חלק ראשון בשיחה שביעית שלי, עם תת-אלוף בדימוס אמציה חן ('פאצי'), בהשתתפות מבקר התקשורת והפּעיל הפוליטי אדם פדר.
בחלק זה נדוֹן בין היתר תִפקוד ראשי הדרג הפוליטי בזמן משברים ביטחוניים ובזמן מלחמות ומערכת היחסים בינם לבין ראשי צה"ל. מקובל שהמלחמה המוצלחת ביותר הייתה מלחמת ששת הימים ב-1967. אבל מחקר וניתוח של תִפקוד ראשי המדינה ומערכת היחסים שלהם עם ראשי צה"ל מלמדים שהיה בלגן גדול: בממשלה האשימו את יצחק רבין שהִטעה את הממשלה; חלק מן האלופים חברי המטה הכללי טענו שממשלת ישראל מסכנת את קיומה של המדינה; הרמטכ"ל יצחק רבין לקה בתסמונת פוסט-טראומה וחדל לתפקד, וראש הממשלה לוי אשכול הודח מתפקידו כשר ביטחון ובמקומו מונה לתפקיד איש האופוזיציה משה דיין.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה ומלחמות צה"ל היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאֵי מחקרַי פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" המסביר, בין היתר, את הסיבות לתופעות עליהן מצביע תא"ל חן. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש-עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". הכרך הראשון בסדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" – "פוליטיקה ואסטרטגיה" – מסביר מדוע תרבות הביטחון של היישוב העברי לפני הקמת המדינה ותרבות הביטחון של מדינת ישראל רדודה ומסכנת את עצם קיומנו. כל