אינדקס
חלק שני בשיחה רביעית שלי עם המומחה מספר אחד בישראל להכשרת צבא למלחמה, תת-אלוף בדימוס אמציה חן ('פאצי'), שפיקד על "סיירת שקד" בזמן מלחמת ההתשה, שביצעה אז את הפשיטות הגדולות מעֵבר לתעלת סואץ שהכינו את מבצע "אבּירי לב" במלחמת יום הכיפורים; שפיקד על "כוח רומאי" במלחמת יום הכיפורים שהבטיח את הצלחת צה"ל בצליחת תעלת סואץ; ושפיקד על בסיס האימונים המרכזי לזרוע היבּשה של צה"ל בצאלים ושעליו הטיל הרמטכ"ל דן שומרון להכין תוכנית אב, "מטה דוד", לאימון המִפקדות לקראת מלחמות. בשיחה השתתף מבקר התקשורת והפּעיל הפוליטי אדם פדר.
בחלק זה טען תא"ל חן כי צה"ל אינו צבא של ממש אלא מיליציה, ואחת ההוכחות לכך ששתי ההחלטות של הרמטכ"ל אביב כוכבי – להקים מפקדת בטיחות בצה"ל ומסגרת קומנדו של צבא העתיד כביכול – מצביעות על רדידות ומבססות את הטיעון שצה"ל אינו צבא מקצועי. ראשית, בצבא מקצועי, לדבריו, קצין היחידה הוא גם קצין הביטחון שלה וכוכבי קיבל את החלטתו כי רוב קציני צה"ל אינם מסוגלים למלא תפקיד זה. ושנית, המאפיינים של יחידת העתיד שבנה כוכבי היא יכולת השיתוף הבּין-זרועי והבּין-חיילי. בצבא מקצועי יכולת שיתוף כזאת אמורה להיות בכל העוצבות. מכאן שהרמטכ"ל הנוכחי מודה שיכולת כזאת לא קיימת בצה"ל ולא הייתה בכל מלחמותיו ועל כך שילמנו מחיר כבד מאוד.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה ומלחמות צה"ל היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאֵי מחקרַי פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" המסביר, בין היתר, את הסיבות לתופעות עליהן מצביע תא"ל חן. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים "ניצחון בסבירות נמוכה". הכרך הראשון בסדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" – "פוליטיקה ואסטרטגיה" – מסביר מדוע תרבות הביטחון של היישוב העברי לפני הקמת המדינה ותרבות הביטחון של מדינת ישראל רדודה ומסכנת את עצם קיומנו
