המתחרים של הקהילה ניסו לדפוק אותנו ולא הצליחו ! רק המעז מנצח!

מסתבר שלקהילה יש לא מעט אויבים.
כל הרמאים למנהם שנשארים בלי פרנסה
מרוב שעמום שאן להם מה לעשות מחפשים אך לפגוע באלה שמתפרנסים ביושר.
אז מה עשו האוכלי חינם האלה
שתלו תולעת בשרים מסוימים שתקפו ללא הרף את שרתי השיתוף.
הם קיוו לקריסת זכרון שלא באה
כי השרתים מובדרים מפוזרים ומדובר באלפי שרתים לא מאות אלפים
רק בגלל הסיבה הזאת החלטנו לפני שנה ללכת בדרך הזאת.
היום מדינת ישראל כבר קטנה עלנו ולכן יצאנו כבר לפני שנה לעולם הגדול.
היום מי שמממן את הקהילה זה למעשה האירופים וממדינות אחרות שקונים את השיתופים במחירים גבוהים ויותר וכן שיתופי הפרמיום.
ככה שהישראלים ימשיכו לשלם אותו מחיר ששלמו לפני שנתיים לא זזים מ 500 ש"ח
רק שהיום יש 333 חבילות
150 שיתופים שונים בכל פרוטוקול אפשרי ובכל אמולטור שמתאימים לכל ממיר בעולם
ובכל זאת מעום לא העלנו מחיר אף פעם
המחיר נשאר אותו דבר ולאורך זמן.
אבל אפשרנו שיתופים בודדים יותר זולים ושיתופים גדולים יותר במחירים גבוהים יותר
עלות לשנה 100-2000 ש"ח מגוון מאוד רחב .
את זה יכולה לתת רק מי שיש לו גב מאוד חזק כלכלית ועם עוצמה כזאת גדולה.
מדובר בשרתים גדולים שעלותם מיליונים ולא 5 ש"ח ששאר המתחרים העלובים משתמשים
רק בישראל יש 47000 חברים
בעולם יש הרבה יותר
רק בעולם הערבי ובמדינות ערב בכל מדינה יש הרבה יותר מאשר בישראל
אפילו ברשות הפלסטינאית מחוברים יותר חברים מאשר בישראל.
כי שם אן כבלים יש רק לווין והיום כולם ברשות יודעים שאנחנו הכי טובים והכי אמינים
אז מי שנשאר רעב ברשות זה בגלל שהוא יקרן וגנב בן גנב
זה כמו כל הגנבים למנהם בישראל
אן להם בכלל שרתים או כרטיסים גונבים מפה גונבים משם ומכרים ביוקר
לא מתבישים לגבות 1000 ש"ח על שיתוף שאן לו כרטיסים אמיתים
עובדים על חדשים שלא מבינים הרבה בתחום
מבטיחים להם הרים וגבעות ובסוף משאירים אותם בלי כסף ובלי שיתוף
אחד המתחרים השמנים שלנו טוען שיש לו שיתוף טוב אז הוא מרשה לעצמו לגבות 1000ש"ח
אבל כמו כולם אן לו כרטיסים והוא סתם חרטטן
השיתוף שלו גרוע יותר מאשר שיתופים של 100ש"ח
אז תמשיכו להיות פראיירים תעשירו את כל האוכלי חינם האלה
אלה שמתימרים לעזור לכם אבל מכניסים לכם עמוק ודופקים אותכם
לזה קוראים עבודה בענים
לכל השיתופים שפועלים בישראל ברשות בירדן ובמצרים כמעט ואן כרטיסים לפחות לא כולם.
אלה שחושבים שפועלים במצרים לא פועלים משם בכלל
אבל משתמשים ברוחב פס משם.
ככה רוב אלה שטוענים שיש להם משהו ביד
האינטרנט ברשות הפלסטינאית הוא הגרוע ביותר בעולם
ממש עולם שלישי
מי שמחובר לשיתוף שם יודע ששיתוף הוא לא יראה ולא יקבל
גם אם יתנו לו חינם הוא לא יהנה ממנו.
אז מה קרה למתחרים שלנו?
ניסולפגוע בשרתים ולהפיל אותם או לגרום לפריזים
אבל גם זה לא הצליח בגלל הכמות הרבה של השרתים בזורם בצורה רחבה וההגנה על השרתים
אנחנו בניגוד להם החזרנו להם באלפי מונים
אז אם יש משהו שנשאר בלי שיתוף בישראל
הסיבה היא פשוטה כי אן לכם שרתים יותר.
מי שמכר לכם שיתוף יאלץ לקנות חדשים.
ככה יעשה לכל חרטטן שיעז ולחשוב להתעסק איתנו.
אנחנו מחזירים באותה מטבע
רק דרך הכיש אנשים מסוג זה לומדים
אנחנו מחכים לשרתים החדשים שתקנו בשביל לבדוק את אמינותם גם
רק שלהבא לא נרחם כל כך.
רק המעז מנצח אמר פעם בני גאון ז"ל מורי ורבי שהיה מנכ"ל כור בתקופה הכי קשה שלה והבריא אותה
טוב העזנו וצנחנו ....


רק המעז מנצח בני גאון
תקראו את הספר הזה ותצליחו
מוקדש לולאדי VLADI

[You must be registered and logged in to see this image.]


[You must be registered and logged in to see this link.]


בני גאון נטל מפעל שהיה על סף כישלון, במצב של שבירה, והראה שגם מכישלון ניתן לעשות הצלחה... זו הוכחה ניצחת שאין מצבים נואשים, ישנם רק אנשים המשלימים עם היאוש. משהם מתקוממים נגדו, התוצאות יכולות להיות ממש בלתי רגילות. כור היא הוכחה לכך ובני הוא זה שיצר את ההוכחה הזו". שמעון פרס, שר האוצר "... מה עושה שופט שנתקל בבעיה שדורשת פתרון מסויים אשר אינו מצוי בחוק הקיים? הוא מחפש דרך משפטית להתוות דרכה את הפיתרון הרצוי, מתוך הסמכות הטבועה בבית המשפט... שנים לאחר מכן התברר לי שכור לא איכזבה את הציפיות שתלו בה. אז נשמתי לרווחה." ד"ר אליהו וינוגרד, נשיא בית המשפט המחוזי, ת"א "כור הצליחה מעל ומעבר לציפיות הוורודות ביותר... לשם כך דרושה מנהיגות, נחישות, נכונות, אך רק מעטים מאוד מסוגלים לעמוד בהן". משה זנבר, בנק לאומי "בשנת 1987 הגיעו החובות המצטברים של כור ל- 389 מיליוני ₪. בקהילה העיסקית נוצרה תחושה שזה הזמן לעוט על כור, שהחברה על הקרשים, וזה הזמן להשגת מחירי מציאה... הוצאו לי 50 מיליון דולר עבור הקונצרן כולו, למעט תדיראן. לא האמנתי למשמע אוזני... האמנתי, כמו מנכ"ל כור, בפוטנציאל הטמון בכור ובעובדיה". ישראל קיסר, מנכ"ל ההסתדרות

בני גאון האיש שניצח את מחלת הסרטן ובסופו של מאבק נפטר ממנה


בני גאון, מראשי המשק הישראלי • שימש נשיא האגודה למלחמה בסרטן • זכה בתארים עבור פעילותו הרבה בכלכלה הישראלית, ביניהם; פרס נשיא המדינה מ-התאחדות התעשיינים בישראל, ו-מגן ירושלים ע"י ראש הממשלה, ראש העיר והפורום הבינלאומי למען ירושלים מאוחדת


[You must be registered and logged in to see this link.]

מאת: כתב כאן-נעים



בני גאון האיש שניצח את מחלת הסרטן ובסופו של מאבק נפטר ממנה




בני גאון, (73), תעשיין מבכירי המשק הישראלי, בעל השליטה ויו"ר דירקטוריון "גאון אחזקות", ונשיא האגודה למלחמה בסרטן, מת אמש (שבת) ממחלה קשה בבית החולים "איכילוב" בעיר תל אביב, שם אושפז לפני מספר ימים בשל החמרה במצבו הבריאותי. הלוויתו תתקיים היום במושב בית הלוי, עמק חפר בשעה 16:00.

דוברת האגודה למלחמה בסרטן הגב רבקה פרייליך-זלצר, מסרה היום, ראשון: "בצער רב וביגון קיבלנו את ההודעה על פטירתו של בני גאון נשיא האגודה למלחמה בסרטן.

בני שימש כנשיא האגודה, תפקיד אותו מילא במסירות ובדבקות במשך שנים. בסיוע תרומתו נרכשה בין היתר, ניידת הממוגרפיה ’מיכל’ שנועדה לאפשר בדיקה חשובה זו גם בפריפריה ובמגזרי אוכלוסיה שונים. בני דיבר בפתיחות ובאומץ על מחלתו, ואובדנו מדגיש את הצורך להמשיך את המאבק במחלת הסרטן.

הנהלת האגודה, עובדיה ומתנדביה מרכינים ראש על פטירתו של אדם חכם, אמיץ, בעל חזון ומעוף. מי יתן ופעילותו הברוכה תעניק כוח לבני משפחתו האבלים".

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר אמש עם היוודע הבשורה המרה על מותו של גאון, כי; "בני, היה פטריוט, יזם, איש עסקים פורה ובעל רגישות חברתית יוצאת דופן. הכרתי אותו במשך 30 שנה והרביתי להיוועץ בו. שמרנו על קשר קבוע, ממש עד לשבועות האחרונים. הוא מאוד יחסר בציבוריות הישראלית".

אהוד ברק שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה ספד אמש לגאון; "נפרדנו היום מבני גאון, ממנהיג טבעי, חכם ואמיץ, איש ירושלים ואוהב גדול של ארץ ישראל. אני ויחד איתי עשרות אלפים איבדו גם חבר טוב, שידע תמיד להסתכל בעיניים, לומר את האמת, ותמיד בחיוך".

■ בנימין (בני) גאון

בנימין (בני) גאון (11 בפברואר 1935 - 10 במאי 2008) איש עסקים ישראלי, לשעבר בעל השליטה ויו"ר דירקטוריון בחברת "גאון אחזקות" ובהתנדבות כנשיא האגודה למלחמה בסרטן.

בני גאון, נולד בישראל לאביו משה דוד גאון ואמו שרה (חכים) גאון בשנת 1935. אחיו הצעיר הוא הזמר יהורם גאון.

את דרכו החל גאון כחשמלאי בלהקת "התרנגולים" עם אחיו הזמר יהורם גאון ששר בלהקה.

גאון למד מנהל עסקים בעיר ז’נבה. בתחילת דרכו היה גאון חבר נפש של מזכ"ל חברת העובדים (הסתדרות העובדים) ישראל קיסר, לאחר מכן בשנת 1988 נקרא בסוף שנות השמונים לנהל את חברת כור תעשיות שעמדה בפני פשיטת רגל ושיקם אותה.

בין החברות בהן כיהן גאון כיו"ר; תדיראן, רשת קו-אופ הרבוע הכחול, איקאה ישראל, דלק והמשביר לצרכן.

גאון היה חבר זה שנים רבות במפלגת העבודה ושמו פעם נקשר לא פעם כמועמד לתפקיד שר האוצר בממשלות בראשות המפלגה.

גאון הוציא לאור את ספרו הראשון "רק המעז מנצח" בשנת 1997.

בשנת 1993 מונה לנשיא האגודה למלחמה בסרטן. שבע שנים לאחר מכן, חלה בעצמו ב-מחלת סרטן בכליות ונרפא ממנו, לכשנתגלה סרטן הערמונית אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט היה גאון ממחזקי ידי ראש הממשלה בזמנו, ב-2007 חלה במחלת סרטן פעם נוספת ונפטר בגיל 73.



גאון, נשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן




מלבד תפקידו כנשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן שימש גאון גם כן כיו"ר הליגה לידידות אמריקה - ישראל.

כמו כן, זכה גאון בתארים נוספים עבור פעילותו הרבה ב-כלכלה הישראלית, ביניהם; פרס נשיא המדינה מ-התאחדות התעשיינים בישראל, ו-מגן ירושלים ע"י ראש הממשלה, ראש העיר והפורום הבינלאומי למען ירושלים מאוחדת.

■ ספריו

• רק המעז מנצח
• חשבון נפש ניהולי

■ ניצחתי את הסרטן - את המונופול של אלוהים על ההפתעות בחיינו, טרם הצלחנו להפקיע

במדור " סיפורי ניצחון של חולות וחולי סרטן " באתר האגודה למלחמה בסרטן, מתפרסמים סיפוריהם של אנשים שניצחו את מחלת הסרטן בזכות מאבק עיקש מצידם ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן. אחד מהם היה בני גאון, נשיא האגודה למלחמה בסרטן בטקס סיום מבצע "הקש בדלת 2003" 9 במרץ 2004;

"ושוב אנו מתכנסים היום קהל קדוש וחם בהצדעה לפועלכם ומסירותיכם ולרוח התנדבות שאין כמוה למטרה שאין למעלה ממנה. אני נושא לכם הרבה תודה והערכה.

בחרתי להקדיש מילים מספר בוידוי אישי: גדלתי באווירה חשדנית כלפי כל מה שקשור לגוף בפרט, ולבריאות בפרט. גדלנו לחשוב שהגוף הוא כמעט נפרד מאיתנו, משהו שדורש טיפול כמעט מיסטי, ובכל מקרה, מערכת שיש לה שני מצבים: בריאות מוחלטת, או מוות קליני ויסודי. אין מצב ביניים.

ברשימת המחלות המאיימות, מחלת הסרטן כבשה בקלות את המקום הראשון. היא הייתה המפלצת שלא מזכירים את שמה, הצל האורב מתחת למיטה, הלהב החד של מלאך המוות המחכה להזדמנות הנכונה לקטוף עוד נשמה. ליד הסרטן, התקפת לב הייתה הליכה בפארק, וצהבת אחר הצהריים אביבי. כך היה בבחרותי, וברוב שנות בגרותי.

בגיל מאוחר יחסית, איתרע מזלי וזכיתי להתמנות לנשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, לבקשתו של ידידי ליאון רקנאטי, ופרופ’ אליעזר רובינזון, היו"ר. לקיחתי את התפקיד לא הייתה מובנת מאליה. האם אני, שהייתי מקפיד לדלג על כתבות העוסקות בסרטן, מסוגלת לקבל תפקיד זה על עצמי, המחייב היכרות עמוקה עם המחלה, והתרועעות עם חולים ורופאים? בסופו של דבר, לקחתי את התפקיד על עצמי, למרות החששות הרבים, שאותם הקפדתי לא לגלות לסובבים אותי.

מעורבותי הראשונה, במסגרת האגודה, הייתה במסגרת מבצע "הקש בדלת" בשנת 93’ שבה הצלחנו, אני ושותפי, ובראשם מנכ"ל האגודה הבלתי נלאית מירי זיו, לגייס 1.5 מיליון שקלים לאגודה. במהלך פגישות ההכנה, כצפוי, יצא לי לשבת ליד אונקולוגיים, ששוחחו אחד עם השני על עבודתם. לאחר שבפגישות הראשונות ניסיתי לזמזמם שיר נושן, או להעסיק עצמי בשיחות טלפון, במרוצת הזמן נכנעתי, והקשבתי לשיחותיהם של מומחי הסרטן. מהם, ולראשונה באופן יסודי, למדתי להתייחס לסרטן כמחלה. לא גזירת גורל, לא עונש מאלוהים, לא פסק דין מוות.

מחלה, שאפשר להבריא ממנה, ואפשר גם לא. מחלה, שיש גרועות ממנה – למשל, מחלות לב, הממוקמות במקום הראשון בכל הקשור לתמותת בני אנוש. מחלה, ששיעורי התמותה ממנה ירדו באופן תלול ב– 30 השנים האחרונות, ויש בידי הרפואה המתקדמת כלים ראשונים לחסלה כליל, באמצעות הרפואה הגנטית. בהיותי רציונליסט, הכרת הסרטן והבנתה הקלה עלי את ההתמודדות איתה. אך היא הייתה עדיין ערטילאית: היא הייתה מחלה שאנשים אחרים חולים בה.

לצד ובניגוד לעבודתי באגודה, חששותיי מ-מחלת הסרטן התעצמו והתגברו במהלך בגרותי על בסיס היכרותי עם אנשים רבים שהלכו לעולמם, לאחר מחלה ממושכת וכאובה. יותר מעצם המוות, הפחיד אותי אבדן צלם האדם. האופן שבו מחלת הסרטן מוצצת את לשד חייך, והופכת אותך לצל, לנטל, למי שאיננו כבר, ורק גופו נותר בעולם זה, כשריד קמל למה שהיית פעם. בצעירותי, תהיתי על פשר המונח "טוב מותי מחיי".