אינדקס
העולם עובר בהדרגה לשידורי טלוויזיה באמצעות תשתית אינטרנט, שהופכת את הצפייה לחוויית מולטימדיה סוחפת. בישראל, השבויה אצל yes ,HOT, והפיראטים - זה עדיין לא קרה. "השוק כבר רווי", טוענים במועצת הכבלים והלווין
אדר שלו פורסם: 26.01.09, 13:21
לפני שש שנים, רוחב הפס המינימלי להתחברות לאינטרנט המהיר בישראל עמד על 250 קילוביטים. כיום תתקשו למצוא חבילות חיבור ברוחב פס של פחות מ-1.5 מגהביט. המגמה המתמשכת של גידול ברוחב הפס בעולם מאפשרת את ההתפתחות של שוק ה-IPTV, שרוצה לשנות את הרגלי הצפייה בטלוויזיה שלנו.
לפי התפיסה של IPTV, בעתיד הטלוויזיה והמחשב לא חייבים יהיו להיות מכשירים נפרדים זה מזה, וגם קונסולת המשחקים או הטלפון הסלולרי כשרים כאמצעים לצפייה בסדרות, סרטים או האזנה לערוצי רדיו. מצד שני, גם הטלוויזיה הופכת לקופסת אינטרנט משוכללת ואינטראקטיבית, והצופה אינו פאסיבי אלא משתתף פעיל בחוויית הצפייה.
משלמים כדי להתרווח
נכון, באינטרנט כבר קיימים מגוון שירותים לצפייה בתכנים טלוויזיוניים דרך מחשב, חלקם אף חינמיים (Hulu, Joost), אבל רבים מוכנים לשלם כדי להתרווח על הכורסה ולאחוז בשלט.
Mediaroom של מיקרוסופט
IPTV הוא מונח כולל לטכנולוגיות שמעבירות שידורי טלוויזיה על גבי תשתית אינטרנט, לרוב באמצעות מכשירים ייעודיים הנראים כממיר, או "קופסאות חכמות". מערכת IPTV היא מערכת שמסוגלת לקבל ולהציג וידאו זורם, המקודד ב-MPEG 2 או 4 לרוב, כסידרה של חבילות מידע (packets) בפרוטוקול אינטרנט.
הדור הבא של הקופסאות החכמות האלו אינן חייבות להיות נפרדות, וניתן לשלבן במכשירי טלוויזיה או בנתבי אינטרנט (ראוטרים). קופסה זו יכולה להתחבר באמצעות תשתית אינטרנט גם לרשתות נפרדות, סגורות, דרכן זורמים השידורים.
חבילות IPTV כוללות לעתים קרובות גם שירותים נלווים המשתמשים באותה התשתית, כגון VOD (וידאו לפי דרישה), VoIP (שיחות אינטרנט קוליות) או טלפוניה דיגיטלית וחיבור לאינטרנט, במחירים מוזלים מעלות שלושת השירותים לו היו נרכשים בנפרד - מה שקרוי "חבילות".
בשונה מטכנולוגיות המדיה הזורמת (סטרימינג) שמוכרות לנו מהרשת, ונחשבו מקרטעות במקצת, טכנולוגיות IPTV הן יציבות יותר ומספקות בדרך כלל חוויית שידור רציפה. לשידורי IPTV יש יתרונות נוספים של שידורי טלוויזיה רגילים, למשל, תמיכה בממשקים אינטראקטיביים, הצגת מסך בתוך מסך וכדומה.
בסרטון הדגמה של טכנולוגיית ה-IPTV של חברת טנדברג, אותה רכשה אריקסון לפני יותר משנה, אפשר לראות איך ניתן לשכלל צפייה במרוצי מכוניות: בהקלקה על השלט אפשר לראות את המירוץ מזוויות שונות (מהכביש, מהיציע או מהמכונית עצמה), להתמקד על פריטים שונים במשדר או לרכוש את המשקפיים שנהג המרוצים חובש.
בשאר העולם רואים IPTV
מערכת IPTV של אריקסון
בארה"ב, אירופה ואפילו באסיה תעשיית טלוויזיית האינטרנט גדלה בצעדים מהירים. בשבדיה פועל מאז 2005 שירות בשם Telia Digital-TV, שרשם מאז 200,000 מנויים. השירות מציע ערוצים מוכרים יותר ופחות, ביניהם MTV, דיסקאברי, יורוספורט, BBC וורלד ושירותי וידאו לפי דרישה. הזמנת סרט, למשל, עולה 29 קרונות שבדיות – כ-13 שקלים. הכל מוצג באיכות גבוהה, ללא עיכובים בצפייה הנובעים מטיבו של חיבור לאינטרנט.
בריטיש טלקום מפעילה בבריטניה מאז 2006 את BT Vision, שירות טלוויזיה דיגיטלית המבוסס על תוכנה של מיקרוסופט, שמציע למחזיקי הממירים מתוצרת Freeview צפייה במגוון ערוצים, סרטים ותכנים של אולפנים גדולים, לרבות יוניברסל, EMI, סוני BMG, דרימוורקס, וולט דיסני ועוד.
גם בארה"ב, גרמניה, סינגפור, פורטוגל, שווייץ, הודו וקנדה, מיקרוסופט מציעה, בשיתוף עם מפעילות תקשורת מקומיות אחרות, את המערכת שנקראת Microsoft Mediaroom. מדובר בדור ההמשך לפלטפורמת IPTV קודמת של החברה, הכוללת תוכנה אינטראקטיבית וממיר. בעתיד תופץ גירסה של ה-Mediaroom גם לקונסולת המשחקים XBOX360.
הקופסאות החכמות של מיקרוסופט מציגות תמונה בתוך תמונה, מזמינות תוכניות לצפייה אחר כך, מקליטות עד שני ערוצי HD במקביל ומשדרות שני ערוצים רגילים במקביל – בעת ובעונה אחת.
עבור המפרסמים, הממירים הדיגיטליים האלו הם כלי אידיאלי לפירסום מפולח ורלוונטי לתוכן המשודר. בפרסומות למשחקי כדורגל אפשר למשל למכור פיצוחים, ובסרטי טבע אפשר לשלב פרסומות לחופשות ביעדים אקזוטיים.
בישראל: קיפאון מתמשך
למרות שישראל רוצה לראות את עצמה כמתקדמת טכנולוגית, והתרגלנו להחליף סלולרי לדגם חדיש יותר כל שבועיים בערך, ה-IPTV מעולם לא עשה
הניסוי נגמר
בדקנו: ה-VOD האינטרנטי של TVNGO / גל מור
מכשיר ה-TVNGO שפעלל במתכונת של ניסוי ב-500 בתים ברעננה הציע שילוב מעניין בין טלוויזיה לאינטרנט. המשתמשים יכלו לגשת למוזיקה, לתמונות ולסרטים הביתיים, לגלוש לאתרים ולצפות בסרטים על פי הזמנה ובערוצי טלוויזיה מהרשת
לכתבה המלאה
עלייה כמו שצריך. במהלך העשור האחרון היו כמה נסיונות שגוועו לאיטם - ונעלמו.
בזק שקלה לפני כמה שנים להציע למשתמשי ADSL שירות הורדת סרטים קלאסיים ושוברי קופות בתשלום, באמצעות המודמים שחילה, דרך רשת סגורה. הפרוייקט הגיע לשלב הניסוי בבתי הלקוחות אך הופסק.
בשלב זה בזק לא מספקת שירותי תוכן, אך ייתכן כי השקת הרשת הדיגיטלית העתידנית שלה, NGN (ר"ת Next Generation Network), שפריסתה מתנהלת בימים אלו ומאפשרת קצת הורדה של עד 50 מגהביט לשנייה, תשנה את התמונה.
חברה בשם TVNGO, מיזם משותף ישראלי-סיני, פיתחה מכשיר המתחבר לאינטרנט מהיר ומחובר למחשבים אחרים בבית ברשת ביתית. בכ-500 בתים באזור השרון הותקנו המכשירים, שהציעו תחנות רדיו מכל העולם, תכני VOD או ערוצים לצפייה. מודל ההכנסות היה מבוסס על חלוקת מכשירים בחינם או בזיל הזול, ושילוב פרסומות בשידורים.
אבל איכות השידורים במסגרת הניסוי הייתה נמוכה מזו שבערוצי הכבלים או הלוויין, וגם איכות התמונה לא בדיוק הייתה הפרדה גבוהה. ב-2007, לאחר שנה וחצי של פעילות, החברה נסגרה, לפני שהספיקה להרחיב את הניסוי ל-500 בתים נוספים כמתוכנן - לא לפני ששרפה במהלך 18 חודשי קיומה כ-3 מיליון שקלים.
בלוקבאסטר, שמתכננת עד סוף השנה להשיק שירות מקוון להשכרה ורכישה של סרטים באבחנה גבוהה (HD) באינטרנט, תיכננה במקור להציע שירות IPTV, אך גנזה את התוכנית עקב קשיים רגולטוריים, ובחרה להתמקד במקומה ביצירת אלטרנטיבה אמינה לפיראטיות ברשת.
בשבוע שעבר הציגה אריקסון בישראל את מערכת ה-IPTV החדשה שלה, פיתרון מלא ומקיף לצפייה בשידורי טלוויזיית אינטרנט, הכולל גם התממשקות עם הסלולרי. אך לא מדובר בשלב זה במוצר צריכה שניתן להזמין, אלא בטכנולוגיה שמחכה להירכש על-ידי גורם צד שלישי מקומי כלשהו בשוק לפני שתגיע אלינו לסלון, כרגע, ללא תאריך יעד מוגדר.
המועצה לשידורי כבלים: יש חסמים לכניסה
המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא גוף הכפוף למשרד התקשורת, שתפקידו לפקח על תכני השידור של HOT, YES ועל מפעילות שירותים דומים – לרבות IPTV, אם היה שירות כזה בישראל.
בדו"ח שפירסמה המועצה ב-2006 (קובץ PDF) לקראת גיבוש עקרונות האכיפה על פלטפורמות כאלו, נכתב: "שירות ה-IPTV על גבי רשת סגורה ומאובטחת הוא המגובש והמפותח ביותר מבחינה מסחרית וטכנולוגית. נראה כי הפוטנציאל של שירות זה להתחרות בשירותי הטלוויזיה על גבי הפלטפורמות המסורתיות הוא הגבוה ביותר".
עו"ד דורלי אלמגור מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין, מחברת הדו"ח, מסבירה: "יש שני חסמים עיקריים לכניסת ה-IPTV לישראל. ראשית, השוק רווי לטלוויזיה רב ערוצית הודות לכבלים וללוויין. שנית, עדיין מחכים לרשת ה-NGN של בזק, שתציע רוחב פס גדול יותר, עד 50 מגה, ותפתח הרבה יותר אפשרויות".
לדברי עו"ד אלמגור, חברה שתרצה להציע שירות טלוויזיית IP בתשלום תצטרך להיות כפופה לרגולציה דומה לזו של yes ו-HOT. אם זאת, במידה והחברה תבחר לספק רק שירות VOD ללא שידורים שוטפים, היא תקבל הנחות – ותוכל, למשל, להציע הרבה פחות הפקות מקור.
השוק, אגב, לא רווי רק בלקוחות של הממירים הדיגיטליים Yes Max ו-Hot Magic, שכבר יכולים מזמן להזמין תוכניות מראש ולשחק בממשקים אינטראקטיביים. חלק מקהילת המאמצים המוקדמים (early adopters) הישראלית, משתמשים חובבי טכנולוגיה שרוכשים גאדג'טים יקרים לפני כולם, לא חיכו למהפכה שתקרה ועברו לסטרימרים, מערכות מולטימדיה ממוחשבות, שהופכות את המחשב לקולנוע ביתי, ומשדרות את תוכן הכונן הקשיח על גבי מסכי טלוויזיה.
"אני מאמינה שאם יגיע גורם נועז שרוצה לשווק IPTV לצרכן הישראלי, ושיביא ערך מוסף, במחיר או בתוכן - יש לו פוטנציאל להצליח", אומרת עו"ד אלמגור.
אדר שלו פורסם: 26.01.09, 13:21
לפני שש שנים, רוחב הפס המינימלי להתחברות לאינטרנט המהיר בישראל עמד על 250 קילוביטים. כיום תתקשו למצוא חבילות חיבור ברוחב פס של פחות מ-1.5 מגהביט. המגמה המתמשכת של גידול ברוחב הפס בעולם מאפשרת את ההתפתחות של שוק ה-IPTV, שרוצה לשנות את הרגלי הצפייה בטלוויזיה שלנו.
לפי התפיסה של IPTV, בעתיד הטלוויזיה והמחשב לא חייבים יהיו להיות מכשירים נפרדים זה מזה, וגם קונסולת המשחקים או הטלפון הסלולרי כשרים כאמצעים לצפייה בסדרות, סרטים או האזנה לערוצי רדיו. מצד שני, גם הטלוויזיה הופכת לקופסת אינטרנט משוכללת ואינטראקטיבית, והצופה אינו פאסיבי אלא משתתף פעיל בחוויית הצפייה.
משלמים כדי להתרווח
נכון, באינטרנט כבר קיימים מגוון שירותים לצפייה בתכנים טלוויזיוניים דרך מחשב, חלקם אף חינמיים (Hulu, Joost), אבל רבים מוכנים לשלם כדי להתרווח על הכורסה ולאחוז בשלט.
Mediaroom של מיקרוסופט
IPTV הוא מונח כולל לטכנולוגיות שמעבירות שידורי טלוויזיה על גבי תשתית אינטרנט, לרוב באמצעות מכשירים ייעודיים הנראים כממיר, או "קופסאות חכמות". מערכת IPTV היא מערכת שמסוגלת לקבל ולהציג וידאו זורם, המקודד ב-MPEG 2 או 4 לרוב, כסידרה של חבילות מידע (packets) בפרוטוקול אינטרנט.
הדור הבא של הקופסאות החכמות האלו אינן חייבות להיות נפרדות, וניתן לשלבן במכשירי טלוויזיה או בנתבי אינטרנט (ראוטרים). קופסה זו יכולה להתחבר באמצעות תשתית אינטרנט גם לרשתות נפרדות, סגורות, דרכן זורמים השידורים.
חבילות IPTV כוללות לעתים קרובות גם שירותים נלווים המשתמשים באותה התשתית, כגון VOD (וידאו לפי דרישה), VoIP (שיחות אינטרנט קוליות) או טלפוניה דיגיטלית וחיבור לאינטרנט, במחירים מוזלים מעלות שלושת השירותים לו היו נרכשים בנפרד - מה שקרוי "חבילות".
בשונה מטכנולוגיות המדיה הזורמת (סטרימינג) שמוכרות לנו מהרשת, ונחשבו מקרטעות במקצת, טכנולוגיות IPTV הן יציבות יותר ומספקות בדרך כלל חוויית שידור רציפה. לשידורי IPTV יש יתרונות נוספים של שידורי טלוויזיה רגילים, למשל, תמיכה בממשקים אינטראקטיביים, הצגת מסך בתוך מסך וכדומה.
בסרטון הדגמה של טכנולוגיית ה-IPTV של חברת טנדברג, אותה רכשה אריקסון לפני יותר משנה, אפשר לראות איך ניתן לשכלל צפייה במרוצי מכוניות: בהקלקה על השלט אפשר לראות את המירוץ מזוויות שונות (מהכביש, מהיציע או מהמכונית עצמה), להתמקד על פריטים שונים במשדר או לרכוש את המשקפיים שנהג המרוצים חובש.
בשאר העולם רואים IPTV
מערכת IPTV של אריקסון
בארה"ב, אירופה ואפילו באסיה תעשיית טלוויזיית האינטרנט גדלה בצעדים מהירים. בשבדיה פועל מאז 2005 שירות בשם Telia Digital-TV, שרשם מאז 200,000 מנויים. השירות מציע ערוצים מוכרים יותר ופחות, ביניהם MTV, דיסקאברי, יורוספורט, BBC וורלד ושירותי וידאו לפי דרישה. הזמנת סרט, למשל, עולה 29 קרונות שבדיות – כ-13 שקלים. הכל מוצג באיכות גבוהה, ללא עיכובים בצפייה הנובעים מטיבו של חיבור לאינטרנט.
בריטיש טלקום מפעילה בבריטניה מאז 2006 את BT Vision, שירות טלוויזיה דיגיטלית המבוסס על תוכנה של מיקרוסופט, שמציע למחזיקי הממירים מתוצרת Freeview צפייה במגוון ערוצים, סרטים ותכנים של אולפנים גדולים, לרבות יוניברסל, EMI, סוני BMG, דרימוורקס, וולט דיסני ועוד.
גם בארה"ב, גרמניה, סינגפור, פורטוגל, שווייץ, הודו וקנדה, מיקרוסופט מציעה, בשיתוף עם מפעילות תקשורת מקומיות אחרות, את המערכת שנקראת Microsoft Mediaroom. מדובר בדור ההמשך לפלטפורמת IPTV קודמת של החברה, הכוללת תוכנה אינטראקטיבית וממיר. בעתיד תופץ גירסה של ה-Mediaroom גם לקונסולת המשחקים XBOX360.
הקופסאות החכמות של מיקרוסופט מציגות תמונה בתוך תמונה, מזמינות תוכניות לצפייה אחר כך, מקליטות עד שני ערוצי HD במקביל ומשדרות שני ערוצים רגילים במקביל – בעת ובעונה אחת.
עבור המפרסמים, הממירים הדיגיטליים האלו הם כלי אידיאלי לפירסום מפולח ורלוונטי לתוכן המשודר. בפרסומות למשחקי כדורגל אפשר למשל למכור פיצוחים, ובסרטי טבע אפשר לשלב פרסומות לחופשות ביעדים אקזוטיים.
בישראל: קיפאון מתמשך
למרות שישראל רוצה לראות את עצמה כמתקדמת טכנולוגית, והתרגלנו להחליף סלולרי לדגם חדיש יותר כל שבועיים בערך, ה-IPTV מעולם לא עשה
הניסוי נגמר
בדקנו: ה-VOD האינטרנטי של TVNGO / גל מור
מכשיר ה-TVNGO שפעלל במתכונת של ניסוי ב-500 בתים ברעננה הציע שילוב מעניין בין טלוויזיה לאינטרנט. המשתמשים יכלו לגשת למוזיקה, לתמונות ולסרטים הביתיים, לגלוש לאתרים ולצפות בסרטים על פי הזמנה ובערוצי טלוויזיה מהרשת
לכתבה המלאה
עלייה כמו שצריך. במהלך העשור האחרון היו כמה נסיונות שגוועו לאיטם - ונעלמו.
בזק שקלה לפני כמה שנים להציע למשתמשי ADSL שירות הורדת סרטים קלאסיים ושוברי קופות בתשלום, באמצעות המודמים שחילה, דרך רשת סגורה. הפרוייקט הגיע לשלב הניסוי בבתי הלקוחות אך הופסק.
בשלב זה בזק לא מספקת שירותי תוכן, אך ייתכן כי השקת הרשת הדיגיטלית העתידנית שלה, NGN (ר"ת Next Generation Network), שפריסתה מתנהלת בימים אלו ומאפשרת קצת הורדה של עד 50 מגהביט לשנייה, תשנה את התמונה.
חברה בשם TVNGO, מיזם משותף ישראלי-סיני, פיתחה מכשיר המתחבר לאינטרנט מהיר ומחובר למחשבים אחרים בבית ברשת ביתית. בכ-500 בתים באזור השרון הותקנו המכשירים, שהציעו תחנות רדיו מכל העולם, תכני VOD או ערוצים לצפייה. מודל ההכנסות היה מבוסס על חלוקת מכשירים בחינם או בזיל הזול, ושילוב פרסומות בשידורים.
אבל איכות השידורים במסגרת הניסוי הייתה נמוכה מזו שבערוצי הכבלים או הלוויין, וגם איכות התמונה לא בדיוק הייתה הפרדה גבוהה. ב-2007, לאחר שנה וחצי של פעילות, החברה נסגרה, לפני שהספיקה להרחיב את הניסוי ל-500 בתים נוספים כמתוכנן - לא לפני ששרפה במהלך 18 חודשי קיומה כ-3 מיליון שקלים.
בלוקבאסטר, שמתכננת עד סוף השנה להשיק שירות מקוון להשכרה ורכישה של סרטים באבחנה גבוהה (HD) באינטרנט, תיכננה במקור להציע שירות IPTV, אך גנזה את התוכנית עקב קשיים רגולטוריים, ובחרה להתמקד במקומה ביצירת אלטרנטיבה אמינה לפיראטיות ברשת.
בשבוע שעבר הציגה אריקסון בישראל את מערכת ה-IPTV החדשה שלה, פיתרון מלא ומקיף לצפייה בשידורי טלוויזיית אינטרנט, הכולל גם התממשקות עם הסלולרי. אך לא מדובר בשלב זה במוצר צריכה שניתן להזמין, אלא בטכנולוגיה שמחכה להירכש על-ידי גורם צד שלישי מקומי כלשהו בשוק לפני שתגיע אלינו לסלון, כרגע, ללא תאריך יעד מוגדר.
המועצה לשידורי כבלים: יש חסמים לכניסה
המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא גוף הכפוף למשרד התקשורת, שתפקידו לפקח על תכני השידור של HOT, YES ועל מפעילות שירותים דומים – לרבות IPTV, אם היה שירות כזה בישראל.
בדו"ח שפירסמה המועצה ב-2006 (קובץ PDF) לקראת גיבוש עקרונות האכיפה על פלטפורמות כאלו, נכתב: "שירות ה-IPTV על גבי רשת סגורה ומאובטחת הוא המגובש והמפותח ביותר מבחינה מסחרית וטכנולוגית. נראה כי הפוטנציאל של שירות זה להתחרות בשירותי הטלוויזיה על גבי הפלטפורמות המסורתיות הוא הגבוה ביותר".
עו"ד דורלי אלמגור מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין, מחברת הדו"ח, מסבירה: "יש שני חסמים עיקריים לכניסת ה-IPTV לישראל. ראשית, השוק רווי לטלוויזיה רב ערוצית הודות לכבלים וללוויין. שנית, עדיין מחכים לרשת ה-NGN של בזק, שתציע רוחב פס גדול יותר, עד 50 מגה, ותפתח הרבה יותר אפשרויות".
לדברי עו"ד אלמגור, חברה שתרצה להציע שירות טלוויזיית IP בתשלום תצטרך להיות כפופה לרגולציה דומה לזו של yes ו-HOT. אם זאת, במידה והחברה תבחר לספק רק שירות VOD ללא שידורים שוטפים, היא תקבל הנחות – ותוכל, למשל, להציע הרבה פחות הפקות מקור.
השוק, אגב, לא רווי רק בלקוחות של הממירים הדיגיטליים Yes Max ו-Hot Magic, שכבר יכולים מזמן להזמין תוכניות מראש ולשחק בממשקים אינטראקטיביים. חלק מקהילת המאמצים המוקדמים (early adopters) הישראלית, משתמשים חובבי טכנולוגיה שרוכשים גאדג'טים יקרים לפני כולם, לא חיכו למהפכה שתקרה ועברו לסטרימרים, מערכות מולטימדיה ממוחשבות, שהופכות את המחשב לקולנוע ביתי, ומשדרות את תוכן הכונן הקשיח על גבי מסכי טלוויזיה.
"אני מאמינה שאם יגיע גורם נועז שרוצה לשווק IPTV לצרכן הישראלי, ושיביא ערך מוסף, במחיר או בתוכן - יש לו פוטנציאל להצליח", אומרת עו"ד אלמגור.
