חזון ארץ ישראל השלמה מבוסס במובנו המצומצם ברובו על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, שטחי המנדט הבריטי עד שנת 1921 ושטחי מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ולפני הסכם השלום עם מצרים במובן מצומצם פחות, ועל גבולות ההבטחה במובנו הרחב. עם זאת רבים נוהגים להשתמש במינוח הזה גם כלפי ההשקפה המתמקדת בכל הארץ שבין הירדן לים ושאר גבולותיה הביטחוניים של מדינת ישראל אשר בשליטתה, במיוחד כאשר מדובר בשיח מול השקפות המערערות אף על גבולות אלה.
הגדרת המונח
המונח ארץ ישראל השלמה אינו מושג מוחלט וברור. לכך כמה סיבות, בהן:[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]גבולות ארץ ישראל אינם מוגדרים באופן אחיד במקורות היהודיים. גם מבחינה הלכתית ישנם רבדים שונים לגבולות שונים הנכללים בתחומי קדושת הארץ הבדלים אלה יוצרים משמעויות שונות מבחינת שאלת הגבולות.
[*]מבחינה היסטורית, קשה להגדיר את תחום שליטתם של שבטי ישראל, הממלכה המאוחדת או ממלכות ישראל ויהודה, הן משום שגבולות אלה השתנו במהלך ההיסטוריה, והן משום שהמושגים "מדינה" ו"ריבונות" לא היו מוכרים בימים ההם במובנם המודרני.
[*]שיקולים פוליטיים מעשיים תמיד ליוו את החלטות התנועה הציונית והפלגים שבתוכה, גם כשמדובר היה בניסוח רעיונות ואידיאלים.
[/list]
המונח ארץ ישראל השלמה מתייחס למספר מושגים:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]"הארץ המובטחת" - תחומי ארץ ישראל כפי שמופיעים בספר בראשית או בספר דברים.
[*]ארץ ישראל הכוללת את עבר הירדן המזרחי, על פי הגבולות שנקבעו בהסכם סייקס-פיקו, וגבולות המנדט הבריטי כפי שנקבעו על ידי מנדט חבר הלאומים.
[*]ארץ ישראל בקווי הפסקת האש שאחרי מלחמת ששת הימים (כולל יהודה ושומרון וירושלים המזרחית), רצועת עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן.
[*]ארץ ישראל בגבולות המנדט הבריטי שלאחר הקמת ממלכת ירדן בתוספת רמת הגולן. זהו השטח שהיה נתון למרות ישראל אחרי ביצוע הסכם השלום עם מצרים.
[/list]
כל אחת מהאפשרויות תלויה בהקשר שבו נעשה שימוש במונח ארץ ישראל השלמה ובתקופה שבה נעשה בו שימוש.
הגבולות
הגדרה על-פי התנ"ך
יש הגוזרים את גבולות ארץ ישראל על-פי זיהוי גבולות השטח שהיה בשליטת עם ישראל או מיושב על ידו בימי השופטים ובימי ממלכת ישראל המאוחדת (ממלכת שאול, דוד ושלמה). על פי הפרשנות המרחיבה הוא כולל את השטחים המכונים בתנ"ך: הגולן, הבשן, הגלעד ("עבר הירדן"), והשטח שבין "הים הגדול" (כלומר, הים התיכון) לנהר הירדן. הפרשנות הזאת מבוססת על אזכורים של מקומות שהיו נתונים לשליטת שבטי ישראל או מאוחר יותר מלכי ישראל בספרי שמואל ומלכים. בפועל קשה לדעת במדויק באילו שטחים פעלה ממלכת ישראל, משני טעמים:[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(34, 34, 34); font-family: sans-serif; font-size: 14px; line-height: 22.4px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]התנ"ך מתייחס לשני סוגים של גבולות - הגבולות האידיאליים שהובטחו בהבטחה אלוהית למשה ולעם ישראל, ואשר אמורים להתחלק בין שבטי ישראל (ראו למשל, ספר דברים, פרק ל"ד, פסוקים א'-ד', ספר יהושע, פרק א', פסוקים ג'-ד'), ולעומתם גבולות ההתיישבות של שבטי ישראל בפועל. הגבולות בפועל מצומצמים במידה רבה מהגבולות האידיאליים (ראו למשל, ספר שופטים, פרק א', פסוקים כ"ז-ל"ו, פרק ג',פסוקים א'-ו').
[*]המושג "ריבונות" הוא מושג מודרני שלא היה מקובל בתקופת התנ"ך. אמנם במכתבי אל-עמארנה, שזמנם קודם לתקופת הנביאים, מתוארים תחומי שליטה של מלכים שונים, אבל ההיבטים השונים של השליטה בשטח אינם זהים לאלה של מדינה ריבונית בימינו.
[*]
הבחנה בין "ארץ ישראל השלמה" ל"ארץ המובטחת"
אף כי המונח ארץ ישראל השלמה משמש לפעמים כביטוי נרדף למונח "הארץ המובטחת", רוב הדוברים מבחינים בין המונחים האלה, ורואים אותם כמתייחסים לשני מושגים שונים. "הארץ המובטחת" היא הארץ בגבולות המוזכרים בברית בין הבתרים (בראשית, ט"ו, י"ח-כ"א), ואשר משתרעת, על פי הכתוב, מנהר מצרים בדרום (נהר אשר זיהויו אינו ברור, יש משערים שמדובר בוואדי אל-עריש ויש שמזהים אותו עם השלוחה המזרחית של הנילוס[1]) ועד הפרת בצפון (ככל הנראה, הנקודה שבה נהר הפרת קרוב ביותר לים התיכון). שטח "הארץ המובטחת" מתאים פחות-או-יותר לשטח שהיה בשליטת מלך מצרים בארץ כנען לפני המאה ה-14 לפנה"ס, ותקופות מסוימות אחריה (ראו מלכים ב', כ"ד, ז')[2]. על פי החוקר יהושוע גרינץ[3], שהיה ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב, גבולות ארץ היעוד, כפי שהובטחה על ידי אלוהים לאבות, היא ארץ הכנעני, או ארץ כנען לגבולותיה, הכוללת את כל מרחב סוריה ולבנון של היום. גם בספר יהושע הובטחה לעם ישראל "כל ארץ החיתים" הצפונית. גם בגבולי יחזקאל הוזכרה ארץ ישראל מצפון מערב הים התיכון, דרך חת-לון, מזרחה אל נהר הפרת ודרומה אל מי מריבת קדש במדבר הדרומי מזרחי. על פי דרכו המחקרית של גרינץ, וכן מכול העולה מהתורה והנביאים, ארץ ישראל המובטחת כמו שהייתה בתקופת המקראית ישות אתנית וגאוגרפית אחת, גם לעתיד, על פי חזון נביאי ישראל, תהיה ארץ ישראל תהיה ארץ ממשית וראלית ויחידה גאוגרפית אוטונומית.
[/list]
עבר הירדן המזרחי
חלקים מעבר הירדן נכללו בשטחי ממלכות יהודה וישראל בתקופת התנ"ך ובממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. בראשית הציונות נעשו מאמצים בהיקף מצומצם לרכוש אדמות וליישב יהודים בעבר הירדן.בשנים 1920-1919, העלה חיים ויצמן כבא כח ההסתדרות הציונית נימוקים רבים היסטוריים ומעשיים (שטחים שנקנו ממזרח לנהר הירדן וכללו את הקיבוץ הראשון, דגניה, אדמות בבעלות יהודית בחורן) בפני וועידת ורסאי ושאר הגופים הלאומיים והבינלאומיים שעסקו בהסדרים הטריטוריאליים במזרח התיכון שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בזכות שמירת שלמות הבית הלאומי היהודי משני עברי הירדן תוך התחשבות באינטרסים הבריטיים במזרח התיכון. לדוגמה, ההסתדרות הציונית שרטטה את גבולו המזרחי של הבית הלאומי היהודי ממערב למסילת הרכבת החיג'זית, (אשר חוצה את עבר הירדן המזרחי לאורכו במישור שממזרח לגב ההרהירדני), ובמקביל לה, מתוך הבנת האינטרס הבריטי לשמר את השליטה במסילה בידיים בריטיות.
הגבולות שהוסכמו בין בריטניה לצרפת, ואשר נסמכו על הסכם סייקס-פיקו, זכו ב-1920 לאישור חבר הלאומים, הוועידה הבינלאומית בסן רמו והפרלמנט הבריטי. חבר הלאומים סייג [דרוש מקור] את כתב המנדט כך שבריטניה הייתה רשאית להוציא את עבר הירדן המזרחי מתחום הבית הלאומי היהודי. זאת כיוון שבריטניה הייתה מעוניינת למסור את השטח לאמיר עבדאללה. הפרדת עבר הירדן המזרחי מן השטח שנועד מלכתחילה לבית הלאומי היהודי קיבלה ביטוי רשמי בדבר המלך במועצה ובספר הלבן הראשון. בזכות היישוב היהודי באצבע הגליל תוקן ב-1923 הגבול הצפוני של פלשתינה (א"') כך שגם אצבע הגליל נכללה בגבולות המנדט הבריטי[4] (קודם לכן נועדה להיות בגבולות המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון) ולימים בגבולות מדינת ישראל.
כיום הגבולות האלה מוכרים כגבולות התוחמים את שטח מדינת ישראל, יש"ע, וממלכת ירדן.
ההסתדרות הציונית, למרות התנגדותה הנמרצת המוקדמת, קיבלה את התכתיב הבריטי שנתק את עבר הירדן המזרחי מתחומי הבית הלאומי היהודי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. גם זאב ז'בוטינסקי, ממנהיגי התנועה הציונית, שבדרך-כלל הסתייג מפשרות טריטוריאליות, כתב באותם ימים "הנני שותף מלא... להסכמתנו לספר הלבן"[5]. לימים הסביר ז'בוטינסקי את הסכמתו מתוך חששו לביטול המנדט ומתוך אמונה שמבחינה משפטית יוכל להיווצר רוב יהודי בארץ ישראל גם במגבלות החדשות. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, בניגוד לפשרנות הזמנית שגילו לנוכח התכתיב הבריטי, המשיכו לראות בעבר הירדן המזרחי כמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת, וראיית עבר הירדן המזרחי כאחד מחבלי המולדת הפכה לסיסמה מרכזית של התנועה הרוויזיוניסטית - סמל האצ"ל מציג תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי (המנדט הבריטי על פלשתינה-ארץ-ישראל ואמירות עבר הירדן). סמל זה עדיין עומד בכניסה למצודת זאב, מרכז תנועת הליכוד שבתל אביב למרות שתנועת הליכוד תמכה בהסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. אחד משירי בית"ר, "שמאל הירדן", שנכתב על ידי ז'בוטינסקי קרא "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן"
. בטאון התנועה הרוויזיוניסטית, גם היום, נקרא "הירדן".
לימים התגלגלו העקרונות הללו של התנועה הרוויזיוניסטית לכדי חילוקי דעות, לחזית של יריבות פוליטית, ולשסע בין "יונים" ל"ניצים".
עבר הירדן המזרחי זהה לעבר הירדן המערבי מבחינה פיטוגאוגרפית.
.
נערך לאחרונה על-ידי denktenk בתאריך Tue Feb 19, 2019 2:12 pm, סך-הכל נערך פעם אחת