[You must be registered and logged in to see this link.]מתוך אתר של עירית ירושלים
מבוא
הגינה הקהילתי הראשונה בירושלים הוקמה בשנות ה 90 בשכונת בקעה ביוזמת החברה להגנת הטבע סניף ירושלים בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. אם נחכה לתקציבים בסדר גודל כזה, לא יישארו שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה, די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.
במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע סניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלי יעד שונים שמטרתם הפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגנים קהילתיים, תוך שיתוף בתכנון ובביצוע של הקהילה, העירייה והמינהלים הקהילתיים.
מטרות הגינה הקהילתית:
• שימור שטחים פתוחים בתוך העיר
• חיזוק הקשר בין הפרט לקהילה
• מפגש בין אוכלוסיות שונות: דתיים עם חילוניים, ערבים עם יהודים, אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים עם הקהילה הנורמטיבית.
• הפיכת שטחים מוזנחים לבוסתנים
• לימוד אקולוגיה מעשית וגינון אקולוגי בפרט
• אימוץ חלקות ע''י הציבור לגידול מזון אורגני
• חינוך לחיסכון במים ולקציר מי גשם בבית ובגינה
• חיזוק הקשר בין האדם לאדמה
מודל לפיתוח גינה קהילתית
כמעט בכל שכונה בירושלים ניתן למצוא היום גינה קהילתית פעילה. סוד ההצלחה של הפרויקטים הללו הוא הדגש על שיתוף הקהילה בתכנון ובביצוע.
--------------------------------------------------------------------------------
שלבים בפיתוח הגינה הקהילתית
• הקמת צוות היגוי של ארגונים ומוסדות הכוללת את החברה להגנת הטבע ונציגי ארגונים ירוקים אחרים, נציגי אגפים חברתיים ופיסיים של עיריית ירושלים, נציגי המינהל הקהילתי כולל נציגי תושבים, המשרד לאיכות הסביבה - מחוז ירושלים, קרנות, ג'וינט ישראל ועוד. הקואליציה מאפשרת הכנת תוכנית ארוכת טווח שבה לכל שותף יש תפקיד ותחום אחריות, גיוס משאבים, מעקב ובקרה.
• איתור גרעין של תושבי שכונה בעלי רצון ומחויבות לקדם את נושא הגינה הקהילתית בשכונתם. התושבים יכולים להיות הורים לילדי גן הנמצא בסמיכות לשטח מוזנח ומלא פסולת המסכן את שלום הילדים, תלמידי בית ספר המקימים גינה קהילתית על שטח מוזנח הנמצא בסמיכות לבית הספר והופכים אותו לגינה קהילתית, או קשישים המקימים ומטפחים גינה קהילתית כחלק מפעילות הפנאי שלהם.
• יצירת חוזה בין חברי הגרעין לבין נציגי הרשות המקומית המסדיר את תחומי האחריות של הנוגעים בדבר.
• הכשרת הגרעין של תושבי השכונה באמצעות סדנאות, הרצאות וסיורים לימודיים, בתחומי החקלאות האורבאנית והסביבה האקולוגית.
• איתור חלקות קרקע מתאימות יחד עם המתכנן הפיזי של השכונה, בדיקת הסטאטוס (להבטיח שהשטח מוגדר ירוק או חום) מומלץ שהשטח יהיה בסמוך למוסד קהילתי כמו בית כנסת, גן ילדים ובית ספר, בית אבות, מרכז קהילתי וכיו''ב.
• הכנת תוכנית לגן - מכינים בשיתוף כמה שיותר אנשים מהשכונה תוכנית לגינה המבוססת על הצרכים שהעלו התושבים והכוללת מסגרת תקציבית.
חלוקת תפקידים בין קבוצת הגרעין
• יצירת נורמות התנהגות לגבי השמירה על המקום
• גיוס משאבים - צוות ההיגוי פונה עם התוכנית למוסדות, לארגונים ולקרנות, לגיוס המשאבים הנחוצים להקמת הגן - כולל צמחים ומערכת השקיה בסיסית.
המודל המוצע איננו מבצע חד פעמי של הקהילה לטיפול בשטח מוזנח. הגינה הקהילתית הופכת למקום מפגש חברתי פעיל לקבוצות אוכלוסייה שונות. מפגשים של אנשים בגילאים שונים תוך פעילות גופנית מתונה באוויר הצח בחיק הטבע, מפילים מחסומים ומעודדים פעילות משותפת למען עצמם ולמען הקהילה; מתקיימים בהן חוגים של גינון אקולוגי עבור הורים, ילדים וסבים. בגינה הקהילתית ניתן לפנות שטח לגינון טיפולי עבור אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים: ילדים ונוער עם תסמונת דאון, נוער חרש, נפגעי נפש וילדים עם ליקויי למידה. בחלק מן הגינות ניתן להפריש חלקה לגידול אוכל אורגני, כאשר הגננים מקבלים את כל הדרוש: מים, קומפוסט, צמחים, כלים והדרכה.
מודל הגינה הקהילתית פועל בכל המגזרים, כולל במגזר החרדי ובמגזר הערבי. בא-תור ובעין רפה - הגינה הקהילתית משמשת קרקע לפעילות בני נוער יהודי ערבי.
מודל הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע משלב בפעילות גם את חוגי הטבע, חוגי הסיור, התחנה לחקר ציפורים והמרכז לחינוך סביבתי.
--------------------------------------------------------------------------------
גינות קהילתיות והגיל השלישי
המחלקה לגיל השלישי באגף חברה התאימה את מודל הגינות הקהילתיות לבני הגיל השלישי. הפרוייקט הראשון של גינות קהילתיות לגיל השלישי היה בראשית שנות 2000 בנוה יעקב והוא הותאם במיוחד לצרכים וליכולות של קהילת גמלאים עולים יוצאי חבר העמים. הפעילות סביב הקמת הגינה הקהילתית סייעה לגמלאים העולים בתהליך הקליטה בארץ; הם למדו על צמחי ארץ ישראל, על אקלים ועונות השנה, תבלינים שונים וחשיבותם לבריאות. לעולים שבאו מהערים הגדולות ההתנסות החקלאית היא חוויה חדשה מרגשת. הפעילות סביב הגינה אפשרה ליצור קבוצה חברתית אחת מאנשים שבאו מארצות ומתרבויות שונות ואפשרה שילוב בין דורי - העבודה הקשה כמו ניקוי השטח ופינוי האשפה נעשתה בעזרת הילדים והנכדים. בימי שישי ושבת משמשת הגינה הקהילתית מקום מפגש חברתי, למשחקי שח-מט ובחלקה של יוצאי גרוזיה מקימים בימים אלה תנור גרוזיני לאפיית לחם. רוב השטחים מעובדים היום - לכל חלקה עם אופי שלה אולם דחליל אחד מגן על כל הגידולים בחלקות.
--------------------------------------------------------------------------------
מודל סחב''ק (סביבה חקלאית בקהילה)
בימים האחרונים שוקדים אגפי העירייה שפ''ע וחברה על מודל סחב''ק - זהו סוג של גינה קהילתית עם דגש על הפרט במקום על הקהילה. העיקרון הוא אותו עיקרון - הפיכת שטחים ציבוריים (חומים או ירוקים) מוזנחים לשטחים לעיבוד חקלאי: מחלקים את השטח לחלקות של 100-50 מ''ר כל אחד, כאשר אדם או משפחה מקבלים חלקה לעיבוד חקלאי וכלי עבודה בסיסיים. העירייה מממנת את שעון המים וכל חלקה מממנת את צריכת המים הפרטית שלה. המודל דומה במידה מרובה לפרויקט החקלאי של קק''ל בסטף שבו כל אדם מתכנן את השטח שלו לפי צרכיו.
--------------------------------------------------------------------------------
רשימת הגינות הקהילתיות בירושלים
• קריית היובל - בוסתניה
• נווה יעקב - שמורת פרחי בר, עולים מרוסיה
• נווה יעקב - גינה קהילתית לגיל השלישי עולים מחבר העמים
• א-תור הר הזיתים
• ''הכפר השוודי'' - לאנשים בעלי צרכים מיוחדים; גינה פעילה עם חוגים לגינון טיפולי
• עמק לבן - כיתת תלמידים כגרעין להקמת הגינה
• עיר גנים (רח' הנורית) - גני ילדים ועולים חדשים מאתיופיה ומרוסיה
• בית חולים הנסן - מתחם היסטורי, בורות המים, גינה פעילה עם חוגים
• חורשת הירח - גן תנכי אקולוגי עם חטיבה ותיכון הרטמן
• רוממה (המגזר החרדי) - גינה קהילתית פעילה עם חוגים לגינון אקולוגי ועם יוזמות נוספות בתחום
• גילה - ועדי בתים שלקחו אחריות על שטח גדול ומוזנח
• גילה (רחוב המרווה) - ועדי בתים הלוקחים אחריות על שטח מוזנח ושיפור גן פסלים שאחד הדיירים יצר
• בוסתן ברודי - שכונת רחביה
• רחביה - בית משותף אקולוגי, מוביל הפרוייקט אדריכל ירוק הגר בבניין
• רחוב בילו - גידול מזון אורגני בבית משותף
• עין רפה (כפר ערבי) - קבוצת בני נוער הפועלת בשיתוף עם נוער יהודי מחוגי סיור של הקק''ל.
--------------------------------------------------------------------------------
קהילת תומכת חקלאות - Community Supported Agriculture
בימים אלו מתגבשת בחברה להגנת הטבע התוכנית ''קהילה תומכת חקלאות'' (CSA) שהיא פן אחר של גינה קהילתית. התוכנית פועלת ברחבי ארה''ב וקנדה משנת 1985 וכיום קיימות כ 1000 חוות בצפון אמריקה. ה''קהילה תומכת חקלאות'' – היא רעיון חברתי אקולוגי בעיקרו המאפשר שותפות בין החקלאי לצרכנים: הוא מחלק את הסיכון ואת התפוקה בין החקלאי לצרכנים ומעניק תחושה של שייכות ואחריות לאדמה ולסביבה הקרובה. משפחות ויחידים יכולים להיות חברים בחווה כזאת תוך התחייבות לשלם דמי חבר - שנתיים או עונתיים - המעניקים להם את הזכות לקבל חלק יחסי מהתפוקה השבועית של החווה, או לחלופין לעבוד בחווה בתמורה לתוצרת.
חוות כאלה צריכות לגדל מגוון גדול של ירקות ופרות כדי לענות על צרכי משפחה ממוצעת. ישנן חוות המייצרות דבש, ביצים של תרנגולות חופשיות ושאר מוצרים באיכות גבוהה. חוות כאלה צריכות להיות קטנות עד בינוניות מ 7-40 דונם.
החקלאי מציג את תוכנית העבודה השנתית שלו, התקציב השנתי הכולל את כל המרכיבים השונים עבודה, חומרים, השקיה, זרעים ושתילים, שיווק ועוד. והמניה שיש לכל חבר או דמי החבר אם תרצו היא פשוט חלוקה של התקציב השנתי או העונתי למספר החברים בחווה.
חווה של 8 דונם יכולה לשתף עד 30 משפחות כאשר המניה השנתית הוא בסביבות 400$ לחבר (150 ש''ח לחודש). מומלץ לחקלאי להתחיל עם חוג אנשים הקרובים אליו כמו משפחה, חברים, או חברי קהילה אליה הוא משתייך (בית כנסת, כדורגל וכיו''ב). להתחיל מ 5-10 משפחות ולגדול עם הזמן. במקביל יכול החקלאי לגדל תוצרת למסעדות המעוניינות באוכל טרי ונקי מכימיקלים, חנויות טבע ושווקים אחרים. רצוי לעודד הקמתו של שוק איכרים שיתקיים פעם בשבוע בפארק פתוח בו יציגו החקלאים את תוצרתם.
החווה יכולה לשמש מקום ללימוד ולבילוי של משפחות וארגונים בחיק הטבע. קיום ימי פעילות הקשורים בחקלאות מעודד חברים לחדש את חברותם ומגדיל את מעגל החברים החדשים. ישנן חוות המחייבות את החברים לתרום זמן עבודה במיוחד בעונות הקטיף, או מאפשרות עבודה תמורת הנחה בדמי החבר. החברים יכולים לאסוף את חלקם מהחווה או לקבל משלוח הביתה. מכוון שהחווה מבוססת על הקהילה המקומית קיימת אפשרות לסבב שבועי של חלוקת המשלוחים בין החברים בדומה לסבב הבאת הילדים מהגן או מבית הספר. סבב שכזה מקטין את העלויות ומגדיל את האחריות והמעורבות של החברים.
אימוץ חלקות ע''י תושבים לגידול מזון אורגני, מעלה את המודעות לנושאי הסביבה והטבע, יוצר תהליכי סוציאליזציה בין ובתוך קבוצות גיל ובין מגזרים שונים באוכלוסייה, ובאופן כללי תורם לבריאות הפרט והקהילה. כדי שזה יצליח דרוש איש מקצוע שיתחזק את המקום וכדאי שהמקום גם יפעל על בסיס כלכלי. לא חסרים אנשים המעוניינים לפעול בתחום ולהיות חקלאים קהילתיים. קשר דו-כיווני בין החקלאי הקהילתי שמייצר מזון לבין הקהילה הצרכנית מבטיח שאימוץ חלקות ע''י הקהילה יצליח ויחזיק מעמד לאורך שנים ויצמיח יוזמות שונות בקהילה.
הצרכים לקיום של ''חקלאות נתמכת קהילה'' הם:
• חקלאי עירוני עם ידע מקצועי רצוי אדם מתוך הקהילה
• הקצאת שטח ע''י העירייה לטובת העניין
• השטח צריך להיות ממוקם בתוך או בסמיכות לשכונה
• גודל השטח נע בין 4-20 דונם
• הקצאת תשתית של מים לשטח
• התשלום עבור המים צריך להיות בתעריף של מים לחקלאות
• הקצאת מבנה נייד שישמש כמחסן ציוד
• הקצאת ספסלים, פרגולות צל פשוטות וברזיות מים
• מערכת השקיה וכלי עבודה שונים זמינים לקהילה לעבודה בשטח
• עזרה בשנה הראשונה בנושאים שונים מגופים וארגונים שונים כמו עזרה משאיות של רסק עץ שיש באפשרות העירייה לספק בכדי לבסס את הפעילות בשטח או עזרה בתשתיות.
היום נבחנים כמה שטחים פוטנציאליים לפרויקט חקלאות נתמכת קהילה בשכונת תלפיות מזרח ובשכונת קריית יובל.
כדי לקדם את הנושא יש לפעול לפי השלבים הבאים:
• לארגן קבוצה של משוגעים לדבר שיש להם את הידע והיכולות גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה קהילתית
• בחירת שטחים פוטנציאלים בעיר
• הכנת תוכנית פעולה בדגש על קהילה ע''י חקלאים קהילתיים שיירצו לקחת פרויקט שכזה כעיסוק מרכזי וכמקור פרנסה. התוכנית אמורה להתייחס לצרכים מותאמי שטח וקהילה, עלויות, חלוקת תחומי אחריות בין החקלאים הקהילתיים, העירייה והמינהלים הקהילתיים, כלים למעקב ולבקרה והגדרת התפקיד של החקלאי הקהילתי.
פרויקט ''קהילה תומכת חקלאות'' תורם לקהילה ולסביבה בכמה מישורים:
• במישור החברתי - הפרוייקט מאפשר מפגש בין הפרט לקהילה ובין אוכלוסיות שונות בתוך הקהילה
• במישור הכלכלי - בהעדר גוף מתווך, הרווח של החקלאים בשיטת השיווק גדול יותר; כשיש לחקלאי שוק ישיר למכירת התוצרת שלו הוא יכול להשקיע יותר באיכות הגידולים
• במישור האקולוגי - עידוד רבגוניות של תוצרים חקלאיים באמצעות חקלאים קטנים המגדלים מגוון רחב של גידולים מאפשרת דיאלוג בין הצרכנים לחקלאים ומשתפת את הקהילה בפעילות.
• במישור הסביבתי - פיתוח מחויבות חברתית ונורמות התנהגות סביבתית לשטחים פתוחים באזורים אורבאניים
• בתחום הבריאות - פיתוח מודעות לאוכל אורגני נקי מחומרים מסוכנים
לפרטים אודות גינות קהילתיות קיימות והדרך ליצור גינות חדשות, חוגים בגינות, לימוד גינון אקולוגי, אימוץ של חלקות לגידול אוכל אורגני, תוכנית חינוכית הפועלת להקמת גינות אקולוגיות בגנים ובתי הספר- ניתן לפנות למרכז לגינות קהילתיות של החברה להגנת הטבע בטלפון: 6248743- 02 או בדואר אלקטרוני:
[You must be registered and logged in to see this link.] --------------------------------------------------------------------------------
סיכום
נושא הטיפוח הסביבתי קיבל בשנים האחרונות דגש מיוחד בעיריית ירושלים; הפרוייקט הסביבתי ''ירושלים בראש נקי'' נבחר ע''י ראש העיר כפרויקט מרכזי לשנים הקרובות. הגינות הקהילתיות משתלבות היטב בפרויקט מרכזי זה. בהשקעה כספית לא גדולה ניתן להשיג תוצאות רצויות לרשות המקומית ותושבים כאחד.
יתרונות הגינות הקהילתיות לרשות המקומית:
• הפיכת שטחים מוזנחים למטופחים
• הגברת מעורבות ואחריות של התושב בשמירה על הניקיון בסביבתו
יתרונות הגינות הקהילתיות לתושב:
• הזדמנות עיסוק בונה בידיים בגידולי טבע
• יצירת קשרי חברות עם שכנים
• מקום לפעילות גופנית הקשורה לעבודה בגינון
• סיפוק ובריאות נפשית
• סביבה נקיה ומטופחת
כדי לקדם את הרעיון על הרשות המקומית לאתר שטחים מתאימים כולל הסדרת נושאים משפטיים והקצאת משאבים מעטים יחסית להנעה ראשונית של הפרויקט: פינוי פסולת, גידור, הנחת צינור מים ושעון מים, אספקה חד-פעמית של שתילים וכד'. מכאן ואילך מועברת האחריות אל התושבים תוך ליווי מקצועי לפי הצורך.
[You must be registered and logged in to see this image.]