקירה. צה"ל איפשר לדני יתום לשמש כנציג המשפחות, ובנובמבר2012 הוצגו ממצאים חדשים על אסון השייטת, בתוכנית טלוויזיה ששודרה בערוץ 1[15]. על פי הממצאים, צה"ל הודה שארגון חזבאללה הצליח במאמצי המודיעין שלו, וידע על המבצע מראש. כמו כן נחשף שלוחמי השייטת נשאו על גבם מטעני חבלה שנועדו לחסל יעד בלבנון. הערוץ דיווח כי שלושה סוגים שונים של חומרי נפץ הביאו למותם של הלוחמים: חומרי נפץ של חזבאללה, ועוד שני סוגים של חומרי נפץ שנישאו על ידי חיילי השייטת. קצין שבדק את הגופות מצא כי סוג הרסיסים שנמצא בגופות לא דומה לחומרי הנפץ הנמצאים בשימוש על ידי צה"ל, ולכן מדובר בחומר נפץ של חזבאללה, או "חומר נפץ ישראלי לא שגרתי, המשמש למטרות מבצעיות". הדו"ח מעלה השערה לפיה תוכנן שימוש בשני חומרי נפץ שונים, כדי לגרום לחיסול להיראות כחלק מהסכסוך הפנימי בלבנון.
עורך הדין של המשפחות ציין כי ארבע ועדות חקירה חקרו את התקרית, וכל אחת מהן הגיעה למסקנות שונות. ממסקנות הוועדות לא ברור אם התקרית הייתה תאונה או מלכודת מתוכננת, ולא ברור אם חזבאללה קיבל מידע מוקדם על הפעולה. דני יתום גינה את האופן שבו טופלו האירועים, ואמר: "עד היום לא נערכה חקירה ראויה, מה שמסביר מדוע כל ועדה הגיעה למסקנות שונות."
אירוע זה, כמו גם אסון המסוקים שאירע בפברואר אותה השנה, היה אחד האירועים שהגבירו את הלחץ הציבורי לצאת מרצועת הביטחון שבדרום לבנון[16]. לחץ זה הוביל לפינוי כוחות צה"ל מרצועת הביטחון, בחודש מאי 2000.
משה רודובסקי, אביו של חלל השייטת גל רודובסקי, עתר לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אסון השייטת, אך עתירתו נדחתה.[17]
ב-14 באפריל 2013 הוצג בערוץ 10 סרטון שבו נראים חיילי השייטת רגע לפני היציאה למבצע האחרון[18].
ב-4 באפריל 2017 הוצג סיפור האירוע מפי חמשת הלוחמים ששרדו בראיון מול עמרי אסנהיים, בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2. בין היתר נטען בסרט כי בעקבות הצלחת הפשיטה המוקדמת של סיירת גולני הוגברה רמת הכוננות בקרב החזבאללה[19]. בתגובה לשידור, פרסם העיתונאי רן אדליסט תחקיר לפיו האסון אירע מכשל במטעני הנפץ שנשאו הלוחמים במבצע ולא בעקבות מארב חזבאללה כפי שתואר בתוכנית. על פי התחקיר שלו- מטעני הנפץ סבלו מתקלה עוד במבצעים קודמים, והובע ספק כלפי עדויות החיילים בדבר היתקלות וירי אויב באירוע[20].
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזכר הנופלים הוקמה אנדרטה בחוף שבי ציון. האנדרטה בנויה מ-12 טבלאות של סלע כורכר קשה שהובאו ממלטה. הטבלאות נשענות זו על זו ונוטות צפונה לעבר לבנון, לשם יצאו הלוחמים. במקום נמצא גם סלע ועליו לוח ברונזה עליו מוטבעים שמות הנופלים.הסטי"ל מדגם סער 4, אח"י כידון, הוטבע בשנת 1999 מול חוף שבי ציון ומשמש אתר צלילה להנצחת זכרם של 12 לוחמי שייטת 13. לחרטום הסטי"ל הוצמדו 12 כיסאות, כמספר לוחמי השייטת שנספו. שמות הלוחמים חרוטים על כיסאות אלו[21].
אנדרטה נוספת הוקמה לזכרו של סמ"ר גל רודובסקי בהרצליה על ידי הפסל יוסי בראל, ביוזמת חבריו לתיכון. האנדרטה ממוקמת מול בית הספר העממי ויצמן שבו למד גל.
אנדרטה נוספת הוקמה בטיילת שבחוף הים של ראשון לציון, ביוזמתו של תושב העיר נחשון טבי, שבנו רז טבי נמנה עם חללי האסון. האנדרטה בנויה מתריסר עמודיפלדה עומדים עם שמות הנופלים היוצרים את הסמל מגן דוד. בנוסף לאנדרטה שונה שם הטיילת מ"טיילת ראשון לציון" ל"טיילת שייטת 13".
חברו לשייטת של הלוחם יוחנן אברהם הילברג, שנמנה עם חללי האסון - איש העסקים אריה שוורץ, הנציח את זכרו בהקמת שלושה בתי כנסת באוקראינה - בעריםקייב[22], אודסה[23] ואוז'גורוד[24]. כמו כן, בגוש קטיף, שבו התגורר הילברג, הונהג "מרוץ לפיד" לזכרו.
משפחות החללים תרמו ספר תורה להנצחתם לבית הכנסת בכפר הנופש של האגודה למען החייל בגבעת אולגה[25].
הזמר והמלחין ידן כהן הלחין והקליט שיר לזכר חברו של אחיו, הלוחם אריה אברמזון, שנפל באסון. מילותיו של השיר הן מספר ישעיהו ""כי תעבור במים איתך אני, ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במו אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך. כי אני ה' אלוהיך קדוש ישראל מושיעך..."".
לזכרו של רס"ל איתמר איליה הוקם מצפור בגבעת גורני אשר צופה אל נחל צאלים במדבר יהודה.
לזכרו של מפקד הכוח, יוסי קורקין, מוקדשת שבת להנצחתו בפנימיית מבואות ים, שביישוב שהתגורר בו, מכמורת. במסגרת השבת מתבצע משט לזכרו.
משנת 1998 מתקיימת אחת לשנה, תחרות שחייה על שם סמ"ר גל רודובסקי, בבריכת פארק המים ברעות, בהשתתפות אגודות השחייה המובילות בישראל. מילדותו ועד גיוסו לצה"ל היה גל שחיין מצטיין בקבוצות בני הרצליה וקרית אונו ותחרות זו מנציחה את דרכו כפי שאמר - "לא פורש
